כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים וביוב)
מראה
(הופנה מהדף כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים))
כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים וביוב) מתוך
כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים וביוב), התשע״ה–2015
ק״ת תשע״ה, 1062; תשע״ח, 2690.
בתוקף סמכותה לפי סעיף 146 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:
מטרות [תיקון: תשע״ח]
מטרותיהם של כללים אלה הן:
(1)
להסדיר את המקרים והתנאים לביצוע פעולת ניתוק אספקת מים כאמצעי להבטחת תשלום חשבונות צריכה שוטפים של צרכנים, אך לא כאמצעי לגביית חובות עבר;
(1א)
להסדיר את המקרים והתנאים לביצוע פעולת ניתוק אספקת מים לנכס אחר בשל אי־קיום הוראה או דרישה לפי סעיפים 51 ו־53 לחוק, או לשם מניעת סכנה ממשית ומיידית לפעולתה של מערכת הביוב עקב הזרמת שפכי תעשייה;
(2)
להבטיח כי צרכן ביתי לא ינותק מאספקת המים בשל אי־תשלום חובו, אלא אם כן אישר זאת מנהל הרשות, בהתאם לכללים אלה;
(3)
להבטיח שחברה תעשה שימוש בסמכותה לבצע פעולת ניתוק אספקת מים באישור מנהל הרשות, או ממונה שפכי תעשייה, לפי העניין, תוך צמצום הפגיעה בצרכן, תוך בחינת האפשרות לעשות שימוש באמצעים חלופיים לפי כללים אלה ובכלל זה הסדר תשלום, ובשים לב לחיוניותם של שירותי המים, בהתחשב בסוג הנכס, השירותים הניתנים בו והיקף הפגיעה הצפויה להיגרם לצרכן.
הגדרות [תיקון: תשע״ח]
בכללים אלה –
”אתר אינטרנט“ – אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית שכתובתו www.water.gov.il;
”דיגום“ – דיגום ובדיקה שנערכו לפי כללי שפכי מפעלים;
”הממונה לפי חוק החומרים המסוכנים“ – ממונה כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993;
”המנהל הכללי“ – המנהל הכללי של החברה;
”הרשות הממשלתית“ – הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי סעיף 124יא לחוק המים;
”הוועדה מייעצת“ – הוועדה המייעצת שמונתה לפי סעיף 8;
”חוב נכס אחר“ – חוב בעד אספקת מים או שירותי ביוב לגבי נכס אחר;
”חוב שוטף“ – חוב לפי סעיף 4;
”חוק המים“ – חוק המים, התשי״ט–1959;
”חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה“ – חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012;
”כללי אמות המידה“ – כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע״א–2011;
”כללי שפכי מפעלים“ – כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכות ביוב), התשע״ד–2014;
”כללי התעריפים“ – כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש״ע–2009;
”כללי חישוב עלות“ – כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש״ע–2009;
”מחלקה לשירותים חברתיים“ – מחלקה לשירותים חברתיים ברשות מקומית שהצרכן הביתי מוכר לה או מטופל בה;
”מיצוי הליכי גבייה“ – הפעלת כל סמכויות הגבייה לפי פקודת המסים (גבייה), או לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967, בהתאם למדיניות אחידה של החברה בעניין גביית חובות, שפרסמה החברה לפי כללי אמות המידה, ובכפוף לכללים לעניין הפעלת סמכויות והליכי גבייה שתקבע מועצת הרשות הממשלתית לפי החוק;
”ממונה שפכי תעשייה“, ”שפכים אסורים“ ו”תכנית ניטור“ – כהגדרתם בכללי שפכי מפעלים;
”נכס אחר“ – נכס או מקרקעין שצרכן אינו זכאי לשלם לגביו תעריף בעד כמות מוכרת ליחידת דיור, כהגדרתה בכללי חישוב עלות;
”נכס של צרכן ביתי“ – נכס שצרכן ביתי זכאי לשלם לגביו תעריף בעד כמות מוכרת ליחידת דיור, כהגדרתה בכללי חישוב עלות;
”סרבן דיגום“ – כמשמעותו בסעיף 15ג;
”צרכן“ – כהגדרתו בכללי אמות המידה;
”צרכן ביתי“ – צרכן הזכאי לתעריף בעד כמות מוכרת ליחידת דיור כהגדרתה בכללי חישוב עלות, לרבות כל אדם המתגורר עמו בנכס והנמנה עם מספר הנפשות המוכרות לפי אותם כללים, ביחד או לחוד;
”פעולת ניתוק אספקת מים“ – פעולה המונעת אספקת מים לנכס;
”פעולת ניתוק שירותי ביוב“ – פעולה המונעת הזרמת שפכים מהנכס למערכת הביוב;
”רישיון הפקה“ – כמשמעותו בסעיף 23 לחוק המים;
”תקופת חיוב“ – כהגדרתה בכללי אמות המידה;
”תקופות חיוב רצופות“ – שתי תקופות חיוב עוקבות לפחות;
”תקופות חיוב לסירוגין“ – שתי תקופות חיוב לפחות מתוך שש תקופות חיוב רצופות.
סמכות החברה לגבות החוב
אין בפעולה או באי־פעולה של חברה לניתוק אספקת מים לפי כללים אלה כדי לפטור את הצרכן מתשלום מלוא חובותיו לחברה או לגרוע מסמכות החברה לפעול לגביית החוב בכפוף לכל דין.
חוב שוטף
(א)
חוב שוטף של צרכן ביתי הוא החוב בעד אספקת מים או שירותי ביוב, לרבות בדרך של הערכת צריכה כמשמעותה בסעיפים 8 ו־9 לכללי אמות המידה, כפי שנרשם בהודעת החיוב, ולמעט –
(1)
הוצאות גבייה, אגרות וריבית, ובכלל זה ריבית פיגורים כמשמעותה בסעיף 31 לכללי אמות המידה;
(2)
(3)
חוב בשל צריכה חריגה כהגדרתה בכללי אמות המידה, ולמעט החוב בעד הצריכה הרגילה כהגדרתה בכללי אמות המידה.
(ב)
לעניין חוב הנוצר בשל הפרת הסדר תשלום שנקבע לצרכן לפי סעיף 32 לכללי אמות המידה, יראו אותו כחוב שוטף או כחלק מחוב שוטף, ובלבד שההפרה נמשכת מעל שתי תקופות חיוב רצופות החופפות או הסמוכות לתקופות החיוב המנויות בסעיף 6(א)(2).
איסור ניתוק אספקת מים לצרכן הביתי
צרכן ביתי לא ינותק מאספקת המים בנכסו בשל אי־תשלום בעד אספקת מים או שירותי ביוב בנכס.
פנייה למנהל הרשות לאישור ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים
(א)
על אף האמור בסעיף 5, חברה רשאית לפנות בבקשה למנהל הרשות לאשר ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי בשל אי־תשלום חוב שוטף בעד אספקת מים או שירותי ביוב בנכס, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1)
גובה החוב השוטף, למעט הפרשי הצמדה, מתוך יתרת החוב של הצרכן הביתי, שהגיע מועד פירעונו, עולה על 1,000 שקלים חדשים;
(2)
הצרכן הביתי לא שילם לחברה בעד אספקת מים או שירותי ביוב בעד תקופות חיוב רצופות או בעד תקופות חיוב לסירוגין;
(3)
טרם חלפו 12 חודשים מהמועד האחרון שהיה על הצרכן הביתי לשלם בעד תקופת החיוב המאוחרת לפי פסקה (2), לפי העניין;
(4)
התקיימו אחד או יותר מאלה:
(א)
הצרכן הביתי סירב למסור לה את מספר הזהות שלו וכתובת מגוריו העדכנית כפי שמופיע ברישומי רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול;
(ב)
החברה לא הצליחה לגבות את החוב השוטף למרות מיצוי הליכי הגבייה וחלפו 30 ימים לפחות ממועד מיצוי ההליכים כאמור;
(5)
החברה שלחה לצרכן התראה, בשפה פשוטה וברורה, ולפי הוראות סעיף 20(1), על כוונתה להעביר למנהל הרשות בקשה לאישור ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים, הכוללת, בין השאר, בקשה להמציא לחברה מסמכים להוכחת העדר יכולתו הכלכלית לשלם את חובותיו השוטפים והמועדים לכך, וכן מידע בדבר זכותו של הצרכן להימנע מהמצאת מסמכים כאמור לחברה;
(6)
המנהל הכללי או עובד בכיר של החברה שהמנהל הכללי אצל לו את סמכותו לעניין זה, סבר שהצרכן הביתי הוא בעל יכולת כלכלית מספקת לכאורה לשלם את חובו השוטף, לאחר שבחן את טענותיו וראיותיו של הצרכן הביתי, אם נמסרו לחברה, ובכלל זה את חוות הדעת שקיבל בעניינו, אם התקבלה, מהמחלקה לשירותים חברתיים, ובלבד שהתקיימו בעניין הפנייה למחלקה לשירותים חברתיים הוראות סעיף 112(3) לכללי אמות המידה;
(7)
המנהל הכללי ינמק את החלטתו כאמור בפסקה (6) ויפרט מדוע יש לראות בצרכן הביתי בעל יכולת כלכלית מספקת לכאורה לשלם את החוב השוטף, וזאת למרות שמיצוי הליכי הגבייה לא הביא לגביית החוב השוטף;
(8)
החברה שלחה לצרכן הביתי הודעה על החלטתה כאמור בפסקה (6) ועל כוונתה לפנות למנהל הרשות בבקשה לאשר את ביצוע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסו, כמפורט בסעיף 20(2).
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), חברה רשאית לפנות בבקשה למנהל הרשות לאשר ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי, אף אם סבר המנהל הכללי או עובד בכיר של החברה שהמנהל הכללי אצל לו את סמכותו לעניין זה, שהצרכן הביתי אינו בעל יכולת כלכלית לשלם את חובו, אם נוכחה לדעת שהצרכן הביתי מנצל לרעה את האיסור לנתקו לפי כללים אלה; לעניין זה, ”ניצול לרעה“ – צריכת מים מעבר לכמות מוכרת ליחידת דיור, כהגדרתה בכללי חישוב עלות בנכס של הצרכן הביתי, שסופקה לאחרים או יועדה בפועל לשימושים שאינם מטיבם ומטבעם צורכי בית של הצרכן הביתי, ולמעט צריכה כאמור שאינה בשליטתו של הצרכן הביתי, לפי סוגי המקרים והתנאים כפי שנקבעו לעניין זה בסעיף 8(א), למעט פסקה (3), ובסימן ג׳ לפרק השני לכללי אמות המידה.
(ג)
לבקשה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) תצרף החברה את כל ההחלטות, המידע והמסמכים המצויים בידה בעניינו של הצרכן הביתי, ובכלל זה את כל האסמכתאות שעליהן הסתמכה בהחלטתה בעניינו.
סרבן תשלום
סרבן תשלום הוא צרכן שאינו משלם את החוב השוטף ושהוועדה המייעצת השתכנעה שהוא אחד מאלה:
(1)
צרכן ביתי, שלאחר שנמסרה לו הודעה לפי סעיף 20 בשפה פשוטה וברורה, לא העביר לידי חברה המספקת מים או שירותי ביוב את מספר הזהות שלו ואת פרטי כתובת מגוריו כפי שמופיע ברישומי רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול, לצורך הפעלת הליכי גבייה כנגדו;
(2)
צרכן ביתי, שהמנהל הכללי או עובד בכיר של החברה שהמנהל הכללי אצל לו את סמכותו לעניין זה, סבר כי הוא בעל יכולת כלכלית מספקת לכאורה לתשלום חשבונות המים והביוב השוטפים כאמור בסעיף 6(א)(6).
הקמת ועדה מייעצת למנהל הרשות
(א)
מנהל הרשות ימנה ועדה מייעצת שתדון בבקשות שתגיש חברה לפי סעיף 6 לצורך בחינת האפשרות לאשר לחברה לבצע פעולת ניתוק אספקת המים לצרכן ביתי; הוועדה המייעצת תמליץ למנהל הרשות אם לאשר בקשת חברה לביצוע פעולת ניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי; שוכנעה הוועדה המייעצת שהצרכן הביתי הוא סרבן תשלום כאמור בסעיף 7, או שהוא מנצל לרעה את האיסור לנתקו כאמור בסעיף 6(ב), תמליץ לאשר את בקשת החברה, ורשאית היא להמליץ על ביצוע פעולה לצמצום אספקת המים לצרכן הביתי חלף פעולת הניתוק, אם יש בידי החברה אפשרות טכנולוגית ומעשית לנקוט אמצעי זה כלפי הצרכן.
(ב)
הוועדה המייעצת תהיה בת חמישה חברים והם:
(1)
שני נציגי ציבור בעלי מומחיות בתחום השירותים החברתיים, שאחד מהם עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, [צ״ל: התשנ״ו–1996];
(2)
נציג ציבור בעל ניסיון בתחום כלכלת המשפחה ובכלל זה בעריכת מבחני הכנסה;
(3)
נציג הרשות הממשלתית בעל ניסיון בטיפול בפניות הציבור;
(4)
נציג הרשות הממשלתית, שהוא משפטן הכשיר לשמש שופט של בית משפט שלום.
(ג)
מנהל הרשות רשאי למנות לוועדה המייעצת מרכז שאינו חבר בה.
(ד)
מנהל הרשות ימנה את יושב ראש הוועדה המייעצת מבין החברים שמונו לפי פסקאות (1) ו־(2) של סעיף קטן (ב).
(ה)
מנהל הרשות רשאי למנות ממלא מקום לכל אחד מחברי הוועדה המייעצת.
(ו)
מנהל הרשות יפרסם הודעה על מינוי חברי הוועדה המייעצת באתר האינטרנט.
(ז)
דין חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה הוא כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:
(1)
(2)
חוק העונשין, התשל״ז–1977 – הוראות הנוגעות לעובדי ציבור;
(3)
(4)
איסור ניגוד עניינים וחובת גילוי
(א)
לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו בוועדה המייעצת לבין עניין אחר או תפקיד אחר שלו.
(ב)
חבר הוועדה המייעצת יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הוועדה המייעצת, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו בוועדה המייעצת ובין עניין אישי שלו או בין תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה המייעצת לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא כאמור, גם מחוץ לישיבות הוועדה המייעצת.
(ג)
התברר לחבר הוועדה המייעצת כי הנושא הנדון בישיבת הוועדה המייעצת או שהוא מטפל בו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע על כך בלא דיחוי ליושב ראש הוועדה המייעצת.
(ד)
על אף האמור בסעיף זה, חבר הוועדה המייעצת רשאי להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף שהוא נציגו, ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד.
(ה)
בסעיף זה –
”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין אישי של גוף שהוא או קרובו בעלי עניין, בעלי שליטה או נושאי משרה בו;
”קרוב“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח או אחות, או בן זוגו או ילדו של כל אחד מאלה, וכן כל אדם אחר שיש לו כלפיו קרבה או זיקה אישית, כלכלית או פוליטית.
תקופת כהונה של חבר הוועדה המייעצת
תקופת כהונתו של חבר הוועדה המייעצת תהיה שלוש שנים ומותר לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
סדרי עבודת הוועדה המייעצת
(א)
תוקף החלטותיה של הוועדה המייעצת לא ייפגע מחמת שנתפנה מקומו של חבר הוועדה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חבריה מכהנים כדין.
(ב)
המניין החוקי לישיבות והחלטות הוועדה המייעצת הוא רוב חבריה, ובלבד שנציג אחד לפחות יהיה בעל מומחיות בתחום השירותים החברתיים; במקרה של שוויון קולות בהצבעה תכריע דעת יושב ראש הוועדה המייעצת.
(ג)
הוועדה המייעצת, באישור מנהל הרשות, תקבע את סדרי עבודתה ואת נוהלי דיוניה, אם לא נקבעו בכללים אלה; סדרי עבודת הוועדה המייעצת יפורסמו באתר האינטרנט.
(ד)
הוועדה המייעצת תפעל לעניין הטיעון לפניה כמפורט להלן:
(1)
הוועדה המייעצת תיידע את הצרכן הביתי על זכותו לטעון לפניה בכתב או בעל פה, לפי בחירתו; ביקש הצרכן הביתי לטעון את טענותיו בעל פה, תזמן אותו הוועדה המייעצת לטעון לפניה, אלא אם כן ראתה כי מתקיימים טעמים מיוחדים שלא לעשות כן, כפי שתפרט בהחלטתה;
(2)
הוועדה המייעצת רשאית להזמין את נציג החברה לטעון לפניה, להשיב לשאלותיה ולהציג לפניה מסמכים נוספים כפי שתמצא לנכון.
(ה)
הוועדה המייעצת תתעד בקשות של צרכנים ביתיים ואת המלצותיה.
סודיות
חבר הוועדה המייעצת, בעל תפקיד בה או עובד החברה או מי מטעמה, שהגיע אליו מידע לפי כללים אלה תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי כללים אלה או חיקוק אחר או לפי צו של בית משפט; לעניין זה, ”מידע“ – לרבות כל ידיעה, נתון או רישום, בין על גבי מסמך ובין בתצלום, הקלטה או מאגר מידע אלקטרוני.
קבלת החלטות בידי מנהל הרשות
מנהל הרשות יבחן את המלצות הוועדה המייעצת ויחליט בתוך 15 ימי עסקים מיום קבלתן בידיו אם לקבלן, לדחותן או לקבלן בשינויים; המנהל יעביר עותק מהחלטתו לחברה ולצרכן הביתי בתוך 7 ימי עסקים מהיום שבו התקבלה; המליצה הוועדה המייעצת לאשר לחברה לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסו של צרכן ביתי או כל פעולה אחרת לפי סעיף 8, ומנהל הרשות קיבל את המלצתה, ישלח מנהל הרשות לצרכן הביתי את נימוקיו, ובכלל זה את נימוקי הוועדה המייעצת.
ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים לצרכן ביתי על ידי החברה
החליט מנהל הרשות, לאחר שקיבל את המלצתה של הוועדה המייעצת בעניינו של הצרכן הביתי, לאשר לחברה לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסו של צרכן ביתי, רשאית החברה לבצע את הפעולה האמורה, ובלבד שחלפו 30 ימים מיום שהחברה שלחה לצרכן הביתי הודעה לפי סעיף 20 בדבר החלטת מנהל הרשות; בהודעה תצוין זכות הצרכן לעתור על החלטת מנהל הרשות לפי הדין, בתוך המועד הקבוע לכך, אם נקבע; נוסף על האמור, החליטה החברה לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכסו של הצרכן הביתי, תיידע את המחלקה לשירותים חברתיים שנתנה חוות דעת בעניינו של הצרכן הביתי לפי סעיף 6(א)(6) על ההחלטה האמורה, 15 ימים לפחות בטרם ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים.
ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים בנכס אחר בשל אי־ תשלום חוב
(א)
חברה רשאית לבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכס אחר, בשל אי־תשלום חוב לגבי אותו נכס, לאחר מיצוי הליכי הגבייה, למעט לגבי חובות שעליהם הוגשה בקשה לבירור חשבון לפי סעיפים 34, 43 או 52א לכללי אמות המידה שטרם ניתנה בה החלטה, בהתקיים אחד מאלה:
(1)
הצרכן בנכס האחר לא שילם לחברה בעד אספקת מים או בעד שירותי ביוב בשל תקופות חיוב רצופות או בשל תקופות חיוב לסירוגין;
(2)
הצרכן בנכס האחר לא שילם תשלום, אחד או יותר, לפי הסדר תשלום שנקבע לו לפי סעיף 32 לכללי אמות מידה;
(3)
הצרכן בנכס האחר לא שילם תשלום לפי סעיף 11 לכללי שפכי מפעלים, ובלבד שלא קיימת לגבי התשלום האמור תלונה לפי סעיף 13(ב) לכללי שפכי מפעלים שטרם התקבלה לגביה החלטה.
(ב)
חברה לא תבצע פעולה כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר ששלחה לצרכן בנכס האחר התראה כאמור בסעיף 20.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א), ראתה חברה כי יש בביצוע פעולת ניתוק אספקת מים בנכס אחר כאמור בסעיף זה משום חשש לפגיעה בסביבה, לא תבצע החברה פעולה כאמור אלא לאחר שקיבלה אישור מאת ממונה שפכי תעשייה; ממונה שפכי תעשייה לא יקבל החלטה בעניין מתן אישור כאמור, אלא לאחר התייעצות עם הממונה לפי חוק החומרים המסוכנים, וכן עם נציב כבאות והצלה כהגדרתו בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, במקרים שייקבעו בנוהל שיוסכם בין הנציב למנהל הרשות; ביצעה החברה פעולת ניתוק אספקת מים לפי סעיף זה, תודיע על כך בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ־48 שעות לאחר ביצוע הפעולה, לממונה לפי חוק החומרים המסוכנים.
פעולת ניתוק אספקת מים למפעל או מקרקעין המזרים שפכים אסורים [תיקון: תשע״ח]
(א)
התקיימה אחת מן הנסיבות האמורות בסעיף 53(א) לחוק, למעט אי־ביצוע עבודות כאמור בסעיף 51(ג) לחוק, וסברה חברה כי יש חשש ממשי לנזקים לציבור או לסביבה, למערכת הביוב או המים, להזרמת השפכים ולשלבי הטיפול בהם, רשאית היא לבצע פעולת ניתוק אספקת מים במפעל או במקרקעין המזרימים שפכים אסורים למערכת הביוב, מהסוגים או בריכוזים המפורטים בסעיף קטן (ב), במשך אחת מהתקופות המפורטות להלן:
(1)
חריגות מאותה קבוצת המזהמים לפי סוגי העלויות בפרט 4 לתוספת השלישית לכללי התעריפים, במשך 2 דיגומים עוקבים, שנערכו למפעל לפי כללי שפכי מפעלים ושחלפו ביניהם 14 ימים לפחות;
(2)
חריגות מאותה קבוצת מזהמים לפי סוגי העלויות בפרט 4 לתוספת השלישית לכללי התעריפים, במשך שלושה דיגומים לסירוגין מתוך שישה דיגומים עוקבים לפי כללי שפכי מפעלים ושחלפו ביניהם 14 ימים לפחות.
(ב)
הסוגים או הריכוזים לעניין סעיף קטן (א) הם אלה:
(1)
(2)
ריכוז מרכיביהם של השפכים האסורים בדיגום עולה על פי חמישה מהערכים הנקובים בפסקאות (21) או (22) בפרט 1 שבתוספת הראשונה לכללי שפכי מפעלים, מהערכים שנקבעו למפעל ברישיונות שניתנו לו לפי חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968, או מערכים אחרים שנקבעו לפי תקנות רישוי עסקים (ריכוזי מלחים בשפכים תעשייתיים), התשס״ג–2003, אם נקבעו, והכול לפי הגבוה מביניהם;
(3)
ריכוז מרכיביהם של השפכים האסורים בדיגום עולה על פי עשרה מהערכים הנקובים באחת או יותר מפסקאות (7) עד (16), (19), (20), (23) עד (26) בפרט 1 שבתוספת הראשונה לכללי שפכי מפעלים, מהערכים שנקבעו למפעל ברישיונות שניתנו לו לפי חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968, או מערך אחר שנקבע לפי תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים), התשס״א–2000, אם נקבעו, והכול לפי הגבוה מביניהם.
(ג)
פעולת ניתוק אספקת מים למפעל או למקרקעין כאמור תבוצע לפי אלה:
(1)
החברה תשלח למפעל או לבעל המקרקעין התראה בכתב 30 ימים לפחות לפני ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים לפי סעיף קטן (א), על תוצאות הדיגומים ועל הכוונה לנתקו; ההתראה תכלול מידע על זכות המפעל או בעל המקרקעין להביא לפניה את טיעוניו כנגד החלטתה, בכתב או בעל־פה לפי בחירתו, בתוך 20 ימים ממועד קבלת ההודעה;
(2)
החברה תודיע למפעל או לבעל המקרקעין על החלטתה בתוך 20 ימים ממועד הגשת טיעוניו בעניין;
(3)
החברה לא תבצע פעולת ניתוק אספקת מים למפעל או למקרקעין אלא לאחר חלוף 30 ימים ממועד מסירת החלטתה כאמור בפסקה (2);
(4)
ההחברה לא תבצע פעולת ניתוק אספקת מים לפני שקיבלה מראש ובכתב את אישורו של ממונה שפכי תעשייה לביצוע פעולת ניתוק אספקת מים לפי סעיף 15ה.
(ד)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), חברה לא תבצע פעולת ניתוק אספקת מים למפעל או למקרקעין אם הוא המציא לה, בטרם ביצוע פעולת הניתוק וכל עוד לא הוחל בביצועה, תוצאות דיגום להנחת דעתה, המראות שהנסיבות שבסעיף קטן (א) חדלו להתקיים, ופירט את הפעולות שנקט למניעת הישנותן.
(ה)
לא בוצעה פעולת ניתוק כאמור בסעיף קטן (ד), ובדיגום הבא לפי תכנית הניטור נמצאו חריגות בשפכי המפעל או המקרקעין כאמור בסעיף קטן (ב), תתריע החברה על כך לפני המפעל או בעל המקרקעין לפי סעיף קטן (ג)(1) ותהיה רשאית לבצע פעולת ניתוק בחלוף 5 ימי עסקים ממועד ההתראה, ובלבד שלא חלפו 30 ימים מיום הפסקת פעולת הניתוק ובכפוף לקבלת אישורו של ממונה שפכי תעשייה מראש ובכתב לפי סעיף 15ה.
(ו)
על אף האמור בסעיף זה, סברה חברה כי מפעל או בעל מקרקעין מנצל לרעה את סעיפים קטנים (א) עד (ה), תפנה לממונה שפכי תעשייה בבקשה לנתקו מאספקת המים כאמור בסעיף 15ז כאילו התקיים החשש האמור בסעיף קטן (א), וממונה שפכי תעשייה יכריע בבקשה לפי שיקול דעתו המקצועי ולאחר היוועצות בוועדה לעניין נכסים אחרים כמשמעותה בסעיף 15ו; לעניין סעיף זה, ”ניצול לרעה“ – פעולות לדילול שפכים שלא כדין, תוצאות דיגום הקרובות באופן עקבי לערכים שנקבעו כאמור בסעיף קטן (ב), או הצגת תוצאות דיגום סמוך לפני ביצוע פעולת ניתוק כאמור בסעיף קטן (ד), באופן חוזר ונשנה, בלי שהוצגו לחברה או לממונה שפכי תעשייה נימוקים מיוחדים המצדיקים את פעולות המפעל או בעל המקרקעין.
פעולת ניתוק אספקת מים בשל אי־ ביצוע עבודות [תיקון: תשע״ח]
(א)
חברה רשאית לבצע פעולת ניתוק אספקת מים למפעל או למקרקעין, בכפוף לאישור מראש ובכתב של ממונה שפכי תעשייה לפי סעיף 15ה, אם בעל המקרקעין או המפעל הפר דרישה של החברה לפי סעיף 51(ג) לחוק, ולא קיים לגבי דרישה זו הליך תלוי ועומד לפי סעיף 52 לחוק או לפי סעיף 14 לכללי תאגידי מים וביוב (ביצוע עבודות למניעת זיהום), התשע״ה–2014, אלא אם כן סבר המוסמך או בית המשפט אחרת.
(ב)
חברה תשלח לבעל המקרקעין או למפעל, בדואר רשום או במסירה אישית, 30 ימים לפחות לאחר המועד שנקבע בדרישה לקיומה, התראה על הכוונה לבצע פעולת ניתוק אספקת מים במקרקעין או במפעל אם לא יקיים את הדרישה שניתנה לו; ההודעה תכלול מידע על זכות בעל המקרקעין או המפעל להביא את טיעוניו כנגד החלטתה, בכתב או בעל פה לפי בחירתו, בתוך 20 ימים ממועד קבלת ההודעה.
(ג)
החברה תודיע לבעל המקרקעין או המפעל על החלטתה בתוך 30 ימים מיום הגשת טיעוני בעל המקרקעין או המפעל בעניין.
(ד)
חברה לא תבצע פעולת ניתוק אספקת מים אלא בחלוף 30 ימים מהמועד שבו נמסרה לה החלטת ממונה שפכי תעשייה לפי סעיף 15ה, ובלבד ששלחה למפעל הודעת תזכורת 30 ימים לפחות בטרם ביצועה של פעולת ניתוק אספקת המים במקרקעין או במפעל.
פעולת ניתוק אספקת מים לסרבן דיגום [תיקון: תשע״ח]
(א)
חברה רשאית לבצע פעולת ניתוק אספקת מים למפעל או לבעל מקרקעין, אם המנהל הכללי או עובד בכיר של החברה שהמנהל הכללי אצל לו את סמכותו לעניין זה, סבר כי יש להכריז עליו סרבן דיגום מאחר שאינו מאפשר לחברה או למי מטעמה לבצע דיגום לפי כללי שפכי מפעלים או אם מנע מהחברה או ממי מטעמה לבצע את הדיגום כאמור, וזאת בשני דיגומים לפחות מתוך כלל הדיגומים הקבועים בתכנית הניטור שאושרה לפי כללי שפכי מפעלים לגבי אותו מפעל, ובלבד שהחברה שוכנעה כי יש חשש כאמור בסעיף 15א(א), ולאחר מתן הזדמנות למפעל או לבעל המקרקעין להביא את טיעוניו לפני המנהל הכללי של החברה, בכתב או בעל פה, בתוך 20 ימים מיום קבלת הודעה כאמור בסעיף קטן (ב); הכרזה על מפעל או על בעל מקרקעין כסרבן דיגום לפי סעיף זה טעונה אישור מאת ממונה שפכי תעשייה.
(ב)
חברה תשלח למפעל או לבעל המקרקעין, לא יאוחר מ־7 ימים מהמועד שבו הפר את כללי שפכי מפעלים לעניין ביצוע דיגום כאמור בסעיף קטן (א), הודעה כי בכוונת המנהל הכללי של החברה או עובד בכיר של החברה כאמור בסעיף קטן (א) לבקש את אישורו של ממונה שפכי תעשייה להכריז עליו סרבן דיגום ואת הסיבות לכך; הודעה כאמור תישלח בדואר רשום או במסירה אישית, ותכלול, בין השאר, התראה על האפשרות לבצע, בכפוף להוראות סעיף קטן (ז), פעולת ניתוק אספקת מים במפעל, אם תאושר הכרזתו כסרבן דיגום לפי סעיף זה, ועל זכותו של המפעל להביא את טיעוניו, בכתב או בעל פה, לפני המנהל הכללי של החברה, בעניין האפשרות לראות בו סרבן דיגום, בתוך 20 ימים מיום קבלת ההודעה.
(ג)
המנהל הכללי של החברה יודיע למפעל או לבעל המקרקעין על החלטתו בתוך 20 ימים מיום הגשת טיעוני בעל המקרקעין או המפעל בעניין.
(ד)
הוכרז מפעל או בעל מקרקעין כסרבן דיגום ובכוונת החברה לבצע כלפיו פעולת ניתוק אספקת מים, תפנה בבקשה מנומקת אל ממונה שפכי תעשייה לצורך קבלת אישורו לביצוע ניתוק אספקת מים במפעל או במקרקעין; לבקשה זו תצרף החברה את כל האסמכתאות המצויות בידה בעניינו של בעל המקרקעין או המפעל.
(ה)
ממונה שפכי תעשייה יביא לידיעת המפעל או בעל המקרקעין את בקשת החברה לקבלת אישורו לביצוע ניתוק אספקת המים בעניינו ויאפשר לו להביא את טיעוניו לפניו כנגד בקשת החברה, בכתב או בעל־פה לפי בחירתו, בתוך 30 ימים מהיום שבו שלח למפעל או לבעל המקרקעין העתק מהבקשה כאמור בסעיף קטן (ד); חלפו 30 ימים והמפעל או בעל המקרקעין לא הגיש בקשת ארכה או לא העביר את טיעוניו לממונה שפכי תעשייה, יראו אותו כמי שוויתר על טענותיו, והממונה יהיה רשאי לדון בעניינו במעמד צד אחד.
(ו)
ממונה שפכי תעשייה ידון בבקשת החברה לאחר שבחן את טיעוני הצדדים ובשים לב בין השאר לחשש מפני נזקים כאמור בסעיף 15א(א), למשך הפרת כללי שפכי מפעלים לעניין ביצוע הדיגום, ולמניעים לכך ולחשש מפני נזק למשק המים והביוב או לסביבה; ממונה שפכי תעשייה יודיע לצדדים על החלטתו בבקשת החברה.
(ז)
חברה לא תבצע פעולת ניתוק אספקת מים אלא בחלוף 30 ימים מהמועד שבו נמסרה לה החלטת ממונה שפכי תעשייה כאמור בסעיף קטן (ו) המאשרת לבצע פעולת ניתוק אספקת מים.
(ח)
על אף האמור בסעיף זה, חברה לא תבצע פעולת ניתוק אספקת מים, אם המפעל או בעל המקרקעין איפשר לה לבצע את הדיגום להנחת דעתה, ובלבד שטרם בוצעה פעולת הניתוק.
ניתוק מערכת ביוב לבקשת מפעל או בעל מקרקעין [תיקון: תשע״ח]
(א)
החליטה חברה לבצע פעולת ניתוק אספקת מים לפי סעיף 15א או 15ב, רשאית היא, לבקשת מפעל או בעל מקרקעין, לבצע פעולת ניתוק שירותי ביוב חלף ניתוקו ממערכת המים לפי הסעיפים האמורים, אם התקיימו כל אלה, ובלבד שטרם הוחל בביצועה של פעולת ניתוק אספקת מים:
(1)
המנהל הכללי של החברה שוכנע כי המפעל או בעל המקרקעין נקט הסדרים מתאימים לפינוי השפכים לאתר פינוי המורשה לכך לפי צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע״ג–2013, וכי אין חשש שהשפכים יוזרמו לאתר שאינו אתר פינוי מורשה כאמור או לסביבה;
(2)
ניתן אישור מראש של ממונה סביבה כהגדרתו בתקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש״ע–2010.
(ב)
ניתקה חברה מפעל או מקרקעין ממערכת הביוב כאמור בסעיף קטן (א), תודיע על כך, בהקדם האפשרי, ללשכה המחוזית במשרד הבריאות וללשכה המחוזית במשרד להגנת הסביבה; במקרים שבהם הספיקה של השפכים במפעל עולה על 5% מהספיקה הכוללת במיתקן לטיהור השפכים, תודיע החברה על הניתוק, בהקדם האפשרי, גם לבעלים או למפעיל המיתקן לטיהור שפכים.
פניית חברה לממונה שפכי תעשייה [תיקון: תשע״ח]
(א)
החליטה חברה כי נדרש לבצע פעולת ניתוק אספקת מים לבעל מקרקעין או למפעל לפי סעיפים 15א, 15ב או 15ג, תפנה בבקשה מנומקת אל ממונה שפכי תעשייה לשם קבלת אישורו לביצוע פעולת ניתוק אספקת מים במקרקעין או במפעל; לבקשה זו תצרף החברה את כל האסמכתאות המצויות בידה בעניינו של בעל המקרקעין או המפעל.
(ב)
ממונה שפכי תעשייה יביא לידיעת בעל המקרקעין או המפעל את בקשת החברה לקבלת אישורו לביצוע פעולת ניתוק אספקת המים בעניינו, ויאפשר לו להביא את טיעוניו לפניו בכתב כנגד בקשת החברה, בתוך 30 ימים מהיום שבו שלח לבעל המקרקעין או המפעל העתק מהבקשה כאמור בסעיף קטן (א); ממונה שפכי תעשייה רשאי, מנימוקים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 90 ימים; חלפה התקופה להבאת הטענות כאמור, ובעל המקרקעין או המפעל לא העביר במועד את טיעוניו לממונה שפכי תעשייה, יראו אותו כמי שוויתר על טענותיו, והממונה יהיה רשאי לדון בעניינו במעמד צד אחד.
(ג)
ממונה שפכי תעשייה ידון בבקשת החברה לאחר שבחן את טיעוני הצדדים ונמסרה לו המלצת הוועדה לעניין נכסים אחרים לפי סעיף 15ו, ובשים לב בין השאר להיקף הזיהום ועוצמתו, לדרישות החברה מבעל המקרקעין או המפעל וסבירותן בנסיבות העניין, להתנהלות בעל המקרקעין או המפעל ולחשש מפני נזק שעלול להיגרם למשק המים והסביבה.
(ד)
ממונה שפכי תעשייה יודיע לצדדים על החלטתו בבקשת החברה בתוך 21 ימים.
ועדה מייעצת לעניין נכסים אחרים [תיקון: תשע״ח]
(א)
מנהל הרשות ימנה ועדה לעניין נכסים אחרים לפי סעיף קטן (ב), שתפקידה לדון בבקשות שתגיש חברה לממונה שפכי תעשייה לפי סעיפים 15א(א) עד (ה), 15ב ו־15ג; הוועדה האמורה תמליץ לממונה שפכי תעשייה, בתוך 14 ימים מיום שהעביר לה את הבקשה, אם לאשר בקשת חברה לביצוע פעולת ניתוק אספקת מים במפעל או במקרקעין כאמור באותם סעיפים; בכפוף לסעיף 15ז ממונה שפכי תעשייה לא יקבל החלטה לעניין ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים כאמור אלא לאחר שיקבל את המלצות הוועדה לעניין נכסים אחרים.
(ב)
הוועדה לעניין נכסים אחרים תהיה בת חמישה חברים שימנה מנהל הרשות כמפורט להלן, ובלבד שלא ימונה נציג של משרד ממשלתי לחבר הוועדה אלא לאחר התייעצות עם השר הממונה על אותו משרד:
(1)
ממונה שפכי תעשייה, והוא יהיה היושב ראש;
(2)
עובד המשרד להגנת הסביבה;
(3)
עובד הרשות בעל ניסיון כלכלי;
(4)
עובד משרד הכלכלה והתעשייה;
(5)
עובד משרד ממשלתי שאינו מנוי בפסקאות (2) ו־(3), שמנהל הרשות סבור כי יש לצרפו כחבר בוועדה בשל זיקתו לתחום הפעילות של הנכס האחר שעניינו נדון בוועדה.
(ג)
על הוועדה לעניין נכסים אחרים ועל חברי הוועדה יחולו סעיפים 8(ג), (ה) ו־(ו), 9, 10 ו־12, בשינויים המחויבים.
ניתוק מיידי של אספקת מים למניעת נזקים למערכת הביוב [תיקון: תשע״ח]
(א)
על אף האמור בכללים אלה, נוכחה החברה כי נחוצה פעולת ניתוק מיידית של אספקת מים לשם מניעת סכנה ממשית ומיידית לפעולתה של מערכת הביוב עקב הזרמת שפכי התעשייה, כאמור בסעיף 53(א) לחוק, תפנה החברה ישירות לממונה שפכי תעשייה ותפעל לפי הנחיותיו.
(ב)
ממונה שפכי תעשייה רשאי להורות על פעולת ניתוק מיידית אם שוכנע כי חיוני לבצעה כדי למנוע סכנה כאמור בסעיף קטן (א), ואולם לא יורה לחברה לבצע פעולת ניתוק כאמור אלא לאחר שהתייעץ עם הממונה לפי חוק החומרים המסוכנים ועם נציב כבאות והצלה כהגדרתו בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, ונתן למפעל או לבעל מקרקעין הזדמנות לטעון את טענותיו; סבר ממונה שפכי תעשייה כי בשל הנסיבות לא ניתן לתת למפעל הזדמנות לטעון את טענותיו כאמור לפני מתן ההוראה, ייתן למפעל הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר מכן ולא יאוחר מ־3 ימי עסקים.
סייגים לניתוק אספקת מים בנכס אחר [תיקון: תשע״ח]
(א)
על אף האמור בסעיפים 15 עד 15ד, חברה לא תבצע פעולת ניתוק אספקת מים בנכס אחר שהוא אחד מאלה:
(1)
מוסד חינוך רשמי כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949;
(2)
בית ספר או גן ילדים, שבו מתחנכים תלמידים באופן שיטתי, המעניק חינוך גן ילדים, חינוך יסודי, חינוך על־יסודי או חינוך מיוחד, והמחזיק ברישיון לפי חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969;
(3)
מוסד חינוך תרבותי ייחודי כהגדרתו בחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס״ח–2008, המחזיק ברישיון לפי החוק האמור;
(4)
מוסד רפואי כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940;
(5)
מעון יום שיקומי, כהגדרתו בחוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000;
(6)
מעון כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965;
(7)
נכס מקרקעין של מערכת הביטחון או המצוי בשימושה, בהתקיים אחד מאלה:
(א)
פעילות מבצעית או מלחמה הקשורה לפעילות בנכס האמור;
(ב)
הנכס משמש למגורים לפי אישור מאת מנהל הרשות;
(8)
בתי סוהר, מיתקני שהייה ומיתקני מעצר שמפעילה מערכת הביטחון, ובכלל זה מקומות משמורת לפי חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952, ומרכזים לשהיית מסתננים לפי חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי״ד–1954;
(9)
נכס מקרקעין של הרשות הארצית לכבאות והצלה כמשמעותה בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, או נכס בשימושה;
(10)
מקלט לנשים מוכות כהגדרתו בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954;
(11)
מעון ומעון נעול כהגדרתם בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971.
(ב)
גוף כאמור בפסקאות (1) עד (6) של סעיף קטן (א), המבקש למנוע פעולת ניתוק אספקת מים, יציג לפני נציג החברה, לפי בקשתו, רישיון, תעודה או אישור, המעידים על היותו גוף כאמור באותן פסקאות.
(ג)
בסעיף זה, ”מערכת הביטחון“ – כהגדרתה בסעיף 10 בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011.
השגה לפני הרשות הממשלתית [תיקון: תשע״ח]
צרכן בנכס אחר רשאי להשיג על החלטת חברה לפי בסעיפים 15 עד 15ג, ולעניין סעיפים 15א עד 15ג – בכפוף לסעיף 53(ב) לחוק, לפני מנהל הרשות או בפני עובד הרשות הממשלתית שמנהל הרשות מינה לצורך כך; בירור ההשגה ייעשה לפי סעיף 70א לכללי אמות המידה; צרכן כאמור ישלח לחברה הודעה על הגשת השגה לפי סעיף זה; לא תבוצע פעולת ניתוק אספקת מים אלא בחלוף 7 ימי עסקים ממועד הגשת ההשגה.
ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים [תיקון: תשע״ח]
(א)
פעולת ניתוק אספקת מים לפי סעיפים 14 או 15 לא תבוצע אלא בימים א׳ עד ד׳, בין השעות 8:00 עד 17:00; פעולת ניתוק אספקת מים או פעולת ניתוק שירותי ביוב לפי סעיפים 15א עד 15ד לא תבוצע אלא בימים א׳ עד ה׳, בין השעות 8:00 עד 19:00, ובלבד –
(1)
שלא תבוצע פעולה כאמור בערב חג, חג וחול המועד, בשים לב לדתו של הצרכן, לפי העניין, כאמור בתוספת השנייה לכללי אמות המידה;
(2)
שלא תבוצע פעולה כאמור בסעיף 14 בנכס של צרכן ביתי המקיים בו מנהגי אבל בתקופת ימי האבל לפי דתו או אמונתו של הצרכן הביתי, ובלבד שהודיע על כך לחברה; ביצעה החברה פעולה לניתוק אספקת מים בנכס של צרכן ביתי בתקופה האמורה – תחבר החברה את נכס הצרכן הביתי למערכת המים, בלא דיחוי, לאחר שהודיע לה על כך הצרכן הביתי.
(ב)
פעולת ניתוק אספקת מים לפי כללים אלה תימשך 30 ימים, אלא אם כן נקבעה תקופה קצרה מזו לפי כללי אמות המידה; בחלוף 30 הימים תחבר החברה את נכס הצרכן למערכת המים ותמסור לו הודעה בדבר חובתו לשלם לחברה את המגיע לה ממנו כאמור בסעיפים 14 או 15, או על חובתו למלא אחר הוראות החברה לפי החוק והכול כפי שמפורט בהודעה, לפי העניין, שאם לא כן, תבוצע פעולת ניתוק אספקת מים בשנית, לפי סעיף קטן (ג).
(ג)
לא נענתה פניית החברה בחלוף 5 ימי עסקים נוספים, רשאית החברה לבצע פעולת ניתוק אספקת מים נוספת לפי סעיף קטן (א) וסעיף 20; פעולת ניתוק אספקת מים נוספת תימשך 45 ימים, אלא אם כן נקבעה תקופה קצרה מזו לפי כללי אמות המידה; בחלוף תקופה זו, תחבר החברה את הצרכן למערכת המים ותמסור הודעה כאמור בסעיף קטן (ד).
(ד)
לא נענתה פניית החברה בחלוף 5 ימי עסקים מתום פעולת הניתוק כאמור בסעיף קטן (ד), רשאית החברה לבצע פעולת ניתוק אספקת מים שלישית בנכס, לפי סעיף קטן (א) וסעיף 20; פעולת ניתוק אספקת מים שלישי תימשך 60 ימים, אלא אם כן נקבעה תקופה קצרה מזו לפי כללי אמות המידה; החברה רשאית לחזור על פעולת ניתוק אספקת מים לפי סעיף זה, ובלבד שבין כל חזרה על הפעולה תחלוף תקופה של 7 ימי עסקים לפחות.
(ה)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), אם לא הייתה צריכת מים בנכס בתקופה שקדמה לפעולת ניתוק אספקת מים או שהייתה צריכה זניחה המעידה כי הנכס אינו מאוכלס בפועל, או שנודע לחברה כי הנכס אינו מאוכלס, רשאית החברה להאריך את משך פעולת ניתוק אספקת המים בלא הגבלה, ובתנאי שבחלוף כל 45 ימים תמסור הודעה לצרכן כי הוא מתבקש להודיע בכל עת על כוונתו לאכלס את הנכס; התקבלה הודעת צרכן כאמור, תופסק פעולת ניתוק אספקת המים בהקדם האפשרי, והחברה תמסור הודעה כאמור בסעיף קטן (ד).
(ו)
על ביצוע פעולת ניתוק אספקת מים לפי סעיף זה תשלח החברה הודעה כאמור בסעיף 20.
חיבור נכס לאחר פעולת ניתוק אספקת מים [תיקון: תשע״ח]
(א)
חברה תחבר לאספקת מים או לשירותי ביוב נכס שבוצעה בו פעולת ניתוק אספקת מים או פעולת ניתוק שירותי ביוב לפי כללים אלה בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מהמועד האמור בסעיף קטן (ב) ולאחר שנציג החברה בדק ואישר:
(1)
במקרה שבוצעה פעולת ניתוק אספקת מים בנכס לפי סעיפים 14 או 15 – שולם לחברה החוב השוטף או חוב נכס אחר, לפי העניין, שבשל אי־תשלומם בוצעה פעולת ניתוק אספקת מים או נקבע לצרכן הסדר תשלומים בעדם, ושולם התעריף לניתוק מד־מים בשל חוב צרכן וחיבורו מחדש, לפי פרט (5) בתוספת השנייה לכללי התעריפים;
(2)
במקרה שבוצעה פעולת ניתוק אספקת מים או ניתוק שירותי ביוב לפי סעיפים 15א עד 15ז – התקיימו הוראות החברה לפי סעיף 51 לחוק או הוראות לפי כללים אלה, לפי העניין.
(ב)
המועד המאוחר ביותר לחיבור נכס לפי סעיף קטן (א) יהיה כדלקמן:
השעה שבה הגיע הצרכן עם החברה להסדר או שילם את חובו | מועד החיבור |
---|---|
עד 18:00 | 6 שעות ממועד ההודעה |
אחרי 18:00 | 10:00 בבוקר למחרת |
התראות והודעות
מסירת התראות והודעות לפי כללים אלה תהיה כמפורט בפרק העשירי בכללי אמות המידה, ובלבד שלעניין סעיף 6 יחולו בנוסף גם הוראות אלה:
(1)
התראה לצרכן ביתי לצורך הגשת בקשה על ידי החברה למנהל הרשות כאמור בסעיף 6(א)(5) תכלול מידע על זכותו של הצרכן הביתי לפנות לחברה בבקשה שלא לעשות כן, אם הוא חסר יכולת כלכלית מספקת לשלם את חובו או אם הוא מוכן למסור לה את פרטיו המזהים לשם גביית חובו, וכן מידע על זכותו של הצרכן הביתי להביא לפניה את טענותיו בעניין, בכתב או בעל פה, ולצרף לבקשתו, אם יחפוץ לעשות כן, כל מסמך או מידע שיש בו כדי לתמוך בבקשתו; כמו כן, תציין החברה בהתראה כי בכוונתה ליידע את המחלקה לשירותים חברתיים על העברת בקשה כאמור למנהל הרשות בכפוף להסכמת הצרכן הביתי ליידוע כאמור;
(2)
הודעה על החלטת המנהל הכללי לראות בצרכן הביתי בעל יכולת כלכלית מספקת לכאורה כאמור בסעיף 6(א)(8) ועל כוונתו לפנות למנהל הרשות בבקשה לאשר את ביצוע פעולת ניתוק אספקת המים בנכסו של הצרכן הביתי תכלול מידע כללי בדבר הוועדה המייעצת, פרטי ההתקשרות עמה וזכותו של הצרכן הביתי לפנות אליה בעניינו.
דיווח לוועדת הכלכלה של הכנסת
מנהל הרשות ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה ולא יאוחר מתום חודש אפריל, על מספר הבקשות לפי סעיף 6 שהגיש לוועדה המייעצת בשנה שקדמה למועד הדיווח, על מספר הבקשות שקיבל, דחה או קיבל בשינויים לפי סעיף 13, ועל מספר פעולות ניתוק אספקת מים שביצעו החברות בפועל לפי הדיווחים שקיבל לפי סעיף 119 לכללי אמות המידה ומשך תקופת כול ניתוק, והכול בחלוקה לחברות ולפי סוגי הצרכנים כאמור בכללים אלה; דיווח ראשון לפי סעיף זה יימסר לא יאוחר מיום כ״ד באייר התשע״ו (1 ביוני 2016), לגבי התקופה שמיום תחילתם של כללים אלה עד המועד האמור.
שמירת דינים
אין באמור בכללים אלה –
(1)
כדי לגרוע מהוראות כל דין, ובכלל זה מחובתו של ספק מים לפעול לפי תנאי רישיון ההפקה שניתן לו לפי סעיף 23 לחוק המים, ומסמכויותיה של רשות המים לפי דין;
(2)
כדי למנוע מחברה לבצע פעולת ניתוק אספקת מים לאלתר במקרים שבהם היא נדרשת לכך לפי דין.
הצמדה
הסכום הקבוע בסעיף 6(א)(1) יעודכן ב־1 בינואר פעם בשנתיים, ולגבי העדכון הראשון – ביום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) (בסעיף זה – יום העדכון), לפי שיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בסעיף זה – המדד) הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתם של כללים אלה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 50 שקלים חדשים; מנהל הרשות יפרסם הודעה על הסכום המעודכן ברשומות ובאתר האינטרנט.
תחילה, תחולה וסייג לתחולה
(א)
תחילתם של כללים אלה ביום י״א בניסן התשע״ה (31 במרס 2015) (להלן – יום התחילה).
(ב)
כללים אלה יחולו על תקופות חיוב שהחלו ביום התחילה ואילך; לעניין תקופות חיוב שהחלו לפני יום התחילה, חברה לא תהיה רשאית לבצע פעולת ניתוק שירותי אספקת מים או שירותי ביוב.
(ג)
הוראת שעה
בתקופה שמיום התחילה עד יום כ״ב באדר התשע״ו (1 באפריל 2016) יראו כאילו בסעיף 11 לכללים אלה במקום סעיף קטן (ד) נאמר:
”(ד)
הוועדה המייעצת רשאית להזמין את הצרכן הביתי או את נציג החברה לטעון לפניה, להשיב לשאלותיה ולהציג לפניה מסמכים נוספים כפי שתמצא לנכון.“
כ׳ באדר התשע״ה (11 במרס 2015)
- אלכסנדר קושניר
יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.