כף החיים/אורח חיים/נג
(א) סעיף א: אומר ש"צ ישתבח מעומד — כדי שיסמוך לו הקדיש מיד. בית יוסף, ב"ח, ט"ז ס"ק א, מגן אברהם ס"ק א. אבל היחיד אין צריך לעמוד באמירת ישתבח, כמ"ש לעיל סימן נ"א אות מ"ב. ומה שכתב המגן אברהם דבסוף סימן נ"א משמע דצריך לעמוד, כתב האליה רבה אות א, צריך לומר דהתם ממנהגא והכא מדינא, יעו"ש, והביאו פרי מגדים במשבצות זהב אות א. וכבר כתבנו לעיל דהמנהג פשוט בינינו שאין היחיד עומד באמירת ישתבח, יעו"ש:
(ב) כתב מגן אברהם בריש הסימן בשם השל"ה, דכל הט"ו שבחים שבישתבח, מן "שיר ושבחה" וכו' עד "מעתה", יאמר בנשימה אחת. אמנם בזוהר פרשת תרומה דף קל"ב ע"א לא משמע כן, אלא דהאיסור הוא אם מפסיק בדיבור. ואינם אלא י"ג שבחים, מן "שיר ושבחה" וכו' עד "ומלכות", כאשר יעו"ש. וכן כתב השלמי צבור דף ע ע"ד, וכן האר"י ז"ל לא זכר זה בשער הכוונות שיהיה בנשימה אחת, כאשר הבאנו לשונו לעיל סימן מ"ח יעו"ש. וכן כתב החיד"א בקשר גודל סימן ז אות מ"ז בשם סידור הרב יעב"ץ דלא יאמרם בנשימה אחת, כי צריך לאמרם בנעימה כמסדר שבחו של מלך, עכ"ל. וכן כתב סידור בית עובד אות י"ג, שערי תשובה אות א', וכן כתב חיי אדם כלל י"ח אות ד' בשם הגר"א וזוהר הקדוש. ונוסח ישתבח ומי תיקנו כבר כתבנו לעיל בסימן מ"ח בשם שער הכוונות יעו"ש, וכן כתב שלמי צבור דף ע ע"ד ודף ע"א ע"א, סידור בית עובד אות י"ד. ולעניין עניית אמן וכל דבר שבקדושה דינו כמו ברוך שאמר, עיין לעיל סימן נ"א אות י"א וסימן ה אות ד, רק בי"ג שבחים יזהר שלא להביא עצמו לידי כך:
(ג) חי העולמים בפתח. ברכי יוסף סימן ר"ז, קשר גודל סימן ז' אות מ"ט. וכן עמא דבר. ועיין לקמן סימן ד"ן אות ו:
(ד) סעיף ב: אין לומר ישתבח אלא אם כן אמר ברוך שאמר וקצת פסוקי דזמרה — מפני שהיא ברכה אחרונה על פסוקי דזמרה, כמו שכתוב ריש סימן נ"א. מגן אברהם ס"ק ב, רבינו זלמן אות ב. ורבים טועים כשהם בדרך ואין עת להאריך שמתחילין מישתבח, ומי שעושה כן מברך תחלה ברכה לבטלה. אליה רבה אות ב בשם נחלת צבי, רבינו זלמן שם. וכן יש בני אדם שמתעכבים ביום השבת מלבוא לבית הכנסת עד אשר יאמרו הציבור נשמת כל חי, ומתחילים לומר עמהם נשמת כל חי, לא יאמרו ישתבח מפני חשש ברכה לבטלה אלא יאמרו נשמת כל חי בלא ישתבח, והוא פשוט:
(ה) סעיף ג: אין לברך על עטיפת ציצית בין פסוקי דזמרה וכו' — דהרי אפילו לצורך מצוה אסור להפסיק, כמו שכתב סימן נ"א סעיף ד. מגן אברהם ס"ק ג, רבינו זלמן אות ג. אבל בין ישתבח ליוצר קיל מבין ברוך שאמר לישתבח, ששם רשאי לדבר מצוה, כמו שכתב בסימן נ"ד סעיף ג. פרי מגדים אשל אברהם אות ג, רבינו זלמן שם. ועיין לקמן אות ז ובסימן ד"ן אות י"א:
(ו) שם: אין לברך על עטיפת ציצית וכו' — ודין תפילין כמו טלית. תומת ישרים, סולת בלולה במקור חכמה אות א, יפה ללב סימן ד"ן אות ג'. ועיין באות שאחר זה: