יסודות השחמט (קפבלנקה)/א/א/5

ערכם היחסי של הכלים

בטרם נמשיך הלאה אל העקרונות הכלליים של הפתיחות, רצוי לתת לתלמיד מושג מערכם היחסי הראוי של הכלים. אין שום טבלה מלאה ומדוייקת לכולם, והדבר היחיד שניתן לעשות הוא להשוות את הכלים בנפרד.

לכל המטרות התיאורטיות הכלליות, יש לחשוב את הרץ והפרש כבני אותו הערך, למרות שלדעתי הרץ יוכיח עצמו ככלי בעל הערך הרב יותר ברוב המקרים; וידוע היטב כי שני רצים הם כמעט תמיד טובים יותר משני פרשים.

הרץ יהיה חזק יותר נגד רגלים מאשר הפרש, ובצירוף רגלים יהיה גם חזק יותר נגד הצריח מאשר יהיה הפרש.

רץ וצריח הם גם חזקים יותר מאשר פרש וצריח, אבל מלכה ופרש עשויים להיות חזקים יותר מאשר מלכה ורץ.

רץ לעיתים קרובות יהיה שווה יותר מאשר שלושה רגלים, אבל פרש – רק לעיתים רחוקות, ועשוי אף לא להיות שווה כל כך.

צריח יהיה שווה ערך לפרש ושני רגלים, או לרץ ושני רגלים, אבל, כאמור לעיל, הר. יהיה כלי טוב יותר נגד הצריח.

שני צריחים הם קצת יותר חזקים מאשר מלכה. הם קצת יותר חלשים מאשר שני פרשים ורץ, ועוד קצת יותר חלשים נגד שני רצים ופרש.

כוחו היחסי של הפרש פוחת ככל שהכלים מוחלפים. כוחו היחסי של הצריח, לעומת זאת, מתגבר.

המלך, כלי הגנתי טהור במשך כל משחק האמצע, הופך לכלי התקפי לאחר שכל הכלים מורדים מן הלוח, ולפעמים גם כאשר נותרו כלי מינורי או שניים. ניהולו של המלך הופך לבעל חשיבות מכרעת ברגע שמגיעים לשלב משחק־הסיום.