ירושלמי נדרים ט ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ירושלמי · מסכת נדרים · פרק ט · הלכה ו | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ו משנה[עריכה]

פותחין בימים טובים ובשבתות בראשונה היו אומרין אותן הימים מותרין ושאר כל הימים אסורין עד שבא רבי עקיבה ולימד שהנדר שהותר מכללו הותר כולו כיצד אמר קונם שאיני נהנה לכולם הותר אחד מהן הותרו כולן שאיני נהנה לזה ולזה ולזה הותר הראשון הותרו כולן הותר האחרון האחרון מותר וכולן אסורין שאיני נהנה לזה קרבן ולזה קרבן צריכין פתח לכל א' ואחד קונם יין שאיני טועם שהיין רע למעיים אמרו לו והלא המיושן יפה למעיים הותר למיושן ולא במיושן בלבד הותר אלא בכל היין קונם בצל שאיני טועם שהבצל רע ללב אמרו לו והלא הכופרי יפה ללב הותר בכופרי ולא בכופרי בלבד הותר אלא בכל הבצלים מעשה היה והיתרו ר' מאיר בכל הבצלים

הלכה ו גמרא[עריכה]

תני הותר ממנו ולמטה מותר ממנו ולמעלה אסור תני בשם ר' נתן יש נדר שמקצתו בטל ומקצתו קיים כיצד נדר מן הכלכלה והיו שם בנות שבע אמר אילו הייתי יודע שיש שם בנות שבע לא הייתי נודר הותר בבנות שבע ולא בבנות שבע בלבד הותר אלא בכל הכלכלה אבל אם אמר אילו הייתי יודע שיש שם בנות שבע לא הייתי נודר מבנות שבע לא הותר אלא בבנות שבע בלבד