כתובים אחרונים/1863/תפלת עזריה בתוך הכבשן

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תפלת עזריה בתוך הכבשן








כתובים אחרונים/1863/תפלת עזריה בתוך הכבשן
מחבר מחבר לא ידוע
מתרגם יצחק זקיל פרנקל

 (א) ויהי הם הלכים בלבת האש מהללים ומשבחים את יי ויפתח עזריה את פיו ויתפלל ויאמר: (ב) ברוך אתה יי אלהֵי וֵאלהֵי אבותי ומהֻלל שם קׇדשְךָ לעולם ועד: (ג) צדיק אתה יי בכל מעשיך וכל דרכיך ישרים ומשפטך אמת וָצֶדֶק: (ד) אתה כחטאינו עשיתָ לנו כי פקדת את עֲוֹנֵינוּ ואת עֲוֹן ירושלים עיר קדשך וַתגמֹל עלינו בצדק כאשר גְמלנוּךׇ: (ה) הֶעֱוינוּ והִרשָעְנו כי סרנו ממצְוֹתֶיך ועשינו רק את הרע בעיניך: (ו) לא שמענו לקולך וחוקותיך לא שמרנו: (ז) לוּ הקשבנו למצוֹתיך וטוֹב לנו כל הימים: (ח) אָמנָם בצדק ובמשפט פקדת עלינו את עֲוֹן פשענו: (ט) כי מסרתנו ביד אויבינו בידי אנשי רשע ובכף מלך מְעַוֵל וחֹמֵץ : (י) נאלמנו ואין בנו פצה פה ואנחנו עבדיך ויראי שמך היינו לחרפה ולשמצה בגוים: (יא) אנא אל תזניחנו נצח למען שִמְךָ הגדול ואל תָפֵר בריתך אִתָנו: (יב) אל תסיר רחמיך ממנו בעבור אברהם ידידך ויצחק עבדך וישראל קדשך: (יג) הלא הבטחת להם להרבות זרעם ככוכבי השמים וכחול על שפת הים: (יד) ועתה דלונו מכל גויי הארץ ונמאסנו מכל־משפחות האדמה: (טו) כי אין לנו לא נשיא ולא נביא ומורה לא אִשֶה ולא תמיד לא מנחה ולא קְטֹרֶת: (טז) אף חסרנו מקום להקריב קרבן ראשית להטות חסדך אלינו: (יז) לכן בלב נשבר ונדכה נקדמה פניך במקום עלות אילים ובקרים וכבשים מריאים לאלפים: (יח) אחלי יִכוֹנוּ קרְבְנוֹתינו אלה לפניך כי לא יבושו כל קוֹיֶךָ יי: (יט) ואנחנו באמת ובלב שלם קרבנו אליך ונבקשה ביראה פניך: (כ) לכן יי אל תבישֵנוּ וַעֲשֵה עמנו כחסדך וכרחמיך הרבים: (כא) הצילנו כרֹב נפלאותיך ותן כבוד לשמך הגדול: (כב) עד יִכָּלְמו כל צרֵי עבדיך ויחפרו מפני עֹז גבורתֶךָ וגאון עֻזָם יִשָּבֵר: (כג) למען יכירו וידעו כי אתה יי לבדְך נורא על כל פני הארץ:
 (כד) ועבדי המלך אחרי השליכם את שלושה האנשים בתוך הכבשן לא חדלו להרבות גופר וָזֶפֶת וּנְעוֹרֶת ועץ יָבֵש להגדיל את הַלׇהַב: (כה) עד כי עלתה לשון האש מחוץ לכבשן כארבעים ותשע אמות ותלהט מסביב ותאכל את הכשדים אשר לפני הכבשן: (כו) ומלאך אלוהים ירד עם עזריה ורעיו בתוך הכבשן ויסר את להב האש אחורנית: (כז) וישב בם רוח קר כטל ולא בערה בם האש ולא הֵרֵעָה להם: