ירושלמי מועד קטן א ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ירושלמי · מסכת מועד קטן · פרק א · הלכה ד | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ד משנה[עריכה]

צדין את האישות ואת העכברים בשדה האילן ובשדה הלבן כדרכו במועד ובשביעית ר' יהודה אומר בשדה האילן כדרכו ובשדה לבן שלא כדרכו ומקרין את הפירצה במועד ובשביעית בונה כדרכו

הלכה ד גמרא[עריכה]

אישות זו חולדה אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר (תהילים נח) נפל אשת בל חזו שמש ניחא בשדה האילן בשדה הלבן אלא בשדה הלבן שהיא סמוכה לשדה האילן כדרכו צד במצודה שלא כדרכו תוחב בשפוד ומכה בקרדום ומורדד את האדמה תחתיה תני מחריבין חורדי הנמלים במועד כיצד הוא עושה רשב"ג אומר נוטל מאלו ונותן בצד אלו והן מחנקין אלו את אלו והוא שתהא אמת המים עוברת ביניהן ומקרין את הרצפה במועד אבן על גבי אבן וצרור על גבי צרור ובשביעית בונה כדרכו אבן על גבי צרור וצרור ע"ג אבן ובפירצה שאינה סגה את העפר אבל פירצה שהיא היתה סגה את העפר אסור לגודרה בשביעית ותני כן כל פירצה שהיא סגה את העפר אסור לגודרה בשביעית ושאינה סגה את העפר מותר לגודרה בשביעית בשאינה מכשלת את הרבים אבל אם מכשלת הרבים אע"פ שהיא סגה את העפר מותר לגודרה בשביעית כהדא אם היה כותלו גוהה סותרו ובונהו ויסתור ולא יבנהו רבי חנניה בשם רבי יוחנן התירו סופו מפני תחלתו שאם אומר את לו שלא יבנה אף הוא אינו סותרו ונמצא בא לידי סכנה