ירושלמי ברכות פרק א מנוקד ומעוצב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרק זה מתוך מהדורת התלמוד המנוקדת, והמעוצבת לפי שורות, מבוסס על קובץ זה שהכין הרב דן בארי (לחץ על התמונה לקבלת מידע ולהורדה). לפרטים נוספים על המהדורה ראו את דפי המידע על התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי.

תַּלְמוּד יְרוּשָׁלְמִי · סֵדֶר זְרָעִים
מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת · פֶּרֶק רִאשׁוֹן
פרק זה בתלמוד הבבלי

ברכות א,א 1 (משנה)[עריכה]

מֵאֵמָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בַּעֲרָבִין?
מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לוֹכַל בִּתְרוּמָתָן,
עַד סוֹף הָאַשְׁמֹרֶת הָרִאשׁוֹנָה;
דִּבְרֵי רַבִּי לִיעֶזֶר.

[תַּלְמוּד]

אֲנַן תְּנֵינַן:
מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לוֹכַל בִּתְרוּמָתָן.
תָּנֵי רַבִּי חִיָּא:
מִשָּׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין לֹאכַל פִּתָּן בְּלֵילֵי שַׁבָּת.
וּתְנֵי עֲלַהּ:
קְרוֹבִים דִּבְרֵיהֶן לִהְיוֹת שָׁוִין.

אֱתָא חֲמִי, <בוא ראה>
מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לוֹכַל בִּתְרוּמָתָן,
אִימָמָא הוּא וְעִם כּוֹכְבַיָּא הוּא. <ביום הוא, ועם יציאת הכוכבים>
מִשָּׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין לֹאכַל פִּתָּן בְּלֵילֵי שַׁבָּת,
שָׁעָה וְתַרְתֵּי, לֵילְיָא הוּא.
וְאַתְּ אָמַר "קְרוֹבִים דִּבְרֵיהֶן לִהְיוֹת שָׁוִין"!
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
תִּפָּתֵר בְּאִלַּיִן כּוֹפְרָנַיָּא דַקִּיקַיָּא, <כפרים קטנים>
דְּאוֹרְחֵיהוֹן מִסְתַּלְּקָא עַד דְּהוּא אִימָמָא, <שדרכם להסתלק מבעוד יום>
דְּצָדֵי לוֹן מִקֻּמֵּי חֵיוָתָא. <הם מפחדים מן החיות>

תְּנֵי:
הַקּוֹרֵא קֹדֶם לָכֵן לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ.
אִם כֵּן, לָמָּה קוֹרִין אוֹתָהּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת?
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
אֵין קוֹרִין אוֹתָהּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בִּשְׁבִיל לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתָן,
אֶלָּא כְּדֵי לַעֲמֹד בַּתְּפִלָּה מִתּוֹךְ דָּבָר שֶׁלַּתּוֹרָה.
רַבִּי זְעֵירָא בְּשֵׁם רַב יִרְמְיָה:
סָפֵק בֵּרַךְ עַל מְזוֹנוֹ, סָפֵק לֹא בֵרַךְ,
צָרִיךְ לְבָרֵךְ, דִּכְתִיב:
(דְּבָרִים ח,י) "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבַעְתָּ וּבֵרַכְתָּ".
סָפֵק הִתְפַּלֵּל, סָפֵק לֹא הִתְפַּלֵּל, אַל יִתְפַּלֵּל.
וּדְלָא כְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר:
הַלְוַאי מִתְפַּלְּלִים כָּל הַיּוֹם!
לָמָּה? שֶׁאֵין תְּפִלָּה מַפְסֶדֶת.
סָפֵק קָרָא, סָפֵק לֹא קָרָא,
נִשְׁמְעֶנַּהּ מִן הָדָא:
הַקּוֹרֵא קֹדֶם לָכֵן לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ.
וְקֹדֶם לָכֵן לָאו סָפֵק הוּא?
וְאַתְּ אָמַר צָרִיךְ לִקְרוֹת!
הָדָא אָמְרָה:
סָפֵק קָרָא, סָפֵק לֹא קָרָא, צָרִיךְ לִקְרוֹת.

סִימָן לַדָּבָר, מִשֶּׁיָּצְאוּ הַכּוֹכָבִים.
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר:
(נְחֶמְיָה ד,טו) "וַאֲנַחְנוּ עֹשִׂים בַּמְּלָאכָה,
וְחֶצְיָם מַחֲזִיקִים בָּרְמָחִים,
מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים".
וּכְתִיב:
(נְחֶמְיָה ד,טז) "וְהָיוּ לָנוּ הַלַּיְלָה מִשְׁמָר וְהַיּוֹם מְלָאכָה".

כַּמָּה כּוֹכָבִים יֵצְאוּ וִיהֵא לַיְלָה?
רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר פַּפָּא:
כּוֹכָב אֶחָד, וַדַּאי יוֹם.
שְׁנַיִם, סָפֵק.
שְׁלוֹשָׁה, וַדַּאי לַיְלָה.
שְׁנַיִם סָפֵק?
וְהָכְתִיב "עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים"
אֶלָּא מִעוּט כּוֹכָבִים שְׁנַיִם?!
קַדְמָיָא לָא מִתְחֲשֵׁב.
בְּעֶרֶב שַׁבָּת,
רָאָה כּוֹכָב אֶחָד וְעָשָׂה מְלָאכָה, פָּטוּר.
שְׁנַיִם, מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי.
שְׁלוֹשָׁה, מֵבִיא חַטָּאת.
בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת,
רָאָה כּוֹכָב אֶחָד וְעָשָׂה מְלָאכָה, מֵבִיא חַטָּאת.
שְׁנַיִם, מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי.
שְׁלוֹשָׁה, פָּטוּר.
רַבִּי יוֹסֵה בֶּרַבִּי בּוּן בָּעֵי:
אַתְּ אָמַר שְׁנַיִם סָפֵק,
רָאָה שְׁנֵי כוֹכָבִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת,
וְהִתְרוּ בוֹ, וְעָשָׂה מְלָאכָה,
רָאָה שְׁנֵי כוֹכָבִים בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת,
וְהִתְרוּ בוֹ, וְעָשָׂה מְלָאכָה,
מַה נַּפְשָׁךְ?
אִם הָרִאשׁוֹנִים יוֹם הֵן,
אַף הָאַחֲרוֹנִים יוֹם הֵן,
וִיהֵא חַיָּב עַל הָאַחֲרוֹנִים.
אִם הָאַחֲרוֹנִים לַיְלָה,
אַף הָרִאשׁוֹנִים לַיְלָה,
וִיהֵא חַיָּב עַל הָרִאשׁוֹנִים.

רָאָה שְׁנֵי כוֹכָבִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת,
וְקָצַר כַּחֲצִי גְרוֹגֶרֶת;
בַּשַּׁחְרִית, וְקָצַר כַּחֲצִי גְרוֹגֶרֶת;
רָאָה שְׁנֵי כוֹכָבִים בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת,
וְקָצַר כַּחֲצִי גְרוֹגֶרֶת.
מַה נַּפְשָׁךְ?
אִם הָרִאשׁוֹנִים יוֹם הֵן,
אַף הָאַחֲרוֹנִים יוֹם הֵן,
וְיִצְטָרֵף שֶׁלַּשַּׁחֲרִית עִם שֶׁלְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת,
וִיהֵא חַיָּב עַל הָאַחֲרוֹנִים;
אִם הָאַחֲרוֹנִים לַיְלָה,
אַף הָרִאשׁוֹנִים לַיְלָה,
וְיִצְטָרֵף שֶׁלַּשַּׁחֲרִית עִם שֶׁלְּלֵילֵי שַׁבָּת,
וִיהֵא חַיָּב עַל הָרִאשׁוֹנִים.
הָדָא דַתָּמַר, <זאת שאתה אומר>
בְּאִלַּיִן דְּלֵית אָרְחֵהוֹן מִתְחַמְיָה בִּימָמָא, <שאין דרכם להיראות ביום>
בְּרַם, בְּאִלַּיִן דְּאָרְחֵהוֹן מִתְחַמְיָה בִּימָמָא,
לָא מְשַׁעֲרִין בְּהוֹן.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֶּרַבִּי בּוּן:
וּבִלְחוֹד דְּיִתְחֲמוֹן תְּלָתָא כוֹכְבִין בַּר מִן הָדָא כוֹכַבְתָּא.

רַבִּי יַעֲקֹב דְּרוֹמָיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָא בֶּן פָּזִי:
כּוֹכָב אֶחָד, וַדַּאי יוֹם; שְׁנַיִם, לַיְלָה.
וְלֵית לֵיהּ סָפֵק?
אִית לֵיהּ סָפֵק בֵּין כּוֹכָב לְכוֹכָב.
תְּנֵי:
כָּל זְמַן שֶׁפְּנֵי מִזְרָח מַאֲדִימוֹת, זֶהוּ יוֹם;
הִכְסִיפוּ, זֶהוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת;
הִשְׁחִירוּ, נַעֲשָׂה הָעֶלְיוֹן שָׁוֶה לַתַּחְתּוֹן, זֶהוּ לַיְלָה.
רַבִּי אוֹמֵר:
הַלְּבָנָה בִּתְקוּפָתָהּ,
הִתְחִיל גַּלְגַּל חַמָּה לִשְׁקֹעַ וּתְחִלַּת גַּלְגַּל לְבָנָה לַעֲלוֹת,
זֶהוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת.
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא:
סוֹף גַּלְגַּל חַמָּה לִשְׁקֹעַ וּתְחִלַּת גַּלְגַּל לְבָנָה לַעֲלוֹת. [2]
וְתָנֵי שְׁמוּאֵל כֵּן.
אֵין הַלְּבָנָה זוֹרַחַת בְּשָׁעָה שֶׁהַחַמָּה שׁוֹקַעַת,
וְלֹא שׁוֹקַעַת בְּשָׁעָה שֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת.
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר חִיָּא בַּר יְהוּדָה בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא:
הִתְחִיל גַּלְגַּל חַמָּה לִשְׁקֹעַ,
אָדָם עוֹמֵד בְּרֹאשׁ הַר הַכַּרְמֵל,
וְיוֹרֵד וְטוֹבֵל בַּיָּם הַגָּדוֹל,
וְעוֹלֶה וְאוֹכֵל בִּתְרוּמָתוֹ,
חֲזָקָה, בַּיּוֹם טָבַל.
הָדָא דַתָּמַר, בְּהָהוּא דְּאָזֵיל לֵיהּ בְּקוֹפֶּנְדַּרְיָא; <דרך קיצור>
בְּרַם, בְּהָהוּא דְּאָזֵיל לֵיהּ בְּאִסְרָטָא, לָא בְדָה. <כביש; לא שייך למקרה הזה>

אֵיזֶהוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת?
אָמַר רַבִּי תַנְחוּמָא:
לְטִפָּה שֶׁל דָּם שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל גַּבֵּי חֻדָּהּ שֶׁלְּסַיִף.
נֶחְלְקָה הַטִּפָּה לְכָאן וּלְכָאן, זֶהוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת.
אֵיזֶהוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת?
מִשֶּׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה כְּדֵי שֶׁיְּהַלֵּךְ אָדָם חֲצִי מִיל. <740 מ'>
דִּבְרֵי רַבִּי נְחֶמְיָה.
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת כְּהֶרֶף עַיִן,
וְלֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד עָלָיו חֲכָמִים.
רַבִּי יוֹסֵה וְרַבִּי אַחָא הֲווֹן יָתְבִין.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה לְרַבִּי אַחָא:
לָא מִסְתַּבְּרָה סוֹף חֲצִי מִיל דְּרַבִּי נְחֶמְיָה,
כְּהֶרֶף עַיִן דְּרַבִּי יוֹסֵה?!
אָמַר לֵיהּ:
אוּף אֲנָה סָבַר כֵּן.
רַבִּי חִזְקִיָּה לֹא אָמַר כֵּן, אֶלָּא:
כָּל הֶרֶף עַיִן וְהֶרֶף עַיִן שֶׁבַּחֲצִי מִיל דְּרַבִּי נְחֶמְיָה,
סָפֵק הוּא.
אָמַר רַבִּי מָנָא:
קַשְּׁיֵיתַהּ קֻמֵּי רַבִּי חִזְקִיָּה כָּיִי דִתְנֵינַן תַּמָּן: (זבים א,ו)
רָאָה אַחַת בַּיּוֹם וְאַחַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת,
אַחַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְאַחַת לְמָחָר,
אִם יוֹדֵעַ שֶׁמִּקְצָת הָרְאִיָּה מֵהַיּוֹם וּמִקְצָתָהּ לְמָחָר,
וַדַּאי לַטֻּמְאָה וְלַקָּרְבָּן;
וְאִם סָפֵק שֶׁמִּקְצָת הָרְאִיָּה מֵהַיּוֹם וּמִקְצָתָהּ לְמָחָר,
וַדַּאי לַטֻּמְאָה, וְסָפֵק לַקָּרְבָּן.
רַבִּי חִיָּא בַּר יוֹסֵף בְּעָא קֻמֵּי רַבִּי יוֹחָנָן:
מַן תְּנָא רְאִיָּה נֶחֱלֶקֶת לִשְׁנַיִם? רַבִּי יוֹסֵה.
אֲמַר לֵיהּ.
קְשַׁטְתָה! <פגעת בול, כיוונת לאמת>
עַל דַּעְתָּךְ דְּאַתְּ אָמַר:
כָּל הֶרֶף עַיִן וְהֶרֶף עַיִן שֶׁבַּחֲצִי מִיל דְּרַבִּי נְחֶמְיָה,
סָפֵק הוּא,
לָמָּה אֲמַר לֵיהּ "קְשַׁטְתָה"?
לִכְשֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר: זֶהוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת,
מַן פְּלִיג? <מי יחלוק>

רַבִּי חֲנִינָא חַבְרוֹן דְּרַבָּנִין בָּעֵי:
כְּמָה דְאַתְּ אָמַר, בָּעַרְבִית,
נִרְאוּ שְׁלוֹשָׁה כּוֹכָבִים,
אַף עַל פִּי שֶׁהַחַמָּה נְתוּנָה בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ, <בתוך עובי הרקיע>
לַיְלָה הוּא.
וֵמַר אַף בַּשַּׁחְרִית כֵּן! <אמור כך גם בשחרית>
אָמַר רַבִּי אַבָּא:
כְּתִיב:
(בְּרֵאשִׁית יט,כג) "הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ,
וְלוֹט בָּא צֹעֲרָה".
וּכְתִיב:
(וַיִּקְרָא כב,ז) "וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר",
מַקִּישׁ יְצִיאָתוֹ לְבִיאָתוֹ:
מַה בִּיאָתוֹ, מִשֶּׁיִּתְכַּסֶּה מִן הַבִּרְיוֹת,
אַף יְצִיאָתוֹ, לִכְשֶׁיִּתְוַדַּע לַבִּרְיוֹת.
אָמַר רַבִּי בָּא:
כְּתִיב:
(בְּרֵאשִׁית מד,ג) "הַבֹּקֶר אוֹר".
הַתּוֹרָה קָרְאָה לָאוֹר בֹּקֶר.
תָּנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל:
(שְׁמוֹת טז,כא) "בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר",
כְּדֵי לִתֵּן תְּחוּם לְבָקְרוֹ שֶׁל בֹּקֶר.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן:
אִם אוֹמֵר אַתְּ לִתֵּן עָבְיוֹ שֶׁלָּרָקִיעַ לַלַּיְלָה,
בֵּין בָּעַרְבִית בֵּין בַּשַּׁחְרִית,
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁאֵין הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה שָׁוִין.
וּתְנֵי:
בְּאֶחָד בִּתְקוּפַת נִיסָן,
וּבְאֶחָד בִּתְקוּפַת תִּשְׁרֵי,
הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה שָׁוִין.
אָמַר רַבִּי חוּנָא:
נִילְפִנַּהּ מִדֶּרֶךְ הָאָרֶץ:
שְׁרֵי מַלְכָּא נָפֵק,
אַף עַל גַּב דְּלָא נְפַק, אָמְרִין דִּנְפַק;
שְׁרֵי עָלֵיל,
לָא אָמְרִין דְּעַל עַד שַׁעְתָּה דְּיֵעוּל.

זֶה שֶׁעוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל צָרִיךְ לְהַשְׁווֹת אֶת רַגְלָיו.
תְּרַיִן אָמוֹרִין, רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי סִימוֹן:
חַד אָמַר: כַּמַּלְאָכִים;
וְחַד אָמַר: כַּכֹּהֲנִים.
מַן דְּאָמַר "כַּכֹּהֲנִים",
(שְׁמוֹת כ,כג) "וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי",
שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין עָקֵב אֵצֶל גֻּדָּל וְגֻדָּל אֵצֶל עָקֵב.
וּמַן דְּאָמַר "כַּמַּלְאָכִים",
(יְחֶזְקֵאל א,ז) "וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה".
רַבִּי חֲנִינָא בַּר אַנְדְּרַי בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר סוֹטֵר:
הַמַּלְאָכִים אֵין לָהֶן קְפִיצִין. <פרקים>
וּמָה טַעְמָא?
(דָּנִיֵּאל ז,טז) "קִרְבֵת עַל חַד מִן קָאֲמַיָּא",
קָיְמַיָּא.

אָמַר רַבִּי חוּנָא:
זֶה שֶׁרוֹאֶה אֶת הַכֹּהֲנִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת,
בִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה, צָרִיךְ לוֹמַר:
"בָּרְכוּ אֶת יי מַלְאָכָיו".
בַּשְּׁנִיָּה,
"בָּרְכוּ אֶת יי כָּל צְבָאָיו".
בַּשְּׁלִישִׁית,
"בָּרְכוּ יי כָּל מַעֲשָׂיו".
בַּמּוּסָף, בַּבְּרָכָה הָרִאשׁוֹנָה צָרִיךְ לוֹמַר:
(תְּהִלִּים קלד,א) "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת,
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יי כָּל עַבְדֵי יי,
הָעֹמְדִים בְּבֵית יי בַּלֵּילוֹת".
בַּשְּׁנִיָּה,
(תְּהִלִּים קלד,ב) "שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ".
בַּשְּׁלִישִׁית,
(תְּהִלִּים קלד,ג) "יְבָרֶכְךָ יי מִצִּיּוֹן".
אִם הָיוּ אַרְבַּע,
חוֹזֵר, תְּלִיתְיָתָא כְּקַדְמָיָתָא, <השלישיות כראשונות>
וּרְבִיעָתָא כְּתִנְיָוָתָא. <והרביעיות כשניות>

אָמַר רַבִּי חִנָּנָא:
מֵאַיֶּלֶת הַשַּׁחַר עַד שֶׁיֵּאוֹר הַמִּזְרָח,
אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבַּעַת מִילִין. [3] <קצת פחות מ-6 ק"מ>
מִשֶּׁיֵּאוֹר הַמִּזְרָח עַד שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה,
אַרְבַּעַת מִיל.

וּמִנַּיִן "מִשֶּׁיֵּאוֹר הַמִּזְרָח עַד שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה,
אַרְבַּעַת מִיל"?
דִּכְתִיב:
(בְּרֵאשִׁית יט,טו) "וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה,
וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט",
וּכְתִיב:
(בְּרֵאשִׁית יט,כג) "הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ,
וְלוֹט בָּא צֹעֲרָה".
וּמִן סְדוֹם לְצֹעַר אַרְבַּעַת מִיל.
יָתֵיר הֲווֹן!
אָמַר רַבִּי זְעֵירָא:
הַמַּלְאָךְ הָיָה מְקַדֵּר לִפְנֵיהֶן הַדֶּרֶךְ. <חופר ישר>

וּמִנַּיִן מֵאַיֶּלֶת הַשַּׁחַר עַד שֶׁיֵּאוֹר הַמִּזְרָח אַרְבַּעַת מִיל?
"כְּמוֹ" "וּכְמוֹ", מִלָּה מְדַמְּיָא לַחֲבֵרְתַּהּ.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן:
הָדָא אַיַּלְתָּא דְשַׁחְרָא,
מַן דְּאָמַר כּוֹכַבְתָּא הִיא, טָעֵי. <נוגה>
זִמְנִין דְּהִיא מַקְדְּמָה וְזִמְנִין דְּהִיא מְאַחֲרָה.
מָיִי כַדּוּן? <מה היא, עכשיו>
כְּמִין תְּרַיִן דּוּקְרַנִין דִּנְהוֹר דְּסָלְקִין מִן מַדִנְחָא וּמַנְהֲרִין. <קלשונים; מזרח>

דְּלָמָא: <מעשה>
רַבִּי חִיָּא רֻבָּה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֶלְפְּתָה
הֲווֹן מְהַלְּכִין בְּהָדָא בִּקְעַת אַרְבֵּל בִּקְרִיצְתָה, <עלות השחר>
וְרָאוּ אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר שֶׁבָּקַע אוֹרָהּ.
אָמַר רַבִּי חִיָּא רֻבָּה לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֶלְפְּתָה:
בֵּירַבִּי, כָּךְ הִיא גְּאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל: <בן של חכם>
בַּתְּחִלָּה, קִמְאָה, קִמְאָה.
כָּל מַה שֶּׁהִיא הוֹלֶכֶת, הִיא רַבָּה וְהוֹלֶכֶת.
מָה טַעְמָא?
(מִיכָה ז,ח) "כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ יי אוֹר לִי".
כָּךְ בַּתְּחִלָּה,
(אֶסְתֵּר ב,כא) "וּמָרְדֳּכַי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ",
וְאַחַר כָּךְ,
(אֶסְתֵּר ו,יא) "וַיִּקַּח הָמָן אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס",
וְאַחַר כָּךְ,
(אֶסְתֵּר ו,יב) "וַיָּשָׁב מָרְדֳּכַי אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ",
וְאַחַר כָּךְ,
(אֶסְתֵּר ח,טו) "וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת",
וְאַחַר כָּךְ,
(אֶסְתֵּר ח,טז) "לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה".

וְאָתְיָא דְרַבִּי חֲנִינָא כְּרַבִּי יוּדָה,
דִּתְנֵי בְשֵׁם רַבִּי יוּדָה:
עָבְיוֹ שֶׁלָּרָקִיעַ, מַהֲלַךְ חֲמִשִּׁים שָׁנָה.
אָדָם בֵּינוֹנִי מְהַלֵּךְ אַרְבָּעִים מִיל בְּיוֹם.
עַד שֶׁהַחַמָּה נוֹסֶרֶת בָּרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמִשִּׁים שָׁנָה,
אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבַּעַת מִיל.
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁעָבְיוֹ שֶׁלָּרָקִיעַ אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בַּיּוֹם.
וְכַשֵּׁם שֶׁעָבְיוֹ שֶׁלָּרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמִשִּׁים שָׁנָה,
כָּךְ עָבְיָהּ שֶׁלָּאָרֶץ וְעָבְיוֹ שֶׁלַּתְּהוֹם מַהֲלַךְ חֲמִשִּׁים שָׁנָה.
וּמַה טַּעַם?
(יְשַׁעְיָה מ,כב) "הַיֹּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ",
וּכְתִיב:
(אִיּוֹב כב,יד) "וְחוּג שָׁמַיִם יִתְהַלָּךְ",
וּכְתִיב:
(מִשְׁלֵי ח,כז) "בְּחֻקוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם"?
חוּג חוּג לִגְזֵרָה שָׁוָה.

תְּנֵי:
עֵץ חַיִּים מַהֲלַךְ חָמֵשׁ מְאוֹת שָׁנָה.
אָמַר רַבִּי יוּדָה בֵּירַבִּי אִלְעַאי:
לֹא סוֹף דָּבָר נוֹפוֹ, אֶלָּא אֲפִלּוּ כּוֹרְתוֹ, <הגזע שלו>
וְכָל פִּלּוּג מֵי בְרֵאשִׁית מִתְפַּלְּגִין מִתַּחְתָּיו.
וּמַה טַּעַם?
(תְּהִלִּים א,ג) "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם"?
תְּנֵי:
עֵץ חַיִּים, אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לַגַּן;
הַגַּן, אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לְעֵדֶן;
(בְּרֵאשִׁית ב,י) "וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן",
תַּמְצִית כּוֹר, תַּרְקַב שׁוֹתָה, <מים העודפים מהשקיית בית כור, 3 קבים>
תַּמְצִית כּוּשׁ, מִצְרַיִם שׁוֹתָה.
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר:
מִצְרַיִם מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים יוֹם,
וְכוּשׁ מַהֲלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים וְעוֹד.

וְרַבָּנִין אָמְרִין כִּשְׁנֵי אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים. <כסך שנותיהם של האבות>
(דְּבָרִים יא,כא) "כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ".
וְכַשֵּׁם שֶׁבֵּין הָאָרֶץ לָרָקִיעַ מַהֲלַךְ חָמֵשׁ מְאוֹת שָׁנָה,
כָּךְ בֵּין רָקִיעַ לְרָקִיעַ מַהֲלַךְ חָמֵשׁ מְאוֹת שָׁנָה,
וְעָבְיוֹ מַהֲלַךְ חָמֵשׁ מְאוֹת שָׁנָה.
וּמָה חֲמֵית מֵימַר:
עָבְיוֹ שֶׁלָּרָקִיעַ מַהֲלַךְ חָמֵשׁ מְאוֹת שָׁנָה?
אָמַר רַבִּי בּוּן:
"יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמַּיִם",
יְהִי רָקִיעַ בַּתָּוֶךְ.
רַב אָמַר:
לַחִים הָיוּ שָׁמַיִם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, וּבַשֵּׁנִי קָרְשׁוּ.
רַב אָמַר:
(בְּרֵאשִׁית א,ו) "יְהִי רָקִיעַ",
יֵחָזֵק הָרָקִיעַ, יִקָּרֵשׁ הָרָקִיעַ,
יִגָּלֵד הָרָקִיעַ, יִמָּתַח הָרָקִיעַ,
אָמַר רַבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי:
יֵעָשֶׂה כְּמִין מַטְלִית הָרָקִיעַ.
הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר:
(שְׁמוֹת לט,ג) "וַיְרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב".
תְּנֵי בְשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻעַ:
עָבְיוֹ שֶׁלָּרָקִיעַ כִּשְׁתֵּי אֶצְבָּעַיִם.
מִלְּתֵיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא פְּלִיגָא,
דְּאָמַר רַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא:
(אִיּוֹב לז,יח) "תַּרְקִיעַ עִמּוֹ לִשְׁחָקִים חֲזָקִים כִּרְאִי מוּצָק",
"תַּרְקִיעַ", מְלַמֵּד שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין כְּטַס.
יָכוֹל שֶׁאֵינָן בְּרִיאִין? <חזקים>
תִּלְמֹד לוֹמַר "חֲזָקִים";
יָכוֹל שֶׁהֵן נִתְרְפִין? <נחלשים>
תִּלְמֹד לוֹמַר "כִּרְאִי מוּצָק",
בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה נִרְאִין מוּצָקִים.

רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ.
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר:
בַּנֹּהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם מוֹתֵחַ אֹהֶל,
עַל יְדֵי שְׁהוּת, כִּמְעָא מִתְרַפֶּה,
בְּרַם הָכָא,
(יְשַׁעְיָה מ,כב) "וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת",
וּכְתִיב "חֲזָקִים".
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר:
בַּנֹּהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם נוֹסֵךְ בּוּלוֹס, <מחמם גוש זכוכית גולמית>
עַל יְדֵי שְׁהוּת, הוּא מַעֲלֶה חֲלוּדָה.
בְּרַם הָכָא, "כִּרְאִי מוּצָק",
בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה הֵן נִרְאִין כְּשָׁעַת יְצִיקָתָן. [4]

רַבִּי עֲזַרְיָה אָמַר עַל הָדָא דְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ:
(בְּרֵאשִׁית ב,א) "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם.
וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי"
(בְּרֵאשִׁית ב,ג) "וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי".
מָה כְתִיב בָּתְרֵיהּ?
(בְּרֵאשִׁית ב,ד) "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם".
וְכִי מַה עִנְיָן זֶה אֵצֶל זֶה?
אֶלָּא יוֹם נִכְנָס וְיוֹם יוֹצֵא,
שַׁבָּת נִכְנָס, שַׁבָּת יוֹצֵא, <שבוע>
חֹדֶשׁ נִכְנָס, חֹדֶשׁ יוֹצֵא,
שָׁנָה נִכְנֶסֶת, שָׁנָה יוֹצְאָה,
וּכְתִיב:
(בְּרֵאשִׁית ב,ד) "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם,
כִּבְהִבָּרְאָם, כִּי"בְּיוֹם עֲשׂוֹת יי אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם."

רַבִּי אוֹמֵר:
אַרְבַּע אַשְׁמוּרוֹת בַּיּוֹם וְאַרְבַּע אַשְׁמוּרוֹת בַּלַּיְלָה.
הָעוֹנָה, אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְשָׁעָה;
הָעֵת, אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לָעוֹנָה;
הָרֶגַע אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לָעֵת;
כַּמָּה הוּא הָרֶגַע?
רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר:
כְּדֵי לְאָמְרוֹ.
וְרַבָּנִין אָמְרִין:
הָרֶגַע כְּהֶרֶף עַיִן.
תָּנֵי שְׁמוּאֵל:
הָרֶגַע, אֶחָד מֵחֲמֵשֶׁת רִבּוֹא וְשֶׁשֶׁת אֲלָפִים
וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה לְשָׁעָה.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר:
שָׁלֹשׁ.
(שׁוֹפְטִים ז,יט) "רֹאשׁ הָאַשְׁמֹרֶת הַתִּיכוֹנָה".
רַבִּי זְרִיקָן, רַבִּי אָמִי בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ:
טַעְמִיהּ דְּרַבִּי,
(תְּהִלִּים קיט,סב) "חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ,
עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ."
וּכְתִיב:
(תְּהִלִּים קיט,קמח) "קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת".
רַבִּי חִזְקִיָּה אָמַר:
רַבִּי זְרִיקָן וְרַבִּי בָּא,
חַד אָמַר טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי,
וָחֳרֵנָה אָמַר טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי נָתָן.
מַן דָּמַר טַעְמָא דְרַבִּי, "חֲצוֹת לַיְלָה",
וּמַן דָּמַר טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי נָתָן, "רֹאשׁ הָאַשְׁמֹרֶת הַתִּיכוֹנָה".
מָן מְקַיֵּם רַבִּי נָתָן טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי "חֲצוֹת לַיְלָה"? <מה מפרש>
פְּעָמִים "חֲצוֹת לַיְלָה", וּפְעָמִים "קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת".
הָא כֵּיצַד?
בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה סוֹעֵד סְעוֹדַת מְלָכִים, "חֲצוֹת לַיְלָה";
וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה סוֹעֵד סְעוֹדַת עַצְמוֹ, "קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת".
מִכָּל מָקוֹם לָא הֲוָה שַׁחְרָא אָתֵי וּמַשְׁכַּח לְדָוִד דָּמֵיךְ.
הוּא שֶׁדָּוִד אָמַר:
(תְּהִלִּים נז,ט) "עוּרָה כְבוֹדִי, עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר, אָעִירָה שָּׁחַר."
אִתְּעֵיר יְקָרִי מִן קֻמֵּי אִיקָרֵיהּ דְּבָרְיִי, <כבודו של בוראי>
אִיקָרִי לָא חֲשִׁיב כְּלוּם מִן קֳדָם אִיקָרֵיהּ דְּבָרְיִי. <כבודי>
"אָעִירָה שָּׁחַר",
אֲנָה הָוֵינָא מְעוֹרֵר שַׁחְרָה,
שַׁחְרָה לָא הֲוָה מְעוֹרֵר לִי.
וְהָיָה יִצְרוֹ מְקַטְרְגוֹ וְאוֹמֵר לוֹ:
דָּוִד, דַּרְכָּן שֶׁלַּמְּלָכִים לִהְיוֹת הַשַּׁחַר מְעוֹרְרָן,
וְאַתְּ אָמַר "אָעִירָה שָּׁחַר"!
דַּרְכָּן שֶׁלַּמְּלָכִים לִהְיוֹת יְשֵׁנִין עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת,
וְאַתְּ אָמַר
(תְּהִלִּים קיט,סב) "חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם"!
וְהוּא אוֹמֵר:
(תְּהִלִּים קיט,סב) "עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ".
וּמֶה הָיָה דָּוִד עוֹשֶׂה?
רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בֵּירַבִּי מְנַחֵם:
הָיָה נוֹטֵל נֵבֶל וְכִנּוֹר וְנוֹתְנָן מְרַאֲשׁוֹתָיו,
וְעוֹמֵד בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וּמְנַגֵּן בָּהֶם,
כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ חֲבֵרֵי תוֹרָה.
וּמֶה הָיוּ חֲבֵרֵי תוֹרָה אוֹמְרִים?
וּמָה, אִם דָּוִד הַמֶּלֶךְ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה,
אָנוּ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
אָמַר רַבִּי לֵוִי:
כִּנּוֹר הָיָה תָּלוּי כְּנֶגֶד חַלּוֹנוֹתָיו שֶׁלְּדָוִד,
וְהָיָה רוּחַ צְפוֹנִית מְנַשֶּׁבֶת בַּלַּיְלָה וּמְנַפְנֶפֶת בּוֹ,
וְהָיָה מְנַגֵּן מֵאֵלָיו.
הָדָה הוּא דִכְתִיב:
(מְלָכִים ב ג,טו) "וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְּנַגֵּן",
"כְּנַגֵּן בַּמְּנַגֵּן" אֵין כָּתוּב כָּאן,
אֶלָּא "כְּנַגֵּן הַמְּנַגֵּן",
הַכִּנּוֹר הָיָה מְנַגֵּן מֵאֵלָיו.

מָה מְקַיֵּם רַבִּי טַעְמֵיהּ דְרַבִּי נָתָן
"רֹאשׁ הָאַשְׁמֹרֶת הַתִּיכוֹנָה"?
אָמַר רַבִּי חוּנָא:
סוֹפָהּ שֶׁלַּשְּׁנִיָּה וְרֹאשָׁהּ שֶׁלַּשְּׁלִישִׁית,
הֵן מְתַוְּכוֹת אֶת הַלַּיְלָה.
אָמַר רַבִּי מָנָא:
וְיָאוּת? מָה כְתִיב "תִּיכוֹנוֹת"?
לָא, "תִּיכוֹנָה".
קַדְמָיְתָא לָא מִתְחַשְׁבָא, <נספרת>
דְּעַד כַּדּוּן בִּרְיָתָא עֵרִין. <הבריות, בני האדם>

פִּסְקָא.

"וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד חֲצוֹת".

רַבִּי יַסָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
הֲלָכָה כַּחֲכָמִים.
רַבִּי יַסָּא מְפַקֵּד לְחַבְרַיָּא:
אִן בְּעֵיתוּן מִתְעֲסָקָא בְּאוֹרָיְתָא,
אַתּוּן קָרַיִי שְׁמַע קוֹדֵם חֲצוֹת וּמִתְעַסְקִין.
מִלְּתֵיהּ אָמְרָה שֶׁהֲלָכָה כַּחֲכָמִים;
מִלְּתֵיהּ אָמְרָה שֶׁאוֹמֵר דְּבָרִים אַחַר אֱמֶת וְיַצִּיב.
תְּנֵי:
הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע בְּבֵית הַכְּנֶסֶת,
בַּשַּׁחַר, יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ,
בָּעֶרֶב, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ.
מַה בֵּין הַקּוֹרֵא בַּשַּׁחְרִית וּמַה בֵּין הַקּוֹרֵא בָּעַרְבִית?
רַבִּי חוּנָא בְּשֵׁם רַב יוֹסֵף:
מַה טַּעַם אָמְרוּ:
"אָדָם צָרִיךְ לִקְרוֹת שְׁמַע בְּבֵיתוֹ בָּעֶרֶב"?
בִּשְׁבִיל לְהַבְרִיחַ אֶת הַמַּזִּיקִין.
מִלְּתֵיהּ אָמְרָה,
שֶׁאֵין אוֹמֵר דְּבָרִים אַחַר אֱמֶת וְיַצִּיב. [5]
מִלְּתֵיהּ דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמְרָה כֵן.
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, כַּד הֲוָה נָחֵית לְעִבּוּרָה,
הֲוָה מִקַּבַּל גַּבֵּי רַבִּי יַעֲקֹב גָּרוֹסָה, <מתארח>
וַהֲוָה רַבִּי זְעֵירָא מִטַּמַּר בֵּינֵי קֻפַּיָּא, <מתחבא בין הסלים>
מַשְׁמַעְנֵהּ הֵיךְ הֲוָה קָרֵי שְׁמַע. <לשמוע אותו>
וַהֲוָה קָרֵי וְחָזַר וְקָרֵי,
עַד דַּהֲוָה שָׁקַע מִנֵּיהּ גּוֹ שִׁנְּתֵיהּ.
וּמָה טַעְמֵיהּ?
רַבִּי אַחָא וְרַבִּי תַּחְלִיפָא חָמוּי בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן:
(תְּהִלִּים ד,ה) "רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ,
אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם, וְדֹמּוּ סֶלָה."
מִלְּתֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי פְּלִיגָא,
דְּרַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי קָרֵי מִזְמוֹרִים בָּתְרַהּ,
וְהָא תְּנֵי:
אֵין אוֹמֵר דְּבָרִים אַחַר אֱמֶת וְיַצִּיב!
פָּתַר לַהּ בֶּאֱמֶת וְיַצִּיב שֶׁלְּשַׁחֲרִית, <מפרש אותה>
דָּמַר רַבִּי זְעֵירָא בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר יִרְמְיָה:
שָׁלֹשׁ תְּכֵפוֹת הֵן: <הצמדת פעולה לפעולה>
תֵּכֶף לִסְמִיכָה, שְׁחִיטָה.
תֵּכֶף לִנְטִילַת יָדַיִם, בְּרָכָה.
תֵּכֶף לִגְאֻלָּה, תְּפִלָּה.
תֵּכֶף לִסְמִיכָה שְׁחִיטָה:
(וַיִּקְרָא א,ד-ה) "וְסָמַךְ", "וְשָׁחַט",
תֵּכֶף לִנְטִילַת יָדַיִם, בְּרָכָה:
(תְּהִלִּים קלד,ב) "שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת יי."
תֵּכֶף לִגְאֻלָּה, תְּפִלָּה:
(תְּהִלִּים יט,טו) "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי",
מָה כְתִיב בָּתְרֵיהּ?
(תְּהִלִּים כ,ב) "יַעַנְךָ יי בְּיוֹם צָרָה".
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן:
כָּל מִי שֶׁהוּא תּוֹכֵף סְמִיכָה לַשְּׁחִיטָה,
אֵין פְּסוּל נוֹגֵעַ בְּאוֹתוֹ קָרְבָּן.
וְכָל מִי שֶׁהוּא תּוֹכֵף לִנְטִילַת יָדַיִם בְּרָכָה,
אֵין הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בְּאוֹתָהּ סְעוֹדָה.
וְכָל מִי שֶׁהוּא תּוֹכֵף גְּאֻלָּה לַתְּפִלָּה,
אֵין הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם.
אָמַר רַבִּי זְעֵירָא:
אֲנָה תַּכְפֵית גְּאֻלָּה לַתְּפִלָּה,
וְאִתְצָדֵית בְּאַנְגָּרֵיָא מוֹבָלָא הֲדַס לְפָּלָטִין! <גויסתי עם חמורי להוביל הֲדַס לארמון>
אַמְרוּ לֵיהּ:
רַבִּי, רַבּוּ הִיא! <זכות>
אִית בְּנֵי אֱנָשׁ יָהֲבִין פְּרִיטִין מִחְכּוֹם פָּלָטִין. <נותנים כסף להכיר ארמון>
אָמַר רַבִּי אָמִי:
כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ תּוֹכֵף לִגְאֻלָּה תְּפִלָּה,
לְמָה הוּא דוֹמֶה?
לְאוֹהֲבוֹ שֶׁלַּמֶּלֶךְ שֶׁבָּא וְהִרְתִיק עַל פִּתְחוֹ שֶׁלַּמֶּלֶךְ.
יָצָא לֵידַע מַה הוּא מְבַקֵּשׁ,
וּמְצָאוֹ שֶׁהִפְלִיג. <התרחק>
עוֹד הוּא הִפְלִיג. <גם המלך>

פִּסְקָא

"רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר."

אָתְיָא דְרַבָּן גַּמְלִיאֵל כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן,
דִּתְנֵי בְשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן:
פְּעָמִים שֶׁאָדָם קוֹרֵא אֶת שְׁמַע,
אַחַת לִפְנֵי עַמּוּד הַשַּׁחַר וְאַחַת לְאַחַר עַמּוּד הַשַּׁחַר,
וְנִמְצָא יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ שֶׁלַּיּוֹם וְשֶׁלַּלַּיְלָה.
הָא רַבָּן גַּמְלִיאֵל כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בָּעַרְבִית.
אַף בַּשַּׁחְרִית כֵּן?
אוֹ יְהֵא בַהּ כַּיִי דָּמַר רַבִּי זְעֵירָא,
תְּנַא אַחוּי דְּרַב חִיָּא בַּר אַשְׁיָא וּדְרַב אַבָּא בַּר חַנָּה: <שנה אחיו ברייתא של...>
הַקּוֹרֵא עִם אַנְשֵׁי מִשְׁמָר, לֹא יָצָא,
כִּי מַשְׁכִּימִין הָיוּ.

ברכות א,א 2 (משנה)[עריכה]

מַתְנֵיתָה.

"מַעֲשֶׂה וּבָאוּ בָנָיו מִבֵּית הַמִּשְׁתֶּה,
וְאָמְרוּ לוֹ:
"לֹא קָרִינוּ אֶת שְׁמַע."
 אָמַר לָהֶן:
"אִם לֹא עָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר,
חַיָּבִין אַתֶּם לִקְרוֹת".

[תַּלְמוּד]

וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל פְּלִיג עַל רַבָּנִין וַעֲבַד עוֹבָדָא כְּוָתֵיהּ?
וְהָא רַבִּי מֵאִיר פְּלִיג עַל רַבָּנִין וְלָא עֲבַד עוֹבָדָא כְּוָתֵיהּ!
וְהָא רַבִּי עֲקִיבָה פְּלִיג עַל רַבָּנִין וְלָא עֲבַד עוֹבָדָא כְּוָתֵיהּ!
וְהָא רַבִּי שִׁמְעוֹן פְּלִיג עַל רַבָּנִין וְלָא עֲבַד עוֹבָדָא כְּוָתֵיהּ!

וְהָן אַשְׁכַּחְנַן דְּרַבִּי מֵאִיר פְּלִיג עַל רַבָּנִין, <ואיפה מצאנו>
וְלָא עֲבַד עוֹבָדָא כְּוָתֵיהּ?
דִּתְנֵי:
סָכִין אֲלוּנְתִית לַחוֹלֶה בַּשַּׁבָּת. <רטיה, תחבושת>
אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁטְּרָפוֹ בְּיַיִן וְשֶׁמֶן מֵעֶרֶב שַׁבָּת,
אֲבָל אִם לֹא טְרָפוֹ מֵעֶרֶב שַׁבָּת, אָסוּר.
תְּנֵי:
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר:
מַתִּיר הָיָה רַבִּי מֵאִיר לִטְרֹף יַיִן וְשֶׁמֶן,
וְלָסוּךְ לַחוֹלֶה בַּשַּׁבָּת.
וּכְבַר חָלָה, וּבִקַּשְׁנוּ לַעֲשׂוֹת לוֹ כֵן,
וְלֹא הִנִּיחַ לָנוּ.
וְאָמַרְנוּ לוֹ:
רַבִּי, דְּבָרֶיךָ מְבַטֵּל אַתְּ בְּחַיֵּיךָ?
וְאָמַר לָן:
אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי מֵקֵל לַאֲחֵרִים,
מַחְמִיר אֲנִי עַל עַצְמִי, דְּהָא פְּלִיגִין עֲלַי חֲבֵרַי.

וְהָן אַשְׁכַּחְנַן דְּרַבִּי עֲקִיבָה פְּלִיג עַל רַבָּנִין, <ואיפה מצאנו>
וְלָא עֲבַד עוֹבָדָא כְּוָתֵיהּ?
כַּיִי דִּתְנֵינַן תַּמָּן:
הַשִּׁזְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת, מִשְּׁנֵי מֵתִים. <עמוד השדרה>
רְבִיעִית דָּם, מִשְּׁנֵי מֵתִים.
וְרֹבַע עֲצָמוֹת, מִשְּׁנֵי מֵתִים.
אֵבֶר מִן הַמֵּת, מִשְּׁנֵי מֵתִים.
אֵבֶר מִן הַחַי, מִשְּׁנֵי אֲנָשִׁים.
רַבִּי עֲקִיבָה מְטַמֵּא וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין.
תְּנֵי:
מַעֲשֶׂה שֶׁהֵבִיאוּ קֻפָּה מְלֵאָה עֲצָמוֹת מִכְּפַר טְבִי,
וְהִנִּיחוּהָ בַּאֲוִיר הַכְּנֶסֶת בְּלוֹד.
וְנִכְנַס תֵיוֹדְרוֹס הָרוֹפֵא וְנִכְנְסוּ כָּל הָרוֹפְאִים עִמּוֹ.
אָמַר תֵיוֹדְרוֹס הָרוֹפֵא:
אֵין כָּאן שִׁזְרָה מִמֵּת אֶחָד, וְלֹא גֻלְגֹּלֶת מִמֵּת אֶחָד.
אָמְרוּ:
הוֹאִיל וְיֵשׁ כָּאן מְטַהֲרִין וְיֵשׁ כָּאן מְטַמְּאִין,
נַעֲמֹד עַל הַמִּנְיָן. [6]
הִתְחִילוּ מֵרַבִּי עֲקִיבָה, וְטִהֵר.
אָמְרוּ לוֹ:
הוֹאִיל וְהָיִיתָ מְטַמֵּא וְטִהַרְתָּ, טָהוֹר.

וְהָן אַשְׁכַּחְנַן דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן פְּלִיג עַל רַבָּנִין,
וְלָא עֲבַד עוֹבָדָא כְּוָתֵיהּ?
כַּיִי דִּתְנֵינַן תַּמָּן:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
כָּל הַסְּפָחִין מֻתָּרִין, חוּץ מִסְּפִיחֵי כְרוּב,
שֶׁאֵין כַּיּוֹצֵא בָּהֶן בְּיַרְקוֹת שָׂדֶה.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
כָּל הַסְּפָחִין אֲסוּרִין.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי עֲבַר בִּשְׁמִטְּתָא,
חֲמָא חַד מְלַקֵּט סְפִיחֵי שְׁבִיעִית,
אָמַר לֵיהּ:
וְלֵית אָסוּר? וְלָאו סְפִיחִין אִנּוּן?
אָמַר לֵיהּ:
וְלֹא אַתְּ הוּא שֶׁאַתְּ מַתִּיר?
אָמַר לֵיהּ:
וְאֵין חֲבֵרַי חֲלוּקִין עָלַי?
וּקְרָא עֲלוֹי:
(קֹהֶלֶת י,ח) "וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ",
וְכֵן הֲוָת לֵיהּ.

וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל פְּלִיג עַל רַבָּנִין, וַעֲבַד עוֹבָדָא כְּוָתֵיהּ?
שָׁנְיָא הִיא הָכָא, שֶׁהִיא לְשִׁנּוּן.
מֵעַתָּה אַף מִשֶּׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר!
וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר:
תַּמָּן הָיוּ יְכוֹלִין לְקַיֵּם דִּבְרֵי חֲכָמִים,
בְּרַם הָכָא, כְּבָר עָבַר חֲצוֹת,
וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִין לְקַיֵּם דִּבְרֵי חֲכָמִים.
אָמַר לוֹן:
עַבְדוּן עוֹבָדָא כְּוָתִי. <תעשו מעשה כמוני>

ברכות א,א 3 (משנה)[עריכה]

מַתְנֵיתָה.

"לֹא זוֹ בִלְבַד אָמְרוּ,
אֶלָּא כָל שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים "עַד חֲצוֹת",
מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר.
הֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים,
מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר."

[תַּלְמוּד]

אֲנַן תְּנֵינַן "אֲכִילַת פְּסָחִים",
אִית דְּלָא תָּנֵי "אֲכִילַת פְּסָחִים".
מַן דִּתְנָא אֲכִילַת פְּסָחִים, רַבָּנִין;
וּמַן דְּלָא תְּנָא אֲכִילַת פְּסָחִים, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
וּמָה טַעְמֵיהּ דְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר?
נֶאֱמַר כָּאן:
(שְׁמוֹת יב,ח) "לַיְלָה",
וְנֶאֱמַר לְהַלָּן:
(שְׁמוֹת יב,יב) "לַיְלָה".
מַה לַּיְלָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן, עַד חֲצוֹת,
אַף כָּאן עַד חֲצוֹת.
אָמַר רַבִּי חוּנָה:
לֵית כָּן אֲכִילַת פְּסָחִים אֲפִלּוּ כְּרַבָּנִין, דִּתְנֵינַן:
"הַפֶּסַח אַחַר חֲצוֹת מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם".

ברכות א,א 4 (משנה)[עריכה]

מַתְנֵיתָה.

"כָּל הַנֶּאֱכָלִים לְיוֹם אֶחָד,
מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר.
אִם כֵּן, לָמָּה אָמְרוּ חֲכָמִים "עַד חֲצוֹת"?
כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵירָה."

[תַּלְמוּד]

כָּל הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, כְּגוֹן קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים.
אִם כֵּן, לָמָּה אָמְרוּ חֲכָמִים "עַד חֲצוֹת"?
אֶלָּא לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵירָה.
אִם אַתְּ הוּא אוֹמֵר "עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר",
וְהוּא סָבוּר שֶׁלֹּא עָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר,
נִמְצָא אוֹכֵל וּמִתְחַיֵּב.
מִתּוֹךְ שֶׁאַתְּ אוֹמֵר לוֹ "עַד חֲצוֹת",
אֲפִלּוּ הוּא אוֹכֵל אַחַר חֲצוֹת, אֵינוֹ מִתְחַיֵּב.

ברכות א,ב (משנה)[עריכה]

מַתְנֵיתָה.

"מֵאֵמָּתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בַּשְּׁחָרִין?
מִשֶּׁיַּכִּיר בֵין תְּכֵלֶת לַלָּבָן;
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
בֵּין תְּכֵלֶת לַכָּרַתָּן,
עִם הָנֵץ הַחַמָּה.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת,
שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי מְלָכִין לַעֲמֹד בְּשָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת.
הַקּוֹרֵא מִכָּן וְאֶלָּךְ לֹא הִפְסִיד,
כְּאָדָם שֶׁהוּא קוֹרֵא בַתּוֹרָה."

[תַּלְמוּד]

כֵּנִי מַתְנֵיתָה:
בֵּין תְּכֶלֶת שֶׁבָּהּ לַלָּבָן שֶׁבָּהּ.
וּמָה טַעְמוֹן דְּרַבָּנִין?
(בְּמִדְבָּר טו,לט) "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ", מִן הַסָּמוּךְ לוֹ.
וּמָה טַעְמֵיהּ דְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר?
"וּרְאִיתֶם אֹתוֹ", כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִכָּר בֵּין הַצְּבוּעִין.
תְּנֵי בְשֵׁם רַבִּי מֵאִיר:
"וּרְאִיתֶם אוֹתָהּ" אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ".
מַגִּיד שֶׁכָּל הַמְּקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית,
כְּאִלּוּ מְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה;
מַגִּיד שֶׁהַתְּכֶלֶת דּוֹמָה לַיָּם,
וְהַיָּם דּוֹמֶה לָעֲשָׂבִים,
וַעֲשָׂבִים דּוֹמִין לָרָקִיעַ,
וְרָקִיעַ דּוֹמֶה לַכִּסֵּא,
וְהַכִּסֵּא דוֹמֶה לַסַּפִּיר, דִּכְתִיב:
(יְחֶזְקֵאל י,א) "וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה,
אֶל הָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הַכְּרֻבִים,
כְּאֶבֶן סַפִּיר כְּמַרְאֵה דְּמוּת כִּסֵּא".

אֲחֵרִים אוֹמְרִים:
"וּרְאִיתֶם אֹתוֹ",
כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם רָחוֹק מֵחֲבֵרוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת וּמַכִּירוֹ.
רַב חִסְדָּא כְּהָדָא דַאֲחֵרִים.
מָה אֲנַן קָיְמִין? <במה אנו דנים>
אִם בָּרָגִיל, אֲפִלּוּ רָחוֹק כַּמָּה, חָכִים הוּא לֵיהּ! <מכיר אותו>
וְאִם בְּשֶׁאֵינוֹ רָגִיל,
אֲפִלּוּ קָרוֹב לְגַבֵּיהּ, לָא חָכִים לֵיהּ!
אֶלָּא כִּי אֲנַן קָיְמִין, בְּרָגִיל וְשֶׁאֵינוֹ רָגִיל,
כְּהָהוּא דְּאָזֵיל לֵיהּ לְאַכְסַנְיָא, וְאָתֵי לְקִצִּין. <לחוץ לארץ, ובא לעתים>
אִית תַּנַּי תָּנֵי:
בֵּין זְאֵב לְכֶלֶב, בֵּין חֲמוֹר לְעָרוֹד.
וְאִית תַּנַּי תָּנֵי:
כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם רָחוֹק מֵחֲבֵרוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת וּמַכִּירוֹ.
מַן דָּמַר בֵּין זְאֵב לְכֶלֶב בֵּין חֲמוֹר לְעָרוֹד,
כְּמַן דָּמַר בֵּין תְּכֶלֶת לְכַרְתָּן.
וּמַן דָּמַר כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם רָחוֹק מֵחֲבֵרוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת וּמַכִּירוֹ,
כְּמַן דָּמַר בֵּין תְּכֶלֶת לְלָבָן.
אֲבָל אָמְרוּ:
מִצְוָתָהּ עִם הָנֵץ הַחַמָּה. [7]
כְּדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ גְּאֻלָּה לַתְּפִלָּה, וְנִמְצָא מִתְפַּלֵּל בַּיּוֹם.
אָמַר רַבִּי זְעֵירָא:
וַאֲנָה אַמְרֵית טַעְמָא,
(תְּהִלִּים עב,ה) "יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ".
אָמַר מַר עֻקְבָא:
הַוָּתִיקִין הָיוּ מַשְׁכִּימִין וְקוֹרִין אוֹתָהּ,
כְּדֵי שֶׁיִּסְמְכוּ לָהּ תְּפִלָּתָן עִם הָנֵץ הַחַמָּה.

תְּנֵי:
אָמַר רַבִּי יוּדָה:
מַעֲשֶׂה שֶׁהָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ,
אַחֲרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְאַחֲרֵי רַבִּי עֲקִיבָה.
וְהָיוּ עֲסוּקִין בַּמִּצְווֹת, וְהִגִּיעָה עוֹנַת קִרְיַת שְׁמַע.
וְהָיִיתִי סָבוּר, שֶׁמָּא נִתְיָאֲשׁוּ מִקִּרְיַת שְׁמַע,
וְקָרִיתִי וְשָׁנִיתִי.
וְאַחַר כָּךְ הִתְחִילוּ הֵם,
וּכְבַר הָיְתָה הַחַמָּה עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים.

"עַד הָנֵץ הַחַמָּה".
רַבִּי זְכַרְיָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָה:
כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַחַמָּה מְטַפְטֶפֶת עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים.

"רַבִּי יְהוֹשֻעַ אוֹמֵר:
עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת."
רַבִּי אִדֵּי, רַב הַמְנוּנָא וְרַב אַדָּא בַּר אַחָא בְּשֵׁם רַב:
הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻעַ בְּשׁוֹכֵחַ.
רַבִּי חוּנָא אָמַר:
תְּרַיִן אֲמוֹרִין,
חַד אָמַר "בְּשׁוֹכֵחַ".
מְתִיב לֵיהּ חַבְרֵיהּ:
וְכִי יֵשׁ הֲלָכָה בְּשׁוֹכֵחַ?
כָּךְ הוּא הֲלָכָה, וְלָמָּה אָמְרוּ בְּשׁוֹכֵחַ?
כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם מְזָרֵז בְּעַצְמוֹ לִקְרוֹתָהּ בְּעוֹנָתָהּ.

תַּמָּן תְּנֵינַן:
"מַפְסִיקִין לְקִרְיַת שְׁמַע, וְאֵין מַפְסִיקִין לַתְּפִלָּה".
אָמַר רַבִּי אַחָא:
קִרְיַת שְׁמַע דְּבַר תּוֹרָה, תְּפִלָּה אֵינָהּ דְּבַר תּוֹרָה.
אָמַר רַבִּי בָּא:
קִרְיַת שְׁמַע זְמַנָּהּ קָבוּעַ, תְּפִלָּה אֵין זְמַנָּהּ קָבוּעַ.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
קִרְיַת שְׁמַע אֵינָהּ צְרִיכָה כַּוָּנָה, תְּפִלָּה צְרִיכָה כַּוָּנָה.
אָמַר רַבִּי מָנֵי:
קַשְּׁיֵיתַהּ קֻמֵּי רַבִּי יוֹסֵה: <הקשיתי אותה לפני>
וַאֲפִלּוּ תֵּימַר קִרְיַת שְׁמַע אֵינָהּ צְרִיכָה כַּוָּנָה,
שְׁלוֹשָׁה פְּסוּקִים הָרִאשׁוֹנִים צְרִיכִין כַּוָּנָה.
מִן גּוֹ דְּאִנּוּן צִיבְחַד, הוּא מְכַוֵּן, <קצת>
רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי:
כְּגוֹן אָנוּ, שֶׁאָנוּ עֲסוּקִין בְּתַלְמוּד תּוֹרָה,
אֲפִלּוּ לְקִרְיַת שְׁמַע, אֵין אָנוּ מַפְסִיקִין.
רַבִּי יוֹחָנָן אַמְרַהּ עַל גַּרְמֵיהּ,
כְּגוֹן אָנוּ, שֶׁאָנוּ עֲסוּקִין בְּתַלְמוּד תּוֹרָה,
אֲפִלּוּ לַתְּפִלָּה אָנוּ מַפְסִיקִין.
דֵּן כְּדַעְתֵּיהּ וְדֵן כְּדַעְתֵּיהּ:
רַבִּי יוֹחָנָן כְּדַעְתֵּיהּ, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:
הַלְוַאי מִתְפַּלְּלִין כָּל הַיּוֹם!
לָמָּה? שֶׁאֵין תְּפִלָּה מַפְסֶדֶת.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי כְּדַעְתֵּיהּ,
דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אָמַר:
אִלּוּ הָוֵינָא קָאֵים עַל טוּרָא דְסִינַי,
בְּשַׁעְתָּה דְּאִתְיְהִיבַת אוֹרָיְתָא לְיִשְׂרָאֵל,
הָוֵינָא מִתְבַּע קֻמֵּי רַחֲמָנָא
דְּיִתְבְּרֵי לְבַר נָשָׂא תְּרַיִן פֵּמִין,
חַד דִּיהֱוֵי לָעֵי בְאוֹרָיְתָא,
וְחַד דִּיהֱוֵי עָבֵד בֵּיהּ כָּל צָרְכּוֹי.
חֲזַר וָמַר:
וּמָה אִן חַד הוּא,
לֵית עָלְמָא יָכֵיל קָאֵים בֵּיהּ מִן דֵּלָטוֹרְיָא דִילֵיהּ <הלשנה>
אִלּוּ הֲווֹן תְּרַיִן, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!

אָמַר רַבִּי יוֹסֵה קֻמֵּי רַבִּי יִרְמְיָה:
אָתְיָא דְרַבִּי יוֹחָנָן כְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן עֲקַבְיָה,
דִּתְנֵי:
כּוֹתְבֵי סְפָרִים תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת,
מַפְסִיקִין לְקִרְיַת שְׁמַע,
וְאֵין מַפְסִיקִין לַתְּפִלָּה.
רַבִּי חֲנִינָא בֶּן עֲקַבְיָה אוֹמֵר:
כַּשֵּׁם שֶׁמַּפְסִיקִין לְקִרְיַת שְׁמַע,
כָּךְ מַפְסִיקִין לַתְּפִלָּה, וְלַתְּפִלִּין,
וְלִשְׁאָר כָּל מִצְווֹתֶיהָ שֶׁלַּתּוֹרָה.
וְלֹא מוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי,
שֶׁמַּפְסִיקִין לַעֲשׂוֹת סֻכָּה וְלַעֲשׂוֹת לוּלָב?
וְלֵית לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי,
"הַלָּמֵד עַל מְנַת לַעֲשׂוֹת, וְלֹא הַלָּמֵד שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת"?
שֶׁהַלָּמֵד שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת, נוֹחַ לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא.
וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:
הַלָּמֵד שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת,
נוֹחַ לוֹ אִלּוּ נֶהְפְּכָה שִׁלְיָתוֹ עַל פָּנָיו,
וְלֹא יָצָא לְעוֹלָם!
טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי,
זֶה שִׁנּוּן וְזֶה שִׁנּוּן,
וְאֵין מְבַטְּלִין שִׁנּוּן מִפְּנֵי שִׁנּוּן.
וְהָא תְּנֵינַן:
הַקּוֹרֵא מִכָּאן וְאֵילָךְ לֹא הִפְסִיד,
כְּאָדָם שֶׁהוּא קוֹרֵא בַּתּוֹרָה.
הָא בְּעוֹנָתָהּ, חֲבִיבָה הִיא יוֹתֵר מִדִּבְרֵי תוֹרָה.
אָמַר רַבִּי יוּדָן:
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי,
עַל יְדֵי שֶׁהָיָה חַדִּיד בְּדִבְרֵי תוֹרָה, <שנון>
לְפִיכָךְ אֵינָהּ חֲבִיבָה עָלָיו יוֹתֵר מִדִּבְרֵי תוֹרָה.
אָמַר רַבִּי אַבָּא מָרִי:
לָא תְּנֵינַן אֶלָּא "כְּאָדָם שֶׁהוּא קוֹרֵא בַּתּוֹרָה",
הָא בְּעוֹנָתָהּ, כַּמִּשְׁנָה הִיא.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי כְּדַעְתֵּיהּ,
דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אָמַר:
הָעוֹסֵק בַּמִּקְרָא, מִדָּה וְאֵינָהּ מִדָּה.
וְרַבָּנִין עָבְדִי מִקְרָא כַּמִּשְׁנָה.

ברכות א,ג 1 (משנה)[עריכה]

מַתְנֵיתָה:

בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
בָּעֶרֶב כָּל הָאָדָם יַטּוּ וְיִקְרוּ,
וּבַבֹּקֶר יַעַמֹדוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: [8]
(דברים ו, ז) "בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ,
וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ".
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
כָּל הָאָדָם קוֹרִין כְּדַרְכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר:
(דברים ו, ז) "וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ".
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר "וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ"?
בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם שׁוֹכְבִין,
וּבְשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹמְדִין."

[תַּלְמוּד]

הָא בֵית הִלֵּל מְקַיְּמִין תְּרֵין קְרַיָּא.
מָה מְקַיְּמִין בֵּית שַׁמַּי
"בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ"?
"בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ", פְּרָט לָעוֹסְקִין בַּמִּצְווֹת;
"וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ", פְּרָט לַחֲתָנִים.
תְּנֵי:
מַעֲשֶׂה בְרַבִּי לְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל,
שֶׁהָיוּ נְתוּנִים בְּמָקוֹם אֶחָד.
וְהָיָה רַבִּי לְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מֻטֶּה,
וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל זָקוּף.
הִגִּיעָה עוֹנַת קִרְיַת שְׁמַע.
נִזְקַף רַבִּי לְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְהִטָּה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
אָמַר רַבִּי לְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל:
אוֹמְרִים לְאֶחָד בַּשּׁוּק:
"מַה לָּךְ מְגַדֵּל אֶת זְקָנָךְ?"
וְהוּא אוֹמֵר:
"יִהְיֶה כְּנֶגֶד הַמַּשְׁחִיתִין." <המגלחים את זקנם>
אֲנִי, שֶׁהָיִיתִי מֻטֶּה, נִזְקַפְתִּי,
וְאַתָּה, שֶׁהָיִיתָ זָקוּף, הִטֵּיתָ.
אָמַר לוֹ:
אַתָּה נִזְקַפְתָּ כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּי,
וַאֲנִי הִטֵּיתִי, כְּדִבְרֵי בֵית הִלֵּל.
דָּבָר אַחֵר:
שֶׁלֹּא יִרְאוּ הַתַּלְמִידִין,
וְיַעֲשׂוּ הֲלָכָה קֶבַע כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּי.

ברכות א,ג 2 (משנה)[עריכה]

מַתְנֵיתָה:

אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן:
אֲנִי הָיִיתִי בָא בַדֶּרֶךְ,
וְהִטֵּיתִי לִקְרוֹת, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּי,
וְסִכַּנְתִּי בְעַצְמִי מִפְּנֵי הַלֵּסְטִין.
אָמְרוּ לוֹ:
כְּדַי הָיִיתָ לָחוּב עַל עַצְמָךְ,
שֶׁעָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל.

[תַּלְמוּד]

חַבְרַיָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
דּוֹדִים דִּבְרֵי סוֹפְרִים לְדִבְרֵי תוֹרָה,
וַחֲבִיבִים כְּדִבְרֵי תוֹרָה:
(שִׁיר הַשִּׁירִים ז,י) "וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב".
שִׁמְעוֹן בַּר וָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
דּוֹדִים דִּבְרֵי סוֹפְרִים לְדִבְרֵי תוֹרָה,
וַחֲבִיבִים יוֹתֵר מִדִּבְרֵי תוֹרָה.
(שִׁיר הַשִּׁירִים א,ב) "כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן".
רַבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן בְּשֵׁם רַבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי:
תֵּדַע לָךְ שֶׁחֲבִיבִים דִּבְרֵי סוֹפְרִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה,
שֶׁהֲרֵי רַבִּי טַרְפוֹן,
אִלּוּ לֹא קָרָא, לֹא הָיָה עוֹבֵר אֶלָּא בַּעֲשֵׂה,
וְעַל יְדֵי שֶׁעָבַר עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל,
נִתְחַיַּב מִיתָה, עַל שֵׁם:
(קֹהֶלֶת י,ח) "וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ".

תָּנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל:
דִּבְרֵי תוֹרָה, יֵשׁ בָּהֶן אִסּוּר, וְיֵשׁ בָּהֶן הֶתֵּר,
יֵשׁ בָּהֶן קֻלִּין, וְיֵשׁ בָּהֶן חֳמָרִין.
אֲבָל דִּבְרֵי סוֹפְרִים כֻּלָּן חֳמָרִין הֵן.
תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן, דִּתְנֵינַן תַּמָּן:
(סנהדרין יא,ג) "הָאוֹמֵר "אֵין תְּפִלִּין",
לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה, פָּטוּר;
"חָמֵשׁ טוֹטָפוֹת",
לְהוֹסִיף עַל דִּבְרֵי סוֹפְרִים, חַיָּב."
רַבִּי חֲנַנְיָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַדָּא,
בְּשֵׁם רַבִּי תַנְחוּם בְּרַבִּי חִיָּא:
חֲמוּרִים דִּבְרֵי זְקֵנִים מִדִּבְרֵי נְבִיאִים, דִּכְתִיב:
(מִיכָה ב,ו) "אַל תַּטִּפוּ יַטִּיפוּן,
לֹא יַטִּפוּ לָאֵלֶּה לֹא יִסַּג כְּלִמּוֹת."
וּכְתִיב:
(מִיכָה ב,יא) "אַטִּף לְךָ לַיַּיִן וְלַשֵּׁכָר".
נָבִיא וְזָקֵן, לְמָה הֵן דּוֹמִין?
לְמֶלֶךְ שֶׁשִּׁלֵּחַ שְׁנֵי פְלֻמַנְטָרִין שֶׁלּוֹ לִמְדִינָה. <סוכן הקיסר>
עַל אֶחָד מֵהֶן כָּתַב:
"אִם אֵינוֹ מַרְאֶה לָכֶם חוֹתָם שֶׁלִּי וְסֵימַנְטֵירִין שֶׁלִּי, <חתימה>
אַל תַּאֲמִינוּ לוֹ!"
וְעַל אֶחָד מֵהֶן כָּתַב:
"אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַרְאֶה לָכֶם חוֹתָם שֶׁלִּי,
הַאֲמִינוּהוּ בְּלֹא חוֹתָם וְסֵימַנְטֵירִין!"
כָּךְ בַּנָּבִיא כְּתִיב:
(דְּבָרִים יג,ב) "וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת";
בְּרַם הָכָא:
(דְּבָרִים יז,יא) "עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ".

הָדָא דַתָּמַר, מִשֶּׁיָּצָאת בַּת קוֹל,
אֲבָל עַד שֶׁלֹּא יָצָאת בַּת קוֹל,
כָּל הָרוֹצֶה לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ,
וְלִנְהֹג כְּחָמְרֵי בֵית שַׁמַּי וּכְחָמְרֵי בֵית הִלֵּל,
עַל זֶה נֶאֱמַר:
(קֹהֶלֶת ב,יד) "וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ".
כְּקֻלֵּי אֵלּוּ וָאֵלּוּ, נִקְרָא רָשָׁע.
אֶלָּא אוֹ כְקֻלֵּי וּכְחָמְרֵי דְדֵן,
אוֹ כְקֻלֵּי וּכְחָמְרֵי דְדֵן.
הָדָא דַתָּמַר, עַד שֶׁלֹּא יָצָאת בַּת קוֹל,
אֲבָל מִשֶּׁיָּצָאת בַּת קוֹל,
לְעוֹלָם הֲלָכָה כְּדִבְרֵי בֵית הִלֵּל.
וְכָל הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל, חַיָּב מִיתָה.
תְּנֵי:
יָצָאת בַּת קוֹל וְאָמְרָה:
אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים,
אֲבָל הֲלָכָה כְּדִבְרֵי בֵית הִלֵּל.
אֵיכָן יָצָאת בַּת קוֹל?
רַבִּי בֵּיבַי אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
בְּיַבְנֶה יָצָאת בַּת קוֹל.

ברכות א,ד (משנה)[עריכה]

מַתְנֵיתָה:

בַּשַּׁחַר מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ.
בָּעֶרֶב מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ,
אַחַת אֲרֻכָּה, וְאַחַת קְצָרָה.
מָקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַאֲרִיךְ, אֵינוֹ רַשַּׁי לְקַצֵּר;
לְקַצֵּר, אֵינוֹ רַשַּׁי לְהַאֲרִיךְ.
לַחְתֹּם, אֵינוֹ רַשַּׁי שֶׁלֹּא לַחְתֹּם;
שֶׁלֹּא לַחְתֹּם, אֵינוֹ רַשַּׁי לַחְתֹּם.

[תַּלְמוּד]

רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן:
עַל שֵׁם:
(יְהוֹשֻעַ א,ח) "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה", [9]
שֶׁתְּהֵא הֲגִיַּת הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה שָׁוִין. <לימוד>
רַבִּי יוֹסֵה בַר אַבִּין בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
עַל שֵׁם:
(תְּהִלִּים קיט,קסד) "שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ, עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ".
רַבִּי נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי מָנֵי:
כָּל הַמְּקַיֵּם "שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ",
כְּאִלּוּ קִיֵּם "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה".

מִפְּנֵי מָה קוֹרִין שְׁתֵּי פָרָשִׁיּוֹת הַלָּלוּ בְּכָל יוֹם?
רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי סִימוֹן;
רַבִּי סִימוֹן אָמַר:
מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בָּהֶן שְׁכִיבָה וְקִימָה.
רַבִּי לֵוִי אָמַר:
מִפְּנֵי שֶׁעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כְּלוּלִין בָּהֶן.
(שְׁמוֹת כ,ב) "אָנֹכִי יי אֱלֹהֶיךָ",
(דְּבָרִים ו,ד) "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יי אֱלֹהֵינוּ".
(שְׁמוֹת כ,ב) "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי",
(דְּבָרִים ו,ד) "יי אֶחָד".
(שְׁמוֹת כ,ו) "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יי אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא",
(דְּבָרִים ו,ה) "וְאָהַבְתָּ אֵת יי אֱלֹהֶיךָ".
מַן דְּרָחֵים מַלְכָּא לָא מִשְׁתְּבַע בִּשְׁמֵיהּ וּמְשַׁקֵּר. <מישאוהב>
(שְׁמוֹת כ,ז) "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ",
(דְּבָרִים טו,מ) "לְמַעַן תִּזְכְּרוּ".
רַבִּי אוֹמֵר:
זוֹ מִצְוַת שַׁבָּת,
שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל מִצְווֹתֶיהָ שֶׁלַּתּוֹרָה,
דִּכְתִיב:
(נְחֶמְיָה ט,יד) "וְאֶת שַׁבַּת קָדְשְׁךָ הוֹדַעְתָ לָהֶם
וּמִצְווֹת וְחֻקִּים וְתוֹרָה צִוִּיתָ לָהֶם בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ."
לְהוֹדִיעָךְ שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד מִצְווֹתֶיהָ שֶׁלַּתּוֹרָה.
(שְׁמוֹת כ,יא) "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ",
(דְּבָרִים יא) "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם".
(שְׁמוֹת כ,יב) "לֹא תִרְצָח"
(דְּבָרִים יא,יז) "וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה",
מַן דְּקָטֵיל מִתְקְטֵל.
(שְׁמוֹת כ,יב) "לֹא תִנְאַף",
(בְּמִדְבַּר טו,לט) "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם",
אָמַר רַבִּי לֵוִי:
לִבָּא וְעֵינָא תְּרַיִן סַרְסוּרִין דְּחֶטְאָה.
כְּתִיב:
(מִשְׁלֵי כג,כו) "תְּנָה בְנִי לִבְּךָ לִי,
וְעֵינֶיךָ, דְּרָכַי תִּצֹּרְנָה."
אָמַר הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא:
אִי יְהַבְתְּ לִי לִבָּךְ וְעֵינָיךְ, אֲנָה יָדַע דְּאַתְּ לִי.
(שְׁמוֹת כ,יב) "לֹא תִגְנֹב",
(דְּבָרִים יא,יד) "וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ",
וְלֹא דְגָנוֹ שֶׁלַּחֲבֵרָךְ.
(שְׁמוֹת כ,יב) "לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר."
(בְּמִדְבַּר טו,מא) "אֲנִי יי אֱלֹהֵיכֶם",
וּכְתִיב:
(יִרְמְיָה י,י) "וַיי אֱלֹהִים אֱמֶת".
מָהוּ אֱמֶת?
אָמַר רַבִּי אַבּוּן:
שֶׁהוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם.
אָמַר רַבִּי לֵוִי:
אָמַר הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא:
אִם הֵעַדְתָּ לַחֲבֵרָךְ עֵדוּת שֶׁקֶר,
מַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ הֵעַדְתָּ עָלַי,
שֶׁלֹּא בָרָאתִי שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
(שְׁמוֹת כ,יג) "לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ",
(דְּבָרִים יא,כ) "וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ",
בֵּיתֶךָ וְלֹא בֵית חֲבֵרָךְ.
תַּמָּן תְּנֵינַן: (תמיד ה,א)
"אָמַר לָהֶם הַמְּמֻנֶּה:
"בָּרְכוּ בְּרָכָה אַחַת!" וְהֵן בֵּרְכוּ.
מַה בֵּרְכוּ?
רַב מַתָּנָא אָמַר בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל:
זוֹ בִּרְכַּת תּוֹרָה.
"וְקָרְאוּ עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים, שְׁמַע,
וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, וְיֹאמֶר."
רַבִּי זְרִיקָן, רַבִּי אָמִי בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ:
זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין הַבְּרָכוֹת מְעַכְּבוֹת.
אָמַר רַבִּי בָּא:
אִן מִן הָדָא, לֵיַתְּ שָׁמַע מִנַּהּ כְּלוּם, <אין אתה שומע>
שֶׁעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הֵן הֵן גּוּפָהּ שֶׁל שְׁמַע.
דְּרַב מַתָּנָא וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, תְּרֵיהוֹן אָמְרִין:
בְּדִין הָיָה שֶׁיְּהוּ קוֹרִין עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בְּכָל יוֹם,
וּמִפְּנֵי מָה אֵין קוֹרִין אוֹתָן?
מִפְּנֵי טִינַת הַמִּינִין, <קנאת הנוצרים>
שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִין:
אֵלּוּ לְבַדָּם נִתְּנוּ לוֹ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי.
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר זְבוּדָא:
בְּדִין הָיָה שֶׁיְּהוּ קוֹרִין פָּרָשַׁת בָּלָק וּבִלְעָם בְּכָל יוֹם.
וּמִפְּנֵי מָה אֵין קוֹרִין אוֹתָן?
שֶׁלֹּא לְהַטְרִיחַ עַל הַצִּבּוּר.

רַבִּי חוּנָה אָמַר:
מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בָּהּ שְׁכִיבָה וְקִימָה.
רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן אָמַר:
מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בָּהֶן יְצִיאָה וּמַלְכוּת.
אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
מִפְּנֵי שֶׁכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים.
וַיְדָא אֲמַר דָּא: <ואיזה אמר זאת>
(תמיד ה,א) "אָמַר לָהֶם הַמְּמֻנֶּה:
בָּרְכוּ בְּרָכָה אַחַת, וְהֵן בֵּרְכוּ."
מַה בֵּרְכוּ?
מַר רַב מַתָּנָה בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל:
זוֹ בִּרְכַּת הַתּוֹרָה.
וַהֲלֹא לֹא בֵרְכוּ "יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת"!
רַבִּי שְׁמוּאֵל אַחוּי דְּרַבִּי בֶּרֶכְיָה:
עֲדַיִן לֹא יָצְאוּ הַמְּאוֹרוֹת,
וְאַתְּ אָמַר "יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת"!

(תמיד ה,א) "וּבַשַּׁבָּת מוֹסִיפִין בְּרָכָה אַחַת,
לַמִּשְׁמָר הַיּוֹצֵא."
מָהוּ בְּרָכָה?
אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ:
זוֹ הִיא:
"הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה
יִטַּע בֵּינֵיכֶם אַחְוָה וְאַהֲבָה, שָׁלוֹם וְרֵעוּת."

שְׁמוּאֵל אָמַר:
הִשְׁכִּים לִשְׁנוֹת קֹדֶם קִרְיַת שְׁמַע, צָרִיךְ לְבָרֵךְ;
לְאַחַר קִרְיַת שְׁמַע, אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ.
אָמַר רַבִּי בָּא:
וְהוּא שֶׁשָּׁנָה עַל אֲתַר.
רַבִּי חוּנָה אָמַר:
נִרְאִין הַדְּבָרִים.
מִדְרָשׁ, צָרִיךְ לְבָרֵךְ.
הֲלָכוֹת, אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ.
רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
בֵּין מִדְרָשׁ בֵּין הֲלָכוֹת, צָרִיךְ לְבָרֵךְ.
אָמַר רַב חִיָּא בַּר אָשֵׁי:
נְהִיגִין הֲוֵינַן וְיָתְבִין קֻמֵּי רַב,
בֵּין מִדְרָשׁ בֵּין הֲלָכוֹת, זְקִיקִין לִמְבָרָכָה. <חייבים>

תְּנֵי:
הַקּוֹרֵא עִם אַנְשֵׁי מַעֲמָד, לֹא יָצָא, [10]
כִּי מְאַחֲרִים הָיוּ.
רַבִּי זְעֵירָא בְּשֵׁם רַבִּי אָמִי:
בְּיוֹמוֹי דְּרַבִּי יוֹחָנָן הֲוֵינַן נָפְקִין לְתַעְנִיתָא,
וְקָרַיִי שְׁמַע בִּתְלָת שָׁעִין,
וְלָא הֲוָה מְמַחֵי בִּידַן.
רַבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ:
בְּיוֹמוֹי דְּרַבִּי חֲנִינָה הֲוֵינַן נָפְקִין לְתַעְנִיתָא,
וּקְרֵינַן שְׁמַע בָּתַר תְּלָת שָׁעִין,
וְלָא הֲוָה מְמַחֵי בִּידַן.
רַבִּי יוֹסֵה וְרַבִּי אַחָא נַפְקוּן לְתַעְנִיתָא.
אֲתוֹ צִבּוּרָא וּקְרוֹן שְׁמַע בָּתַר תְּלָת שָׁעִין.
בְּעָא רַבִּי אַחָא מְמַחָיָא בִּידַן.
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵה:
וַלֹא כְבָר קָרְאוּ אוֹתָהּ בְּעוֹנָתָהּ!
כְּלוּם קוֹרִין אוֹתָהּ,
אֶלָּא כְּדֵי לַעֲמֹד בַּתְּפִלָּה מִתּוֹךְ דְּבַר תּוֹרָה?
אֲמַר לֵיהּ:
מִפְּנֵי הַהֶדְיוֹטוֹת, שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִים:
בְּעוֹנָתָהּ הֵן קוֹרִין אוֹתָהּ.

אֵלּוּ בְּרָכוֹת שֶׁמַּאֲרִיכִין בָּהֶן:
בִּרְכוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים,
וּבִרְכוֹת תַּעְנִית צִבּוּר.

מִבִּרְכוֹתָיו אָדָם נִכָּר
אִם תַּלְמִיד חֲכָמִים הוּא, אִם בּוּר הוּא.
אֵלּוּ בְּרָכוֹת שֶׁמְּקַצְּרִין בָּהֶם:
הַמְבָרֵךְ עַל הַמִּצְווֹת וְעַל הַפֵּרוֹת,
וּבִרְכַּת הַזִּמּוּן,
וּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן.
הָא כָּל שְׁאָר הַבְּרָכוֹת, אָדָם מַאֲרִיךְ?
אָמַר חִזְקִיָּה:
מִן מָה דִתְנֵי:
הַמַּאֲרִיךְ הֲרֵי זֶה מְגֻנֶּה,
וְהַמְּקַצֵּר הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.
הָדָא אָמְרָה שֶׁאֵין זֶה כְּלָל.
תְּנֵי:
צָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ בְּ"גוֹאֵל יִשְׂרָאֵל" בְּתַעֲנִית.
הָא בַּשֵּׁשׁ שֶׁהוּא מוֹסִיף, אֵינוֹ מַאֲרִיךְ?
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
שֶׁלֹּא תֹאמַר,
הוֹאִיל וְהִיא מֵעֵין שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה, לֹא יַאֲרִיךְ בָּהּ.
לְפֵם כֵּן צְרַךְ מֵימַר: <נדרש, היה צריך לומר>
צָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ בְּ"גוֹאֵל יִשְׂרָאֵל" בְּתַעֲנִית.

אֵלּוּ בְּרָכוֹת שֶׁשּׁוֹחֲחִין בָּהֶן: <מתכופפים>
בָּרִאשׁוֹנָה תְּחִלָּה וָסוֹף,
וּבְ"מוֹדִים" תְּחִלָּה וָסוֹף.
הַשּׁוֹחֵחַ עַל כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה,
מְלַמְּדִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יָשׁוּחַ.
רַבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
כֹּהֵן גָּדוֹל שׁוֹחֵחַ עַל סוֹף כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה.
הַמֶּלֶךְ, רֹאשׁ כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה, וְסוֹף כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה.
רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
הַמֶּלֶךְ, מִשֶּׁהוּא כוֹרֵעַ,
אֵינוֹ זוֹקֵף עַד שֶׁהוּא מַשְׁלִים כָּל תְּפִלָּתוֹ.
מָה טַעְמָא?
(מְלָכִים א ח,נד) "וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל אֶל יי,
אֵת כָּל הַתְּפִלָּה וְהַתְּחִנָּה הַזֹּאת,
קָם מִלִּפְנֵי מִזְבַּח יי מִכְּרֹעַ עַל בִּרְכָּיו".
אֵי זוֹ כְרִיעָה וְאֵי זוֹ בְּרִיכָה?
רַבִּי חִיָּא רַבָּא הֶרְאָה כְרִיעָה לִפְנֵי רַבִּי,
וְנִפְסַח וְנִתְרַפָּא.
רַבִּי לֵוִי בַּר סִיסַי הֶרְאָה בְרִיכָה לִפְנֵי רַבִּי,
וְנִפְסַח וְלֹא נִתְרַפָּא.
(מְלָכִים א ח,נד) "וְכַפָּיו פְּרֻשׂוֹת הַשָּׁמָיִם".
אָמַר רַבִּי אַיְבוּ:
כְּגוֹן הָדֵן נַקְרוֹס הָיָה עוֹמֵד. <משרת במקדש>
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר אֲבִינָא:
כַּכֵּפִים הַלָּלוּ שֶׁלֹּא נָטְפוּ בְּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כְּלוּם.
תְּנָא רַבִּי חֶלְפְּתָה בֶּן שָׁאוּל:
הַכֹּל שׁוֹחֲחִין עִם שְׁלִיחַ צִבּוּר בְּהוֹדָאָה.
רַבִּי זְעֵירָא אָמַר:
וּבִלְבַד בְּ"מוֹדִים".
רַבִּי זְעֵירָא סָבַר לְקָרוֹבָה <מתבונן בחזן>
כְּדֵי לָשׁוּחַ עִמּוֹ תְּחִלָּה וָסוֹף.
רַבִּי יַסָּא כַּד סָלֵיק לְהָכָא חֲמָתוֹן גָּחֲנִין וּמְלַחֲשִׁין.
אָמַר לוֹן:
מָהוּ דֵּן לְחִישָׁה?
וְלָא שְׁמִיעַ דָּמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ,
רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי יִרְמְיָה,
רַבִּי חֲנִינָא בְּשֵׁם רַבִּי מְיָשָׁא,
רַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי סִימַאי,
וְאִית דְּאָמְרִין לֵיהּ חַבְרַיָּא בְּשֵׁם רַבִּי סִימַאי:
"מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ,
אֲדוֹן כָּל הַבִּרְיוֹת, אֱלוֹהַּ הַתֻּשְׁבָּחוֹת,
צוּר הָעוֹלָמִים, חַי הָעוֹלָם,
יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, מְחַיֶּה מֵתִים,
שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ וְזִכִּיתָנוּ וְסִיַּעְתָּנוּ,
וְקֵרַבְתָּנוּ לְהוֹדוֹת לִשְׁמֶךָ.
בָּרוּךְ אַתָּה יי, אֵל הַהוֹדָאוֹת."

רַבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא בְּשֵׁם רַב:
"מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ,
שֶׁאָנוּ חַיָּבִין לְהוֹדוֹת לִשְׁמֶךָ.
(תְּהִלִּים עא,כג) "תְּרַנֵּנָּה שְׂפָתַי כִּי אֲזַמְּרָה לָךְ,
וְנַפְשִׁי אֲשֶׁר פָּדִיתָ",
בָּרוּךְ אַתָּה יי, אֵל הַהוֹדָאוֹת."

רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אִינָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא:
"הוֹדָיָה וָשֶׁבַח לִשְׁמֶךָ.
לְךָ גְּדֻלָּה, לְךָ גְּבוּרָה, לְךָ תִּפְאֶרֶת.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ,
שֶׁתִּסְמְכֵנוּ מִנְּפִילָתֵנוּ, וְתִזְקְפֵנוּ מִכְּפִיפָתֵנוּ,
כִּי אַתָּה הוּא סוֹמֵךְ נוֹפְלִין וְזוֹקֵף כְּפוּפִים,
וּמָלֵא רַחֲמִים, וְאֵין עוֹד מִלְּבַדֶּךָ.
בָּרוּךְ אַתָּה יי, אֵל הַהוֹדָאוֹת."

בַּר קַפָּרָא אָמַר:
"לְךָ כְּרִיעָה, לְךָ כְּפִיפָה,
לְךָ הִשְׁתַּחֲוָיָה, לְךָ בְּרִיכָה,
(על פי יְשַׁעְיָה מה,כג) "כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן".
(דִּבְרֵי הַיָּמִים א כט,יא) "לְךָ יי הַגְּדֻלָּה,
וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֶּצַח וְהַהוֹד,
כִּי כָל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ,
לְךָ יי הַמַּמְלָכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לַכֹּל לָרֹאשׁ.
וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ,
וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה
וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל.
וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ, מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ,
וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ."
בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ מִשְׁתַּחֲוִים. [11]
(תְּהִלִּים לה,י) "כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה:
יי מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ,
וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ."
בָּרוּךְ אַתָּה יי אֵל הַהוֹדָאוֹת."

אָמַר רַבִּי יוּדָן:
נְהִיגִין רַבָּנִין אָמְרִין כֻּלְּהוֹן.
וְאִית דָּמְרִין: אוֹ הָדָא אוֹ הָדָא.
תְּנֵי:
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָשׁוּחַ יוֹתֵר מִדַּי.
אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה:
וּבִלְחוֹד דְּלָא יַעֲבֵיד כְּהָדֵן חַרְדּוֹנָה,
אֶלָּא (תְּהִלִּים לה,י) "כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה, יי מִי כָמוֹךָ".
מִלְּתֵיהּ דְּחָנָן בַּר בָּא פְּלִיגָא,
דְּחָנָן בַּר בָּא אָמַר לְחַבְרַיָּא:
נֵימַר לְכוֹן מִלָּא טָבָא דַחֲמֵית לְרַב עָבֵיד,
וְאַמְרֵיתַהּ קֻמֵּי שְׁמוּאֵל וְקָם וּנְשַׁק עַל פֵּמִי.
"בָּרוּךְ אַתָּה", שׁוֹחֵחַ;
בָּא לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם, זוֹקֵף.
שְׁמוּאֵל אָמַר:
אֲנָה אַמְרֵית טַעְמָא:
(תְּהִלִּים קמו,ח) "יי זֹקֵף כְּפוּפִים".
אָמַר רַבִּי אָמִי:
לָא מִסְתַּבְּרָה,
אֶלָּא (מַלְאָכִי ב,ה) "וּמִפְּנֵי שְׁמִי נִחַת הוּא".
אָמַר רַבִּי אַבִּין:
אִלּוּ הֲוָה כְּתִיב "בִּשְׁמִי נִחַת הוּא", יָאוּת.
לֵית כְּתִיב אֶלָּא "וּמִפְּנֵי שְׁמִי נִחַת הוּא".
קֹדֶם, עַד שֶׁלֹּא הִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם, כְּבָר נִחַת הוּא.

רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נָתַן בְּשֵׁם רַבִּי חֲמָא בַּר חֲנִינָא:
מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשָּׁחַח יוֹתֵר מִדַּי, וְהֶעֱבִירוֹ רַבִּי.
רַבִּי אָמִי אָמַר:
רַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה מַעֲבֵר.
אָמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּא בַּר בָּא:
לָא הֲוָה מַעֲבֵר, אֶלָּא גָּעַר.

אֵלּוּ בְּרָכוֹת שֶׁפּוֹתְחִין בָּהֶן בְּ"בָרוּךְ"?
כָּל הַבְּרָכוֹת, פּוֹתְחִין בָּהֶן בְּ"בָרוּךְ".
וְאִם הָיְתָה בְּרָכָה סְמוּכָה לַחֲבֶרְתָּהּ,
כְּגוֹן קִרְיַת שְׁמַע וּתְפִלָּה,
אֵין פּוֹתְחִין בָּהֶן בְּ"בָרוּךְ".
הֲתֵיב רַבִּי יִרְמְיָה: <הקשה>
הֲרֵי גְאֻלָּה!
שָׁנְיָא הִיא, דָּמַר רַבִּי יוֹחָנָן:
הַלֵּל, אִם שְׁמָעָהּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, יָצָא.
הֲתֵיב רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֵּירַבִּי יוֹסֵה קֻמֵּי רַבִּי יוֹסֵה:
וְהָא סוֹפָהּ!
אָמַר לֵיהּ:
שְׁתַּיִם הֵנָּה, אַחַת לַבָּא וְאַחַת לְשֶׁעָבַר.
הֲתִיבוּן:
הֲרֵי הַבְדָּלָה!
שָׁנְיָא הִיא, דָּמַר רַבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא:
רַבִּי הָיָה מְפַזְּרָן וְחוֹזֵר וְכוֹלְלָן עַל הַכּוֹס.
רַבִּי חִיָּא רֻבָּה הָיָה מְכַנְּסָן.
הֲתִיבוּן:
הֲרֵי "נְבָרֵךְ"!
שָׁנְיָא הִיא,
שֶׁאִם הָיוּ שְׁנַיִם יוֹשְׁבִין וְאוֹכְלִין,
שֶׁאֵינָן אוֹמְרִין "נְבָרֵךְ".
הֲרֵי "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב"!
שָׁנְיָא הִיא, דָּמַר רַב חוּנָא:
מִשֶּׁנִּתְּנוּ הֲרוּגֵי בֵיתֵּר לִקְבוּרָה,
נִקְבְּעָה "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב".
"הַטּוֹב", שֶׁלֹּא הִסְרִיחוּ,
"וְהַמֵּטִיב", שֶׁנִּתְּנוּ לִקְבוּרָה.
הָא קְדֻשָּׁה!
שָׁנְיָא הִיא,
שֶׁאִם הָיָה יוֹשֵׁב וְשׁוֹתֶה מִבְּעוֹד יוֹם,
וְקָדַשׁ עָלָיו הַיּוֹם,
שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר "בּוֹרֵא פְרִי הַגֶּפֶן".
וְהָא סוֹפָהּ!
אָמַר רַבִּי מָנָא:
טוּפּוֹס בְּרָכוֹת כָּךְ הוּא. <מטבע>
אָמַר רַבִּי יוּדָן:
מַטְבֵּעַ קָצוּר,
פּוֹתֵחַ בָּהֶן בְּ"בָרוּךְ", וְאֵינוֹ חוֹתֵם בָּהֶן בְּ"בָרוּךְ".
מַטְבֵּעַ אָרוֹךְ,
פּוֹתֵחַ בְּ"בָרוּךְ"וְחוֹתֵם בְּ"בָרוּךְ".

כָּל הַבְּרָכוֹת אַחַר חִתּוּמֵיהֶן.
אֵין אוֹמְרִים בְּרָכָה פָּסוּק.
הֲתֵיב רַבִּי יִצְחָק בְּרַבִּי אֶלְעָזָר קֻמֵּי רַבִּי יוֹסֵה:
מִכֵּיוָן דַּתָּמַר אַחַר חִתּוּמֵיהֶן,
יֹאמַר בְּרָכָה פָּסוּק!
אָמַר:
חַכִּים הוּא הָדֵן טַלְיָה, דְהוּא סָבוּר? <חכם זה הילד>
מָהוּ אַחַר חִתּוּמֵיהֶן?
שֶׁאִם הָיָה עוֹמֵד בַּשַּׁחְרִית,
וְשָׁכַח וְהִזְכִּיר אֶת שֶׁלָּעַרְבִית,
וְחָזַר וְחָתַם בְּשֶׁלַּשַּׁחֲרִית, יָצָא.
אֲמַר רַבִּי אַחָא:
כָּל הַבְּרָכוֹת כְּעֵין חוֹתְמוֹתֵיהֶן.
וְאִלַּיִן דְּאָמְרִין:
(יְשַׁעְיָה יב,ו) "צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן,
כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל."
אֵין בּוֹ מִשּׁוּם בְּרָכָה פָּסוּק.

ברכות א,ה (משנה)[עריכה]

מַתְנֵיתָה.

מַזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת.
אָמַר לָהֶן רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה:
הֲרֵי אֲנִי כְבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה,
וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת,
עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָה, שֶׁנֶּאֱמַר:
(דברים טז,ג) "לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם,
כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ",
"יְמֵי חַיֶּיךָ", הַיָּמִים,
"כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ", הַלֵּילוֹת.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
"יְמֵי חַיֶּיךָ", הָעוֹלָם הַזֶּה,
"כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ", הָעוֹלָם הַבָּא,
לְהָבִיא אֶת ימוֹת הַמָּשִׁיחַ.

[תַּלְמוּד]

אַף עַל פִּי שֶׁנִּכְנַס לַגְּדֻלָּה, הֶאֱרִיךְ יָמִים.
הָדָא אָמְרָה שֶׁהַגְּדֻלָּה מְקַצֶּרֶת יָמִים.

תַּמָּן אָמְרִין: <בבבל>
לֹא יַתְחִיל "וַיֹּאמֶר", וְאִם הִתְחִיל, גּוֹמֵר.
וְרַבָּנִין דְּהָכָא אָמְרִין: <של ארץ ישראל>
מַתְחִיל וְאֵינוֹ גּוֹמֵר.
מַתְנֵיתָה פְּלִיגָא עַל רַבָּנִין דְּתַמָּן:
"מַזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת"!
רַבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְּשֵׁם רַב:
"מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ,
שֶׁהוֹצֵאתָנוּ מִמִּצְרַיִם וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים,
לְהוֹדוֹת לִשְׁמֶךָ."
מַתְנֵיתָא פְּלִיגָא עַל רַבָּנִין דְּהָכָא:
"וַיֹּאמֶר" אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בַּיּוֹם"!
כָּל פָּרָשַׁת "וַיֹּאמֶר" אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בַּיּוֹם.
רַבִּי בָּא בַּר אַחָא נָחֵית לְתַמָּן:
חֲמֵיתוּן מַתְחִילִין וְגוֹמְרִין. [12]
וְלָא שְׁמִיעַ דְּתַמָּן אָמְרִין:
לֹא יַתְחִיל "וַיֹּאמֶר", וְאִם הִתְחִיל גּוֹמֵר,
וְרַבָּנִין דְּהָכָא אָמְרִין:
מַתְחִיל וְאֵינוֹ גּוֹמֵר.
בְּעוֹן קֻמֵּי רַבִּי אֲחִיָּא בְּרַבִּי זְעֵירָה:
הֵיךְ הֲוָה אֲבוּךְ נְהִיג עָבֵיד,
כְּרַבָּנִין דְּהָכָא אוֹ כְרַבָּנִין דְּתַמָּן?
רַבִּי חִזְקִיָּה אָמַר:
כְּרַבָּנִין דְּהָכָא.
רַבִּי יוֹסֵה אָמַר:
כְּרַבָּנִין דְּתַמָּן.
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא:
מִסְתַּבְּרָה דְּרַבִּי יוֹסֵה.
דְּרַבִּי זְעֵירָא מַחְמֵר, וִינּוּן מַחְמְרִין,
וְהוּא נְהִיג עָבֵיד דִּכְוָתְהוֹן.

תְּנֵי:
הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע בַּבֹּקֶר,
צָרִיךְ לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם בֶּ"אֱמֶת וְיַצִּיב".
רַבִּי אוֹמֵר:
צָרִיךְ לְהַזְכִּיר בָּהּ מַלְכוּת.
אֲחֵרִים אוֹמְרִים:
צָרִיךְ לְהַזְכִּיר בָּהּ קְרִיעַת יַם סוּף וּמַכַּת בְּכוֹרִים.
רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר:
צָרִיךְ לְהַזְכִּיר אֶת כֻּלָּן,
וְצָרִיךְ לוֹמַר "צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ".
רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי אָמַר:
לֹא הִזְכִּיר תּוֹרָה בָּאָרֶץ, מַחְזִירִין אוֹתוֹ.
מַה טַּעַם?
(תְּהִלִּים קה,מד) "וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם",
מִפְּנֵי מָה?
(תְּהִלִּים קה,מה) "בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו, וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ."
רַבִּי בָּא בְּרַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַב:
אִם לֹא הִזְכִּיר בְּרִית בָּאָרֶץ,
אוֹ שֶׁלֹּא הִזְכִּיר בְּבוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם מַלְכוּת בֵּית דָּוִד,
מַחְזִירִין אוֹתוֹ.
אָמַר רַבִּי אִילָא:
אִם אָמַר "מְנַחֵם יְרוּשָׁלַיִם", יָצָא.
בַּר קַפָּרָא אָמַר:
הַקּוֹרֵא לְאַבְרָהָם "אַבְרָם" עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה.
רַבִּי לֵוִי אָמַר:
בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה.
(בְּרֵאשִׁית יז,ה) "וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם",
הֲרֵי בְלֹא תַעֲשֶׂה;
"וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם",
הֲרֵי בַעֲשֵׂה.
הֲתִיבוּן: <הקשו>
הֲרֵי אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה קָרְאוּ אוֹתוֹ אַבְרָם!
(נְחֶמְיָה ט,ז) "אַתָּה הוּא יי הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם".
שָׁנְיָא הִיא,
שֶׁעַד שֶׁהוּא אַבְרָם בָּחַרְתָּ בּוֹ.
וְדִכְוָתַהּ, הַקּוֹרֵא לְשָׂרָה "שָׁרַי" עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה!
הוּא נִצְטַוָּה עָלֶיהָ.
וְדִכְוָתַהּ, הַקּוֹרֵא לְיִשְׂרָאֵל "יַעֲקֹב" עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה!
שֵׁנִי נִתּוֹסַף לוֹ, הָרִאשׁוֹן לֹא נֶעֱקַר מִמֶּנּוּ.
וְלָמָּה נִשְׁתַּנָּה שְׁמוֹ שֶׁלְּאַבְרָהָם וּשְׁמוֹ שֶׁלְּיַעֲקֹב,
וּשְׁמוֹ שֶׁלְּיִצְחָק לֹא נִשְׁתַּנָּה?
אֵלּוּ, אֲבוֹתָן קָרְאוּ אוֹתָן בִּשְׁמָן,
אֲבָל יִצְחָק, הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ "יִצְחָק",
שֶׁנֶּאֱמַר:
(בְּרֵאשִׁית יז,יט) "וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק".

אַרְבָּעָה נִקְרְאוּ עַד שֶׁלֹּא נוֹלְדוּ, וְאֵלּוּ הֵן:
יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל יֹאשִׁיָּהוּ וּשְׁלֹמֹה.
יִצְחָק,
(בְּרֵאשִׁית יז,יט) "וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק".
יִשְׁמָעֵאל, דִּכְתִיב:
(בְּרֵאשִׁית טז,יא) "וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל".
יֹאשִׁיָּהוּ,
(מְלָכִים א יג,ב) "הִנֵּה בֵן נוֹלָד לְבֵית דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ".
שְׁלֹמֹה,
(דִּבְרֵי הַיָּמִים א כב,ט) "כִּי שְׁלֹמֹה יִהְיֶה שְׁמוֹ".
עַד כַּדּוּן בַּצַּדִּיקִים, <עד עכשיו>
אֲבָל בָּרְשָׁעִים,
(תְּהִלִּים נח,ד) "זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם".

בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר:
עֲתִידִין הֵן יִשְׂרָאֵל
שֶׁלֹּא לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם לֶעָתִיד לָבוֹא.
וּמַה טַּעַם?
(יִרְמְיָה כג,ז) "לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יי,
וְלֹא יֹאמְרוּ עוֹד:
"חַי יי אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם",
כִּי אִם "חַי יי אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא
אֶת זֶרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹנָה".
אָמְרוּ לוֹ:
לֹא שֶׁיֵּעָקֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם,
אֶלָּא מִצְרַיִם מוּסָף עַל הַמַּלְכִיּוֹת.
מַלְכִיּוֹת עִקָּר וּמִצְרַיִם טְפֵלָה.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר:
(בְּרֵאשִׁית לה,י) "לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב,
כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ".
אָמְרוּ:
לֹא שֶׁיֵּעָקֵר שֵׁם יַעֲקֹב,
אֶלָּא יַעֲקֹב מוּסָף עַל יִשְׂרָאֵל,
יִשְׂרָאֵל עִקָּר וְיַעֲקֹב טָפֵל.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר:
(יְשַׁעְיָה מג,יח) "אַל תִּזְכְּרוּ רִאשֹׁנוֹת",
אֵלּוּ הַמִּצְרִיִּים;
"וְקַדְמֹנִיּוֹת אַל תִּתְבֹּנָנוּ",
אֵלּוּ הַמַּלְכִיּוֹת;
(יְשַׁעְיָה מג,יט) "הִנְנִי עֹשֶׂה חֲדָשָׁה, עַתָּה תִצְמָח",
זוֹ שֶׁלְּגוֹג.

מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?
לְאֶחָד שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ,
וּפָגַע בּוֹ זְאֵב, וְנִצַּל מִמֶּנּוּ.
הִתְחִיל מְסַפֵּר מַעֲשֵׂה הַזְּאֵב.
וְאַחַר כָּךְ פָּגַע בּוֹ הָאֲרִי, וְנִצַּל מִיָּדוֹ.
שָׁכַח מַעֲשֵׂה הַזְּאֵב, הִתְחִיל מְסַפֵּר מַעֲשֵׂה הָאֲרִי.
וְאַחַר כָּךְ פָּגַע בּוֹ נָחָשׁ, וְנִצַּל מִיָּדוֹ.
שָׁכַח מַעֲשֵׂה שְׁנֵיהֶן וְהִתְחִיל לְסַפֵּר מַעֲשֵׂה הַנָּחָשׁ.
כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל,
הַצָּרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת מְשַׁכְּחוֹת אֶת הָרִאשׁוֹנוֹת.

(סליק פרקא)