כללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים)
כללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים) מתוך 
כללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית, ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ״ב–1962
כללים בדבר הוכחת ידיעה בשפה העברית, בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים
ק״ת תשכ״ב, 1905; תשל״ו, 2026; תשל״ט, 49, 1785; תש״ם, 1107; תשמ״א, 355, 1378; תשמ״ב, 1448; תשמ״ג, 1770; תשמ״ד, 1749; תשמ״ז, 55; תש״ן, 44; תשנ״א, 1239; תשנ״ד, 38; תשנ״ה, 887; תשנ״ו, 566; תשנ״ז, 421; תשע״ב, 1605; תשע״ח, 151.
בתוקף סמכותה לפי סעיפים 94 ו־109 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א–1961, מתקינה המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין כללים אלה:
הוכחת ידיעה בשפה העברית
אדם רשאי להוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית לצורך רישומו כמתמחה לפי סעיף 26(2) לחוק באחת מאלה:
(1)
בהמצאת תעודת בגרות שניתנה לו מטעם משרד החינוך והתרבות או על ידי בית ספר תיכון בישראל ונתאשרה על ידי משרד החינוך והתרבות;
(2)
בהמצאת תעודה שעמד בבחינה בשפה העברית שנקבעה לפי סעיף 39 לחוק (להלן – בחינה בעברית).
הוכחה בדרך אחרת
הלשכה רשאית, מסיבות מיוחדות שיירשמו בהחלטתה, להרשות לאדם להוכיח ידיעה מספקת בשפה העברית בדרך אחרת מן הקבוע בסעיף 1.
שכר בוחנים
הלשכה רשאית לשלם לבוחנים בבחינות בעברית שכר כפי שיקבע הועד המרכזי.
בקשה להיבחן [תיקון: תשע״ב, תשע״ח]
המבקש להיבחן בבחינה בעברית, בבחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים או ובבחינת ההסמכה לעריכת דין יגיש בקשה על כך ללשכה.
הנושאים בדיני מדינת ישראל
בקשה להיבחן בדיני מדינת ישראל תפרט את הנושאים שבדעת המבקש להיבחן בהם.
אגרות הבחינות [תיקון: תשל״ו, תשל״ט, תשל״ט־2, תש״ם, תשמ״א, תשמ״א־2, תשמ״ב, תשמ״ג, תשמ״ד, תשמ״ז, תש״ן, תשנ״א, תשנ״ד, תשנ״ה, תשנ״ו, תשנ״ז, תשע״ב, תשע״ח]
(א)
עם הגשת בקשה להיבחן ישולמו אגרות אלה:
–
בשקלים חדשים
(1)
בחינה בעברית – 160
(2)
בחינה בכתב בדיני מדינת ישראל, לכל בחינה – 160
(3)
בחינה בעל פה בדיני מדינת ישראל, לכל בחינה – 140
(3א)
בחינה באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים – 160
(4)
בחינת ההסמכה לעריכת דין – 520
(5)
ערר על ציון במטלת כתיבה בבחינת ההסמכה לעריכת דין; האגרה תוחזר למגיש הערר אם יתקבל הערר – 60
(ב)
האגרה תשולם כאמור בסעיף קטן (א) בין שהמבקש מתייצב לראשונה לאותה בחינה או לבחינה באותו נושא, ובין שכבר התייצב לבחינה כאמור.
פטור מאגרות ודחיה [תיקון: תשע״ח]
ראש הלשכה רשאי, בנסיבות מיוחדות, לפטור מתשלום אגרות הבחינות בדיני מדינת ישראל או בבחינת ההסמכה לעריכת דין, כולן או מקצתן, או לדחות את תשלומן.
החזרת אגרה [תיקון: תשע״ח]
שילם אדם אגרה בעד בחינה בדיני מדינת ישראל או בחינת ההסמכה לעריכת דין ולא התייצב לבחינה כולה או לבחינה בנושא פלוני, יוחזרו לו ארבע חמישיות של האגרה ששילם בעד הבחינה שלא התייצב לה.
ביטולים
הנוסח שולב בתקנות המועצה המשפטית, תשי״ג–1953.
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
נתאשר. ט׳ באייר תשכ״ב (13 במאי 1962)
- י. רוטנשטרייך
יושב ראש המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין - דב יוסף
שר המשפטים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.