ירושלמי יבמות ו א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת יבמות · פרק ו · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה א משנה[עריכה]

הבא על יבמתו בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון אפילו הוא שוגג והיא מזידה הוא מזיד והיא שוגגת הוא אנוס והיא לא אנוסה היא אנוסה והוא לא אנוס אחד המערה ואחד הגומר קנה ולא חלק בין ביאה לביאה

הלכה א גמרא[עריכה]

אנן תנינן אפילו הוא שוגג והיא מזידה הוא מזיד והיא שוגגת תני רבי חייה אפילו שניהן שוגגין אפילו שניהן מזידין הוון בעיי מימר בפיקח שיש בו דעת שהוא קונה בין לדעת בין שלא לדעת וחרש שאין בו דעת לא יקנה אלא לדעת אשכח תני רבי חייה אחד החרש ואחד השוטה שבעלו קנו ופטרו או הצרות (דברים כה) יבמה יבא עליה לדעתו ולקחה לו לאשה שלא לדעתו ויבמה אפילו על כרחה יבמה יבא עליה לדעתה ולקחה לו לאשה שלא לדעתה ויבמה אפי' על כרחה יבמה יבא עליה כדרכה ולקחה לו לאשה שלא כדרכה ויבמה אפי' מן הצד יבמה יבא עליה ביאה גמורה ולקחה לו לאשה ביאה שאינה גמורה ויבמה אפילו בהערייה אי זו היא הערייה רב יהודה בשם רב שמואל עד כדי שתהא אצבע נראית בין השפיות רבי יוחנן אמר עד שתיכנס העטרה רבי בא בר חייה בשם רבי יוחנן נכנסה העטרה זו הוא גמר ביאה מה אנן קיימין אם בשאר כל העריות עשה בהן את המערה כגומר אם בשפחה חרופה עד שיפלוט ואמר רבי ירמיה רבי בא בר ממל בשם רב שכבת זרע עד שיפלוט אלא כן אנן קיימין באלמנה לכהן גדול ואמר רבי בא בר ממל הערה בה חייב משום חללה נכנסה עטרה חייב משום ביאה גמר את הביאה חייב משום (ויקרא כא) ולא יחלל זרעו בעמיו תמן תנינן כל הנשים מטמאות בבית החיצון אי זה בית החיצון רבי יוחנן אמר עד מקום שהתינוקות יושבות למים ונראות אמר ליה רבי שמעון בן לקיש והלא כל הטמאות שהיא מטמא אינה מטמאה אלא עד בית השיניים תני רבי זכיי עד בית השיניים ומבין השיניים ולפנים רבי יוסי בר רבי בון בשם שמואל כל בית הבושת קרוי בית החיצון קנה ולא חלק בין ביאה לביאה מה קנה שמואל אמר לא קנה אלא בדברים האמורים בפרשה לירש ניכסי המת ולאסרה לאחיו ולהתיר צרתה לשוק רבי יוחנן אמר קנה כל הדברים אמר רבי יצחק בר אלעזר מה פליגין בשהערה בה אבל אם גמר את הביאה כל עמא מודיי שקנה בכל הדברים אמר ר' יוסי מתניתא אמרה כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר מהו שתאכל בתרומה רבי בא בשם שמואל נראין הדברים אם היתה אוכלת בתרומה בחיי בעלה אוכלת ואם לאו אינה אוכלת ר' יוחנן אמר אפילו לא אכלה אוכלת רבי יוסי אומר אפילו נראית לאכול מתניתא מסייעא לדין מתניתא מסייעא לדין מתניתא מסייעא לשמואל בת ישראל פיקחת שנישאת לכהן חרש אינה אוכלת בתרומה מת ונפלה לפני היבם אם היתה פיקחת אוכלת חרשת אינה אוכלת מתניתא מסייעא לרבי יוחנן בת ישראל פיקחת שנתארסה לכהן פיקח לא הספיק לכונסה לחופה של נישואין עד שיחרש הוא או עד שנתחרשה היא אינה אוכלת בתרומה ומת ונפלה לפני היבם אפילו חרש אוכלת בזה יפה כח היבם מכח הבעל שהיבם חרש מאכיל והבעל חרש אינו מאכיל