ירושלמי ברכות פרק ו מנוקד ומעוצב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
פרק זה מתוך מהדורת התלמוד המנוקדת, והמעוצבת לפי שורות, מבוסס על קובץ זה שהכין הרב דן בארי (לחץ על התמונה לקבלת מידע ולהורדה). לפרטים נוספים על המהדורה ראו את דפי המידע על התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי.

תַּלְמוּד יְרוּשָׁלְמִי • סֵדֶר זְרָעִים
מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת • פֶּרֶק שִׁשִּׁי
פרק זה בתלמוד הבבלי

[מִשְׁנָה:]
כֵּיצַד מְבָרְכִין עַל הַפֵּרוֹת?
עַל פֵּרוֹת הָאִילָן הוּא אוֹמֵר:
"בּוֹרֵא פְרִי הָעֵץ",
חוּץ מִן הַיַּיִן, שֶׁעַל הַיַּיִן הוּא אוֹמֵר:
"בּוֹרֵא פְרִי הַגֶּפֶן".
וְעַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ הוּא אוֹמֵר:
"בּוֹרֵא פְרִי הָאֲדָמָה",
חוּץ מִן הַפַּת, שֶׁעַל הַפַּת הוּא אוֹמֵר:
"הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ".
וְעַל הַיְרָקוֹת הוּא אוֹמֵר:
"בּוֹרֵא פְרִי הָאֲדָמָה".
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
"בּוֹרֵא מִינֵי דְשָׁאִים".

[תַּלְמוּד]

כְּתִיב:
(תְּהִלִּים כַּד,א) "לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ".
הַנֶּהֱנֶה כְלוּם מִן הָעוֹלָם, מָעַל,
עַד שֶׁיַּתִּירוּ לוֹ הַמִּצְווֹת.
אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ:
כְּתִיב:
(דְּבָרִים כב,ט) "פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה,
הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע וּתְבוּאַת הַכָּרֶם."
הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּמְלוֹאוֹ עָשׂוּי כֶּרִי,
וּמָהוּ פִדְיוֹנוֹ? בְּרָכָה.
רַבִּי חִזְקִיָּה, רַבִּי יִרְמְיָה,
רַבִּי אַבּוּן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ:
(תְּהִלִּים טז,ב) "אָמַרְתְּ לַיי:
אֲדֹנָי אָתָּה, טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ."
אִם אָכַלְתָּ וּבֵרַכְתָּ, [49]
כִּבְיָכֹל כְּאִלּוּ מִשֶּׁלָּךְ אָכַלְתָּ.
דָּבָר אַחֵר:
"טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ",
מְבַלֶּה אֲנִי טוֹבָתִי בְּגוּפָךְ.
דָּבָר אַחֵר:
"טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ",
יִבָּלְלוּ כָּל הַטּוֹבוֹת וְיָבֹאוּ עָלֶיךָ.
אָמַר רַבִּי אַחָא:
מָהוּ "בַּל עָלֶיךָ"?
שֶׁאֵינִי מֵבִיא טוֹבָה עַל הָעוֹלָם מִבַּלְעָדֶיךָ.
כְּמָה דְאַתְּ אָמַר:
(בְּרֵאשִׁית מא,מד) "וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ".
תָּנֵי רַבִּי חִיָּא:
(וַיִּקְרָא יט,כד) "קֹדֶשׁ הִלּוּלִים",
מְלַמֵּד שֶׁהוּא טָעוּן בְּרָכָה לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו.
מִכָּן הָיָה רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
לֹא יִטְעֹם אָדָם כְּלוּם עַד שֶׁיְּבָרֵךְ.
רַבִּי חַגַּי וְרַבִּי יִרְמְיָה סַלְקוּן לְמֵי חַטָּאתָה.
קָפַץ רַבִּי חַגַּי וּבֵרַךְ עֲלֵיהֶן.
אָמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה:
"יָאוּת עֲבַדְתְּ שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת טְעוּנוֹת בְּרָכָה."
וּמִנַּיִן שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת טְעוּנוֹת בְּרָכָה?
רַבִּי תַנְחוּמָא רַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר:
(שְׁמוֹת כד,יב) "וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה",
הִקִּישׁ תּוֹרָה לַמִּצְוָה:
מַה תּוֹרָה טְעוּנָה בְּרָכָה,
אַף מִצְוָה טְעוּנוֹת בְּרָכָה.
רַבִּי יוֹחָנָן נְסַב זַיְתָא וּבֵרַךְ לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו,
וַהֲוָה רַבִּי חִיָּא בַּר וָא מִסְתַּכַּל בֵּיהּ.
אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן:
"בַּבְלָיָא, לְמָה אַתְּ מִסְתַּכַּל בִּי?
לֵית לָךְ "כָּל שֶׁהוּא מִמִּין שִׁבְעָה,
טָעוּן בְּרָכָה לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו"?
אִית לֵיהּ,
וּמָה צְרִיכָה לֵיהּ?
מִפְּנֵי שֶׁגַּלְעִינָתוֹ מְמַעַטְתּוֹ.
וְלֵית לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן שֶׁגַּלְעִינָתוֹ מְמַעַטְתּוֹ?
מָה עֲבַד לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן?
מִשּׁוּם בִּרְיָה.
מִלְּתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אָמְרָה,
שֶׁכֵּן אֲפִלּוּ אָכַל פְּרִידָה אַחַת שֶׁלְּעֵנָב,
אוֹ פְרִידָה אַחַת שֶׁלְּרִמּוֹן,
שֶׁהוּא טָעוּן בְּרָכָה לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ.

יַיִן, בִּזְמַן שֶׁהוּא כְמוֹת שֶׁהוּא, אוֹמְרִים עָלָיו:
"בּוֹרֵא פְרִי הָעֵץ",
וְאֵין נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ לַיָּדַיִם.
בִּזְמַן שֶׁהוּא מָזוּג, אוֹמְרִים עָלָיו:
"בּוֹרֵא פְרִי הַגֶּפֶן",
וְנוֹטְלִין מִמֶּנּוּ לַיָּדַיִם.
דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
בֵּין חַי בֵּין מָזוּג,
אוֹמְרִים עָלָיו "בּוֹרֵא פְרִי הַגֶּפֶן",
וְנוֹטְלִין מִמֶּנּוּ לַיָּדַיִם.
אָמַר רַבִּי אַבָּא:
אֵין בּוֹ מִשּׁוּם אָבְדַן אֳכָלִין.

רַבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ:
שֶׁמֶן זַיִת, אוֹמְרִים עָלָיו "בּוֹרֵא פְרִי הָעֵץ".
אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר פַּפָּא קֻמֵּי רַבִּי זְעוֹרָא:
וּמַתְנֵיתָא אָמְרָה כֵן:
"חוּץ מִן הַיַּיִן,
שֶׁעַל הַיַּיִן הוּא אוֹמֵר "בּוֹרֵא פְרִי הַגֶּפֶן".
וְיַיִן, לָאו שָׁחוּק הוּא?
לָא מַר אֶלָּא "חוּץ מִן הַיַּיִן",
הָא שְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים,
אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁחוּקִין הֵן, בְּעֵינָן הֵן.

רַבִּי אַבָּא אָמַר:
רַב וּשְׁמוּאֵל, תְּרֵיהוֹן אָמְרִין:
יָרָק שָׁלוּק, אוֹמְרִים עָלָיו:
"שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ".
רַבִּי זְעוֹרָא בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל:
רָאשֵׁי לְפָתוֹת שֶׁשְּׁלָקָן,
אִם בְּעֵינָן הֵן, אוֹמְרִים עֲלֵיהֶם:
"בּוֹרֵא פְרִי הָאֲדָמָה";
שְׁחָקָן, אוֹמְרִים עֲלֵיהֶן:
"שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ".
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
וּמַתְנֵיתָא אָמְרָה כֵן:
"חוּץ מִן הַפַּת,
שֶׁעַל הַפַּת הוּא אוֹמֵר "הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ".
וּפַת, לָאו שָׁחוּקָה הִיא?
לָא מַר אֶלָּא "חוּץ מִן הַפַּת",
הָא שְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים,
אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁחוּקִין הֵן, בְּעֵינָן הֵן.

רַבִּי חִיָּא בַּר וָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
זַיִת כָּבוּשׁ, אוֹמְרִים עָלָיו:
"בּוֹרֵא פְרִי הָעֵץ".
רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
יָרָק שָׁלוּק, אוֹמְרִים עָלָיו:
"שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ".
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק:
מַתְנֵיתָא מְסַיְּעָא לְרַבִּי בִּנְיָמִין בְּרַבִּי יֶפֶת: (פסחים ב,ו)
"אֲבָל לֹא כְּבוּשִׁין וְלֹא שְׁלוּקִין וְלֹא מְבֻשָּׁלִין".
אִם בְּעֵינָן הֵן,
אָדָם יוֹצֵא בָהֶן יְדֵי חוֹבָתָן בַּפֶּסַח.
אָמַר רַבִּי זְעוֹרָא:
מַן יָדַע מִשְׁמַע מִן רַבִּי יוֹחָנָן יָאוּת?
רַבִּי חִיָּא בַּר וָא אוֹ רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת?
לָא רַבִּי חִיָּא בַּר וָא!
וְעוֹד מִן הָדָא:
מִן מָה דַאֲנַן חָמַיִין
רַבָּנִין רַבְרְבַיָּא עַלִּין לְאַבְרְיָתָא, <חכמים גדולים נכנסים לסעודות ראש חודש>
וְנָסְבִין תּוּרְמוֹסִין וּמְבָרְכִין עֲלֵיהוֹן "בּוֹרֵא פְרִי הָאֲדָמָה".
וְתוּרְמוֹסִין לָאו שְׁלוּקִין הֵן?
אִן תֵּימַר, שָׁנְיָא הִיא, שֶׁאָמְרָה הַתּוֹרָה "מְרוֹרִים",
תּוּרְמוֹסִין, כֵּיוָן שֶׁשְּׁלָקָן, בָּטְלָה מָרָתָן.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי אַבּוּן:
וְלָא פְלִיגִין:
זַיִת, עַל יְדֵי שֶׁדַּרְכּוֹ לֵאָכֵל חַי,
אַף עַל פִּי שֶׁכָּבוּשׁ, בְּעֵינוֹ הוּא.
יָרָק, כֵּיוָן שֶׁשְּׁלָקוֹ, נִשְׁתַּנָּה.

רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא אָמַר:
אִתְפַּלְגוּן רַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנִין,
רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר:
"הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ";
וְרַבָּנִין אָמְרִין:
"מוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ"
אָתְיָן אִלַּיִן פְּלֻגְוָתָא כְּאִנִּין פְּלֻגְוָתָא.
לֶפֶת,
רַבִּי חִינְנָא בַּר יִצְחָק וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֵימֵי, [50]
חַד אָמַר:
לֶפֶת, "לֹא פַת" הָיְתָה,
וָחֳרָנָא אָמַר:
לֶפֶת, "לֹא פַת" הִיא עֲתִידָה לִהְיוֹת.
(תְּהִלִּים עב,טז) "יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ בְּרֹאשׁ הָרִים".
רַבִּי יִרְמְיָה בָּרֵיךְ קֻמֵּי רַבִּי זְעוֹרָא:
"הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ",
וְקַלְּסֵיהּ.
מָה, כְּרַבִּי נְחֶמְיָה?
שֶׁלֹּא לְעָרֵב רָאשֵׁי אוֹתִיּוֹת.
מֵעַתָּה, "הַמִּן הָאָרֶץ", שֶׁלֹּא לְעָרֵב רָאשֵׁי אוֹתִיּוֹת!
עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי נְחֶמְיָה, "הַבּוֹרֵא פְרִי הַגֶּפֶן",
וְעַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנִין, "בּוֹרֵא פְרִי הַגֶּפֶן".
רַבִּי זְרִיקָן אָמַר:
רַבִּי זְעוֹרָא בָּעֵי:
אַהֵן דִּנְסַב תּוּרְמוֹסָא וּמְבָרֵךְ עִלּוֹי, וּנְפַל מִנֵּיהּ,
מָהוּ מְבָרָכָה עִלּוֹי זְמַן תִּנְיָנוּת?
מָהוּ בֵּינוֹ לְבֵין אַמַּת הַמַּיִם?
אָמְרִין:
תַּמָּן, לְכָךְ כִּוֵּן דַּעְתּוֹ מִתְּחִלָּה.
בְּרַם הָכָא, לֹא לְכָךְ כִּוֵּן דַּעְתּוֹ מִתְּחִלָּה.

תָּנֵי רַבִּי חִיָּא:
אֵין מְבָרְכִין עַל הַפַּת אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהוּא פּוֹרֵס.
אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר וָא:
הָדָא אָמְרָה,
אַהֵן דִּנְסַב עִגּוּלָא וּמְבָרֵךְ עִלּוֹי, <כיכר לחם>
וְהוּא לָא אָתֵי בִּידֵיהּ,
צָרִיךְ מְבָרָכָה עִלּוֹי זְמַן תִּנְיָנוּת.
אָמַר רַבִּי תַנְחוּם בַּר יוּדָן:
צָרִיךְ לוֹמַר:
"בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֵד",
שֶׁלֹּא לְהַזְכִּיר שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה.
עַד כַּמָּה יִפְרֹס?
רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי מָנָא,
חַד אָמַר: עַד כַּזַּיִת,
וָחֳרָנָא אָמַר: עַד פָּחוּת מִכַּזַּיִת.
מַן דָּמַר "כַּזַּיִת", כַּיִי דִּתְנֵינַן תַּמָּן:
"וְכֻלָּן פְּתִיתִין כַּזַּיִת".
מַן דָּמַר "עַד פָּחוּת מִכַּזַּיִת",
תָּנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל:
אֲפִלּוּ מַחְזִירָהּ לְסָלְתָּהּ.

תְּנֵי:
כָּל שֶׁאוֹמְרִים אַחֲרָיו שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת,
אוֹמְרִים לְפָנָיו "הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ",
וְכָל שֶׁאֵין אַחֲרָיו שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת,
אֵין אוֹמְרִים לְפָנָיו "הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ".
הֲתִיבוּן:
הֲרֵי פָחוּת מִכַּזַּיִת,
הֲרֵי אֵין אוֹמְרִים אַחֲרָיו שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת,
מֵעַתָּה לֹא יֹאמְרוּ לְפָנָיו "הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ"!
רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא אָמַר:
לִשְׁאָר הַמִּינִים נִצְרְכָה.

רַבִּי אַבָּא בְּשֵׁם רַב:
מְסֻבִּין אֲסוּרִין לִטְעֹם כְּלוּם עַד שֶׁיִּטְעֹם הַמְבָרֵךְ.
רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי אָמַר:
שׁוֹתִין אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁתָה.
מָה, וּפְלִיג? <הוא חלוק>
מָה דַמַר רַב,
בְּשֶׁהָיוּ כֻּלָּן זְקוּקִין לְכִכָּר אֶחָד.
מָה דַמַר רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי,
בְּשֶׁהָיוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד כּוֹסוֹ בְּיָדוֹ.

תְּנֵי:
הַמְבָרֵךְ פּוֹשֵׁט יָדוֹ תְּחִלָּה,
אֶלָּא אִם רָצָה לַחֲלֹק לוֹ כָבוֹד לְרַבּוֹ,
אוֹ לְמִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ בַּתּוֹרָה, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ.
רַב, כַּד הֲוָה קָצֵי, <כשהיה פורס>
הֲוָה טָעֵים בִּשְׂמָאלֵיהּ, וּמְפַלֵּיג בִּימִינֵיהּ, <מחלק>
רַב חוּנָא אָמַר:
אַהֵן דָּמַר "סַב בָּרֵיךְ, סַב בָּרֵיךְ!"
אֵין בּוֹ מִשּׁוּם הֶפְסֵק בְּרָכָה.
"הַב אַחְוֵינָא לְתוֹרַיָּא!" <תן זְמוּרוֹת ערבה לשוורים>
יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם הֶפְסֵק בְּרָכָה.
רַב חוּנָא אָמַר:
הָדָא שַׁתִּיתָא, <קמח שעורים עם דבש>
וְהָדָא מוֹרְתָא שְׁחִיקְתָא, < שרף מור שחוק>
אוֹמְרִים עָלָיו "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִדְבָרוֹ".
רַב חוּנָא אָמַר:
הֲרֵי שֶׁנָּתַן לְתוֹךְ פִּיו, וְשָׁכַח וְלֹא בֵרַךְ,
אִם הָיוּ מַשְׁקִין, פּוֹלְטָן,
אִם הָיוּ אֳכָלִין, מְסַלְּקָן לַצְּדָדִין.
רַבִּי יִצְחָק בַּר מָרִי,
קֻמֵּי רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי אַבּוּן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
אֲפִלּוּ אֳכָלִין פּוֹלְטָן, דִּכְתִיב:
(תְּהִלִּים עא,ח) "יִמָּלֵא פִי תְּהִלָּתֶךָ כָּל הַיּוֹם תִּפְאַרְתֶּךָ".

הַכּוֹסֵס אֶת הַחִטִּין, אוֹמֵר עֲלֵיהֶן:
"בּוֹרֵא מִינֵי זֵרְעוֹנִין".
אֲפָיָן וּבִשְּׁלָן,
בִּזְמַן שֶׁהַפְּרוּסוֹת קַיָּמוֹת,
אוֹמֵר עֲלֵיהֶן "הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ",
וּמְבָרֵךְ לְאַחֲרָיו שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת.
אִם אֵין הַפְּרוּסוֹת קַיָּמוֹת,
אוֹמֵר עֲלֵיהֶן "בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת",
וּמְבָרֵךְ אַחֲרָיו בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ.
עַד כַּמָּה יְהוּ פְּרוּסוֹת?
רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי אַבּוּן כָּהֲנָא בַּר מַלְכִּיָּה בְּשֵׁם רַב:
עַד כַּזֵּיתִים.

הַכּוֹסֵס אֶת הָאֹרֶז,
אוֹמֵר עָלָיו "בּוֹרֵא מִינֵי זֵרְעוֹנִין".
אֲפָיוֹ וּבִשְּׁלוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהַפְּרוּסוֹת קַיָּמוֹת,
אוֹמֵר עָלָיו "בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת",
וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ אַחֲרָיו.
רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר:
"בּוֹרֵא פְרִי הָאֲדָמָה".
בַּר מָרִינָה בָּרֵיךְ קֻמֵּי רַבִּי זְעוֹרָא
וְקֻמֵּי רַבִּי חִיָּא בַּר וָא:
"שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ".
רַבִּי שִׁמְעוֹן חַסִּידָא אוֹמֵר:
"בּוֹרֵא מִינֵי מַעֲדַנִּים".
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי אַבּוּן:
וְלָא פְלִיגִין:
מַן דָּמַר "בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת",
בְּהָהוּא דַעֲבִיד בּוּל; <העשוי גוש>
מַן דָּמַר "בּוֹרֵא פְרִי הָאֲדָמָה",
בְּהָהוּא דִבְרִיר;
מַן דָּמַר "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ",
בְּהָהוּא דִשְׁלִיק;
וּמַן דָּמַר "בּוֹרֵא מִינֵי מַעֲדַנִּים",
בְּהָהוּא דִטְרִיף. <קצוץ>
עַד כַּדּוּן בַּתְּחִלָּה.
בַּסּוֹף,
רַבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן חַסִּידָא:
"אֲשֶׁר בָּרָא מִינֵי מַעֲדַנִּים, לְעַדֵּן בָּהֶן נֶפֶשׁ כָּל חַי,
בָּרוּךְ אַתָּה יי, עַל הָאָרֶץ וְעַל מַעֲדַנֶּיהָ.
רַבִּי אַבָּא בַּר יַעֲקֹב בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק רֻבָּה:
רַבִּי, כְּשֶׁהָיָה אוֹכֵל בָּשָׂר אוֹ בֵּיצָה, הָיָה אוֹמֵר: [51]
"אֲשֶׁר בָּרָא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת לְהַחֲיוֹת בָּהֶן נֶפֶשׁ כָּל חַי,
בָּרוּךְ אַתָּה יי, חַי הָעוֹלָמִים."
עַד כַּדּוּן בַּסּוֹף.
בַּתְּחִלָּה?
אָמַר רַבִּי חַגַּי:
"בּוֹרֵא מִינֵי נְפָשׁוֹת".
הֲתֵיב רַבִּי יוֹסֵה:
וְהָא מַתְנֵיתָא פְּלִיגָא: (ברכות ו,ג)
"עַל הַחֹמֶץ וְעַל הַגּוֹבַי וְעַל הַנּוֹבְלוֹת הוּא אוֹמֵר:
"שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ".
וְהָדֵן גּוֹבַי, לֹא מִין נֶפֶשׁ הוּא?
אָתְיָא דְרַבִּי שִׁמְעוֹן חַסִּידָא כְּרַבִּי,
וְדִבְרֵי שְׁנֵיהֶן כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל, דִּתְנֵי:
זֶה הַכְּלָל שֶׁהָיָה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבָּן גַּמְלִיאֵל:
כָּל שֶׁהוּא מִמִּין שִׁבְעָה וְאֵינוֹ מִמִּין דָּגָן,
מִמִּין דָּגָן וְלֹא אֲפָאוֹ פַּת,
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
מְבָרֵךְ לְאַחֲרָיו שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
בְּרָכָה אַחַת.
וְכָל שֶׁאֵינוֹ מִמִּין שִׁבְעָה וְאֵינוֹ מִמִּין דָּגָן,
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
מְבָרֵךְ לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו,
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
מְבָרֵךְ לְפָנָיו, וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ לְאַחֲרָיו.

רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִדֵּי בְשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא:
כָּל שֶׁהוּא כְעֵין סֹלֶת וּכְעֵין חֲלִיטָה וּמֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין,
אוֹמֵר עָלָיו "בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת",
וּמְבָרֵךְ לְאַחֲרָיו בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ.
וְכָל שֶׁהוּא כְעֵין סֹלֶת וּכְעֵין חֲלִיטָה וְאֵינוֹ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין,
אָמַר רַבִּי יוֹנָה:
שְׁלַח רַב זְעֵירָא גַּבֵּי אִלַּיִן דְּבֵית רַבִּי יַנַּי וְאַמְרוּן לִי,
וְלֵית אֲנָה יָדַע מָה אַמְרוּן לִי.
מָיִי כַדּוּן? <מהי עכשיו>
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
מִסְתַּבְּרָה "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ".
רַבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי:
הָדֵן דַּאֲכַל סֹלֶת וּבְדַעְתֵּיהּ מֵיכוֹל פִּתָּה,
מָהוּ מְבָרָכָה עֲלַהּ בְּסוֹפַהּ?
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
וְהָכֵן לָא אֲכַל רַבִּי יִרְמְיָה סֹלֶת מִן יוֹמוֹי? <וכך>
לֵית צָרְכָּה דִּילָא, <אין הספק אלא...>

לָמָּה הוּא חוֹתֵם בָּהּ בָּאָרֶץ?
נַעֲשֵׂית כְּבִרְכַּת פּוֹעֲלִים, דִּתְנֵי:
הַפּוֹעֲלִים שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין מְלָאכָה עִם בַּעַל הַבַּיִת,
הֲרֵי אֵלּוּ מְבָרְכִין בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה,
וְכוֹלְלִין שֶׁלִּירוּשָׁלַיִם בְּשֶׁלָּאֶרֶץ,
וְחוֹתְמִין בְּשֶׁלָּאֶרֶץ.
אֲבָל אִם הָיוּ עוֹשִׂין עִמּוֹ בִּסְעוֹדָן,
אוֹ שֶׁהָיָה בַּעַל הַבַּיִת אוֹכֵל עִמָּהֶן,
הֲרֵי אֵלּוּ מְבָרְכִין אַרְבַּע.
דְּבֵית רַבִּי יַנַּי עָבְדִין לַהּ כְּמַטְבֵּעַ בְּרָכָה.
מָהוּ לְהַזְכִּיר בָּהּ מֵעֵין הַמְּאֹרָע?
אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר זְמִינָא:
רַבִּי זְעֵירָא הָיָה מַזְכִּיר בָּהּ מֵעֵין הַמְּאֹרָע.
אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה:
הוֹאִיל וְחָשׁ לָהּ רַבִּי זְעֵירָא,
צְרִיכִין אָנוּ מֵחוּשׁ.

תְּנֵי:
מְבָרְכִין עַל הַדָּגָן כְּשֶׁהוּא מִן הַמֻּבְחָר.
קְלוֹסְקִין וּשְׁלֵמָה שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת, <כיכר לחם>
אוֹמֵר עַל הַקְּלוֹסְקִין.
פְּרוּסָה שֶׁלַּקְּלוֹסְקִין וּשְׁלֵמָה שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת,
אוֹמֵר עַל הַשְּׁלֵמָה שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת.
פַּת חִטִּין וּפַת שְׂעוֹרִין,
אוֹמֵר עַל שֶׁלְּחִטִּין.
פְּרוּסָה שֶׁלְּחִטִּין וּשְׁלֵמָה שֶׁלִּשְׂעוֹרִין,
אוֹמֵר עַל הַפְּרוּסָה שֶׁלַּחִטִּין.
פַּת שְׂעוֹרִין וּפַת כֻּסְּמִין,
אוֹמֵר עַל שֶׁלַּשְּׂעוֹרִין.
וַהֲלֹא שֶׁלַּכֻּסְּמִין יָפָה מִמֶּנָּה?
אֶלָּא שֶׁזּוֹ מִמִּין שִׁבְעָה, וְזוֹ אֵין מִמִּין שִׁבְעָה.
רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי זְעוֹרָא:
דְּרַבִּי יוּדָה הִיא, דְּרַבִּי יוּדָה אָמַר:
אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן מִמִּין שִׁבְעָה, עָלָיו הוּא מְבָרֵךְ.
פַּת טְמֵאָה וּפַת טְהוֹרָה,
רַבִּי חִיָּא בַּר וָא אָמַר:
אוֹמֵר עַל הַטְּהוֹרָה.
פַּת נְקִיָּה טְמֵאָה וּפַת קִבָּר טְהוֹרָה, <לחם מלא סובין>
רַבִּי חִיָּא בַּר אַדָּא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא:
עַל אֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה יְבָרֵךְ.
קוּרָא, <לב דֶּקֶל>
רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל:
אוֹמֵר עָלָיו "בּוֹרֵא פְרִי הָעֵץ".
תְּנָא רַבִּי חֶלְפְּתָה בֶּן שָׁאוּל:
"שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ".
תָּנֵי רַבִּי יְהוֹשֻעַ:
"בּוֹרֵא מִינֵי דְשָׁאִים".
מַתְנֵיתָא דְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא פְּלִיגָא עִלּוֹי:
"וְאֵלּוּ הֵן מִינֵי דְשָׁאִים:
הַקִּינָרָס וְהַחֲלִימָה וְהַדְּמוּעַ וְהָאָטָד."

[בְּרָכוֹת ו,ב]
מַתְנֵיתָה.

בֵּרַךְ עַל פֵּרוֹת הָאִילָן "בּוֹרֵא פְרִי הָאֲדָמָה", יָצָא;
וְעַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ "בּוֹרֵא פְרִי הָעֵץ", לֹא יָצָא.
וְעַל כֻּלָּם, אִם אָמַר "שֶׁהַכֹּל", יָצָא.

[תַּלְמוּד]

רַבִּי חִזְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא:
דְּרַבִּי יוּדָה הִיא,
דְּרַבִּי יוּדָה עָבֵיד אֶת הָאִילָנוֹת כְּקַשִּׁים.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא.
פֵּרוֹת הָאִילָן בִּכְלַל פֵּרוֹת הָאֲדָמָה,
וְאֵין פֵּרוֹת הָאֲדָמָה בִּכְלַל פֵּרוֹת הָעֵץ.

רַב חוּנָא אָמַר:
חוּץ מִן הַיַּיִן וּמִן הַפַּת.
מַתְנֵיתָא אָמְרָה כֵן: (ברכות ו,א)
"חוּץ מִן הַיַּיִן,
שֶׁעַל הַיַּיִן הוּא אוֹמֵר "בּוֹרֵא פְרִי הַגֶּפֶן",
חוּץ מִן הַפַּת, [52]
שֶׁעַל הַפַּת הוּא אוֹמֵר "הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ."

תְּנֵי
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
כָּל הַמְּשַׁנֶּה עַל הַמַּטְבֵּעַ שֶׁטָּבְעוּ חֲכָמִים,
לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ.
רַבִּי יוּדָה אוֹמֵר:
כָּל שֶׁנִּשְׁתַּנָּה מִבִּרְיָתוֹ, וְלֹא שִׁנָּה בִרְכָתוֹ,
לֹא יָצָא.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ אָמַר "בָּרוּךְ שֶׁבָּרָא הַחֵפֶץ הַזֶּה",
"מַה נָּאֶה הוּא זֶה",
יָצָא.
רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל:
הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר.
מִלְּתֵיהּ דְּרַב אָמְרָה כֵן:
חַד פַּרְסָי אֲתָא לְגַבֵּי רַב:
"בְּגִין דַּאֲנָא אָכַל פִּסָּתִי, <פת לחם>
וְלָא חָכֵים מְבָרָכָא עֲלֵיהּ, <ולא יודע לברך עליו>
וַנָה אָמַר "בָּרוּךְ דִּבְרָא הָדֵן פִּסָּא", <ואני אומר>
נָפֵיק אֲנָה יְדֵי חוֹבָתִי?
אָמַר לֵיהּ:
אֵן. <כן>
רַב יְהוּדָה בְּשֵׁם אַבָּא בַּר בַּר חַנָּה:
בַּר קַפָּרָא וּתְרֵין תַּלְמִידוֹי
נִתְאָרְחוּ אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת בְּהָדֵין פֻּנְדֵיקָא דְבַרְכְתָא.
אַפֵּיק קֻמֵּיהוֹן פַּרְגְיָן וַאֲחוֹנְיָן וְקֵפָלוֹטִין. <ציפורים צעירות ושזיפים וכרישים>
אָמְרִי:
נְבָרֵךְ עַל קֵפָלוֹטָה,
הוּא פָטַר אֲחוֹנִיתָא וְלָא פָטַר פַּרְגִּיתָא!
נְבָרֵךְ עַל אֲחוֹנִיתָא, לָא פָטַר לָא דֵן וְלָא דֵן!
קְפַץ חַד וּבָרֵךְ עַל פַּרְגִּיתָא "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ".
גָּחֵיךְ לֵיהּ חַבְרֵיהּ. <צחק עליו>
אָמַר לֵיהּ בַּר קַפָּרָא:
לֹא לַזֶּה גֻּרְגְּרָן, אֶלָּא לָךְ לֻגְלְגָן.
זֶה עָשָׂה בְּגַרְגְּרָנוּתוֹ, אַתָּה לָמָּה לִגְלַגְתָּ?
וְלַזֶּה אָמַר:
חָכָם אֵין כָּאן? זָקֵן אֵין כָּאן?
אָמְרוּ:
לֹא יָצְאָה שְׁנָתָן עַד שֶׁמֵּתוּ.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
הָא אַזְלוּן תְּרַיִן, וְלָא שְׁמַעְנַן מִנַּהּ כְּלוּם! <הרי הלכו, מתו, שניים>
מָיִי כַּדּוּן?
מִסְתַּבְּרָה,
מְבָרֵךְ עַל הַקֵּפָלוֹט, שֶׁהַכֹּל טְפֵלָה לוֹ. <הכרשה>

[בְּרָכוֹת ו,ג]
מַתְנֵיתָה.

עַל דָּבָר שֶׁאֵין גִּדּוּלָיו מִן הָאָרֶץ אוֹמֵר:
"שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִדְבָרוֹ".
עַל הַחֹמֶץ וְעַל הַגּוֹבַי וְעַל הַנּוֹבְלוֹת אוֹמֵר:
"שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִדְבָרוֹ".
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
כָּל שֶׁהוּא מִין קְלָלָה, אֵין מְבָרְכִין עָלָיו.

[תַּלְמוּד]

הֶחְמִיץ יֵינוֹ, אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת".
בָּא לְאָכְלוֹ, אוֹמֵר:
"שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ".
רָאָה גּוֹבַי, אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת".
בָּא לְאָכְלוֹ, אוֹמֵר:
"שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ".
רָאָה נוֹבְלוֹת שֶׁנָּשְׁרוּ, אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת".
בָּא לְאָכְלָן, אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ".

[בְּרָכוֹת ו,ד]
מַתְנֵיתָה.

הָיוּ לְפָנָיו מִינִים הַרְבֵּה,
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן מִמִּין שִׁבְעָה,
עָלָיו הוּא מְבָרֵךְ.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
עַל אֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה.

[תַּלְמוּד]

רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי אָמַר:
מָה פְלִיגִין רַבִּי יוּדָה וְרַבָּנִין?
בְּשֶׁהָיָה בְדַּעְתּוֹ לֹאכַל פַּת.
אֲבָל אֵין בְּדַעְתּוֹ לֹאכַל פַּת,
כָּל עַמָּא מוֹדַיִי,
שֶׁאִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן מִמִּין שִׁבְעָה, עָלָיו הוּא מְבָרֵךְ.
אָמַר רַבִּי אַבָּא:
צָרִיךְ לְבָרֵךְ בַּסּוֹף.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
הָדָא דְרַבִּי בָּא פְּלִיגָא עַל דְּרַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי,
דְּרַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי אָמַר:
מָה פְלִיגִין רַבִּי יוּדָה וְרַבָּנִין?
בְּשֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ לֹאכַל פַּת;
אֲבָל אִם אֵין בְּדַעְתּוֹ לֹאכַל פַּת,
כָּל עַמָּא מוֹדַיִי,
שֶׁאִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן מִמִּין שִׁבְעָה, עָלָיו הוּא מְבָרֵךְ.
וַמַר רַבִּי בָּא:
וְצָרִיךְ לְבָרֵךְ בַּסּוֹף.
לֹא בֵרַךְ, נַעֲשָׂה טְפֵלָה,
דִּתְנֵינַן תַּמָּן: (ברכות ו,ז)
"כָּל שֶׁהוּא עִקָּר וְעִמּוֹ טְפֵלָה,
מְבָרֵךְ עַל הָעִקָּר וּפוֹטֵר אֶת הַטְּפֵלָה."
הָדָא גַּרִיזְמֵתָה, <קערת פירות>
רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אָמִי:
מְבָרֵךְ עַל תּוּרְמוֹסָה.
אָמַר רַבִּי:
עַל שֵׁם: (מִשְׁלֵי כב,כב) "אַל תִּגְזָל דָּל כִּי דַל הוּא",
עַד כַּדּוּן בְּשֶׁיֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ לֹאכַל פַּת;
לֹא הָיָה בְדַּעְתּוֹ לֹאכַל פַּת, לָא בְדָה.

רַבִּי גַּמְלִיאֵל זוֹגָה סְלַק גַּבֵּי אִלַּיִן דְּבֵית רַבִּי יַנַּי.
חֲמָתוֹן נָסְבִין זַיְתָא וּמְבָרְכִין לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו. <ראה אותם לוקחים>
אָמַר לוֹן:
וְעָבְדִין כֵּן? <ועושים כך>
רַבִּי זְעֵירָא שְׁלַח שָׁאַל לְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן.
רַבִּי כָּהֲנָא בְּשֵׁם רַבִּי אֲבִינָא:
כָּל עַמָּא מוֹדַיִי,
שֶׁאִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן מִמִּין שִׁבְעָה, עָלָיו הוּא מְבָרֵךְ.
אָמַר רַבִּי זְעֵירָא:
וְיָאוּת.
מִן מָן דַּאֲנַן חָמַיִין רַבָּנִין סַלְקִין לְרֵישׁ יַרְחָא,
וְאָכְלִין עֲנָבִין וְלֹא מְבָרְכִין בְּסוֹפָהּ.
לֹא בְשֶׁיֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ לֹאכַל פַּת?

הָיוּ לְפָנָיו מִינִין שִׁבְעָה,
עַל אֵיזֶה מֵהֶן הוּא מְבָרֵךְ?
תַּמָּן אָמְרִין:
כָּל הַקּוֹדֵם לַמִּקְרָא קוֹדֵם לַבְּרָכָה,
וְכָל הַסָּמוּךְ לְ"אֶרֶץ" קוֹדֵם לַכֹּל.

[בְּרָכוֹת ו,ה]
מַתְנֵיתָה.

בֵּרַךְ עַל הַיַּיִן שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן,
פָּטַר אֶת הַיַּיִן שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן. [53]
בֵּרַךְ עַל הַפַּרְפֶּרֶת שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן,
פָּטַר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן.
בֵּרַךְ עַל הַפַּת, פָּטַר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת;
בֵּרַךְ עַל הַפַּרְפֶּרֶת, לֹא פָטַר אֶת הַפַּת.
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
אַף לֹא מַעֲשֵׂה קְדֵרָה.

[תַּלְמוּד]

אָמַר רַב חִסְדָּא:
לָא תְּנֵינַן אֶלָּא
"בֵּרַךְ עַל הַיַּיִן שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן,
פָּטַר אֶת הַיַּיִן שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן",
אֲבָל אִם בֵּרַךְ עַל הַיַּיִן שֶׁבְּתוֹךְ הַמָּזוֹן,
לֹא פָטַר אֶת הַיַּיִן שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן.
תַּמָּן אָמְרִין:
אֲפִלּוּ בֵּרַךְ עַל הַיַּיִן שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן,
לֹא פָטַר אֶת הַיַּיִן שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן.
וְהָא תְּנֵינַן:
"בֵּרַךְ עַל הַיַּיִן שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן,
פָּטַר אֶת הַיַּיִן שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן"!
רַב חוּנָא וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי,
חַד אָמַר:
כְּהָדֵן דְּשָׁתֵי קוֹנְדִּיטוֹן. <יין מתובל>
וָחֳרָנָה אָמַר:
כְּהָדֵן דְּשָׁתֵי חֲמַר בָּתַר בָּלָנִי. <אחרי רחיצה במרחץ>
רַבִּי חֶלְבּוֹ, רַב חוּנָא, רַב בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא רֻבָּא:
פַּת הַבָּאָה כִּיסָנִין אַחַר הַמָּזוֹן <קינוח>
טְעוּנָה בְּרָכָה לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ.
אָמַר רַבִּי אָמִי:
רַבִּי יוֹחָנָן פְּלִיג.
אָמַר רַבִּי מָנָא לְרַבִּי חִזְקִיָּה:
בְּמָה הוּא פְּלִיג?
בְּשֶׁאָכַל מֵאוֹתוֹ הַמִּין בְּאֶמְצַע הַמָּזוֹן.
אָמַר לֵיהּ:
אֲפִלּוּ לֹא אָכַל מֵאוֹתוֹ הַמִּין בְּאֶמְצַע הַמָּזוֹן.
אֲתָא רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי זְעֵירָא:
אֲפִלּוּ לֹא אָכַל מֵאוֹתוֹ הַמִּין בְּאֶמְצַע הַמָּזוֹן.
רַבִּי חֲנִינָא בַּר סִיסַי,
הֲווֹן אִלַּיִן דְּנִשְׂיָא מְשַׁלְּחִין לֵיהּ נִקְלָוָסִין, <תמרים ניקולאוס>
וַהֲוָה שָׁבֵק לוֹן בָּתַר מְזוֹנֵיהּ,
וּמְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן תְּחִלָּה וָסוֹף.
רַב חוּנָה אָכֵל תַּמְרִין עִם פִּסָּתֵיהּ.
אָמַר לֵיהּ רַב חִיָּא בַּר אָשֵׁי:
פְּלִיג אַתְּ עַל רַבָּךְ!
שֻׁבְקֵן בָּתַר מְזוֹנָךְ, <הנח אותן אחר מזונך>
וְאַתְּ מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן תְּחִלָּה וָסוֹף!
אָמַר לֵיהּ:
אִנִּין אִנִּין עִקַּר נְגִיסָתִי.
רַבִּי יוֹנָה וְרַבִּי יוֹסֵה
סַלְקוּן לְמִשְׁתּוּתֵיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא עֵינְתּוּנָיָא. <לסעודת חתונתו>
אַפֵּיק קֻמֵּיהוֹן פַּת הַבָּאָה כִיסָנִין לְאַחַר הַמָּזוֹן.
אָמְרִין:
נִשְׁבּוֹק אֻלְפָּנָה וְנֵיתֵי לָן לְמַתְנֵיתָה.
דִּתְנֵי:
רַבִּי מָנָא אָמַר מִשּׁוּם רַבִּי יוּדָה,
שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵה הַגְּלִילִי:
פַּת הַבָּאָה כִיסָנִין לְאַחַר הַמָּזוֹן
טְעוּנָה בְּרָכָה לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ.
אָמְרִי:
מִכֵּיוָן דַּהֵן יְחִידַי וְרַבָּנִין פְּלִיגִין עֲלוֹי,
נַעֲבֵיד כְּרַבָּנִין.
אָמַר מָרִינוֹס בֵּירַבִּי יְהוֹשֻעַ:
אַהֵן דַּאֲכַל גָּרִיזְמֵי וְסֻלֶת, <קערת פירות>
אַף עַל גַּב דְהוּא מְבָרֵךְ עַל גָּרִיזְמֵתָה בְּסוֹפָהּ,
לָא פְטַר סֻלְתָּא.
מָה, כְּבֵית שַׁמַּי, דְּבֵית שַׁמַּי אוֹמְרִין:
"אַף לֹא מַעֲשֵׂה קְדֵרָה"!
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא.
בֵּרַךְ עַל הַפַּת,
פָּטַר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת וְאֶת מַעֲשֵׂה קְדֵרָה.
כְּדִבְרֵי בֵית הִלֵּל.
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
לֹא פָטַר אֶת מַעֲשֵׂה קְדֵרָה.
אֲבָל אִם בֵּרַךְ עַל הַפַּרְפֶּרֶת תְּחִלָּה,
כָּל עַמָּא מוֹדַיִי דְּלֹא פָטַר אֶת הַפַּת וְלֹא מַעֲשֵׂה קְדֵרָה.
רַבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַב פַּפָּא בָּעֵי:
אַהֵן דַּאֲכַל סֻלֶת, וּבְדַעְתֵּיהּ מֵיכוֹל פִּתָּא,
מָהוּ מְבָרָכָה עַל סֻלְתָּא בְּסוֹפָא?
רַבָּנִין דְּקֵיסָרִין פָּשְׁטִין לַהּ:
צָרִיךְ לְבָרֵךְ בַּסּוֹף.

[בְּרָכוֹת ו,ו]
מַתְנֵיתָה.

הָיוּ יוֹשְׁבִין,
כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ;
הֵסֵבּוּ,
אֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּם.
בָּא לָהֶן יַיִן בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן,
כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ;
לְאַחַר הַמָּזוֹן,
אֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּם, וְאוֹמֵר עַל הַמִּגְמָר,
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְבִיאִין אֶת הַמִּגְמָר
אֶלָּא לְאַחַר סְעוֹדָה.

[תַּלְמוּד]

רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי אָמַר:
בִּשְׁבוּעַ הַבֵּן הִיא מַתְנֵיתָא.
הָא בַּעַל הַבַּיִת בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, לֹא.
תָּנֵי רַבִּי חִיָּא:
אֲפִלּוּ בַּעַל הַבַּיִת בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ.
תְּנֵי:
סֵדֶר סְעוֹדָה,
אוֹרְחִין נִכְנָסִין וְיוֹשְׁבִין עַל הַסַּפְסָלִין וְעַל הַקָּתֶדְרָיוֹת,
עַד שֶׁכֻּלָּן מִתְכַּנְּסִין.
הֵבִיאוּ לָהֶן יַיִן,
כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ.
הֵבִיאוּ לָהֶן מַיִם לַיָּדַיִם,
כָּל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל יָדוֹ אַחַת.
הֵבִיאוּ לָהֶן פַּרְפֶּרֶת,
כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ.
עָלוּ וְהֵסַבּוּ,
הֵבִיאוּ לָהֶן יַיִן,
אַף עַל פִּי שֶׁבֵּרַךְ עַל הָרִאשׁוֹן,
צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל הַשֵּׁנִי.
וְאֶחָד מְבָרֵךְ עַל יְדֵי כֻלָּם.
הֵבִיאוּ לָהֶן לַיָּדַיִם,
אַף עַל פִּי שֶׁנָּטַל יָדוֹ אַחַת,
צָרִיךְ לִטֹּל שְׁתֵּי יָדָיו.
הֵבִיאוּ לָהֶם פַּרְפֶּרֶת,
אֶחָד מְבָרֵךְ עַל יְדֵי כֻלָּן.
וְאֵין רְשׁוּת לָאוֹרֵחַ לִכָּנֵס אַחַר שָׁלֹשׁ פַּרְפְּרָאוֹת.

תַּמָּן תְּנֵינַן: (סוכה ד,ח)
"סֻכָּה שִׁבְעָה כֵּיצַד?
גָּמַר מִלֹּאכַל, לֹא יַתִּיר אֶת סֻכָּתוֹ,
אֲבָל מוֹרִיד הוּא אֶת הַכֵּלִים מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה,
בִּשְׁבִיל כְּבוֹד יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן."
רַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא, רַב חִיָּא בַּר אָשֵׁי בְשֵׁם רַב: [54]
צָרִיךְ אָדָם לִפְסֹל סֻכָּתוֹ מִבְּעוֹד יוֹם.
רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי אָמַר:
צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ.
רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל:
קִדֵּשׁ בְּבַיִת זֶה וְנִמְלַךְ לֹאכַל בְּבַיִת אַחֵר,
צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ.
רַבִּי אַחָא, רַבִּי חִינְנָא בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָה:
מִי שֶׁסֻּכָּתוֹ עֲרֵבָה עָלָיו,
מְקַדֵּשׁ לֵילֵי יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ,
וְעוֹלֶה וְאוֹכֵל בְּתוֹךְ סֻכָּתוֹ.
אָמַר רַבִּי אַבִּין:
וְלָא פְלִיגִין:
מָה דַמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָה,
בְּשֶׁלֹּא הָיָה בְדַּעְתּוֹ לֹאכַל בְּבַיִת אֶחָד,
וּמָה דָּמַר שְׁמוּאֵל,
בְּשֶׁהָיָה בְדַּעְתּוֹ לֹאכַל בְּבַיִת אֶחָד.
אָמַר רַבִּי מָנָא:
אָתְיָא דִּשְׁמוּאֵל כְּרַב חִיָּא,
וּדְרַבִּי הוֹשַׁעְיָא כְּרַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי.
אָמַר רַבִּי אָמִי:
זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁנֶּחְלָקִין בְּפֵרוּשׁ.

שָׁאֲלוּ אֶת בֶּן זוֹמָא:
מִפְּנֵי מָה "בָּא לָהֶן יַיִן בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן
כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ"?
אָמַר לָהֶן:
מִפְּנֵי שֶׁאֵין בֵּית הַבְּלִיעָה פָּנוּי.
אָמַר רַבִּי מָנָא:
הָדָא אָמְרָה,
אַהֵן דְּעַטֵּישׁ גּוֹ מֵיכְלָא, <תוך כדי אכילה>
אַסִּיר לְמֵימַר לֵיהּ "יַס!" בְּגִין סַכַּנְתָּא דְנַפְשָׁא. <לבריאות>

"וְאוֹמֵר עַל הַמִּגְמָר". <בשמים מוקטרים על גחלים>
מַה בֵּין מֻגְמָר וּבֵין יַיִן?
מֻגְמָר, כֻּלָּן מְרִיחִין,
יַיִן, אֶחָד הוּא טוֹעֵם.
רַבִּי זְעֵירָא בְּשֵׁם רַב יִרְמְיָה:
מֻגְמָר, כֵּיוָן שֶׁהֶעֱלָה עָשָׁן, צָרִיךְ לְבָרֵךְ.
רַב יִרְמְיָה בְּעָא מִבְדּוּק לְרַבִּי זְעוֹרָא.
אָמַר לֵיהּ:
כֵּיצַד הוּא אוֹמֵר עַל שֶׁמֶן עָרֵב?
אָמַר לֵיהּ:
"אֲשֶׁר נָתַן רֵיחַ טוֹב בְּשֶׁמֶן עָרֵב".
אָמַר לֵיהּ:
"אֲשֶׁר נָתַן רֵיחַ טוֹב בַּעֲצֵי בְשָׂמִים".
יִצְחָק בַּר אַבָּא בַּר מַחְסֵיָה וְרַב חֲנַנְאֵל הֲווֹן יָתְבִין.
חַד אָמַר "בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן רֵיחַ טוֹב בַּעֲצֵי בְשָׂמִים",
וָחֳרָנָה אָמַר "בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן רֵיחַ טוֹב בְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ".
מְתִיב מַן דָּמַר "בְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ"
לְמָן דָּמַר "בַּעֲצֵי בְשָׂמִים":
וְכִי עֵצִים הֵן?
אָמַר לֵיהּ:
וְהָכְתִיב:
(יְהוֹשֻעַ ב,ו) "וַתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ".
וְכִי עֵצִים הֵן?
סַלְקוּן לְבֵית רַב,
וְשַׁמְעוּן רַב חוּנָה בְּשֵׁם רַב:
"אֲשֶׁר נָתַן רֵיחַ טוֹב בַּעֲצֵי בְשָׂמִים".
גְּנִיבָא אָמַר:
שֶׁמֶן לְזוּהֲמָא אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ.
אָמַר רַבִּי יוּדָן:
וַאֲפִלּוּ קָווּי לְתוֹךְ יָדוֹ.
רַבִּי חֶלְבּוֹ, רַב חוּנָא בְּשֵׁם רַב:
הַמְּרַבֵּץ אֲלֻנְתִּית בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, <מפזר מי בשמים>
אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ.
אָמַר רַב חִסְדָּא:
עַל כֻּלָּן הוּא אוֹמֵר:
"אֲשֶׁר נָתַן רֵיחַ טוֹב בַּעֲצֵי בְשָׂמִים",
בַּר מִן אַהֵן מוֹסְכִין, דְּיֵימַר: <מוּשק, בושם המופק מאייל>
"אֲשֶׁר נָתַן רֵיחַ טוֹב בְּמִינֵי בְשָׂמִים".

[בְּרָכוֹת ו,ז]
מַתְנֵיתָה.

הֵבִיאוּ לוֹ מָלִיחַ כַּתְּחִלָּה וּפַת עִמּוֹ,
מְבָרֵךְ עַל הַמָּלִיחַ וּפוֹטֵר אֶת הַפַּת,
שֶׁהַפַּת טְפֵלָה לוֹ.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל שֶׁהוּא עִקָּר וְעִמּוֹ טְפֵלָה,
מְבָרֵךְ עַל הָעִקָּר וּפוֹטֵר אֶת הַטְּפֵלָה.

[תַּלְמוּד]

רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן:
מַתְנֵיתָה עַד שֶׁלֹּא לָמְדוּ סְעוֹדַת מְלָכִים,
וּבְמָקוֹם שֶׁעוֹשִׂין אֶת הַמָּלִיחַ עִקָּר.
אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֶת הַמָּלִיחַ עִקָּר, לָא בָדָא.
רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַב:
פִּתָּא וּפֵרוּר, <פרפרת, קינוח>
אוֹמֵר עַל הַפֵּרוּר בְּמָקוֹם שֶׁעוֹשִׂין אֶת הַפֵּרוּר עִקָּר.
אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֶת הַפֵּרוּר עִקָּר, לָא בָדָא.
רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ:
שְׁקִיזְמֵי וּפִתָּא, <מין קינוח>
אוֹמֵר עַל הַשְּׁקִיזְמֵי בְּמָקוֹם שֶׁעוֹשִׂין אֶת הַשְּׁקִיזְמֵי עִקָּר.
אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֶת הַשְּׁקִיזְמֵי עִקָּר, לָא בָדָא.

[בְּרָכוֹת ו,ח]
מַתְנֵיתָה.

אָכַל תְּאֵנִים וַעֲנָבִים וְרִמּוֹנִים,
מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן שָׁלוֹשׁ בְּרָכוֹת;
דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
בְּרָכָה אַחַת.
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ אָכַל שֶׁלֶק, וְהוּא מְזוֹנוֹ,
מְבָרֵךְ עָלָיו שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת.
הַשּׁוֹתֶה מַיִם לְצִמְאוֹ,
אוֹמֵר "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִדְבָרוֹ".
רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר:
"בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן".

[תַּלְמוּד]

רַבִּי סִימוֹן, רַבִּי תַּדַּי בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻעַ:
אָכַל בְּמִזְרָחָהּ שֶׁלַּתְּאֵנָה וּבָא לֹאכַל בְּמַעֲרָבָהּ,
צָרִיךְ לְבָרֵךְ.
אַבָּא בַּר רַב חוּנָא אָמַר:
יַיִן חָדָשׁ וְיַיִן יָשָׁן, צָרִיךְ לְבָרֵךְ.
שִׁנּוּי יַיִן, אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ.
שִׁנּוּי מָקוֹם, צָרִיךְ לְבָרֵךְ.
הִסִּיעַ דַּעְתּוֹ, כְּמִי שֶׁהוּא שִׁנּוּי מָקוֹם.
רַבִּי, עַל כָּל חָבִית וְחָבִית שֶׁהָיָה פּוֹתֵחַ,
הָיָה מְבָרֵךְ עָלֶיהָ.
וּמֶה הָיָה אוֹמֵר? [55]
רַבִּי יִצְחָק רֻבָּה בְּשֵׁם רַבִּי:
"בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב".
מַעֲשֶׂה בְרַבִּי עֲקִיבָה שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לְשִׁמְעוֹן בְּנוֹ,
עַל כָּל חָבִית וְחָבִית שֶׁהָיָה פּוֹתֵחַ,
הָיָה מְבָרֵךְ עָלֶיהָ וְאוֹמֵר:
"חַמְרָא טָבָא לְחַיֵּי רַבָּנִין וּלְתַלְמִידֵיהוֹן!"

"הַשּׁוֹתֶה מַיִם לִצְמָאוֹ אוֹמֵר:
בָּרוּךְ שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ."
אָמַר רַבִּי יוֹנָה:
חוּץ מִמֵּי דְּקָרִים. <שיקוי הגורם לשלשול>
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
וּלְכָל מַיִם שֶׁהוּא צָמֵא לָהֶן.
אָמַר רַבִּי אַבּוּן:
הַשּׁוֹתֶה מֵי דְקָרִים מָהוּ אוֹמֵר?
"בָּרוּךְ שֶׁבָּרָא מֵי רְפוּאוֹת".
אִית תַּנַּי תָּנֵי "מֵי דְקָרִים",
וְאִית תַּנַּי תָּנֵי "מֵי דְקָלִים".
מַן דָּמַר "מֵי דְקָרִים", שֶׁהֵן דּוֹקְרִין אֶת הַמָּרָה.
וּמַן דָּמַר "מֵי דְקָלִים", שֶׁהֵן יוֹצְאִין מִבֵּין שְׁנֵי דְקָלִים.

(סליק פירקא)