ירושלמי סוטה דף יא ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ירושלמי סוטה · דף יא ב · >>

צורת הדף באתר היברובוקס


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה


ואינו כותב לא על הלוח ולא על הנייר ולא על הדיפתרא אלא על המגילה שנאמר (במדבר ה) בספר ואינו כותב לא בקומוס ולא בקלקנתוס ולא בכל דבר שהוא רושם אלא בדיו שנא' (שם) ומחה כתב שהוא יכול להימחות:

גמרא לוי בר סיסי בעא קומי רבי מגילת סוטה מהו שתטמא את הידים. אמר ליה זה שאלה. א"ר יוסי אינה שאלה כלום גזרו על הספרים שיטמאו את הידים לא מפני קדושתן. וזו למחיקה ניתנה. לא צורכא דלא הואיל וניתנה למחיקה. כמה אותיות כתוב בה ויהא שלא לצור' ויהא חייב תני ר' חגין בית שמאי אומרים אחת. ובית הלל אומרים שתים. א"ר הילא טעמון דבית הלל כדי לכתוב יה. רבי יודן בעי כתב מפיו ומחק בעפר. היה כותב ראשון ראשון ומוחק. תני ר' אלעזר בן שמוע אומר אין כותבין על עור בהמה טמאה. א"ר שמעון מכיון דאת אמר למחיקה ניתנה למה אינו כותב. תני ר' אלעזר בן שמעון אומר [רואה] אני את דברי אלעזר בן שמוע מדברי אבא. שמא תאמר אינה שותה ונמצא השם גנוז על עור של בהמה טמאה. הכא כתיב ספר והכא כתיב (דברים כד) ספר. הכא את אמר כל דבר שהוא בתלוש. והכא אמר הכין. א"ל לא שנייא היא הכא דכתיב בספר וכתב. יכול בדיו ובסיקר' ובקומו' ובקלקנתוס. ת"ל ומחה. או מחה יכול במשקים או במי פירות. ת"ל וכתב הא כיצד כתב שהוא יכול להימחו' ואי זו זו זו שאינו בא קלקנתוס. והתני אם מחק מתוך הספר כשר. תפתר כהדין תנייא דתני א"ר מאיר כל ימים שהיינו למידין אצל ר' ישמעאל לא היינו נותנין קלקנתוס בדיו: