<< | ספר ישעיהו • פרק נ"ד • פסוק י"ב | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב: ושמתי כדכד שמשתיך ושעריך לאבני אקדח וכל גבולך לאבני חפץ

המהדורה המנוקדת: וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח וְכָל גְּבוּלֵךְ לְאַבְנֵי חֵפֶץ.

וְשַׂמְתִּ֤י כַּֽדְכֹד֙ שִׁמְשֹׁתַ֔יִךְ וּשְׁעָרַ֖יִךְ לְאַבְנֵ֣י אֶקְדָּ֑ח וְכׇל־גְּבוּלֵ֖ךְ לְאַבְנֵי־חֵֽפֶץ׃

וְ/שַׂמְתִּ֤י כַּֽדְכֹד֙ שִׁמְשֹׁתַ֔יִ/ךְ וּ/שְׁעָרַ֖יִ/ךְ לְ/אַבְנֵ֣י אֶקְדָּ֑ח וְ/כָל־גְּבוּלֵ֖/ךְ לְ/אַבְנֵי־חֵֽפֶץ׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשני המקרא

מקראות גדולות

עריכה

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וֶאֱשַׁוֵי בְמַרְגְלִין אָעָךְ וְתַרְעַיִךְ לְאַבְנֵי גְמַר וְכָל תְּחוּמִיךְ לְאַבְנֵי צְרוֹך:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"כדכד" - מין אבן טובה

"שמשותיך" - י"ת אמך ומנחם חברו עם ישמשוניה ויש פותרין ל' שמש חלונות שחמה זורחת בהן ועושין כנגדו מחיצה במיני זכוכית צבעים לנוי ומדרש תהילים פותר שמשותיך ושמש ומגן (תהלים פד) שיני החומה

"לאבני אקדח" - י"ת לאבני גמר גומרין תרגום גחלים פתר אקדח לשון קדחי אש והם מין אבנים טובות בוערות כלפידים והוא קרבונקל"א לשון גחלת ויש פותרין ל' מקדח אבנים גדולות שכל חלל הפתח קדוח בתוכו והמזוזות והמפתן והסף כולן מתוך האבן הם

"לאבני חפץ" - לאבני צרוך

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"ושעריך" - מזוזת השערים יהפכו להיות אבני אקדח המאירים ביותר

"וכל גבולך" - אבני רצפת כל גבוליך יהפכו להיות אבני חפץ ר"ל אבני יקר שהאדם חפץ ורוצה בהם ולא כשאר אבנים המושלכים בחוצות

"ושמתי כדכד שמשתיך" - מחיצות החלונות שהשמש זורחת דרך בם אשימם מאבן כדכד הבהיר ביותר

מצודת ציון

"כדכד" - שם אבן יקר המזהיר וכן וראמת וכדכד (יחזקאל כז) והוא מלשון כידודי אש (איוב מא)

"שמשותיך" - מלשון שמש

"אקדח" - שם אבן יקר המאיר והוא מלשון קודחי אש (לעיל נ)

"חפץ" - ענין רצון

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"ושמתי כדכד", הוא אבן שוהם (לקבלת חז"ל) יהיו "שמשתיך" החלונות "ושעריך" יהיו "מאבני אקדח" (והמכוון כי האבן נפך היה אבן יהודה והוא אות המלוכה, והאבן ספיר היה אבן יששכר, והוא אות החכמה והתורה, שני אלה ייסדו את הבנין, כתר מלכות וכתר תורה, אבן שוהם היה אבן יוסף והוא אות ההצלחה והעושר זה יהיה חלון השמש, אות כי השמש תריק להם מגד תבואות שמש עושר והצלחה, אבן אקדח היה אבן לוי, אות העבודה זה יהיה השער, זה השער לה' צדיקים יבואו בו, "וכל גבולך יהיה לאבני חפץ", (כי אבני יתר השבטים יוקבעו ביתר מקומות הבנין, וכלל ג"כ הכוונה שכל השבטים יתאחדו אז ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד), והנה המחלוקת והפירוד במדינה יתהווה עפ"י ארבעה סבות, שנים פנימים, ושנים חיצונים, הפנימים הוא.

א) על ידי העוני, וע"ז הקדים רוב העושר וההצלחה שיהיה להם.
ב) יהיה ע"י מחלוקת באמונה וכתות שיתחלקו בהדת, כמו שהיה בבית שני, שעמדו אז הצדוקים וביתוסים, ועל זה אמר.

ראו גם

ויקי על הפסוק

ביאור ויקי

עריכה

ושמתי כדכד שמשתיך

ישעיהו נד יב: "ושמתי כדכד שמשתיך"

מפרש קאסוטו - " "כדכד (יח' כז, טז), אקדח (הנזכר במקרא רק כאן), גם הם יהיו אבנים טובות [כמו פוך וספירים קודם]. שמשתיך , יש המבארים חלונות שהשמש חודר בעדם, ולפי זה כדכד הוא מעין זכוכית. לפי פירוש אחר, שמשות הן שיני החומות הדומות לקרני השמש (השוה תהלים פד יב לפי דעתם של מפרשים אחדים [="כי שמש ומגן ה' אלהים וגו']" ".

נלך לפי הפירוש השני ונאמר, כי כשם שהשמשות בולטות מהחומה, כך כנראה הכדכד הוא מעין אבן טובה מחודדת. וכראיה לכך תשמש אותנו הלשון: כדכד הוא קרוב לקדקד , וזה מבחינתו קרוב ל- חוד .

כללית, יוצא מזה, שהאות ד מבטאת קצה וחוד. כך במילים - דד, שד, עד, יתד, וכך גם בדקירה. ממש אפשר לשמוע את הדקירה בצליל הד'. ונזכיר שוב את הדגשתה בקריאת שמע לביטוי אחדות האל.

כך גם הצירוף קד מבטא התמקדות בנקודה אחת, כמו במילים - יקד, מוקד, עקד. פקד, הוא מניית הראשים, הקדקד, וקידה היא הפניית הקדקד מטה. כך היא גם המילה נקודה. ומעתה צא ומצא את שאר המילים השייכות לזה.