לקוטי מוהר"ן רטו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · לקוטי מוהר"ן · רטו · >>

רטו - דע שיש עשרים וארבעה מיני פדיונות

דַּע שֶׁיֵּשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי פִּדְיוֹנוֹת כִּי יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִים (עיין אד"ר נשא קלו: ובאד"ז רצג) וּכְנֶגֶד כָּל בֵּית דִּין וּבֵית דִּין יֵשׁ פִּדְיוֹן מְיֻחָד לְהַמְתִּיק הַדִּין שֶׁיֵּשׁ שָׁם עַל כֵּן לִפְעָמִים אֵינוֹ מוֹעִיל הַפִּדְיוֹן שֶׁעוֹשִׂין כִּי לא כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹדֵעַ כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פִּדְיוֹנוֹת וַאֲפִלּוּ אִם יוֹדֵעַ אוֹתָם אֵינוֹ עוֹשֶׂה כֻּלָּם וְעַל כֵּן כְּשֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה הַפִּדְיוֹן הַמְיֻחָד לְאוֹתוֹ הַדִּין עַל יְדֵי זֶה אֵינוֹ מוֹעִיל אַך דַּע, שֶׁיֵּשׁ פִּדְיוֹן אֶחָד שֶׁכּוֹלֵל אֶת כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִין וְיָכוֹל לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִינִים וּלְזֶה הַפִּדְיוֹן צָרִיך עֵת רָצוֹן בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מֵצַח הָרָצוֹן כְּמוֹ בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה, בְּחִינַת "וַאֲנִי תְפִלָּתִי וְכוּ, עֵת רָצוֹן" וְכוּ (תְּהִלִּים ס"ט) אַך אֲפִלּוּ הַצַּדִּיקִים, לָאו כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ זֶה הַפִּדְיוֹן וְלא נִמְצָא כִּי אִם חַד בְּדָרָא שֶׁיֵּדַע זֶה הַפִּדְיוֹן וּפְעָמִים אֲפִלּוּ כְּשֶׁזֶּה הַצַּדִּיק עוֹשֶׂה פִּדְיוֹן אַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ מוֹעִיל וְזֶה מֵחֲמַת כִּי גַּם לְמַעְלָה תְּאֵבִים מְאֹד לְפִדְיוֹן כָּזֶה כִּי לָאו בְּכָל פַּעַם בָּא לָהֶם מִלְּמַטָּה פִּדְיוֹן כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִין בְּבַת אַחַת וְעַל כֵּן כְּשֶׁבָּא לָהֶם זאת הַהַמְתָּקָה הֵם מִשְׁתַּמְּשִׁים עִמָּהּ לְצרֶך דָּבָר אַחֵר דְּהַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי זֶה הַפִּדְיוֹן וְהַהַמְתָּקָה, נַעֲשִׂין גֵּרִים כִּי כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עַכּוּ"ם בָּעוֹלָם חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם (ספרי פר ראה) וּכְשֶׁמַּמְתִּיקִין הַדִּין וְהַחֲרוֹן אַף, נִמְתָּק הָעַכּוּ"ם וְנַעֲשִׂין גֵּרִים וְ זֶה הָיָה עֲבוֹדַת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְגַם לְאַחַר מוֹתוֹ כִּי הִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב הָעֵרֶב רַב כְּדֵי לַעֲשׂוֹת גֵּרִים וְגַם בְּמוֹתוֹ נִקְבַּר מוּל בֵּית פְּעוֹר, כְּדֵי לְהַמְתִּיק הָעַכּוּ"ם כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂין גֵּרִים וְעַל כֵּן נִסְתַּלֵּק בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה שֶׁאָז הוּא עֵת רָצוֹן כְּדֵי לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִים כַּנַּ"ל כְּדֵי לַעֲשׂוֹת גֵּרִים כִּי כָּל עֲבוֹדַת משֶׁה, לְהַמְתִּיק הַחֲרוֹן אַף שֶׁל הָעַכּוּ"ם לְרָצוֹן וְעַל כֵּן משֶׁה עוֹמֵד בֵּין שְׁמָד לְרָצוֹן כִּי מִסְפַּר משֶׁה הוּא מְמֻצָּע, בֵּין מִסְפַּר שְׁמָד לְמִסְפַּר רָצוֹן כִּי הוּא עוֹמֵד תָּמִיד לְהַמְתִּיק הַשְּׁמָד לְהָפְכָהּ לְרָצוֹן כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל (עַיֵּן בְּרֵאשִׁית רַבָּה וַיֵּצֵא פָּרָשָׁה ע וּבְמִדְרָשׁ רַבָּה קהֶלֶת) גִּיֵּר גֵּרִים וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁהָיָה גִּלְגּוּל בְּנוֹ שֶׁל משֶׁה כִּי עָלָיו נֶאֱמַר: "וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר" כַּמּוּבָא (מִדְרָשׁ רַבָּה בְּמִדְבַּר פָּרָשָׁה י"ט) וְעַל כֵּן בְּכחַ זֶה גִּיֵּר גֵּרִים וְכֵן יִתְרוֹ מֵחֲמַת שֶׁהָיָה חוֹתֵן משֶׁה עַל יְדֵי זֶה נִתְגַּיֵּר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת י"ח) : "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ חוֹתֵן משֶׁה" כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָיָה חוֹתֵן משֶׁה זֶה גָּרַם לוֹ שֶׁשָּׁמַע וְנִתְגַּיֵּר כִּי כָּל עֲבוֹדַת משֶׁה בְּחַיָּיו וְעַכְשָׁו לְאַחַר מוֹתוֹ הוּא רַק לַעֲשׂוֹת גֵּרִים כַּנַּ"ל

http://breslev.eip.co.il/?key=480