ירושלמי נדרים ב ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת נדרים · פרק ב · הלכה ה | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


משנה[עריכה]

  • נדר בחרם ואמר: לא נדרתי אלא בחרמו של ים; נדר בקרבן ואמר: לא נדרתי אלא בקרבנות מלכים; הרי עצמי קרבן ואמר: לא נדרתי אלא בעצם שהנחתי לי להיות נודר בו; קונם אשתי נהנית לי ואמר: לא נדרתי אלא מאשתי הראשונה שגירשתי; על כולן אין נשאלין עליהן, ואם נשאלו, עונשין ומחמירין עליהן, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים, פותחין להן פתח ממקום אחר, ומלמדין אותן כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים:

גמרא[עריכה]

  • חד בר נש נדר באילין מילייא. אתא לגבי רבי מאיר, ושלחיה גבי רבי יודה. אמר ליה: אודעיה דאתית לגביי ושלחתיך לגביה. אתא לגבי רבי יודה, ושלחיה לגביה רבי יוסי. אמר ליה, הודעיה דשלחך רבי מאיר לגביי ושלחתיך לגביה. אתא לגביה רבי יוסי. אמר ליה, אין לית קדמאה מישרי לך, לית חורן מישרי לך, דאית ליה: אם נשאלו, עונשין אותן ומחמירין עליהן. חזר ואתא קומי רבי מאיר, אמר ליה הויתה ידע דהוא כן, למה לא אמרת לי בדקמיתא? אמר ליה: חמיתך מיקל וחמרית עלך: