ירושלמי פסחים דף מז ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ירושלמי פסחים · דף מז ב · >>

צורת הדף באתר היברובוקס


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה


יכול עד שתעשה צלקת תלמוד לומר מכות אש הא כיצד חיתה ולא חיתה וכן הוא אומר למטן צרבת המכוה היא עד שתקרום כקליפת השום וכא הוא אומר הכין אמר ר' לעזר תמן צלי אש כי אם צלי אש שנה עליו הכתוב לעכוב ברם הכא והיתה מכות המכוה מכל מקום אמר ר' שמואל בר אבודמא תמן חוקה תורה מעכב הכא מאי אית לך לית לרבן גמליאל צלי אש אית ליה פסח מצרים צלי אש אין פסח הדורות צלי אש א"ר יוסי בי רבי בון רבן גמליאל לא עבר תולדות אש כאש ורבנין עבדין תולדות אש כאש רבן גמליאל חלוק על חכמים ועושה הלכה כיוצא בו אילו אמר לא תאכלו ממנו כי אם צלי אש ולא נאמר נא הייתי אומר היבהבו וצלייו מותר הוי צורך הוא שיאמר נא או אילו אמר לא תאכלו ממנו כי אם צלי אש ולא אמר ובשל הייתי אומר שלקו וצלייו יהא מותר הוי צורך הוא שיאמר ובשל או אילו אמר אל תאכלו ממנו כי אם צלי אש ולא אמר מבושל הייתי אומר בישלו וצלייו יהא מותר הוי צריך הוא שיאמר נא וצריך הוא שיאמר בשל וצריך הוא שיאמר מבושל אבל כזית נא מבע"י אית תניי תני חיב ואית תניי תני פטור מאן דאמ' חייב אל תאכלו ממנו נא מכל מקום ומאן דאמר פטור בשעה שהוא בקום אכול צלי הוא בבל תאכל נא בשעה שאינו בקום אכול צלי אינו בבל תאכל נא שבר בו עצם מבעוד יום אית תניי תני חייב אית תניי תני פטור מאן דאמר חייב (שמות יא) ועצם לא תשברו בו מכל מקום ומאן דאמר פטור בשעה שאינו בקום אכול צלי אינו משום ועצם לא תשברו בו בשעה שהוא בקום אכול צלי הוא משום ועצם לא תשברו בו נגע בחרסו של תנור פסול גוף הוא ונשרף מיד נטף מרוטבו על החרס פסול מכשי' הוא וטעון צורה נטף מרוטבו על הסלת יקמוץ את מקומו חייה בר אחא בשם רבי שמעון בן לקיש