לבוש האורה על רש"י בראשית יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרק הקודם | לבוש האורה על בראשית יח | פרק הבא

פסוק א[עריכה]

וירא אליו ה' וגומר - הרא"ם פירש פשט הפרשה הזו שמראה הזאת היתה בשביל דיבור ה' "ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה וגו'" והיתה מראה שיש בה דיבור אלא שעל ידי שראה אברהם השלשה אנשים אמר לש"י "אל נא תעבור מעל עבדך וגו'" כדי להכניס האורחים והמתין לו הש"י ואח"כ אחר שהכניסם והאכילם התחיל הפסוק לחזור לעניינו הראשון, "וה' אמר המכסה אני מאברהם וגו'" לפיכך "ויאמר י'י זעקת סדום ועמורה וגו'" ועל ידי כך הקשה הרא"ם מנא ליה לרש"י לפירושי על "וירא אליו" לבקר את החולה היתה המראה, שמא בשביל הדיבור היתה.
והשיב הרב גור אריה שאם היתה המראה הזאת בשביל דיבור ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה וגו' היה לו להקדים פסוק "וה' אמר המכסה אני מאברהם וגו'" קודם "וירא אליו ה'" ואמר ז"ל שהרי פסוק זה נכתב להודיע טעם שאמר הקב"ה לאברהם "זעקת סדום ועמורה" ואם היה המראה בשביל דיבור "זעקת סדום ועמורה" הוה למכתב הפסוק הזה קודם המראה ולומר "ויאמר ה' המכסה אני מאברהם, עכ"ל.
ורוצה לומר קודם "וירא אליו" והוה פירושו "ויאמר ה' המכסה וגו'" לפיכך "וירא אליו ה'" ובתוך כך "וישא אברהם את עיניו וירא וגו'", ומדלא הקדימו שמע מינה שמראה הזאת לא היתה בשביל שום דיבור רק לבקר את החולה. ומן "ה' אמר המכסה וגו'" מתחיל תחילת עניין אחר, זה הוא כוונת הר' גור אריה.

ואני אומר שלא השיב כלום, שהרי מדלא כתיב "ויאמר ה' ה' המכסה וגו'" וכתיב "וה' אמר המכסה וגו', בלשון עבר, משמעו שכבר אמר קודם זה, ורוצה לומר קודם שנתראה אל אברהם אמר כן "המכסה וגו'" והרי הוא כאילו הקדימו, וכמו שפירש"י גבי "והאדם ידע וגו'" וגבי וה' פקד את שרה וגו'" אמרו רבותינו ז"ל "הוא נענה תחילה" מהאי טעמא מדלא כתיב "ויפקוד ה' את שרה" ואם כן הדרא קושיא שפירש"י דלבקר את החולה והיתה המראה כו' לדוכתא.
ואומר אני דנפקא ליה לרש"י מדכתיב "וירא אליו ה'", ולא כתיב וירא ה' אליו כמנהגו בשאר מקומות, אלא לומר לך שהראיה היתה אליו כלומר להנאתו ולצרכו והיינו לבקרו. ואל תשיבני מ"וירא אליו ה' ויאמר אל תרד מצרימה וגו'" דגבי יצחק, דוודאי התם הנאתו וצרכו כתובים בצידו ואין צריך פירוש, מה שאין כן כאן צרכו והנאתו היינו לבקר את החולה בשביל המילה הכתובה למעלה. ואף על גב דמ"וה' אמר המכסה אני וגו'" משמע שהיתה בשביל דיבור "זעקת סדום ועמורה וגו'" מכל מקום תרוייהו שמע מינה ותרוייהו הוי בהו:


רש"י ואתה סימן לבניך כו' - . . .