ירושלמי פסחים דף ד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


שדרך חולדה וברדליס להיות גוררין אותו רצה היא אחר הבשר ואינה רצה אחר הפת ואפי' תימר רצה היא אחר הבשר ואחר הפת בשר גוררת ואוכלת פת גוררת ומנחת רבנין דקיסרין בשם ר' אבהו אין חוששין שמא גררה חולדה וכרבי יודה חוששין

מתניתין

ר"מ אומר אוכלין כל חמש ושורפין בתחלת שש ר' יהודה אומר אוכלין כל ארבע ותולין כל חמש ושורפין בתחילת שש

גמרא

ר"מ אומר משש שעות ולמעלן מדבריהן ר' יודה אומר משש שעות ולמעלן מדברי תורה מה טעמא דר"מ (שמות יב) אך ביום הראשון זה חמשה עשר יכול משתחשך ת"ל אך הא כיצד תן לו לפני שקיעת החמה שעה אחת מה טעמא דר' יודה אך ביום הראשון זה י"ד יכול כל היום כולו ת"ל אך הא כיצד חלוק את היום חציו לחמץ וחציו למצה מחלפה שיטתיה דר"מ תמן הוא אמר אך לרבות והכא הוא אמר אך למעט א"ר שמואל בר אבידומא מיעטו שאינו בחמץ ר"מ אומר (דברים טז) לא תאכל עליו חמץ על אכילתו ור' יודה אומר לא תאכל עליו חמץ על עשייתו ר' יודה אית ליה עשה ולא תעשה על אכילתו עשה ולא תעשה על ביעורו עשה על אכילתו (שם) שבעת ימים תאכל עליו מצות ולא חמץ כל לא תעשה שהוא בא מכח עשה עשה לא תעשה על אכילתו לא תאכל עליו חמץ עשה על ביעורו תשביתו שאור לא תעשה על ביעורו (שמות יב) שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם

 

עין משפט

24א_כד מיי' פ"א מהל' חמץ ומצה הלכה ט', טור ושו"ע או"ח סי' תמ"ג סעיף א':

25א_כה מיי' פ"א מהל' חמץ ומצה הלכה ח':