ינון שמו/מו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סימן מו

ברכות השחר, עד מתי?

1. שאלה: עד מתי ניתן לברך ברכות השחר? תשובה: ישנם בזה ארבע דעות: 1. עד ארבע שעות; 2. חצות היום; 3. עד חשיכה; 4. אין הגבלה (כל זמן שלא הלך לישון יכול לאמרם). ועתה נפרט מי הם בעלי הדעות: 1. דעה זו היא דעת מהרש"ך וכך דעת מהרש"ל מברודי, הובא פסקי תשובה א סימן י"ז (הוא מזהה זמן ברכות השחר כזמני תפילה לפי רבי יהודה ששחרית עד חצות); 2. מ"ב וביאור הלכה (על רמ"א נ"ב סעיף א'); 3. זוהי דעת מאמר מרדכי שהובא במ"ב (נ"ב י) וזו גם כן דעת שו"ת רב פעלים (ח"ב, ח) והסברא שלו היא, מפני שחז"ל תקנו ברכות הללו בעבור הנאות האדם שהן ביום, כי אדם שהולך לשוק ויוצא לעסוק במלאכתו אינו יכול להתהלך ללא נעלים, אבל בלילה שאין דרך כבר לצאת וממילא לא מקפידים ללבוש נעלים, כי האנשים כבר בבית, לכן לא ראוי לברך כאשר עבר היום; 4. דעת הגר"א, כי פשוט שזה חיוב שלא פוקע בגלל שהחשיך.

ברכת 'שלא עשאני גוי' בגר

2. אני גיורת, איך אני צריכה לומר בברכות השחר, בברכת 'שלא עשני גויה'? תשובה: בבית יוסף (מ"ו ד) כתב בשם הרב דוד אבודרהם שאין לגר לברך ברכה זו כלל, הואיל 'וברכות אינם אלא על תחילת ברייתו של אדם'. הרמ"א (או"ח מ"ו ד') כותב שלא יכול גר לברך 'שלא עשני גוי', שהרי גוי היה מתחילה, המ"ב מסביר את דעת הרמ"א וכותב (סקי"ח) שיברך 'שעשני גר', אך מביא דעות חולקות ולדעתם ידלג על ברכה זו. בספר פסקי תשובות כותב שעל פי המקובלים יכול לברך שלא עשני גוי כרגיל (שתי סיבות: א. על כך שבלילה לא נדבק בו נשמת גוי...ב. ידוע שכל גר צדק כבר מהורתו ולידתו קיימת בנשמתו ניצוץ של קדושה...). הרב מרדכי אליהו בשם בא"ח כותב שיאמר 'שלא עשני גוי' ללא שם ומלכות.


לזכות את הרבים בברכות השחר

3. שאלה: אני מעבירה שיעור תורה לאנשים שעדיין לא מקיימים תורה ומצוות. חשבתי לפתוח את השיעור בכך שאומר בקול רם ברכות השחר, על מנת להוציא את השומעים ידי חובה, האם מותר ומועיל הדבר למרות שכבר ברכתי לעצמי בבוקר? תשובה: בשולחן ערוך אורח חיים סימן ו מביא המ"ב (סקי"ד) את דברי הלבוש שאין יכול להוציא בברכות השחר בפחות מעשרה, ובשם הפרי מגדים מוסיף, שאם השומע אינו בקי, אין צריך עשרה. בפשטות, כל ברכה שאינה ברכת הנהנין, יכול לברך למרות שכבר יצא, לכן מותר לך לברך שוב עבור שומעי השיעור. אם יש בהם גברים, יש לעיין אם את יכולה להוציא אותם ידי חובת ברכות התורה (עיין בספר זה על סימן מ"ז).

קריאת שמע בזמנה

4. שאלה: מה צריך להגיד על מנת שאהיה נחשב קורא קריאת שמע בזמנה, כאשר אני קורא אותה בקורבנות? תשובה: הרב יוסף הורוביץ אמר לי שהוא נוהג כדברי הרמ"א לומר פסוק ראשון, כולל ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, וזו לשון הרמ"א: 'וטוב לומר בשחרית אחר שמע ישראל וגו': בשכמל"ו, כי לפעמים שוהין עם קריאת שמע לקרותה שלא בזמנה ויוצא בזה'. ["דבלא ברוך שכמל"ו לא נראה הק"ש רק כסיפור דברים"]. הרב דוב ליאור אמר לי שראוי לקרוא כל פרשה ראשונה. המ"ב (שם סקל"א) הביא את הדעה שיש לקרוא שלוש פרשיות (עיין אשי ישראל י"ח י"ז). סיכום: לפי הפנאי שיש לו, יכוון את מעשיו.

הנותן לשכוי

5. שאלה: יש בשכונה שלנו תרנגולים הקוראים בשעות הבוקר המוקדמות. האם עלי לברך ברכת 'הנותן לשכוי בינה' תיכף אחרי ששמעתי את הקול? תשובה: לפי דין התלמוד (ברכות ס:) ברכה זו נאמרת כאשר שומע את קול התרנגול, וזו לשון התלמוד: ' כי שמע קול תרנגולא לימא: ברוך אשר נתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה'. אבל השו"ע כתב (או"ח מ"ז ב') על פי דברי הרא"ש:'עכשיו, מפני שאין הידים נקיות וגם מפני עמי הארצות שאינם יודעים אותם, נהגו לסדרם בבית הכנסת ועונין אמן אחריהם, ויוצאים ידי חובתן'. [יש לדעת שדעת הרמב"ם (תפילה ז הלכות ז' וט') היא שונה, לדעתו אם לא שמע אינו מברך, ולדעתו מי שמברך אם לא התחייב זו טעות, ועיין שו"ת רבנו אברהם בן הרמב"ם (סימן פ"ג) שאם התחייב אך לא ברך מיד אין בכך ברכה לבטלה].

סיכום: המנהג לברך את כל הברכות על הסדר בבית או בבית הכנסת, אך אם אתה רגיל לפסוק כמו הרמב"ם תברך בקומך סמוך לקריאת התרנגול.

בלשון רבים

6. שאלה: מדוע יש הבדל נוסחאות בין נוסח ספרדי לנוסח אשכנז, ביחס לברכת 'המעביר חבלי שינה', כאשר חלקם אומרים בלשון יחיד (שתרגיליני, שתדביקיני) וחלקם אומרים בלשון רבים (שתרגילנו, תדביקינו)? תשובה: במסכת ברכות (דף ס:) הובא נוסח ברכות השחר (כולל ברכה הנ"ל) ושם הכל בלשון יחיד, ועל פי זה כתבו הסידורים הספרדיים ההולכים בשיטת הבן איש חי (ש"ר וישב י"א) לומר בלשון יחיד. מאידך, מנהג בני אשכנז (וכן נוסח תפילת החדש דפוס ליוורנו) הוא לאומרה בלשון רבים, וזה על פי לשון הגמרא בעניין אחר, במסכת ברכות (כ"ט: - ל.) בהקשר לתפילת הדרך, 'אמר אביי לעולם לישתיף איניש נפשיה בהדי ציבורא', ועל כן יש לומר 'שתוליכנו לשלום' (גם בנוסע יחידי) ורש"י שם מפרש:'שמתוך כך תפילתו נשמעת' (עיין עוד שו"ע או"ח קט"ז). איך הבן איש חי יענה על השאלה, מדוע הגמרא נקטה בדף ס' בלשון יחיד, בניגוד להוראה הנ"ל 'לעולם לישתיף איניש נפשיה בהדי ציבורא', מיישב בעל כף החיים (או"ח מ"ו כ"ג) שבאותם מקומות שהש"ס נוקט בפירוש לשון יחיד, אין לשנות, 'דאפשר שיש סוד בדבר'. הרב אברהם יצחק כלאב, העלה סברא למנהג הספרדים, הואיל וברכה זו נאמרת בהמשך לברכות השחר, שהן ברכות הודאה וניתקנו בלשון יחיד, לכן גם ברכה זו, למרות שהיא כוללת בקשה, נקבעה באותו מטבע לשון. הרב מרדכי גבאי אמר שניתן להסביר שמנהג הספרדים לומר ברכות השחר בבית, לכן נתקנו בלשון יחיד, אבל בני אשכנז הרגילו לאומרם בבית הכנסת בקול רם, על כן שינו ללשון רבים [אולי אפשר להוסיף שברכת "המעביר חבלי שינה" תוקנה במקביל לברכת "המפיל חבלי שינה" לפני הליכתו לישון שבה גם לאשכנזים תוקנה הברכה בנוסח יחיד, ותיקנו במקביל ברכה אחת לפני השינה ואחת לאחריה בנוסח דומה - הרב אביעד וייץ]. הערה: גם ביחס לתפילת הדרך, שנאמר בחז"ל לאומרה בלשון רבים, המ"ב (ק"ח י"ט) הביא בשם ספר הקנה לומר מילת 'ותתני לחן' בלשון יחיד, וכתב על כך המ"א שהוא על פי הסוד.

סיכום: יש מקום והיגיון בכל נוסח.

פסוקים דרך תחנון

7. שאלה: האם מותר לומר פסוקים דרך תפילה/תחנון קודם שאמר את ברכות התורה? תשובה: השו"ע כותב (או"ח מ"ו ט) :'לא יקרא פסוקים קודם ברכת התורה, אף על פי שהוא אומרם דרך תחנונים. ויש אומרים שאין לחוש, כיון שאינו אומרם אלא דרך תחנונים, ונכון לחוש לסברא ראשונה. הגה: אבל המנהג כסברה אחרונה, שהרי בימי הסליחות מתפללים הסליחות ואחר כך מברכין על התורה עם סדר שאר הברכות, וכן בכל יום כשנכנסין לבית הכנסת אומרים כמה פסוקים ותחנונים ואחר כך מברכין על התורה'. נראה מדברים הנ"ל שיש מחלוקת בפסיקה, כאשר השו"ע הביא את שתי הדעות וסיים, שנכון לחוש לסברא ראשונה, והרמ"א הכריע כדעה האחרונה, אבל בהמשך לשון הרמ"א קוראים: 'ונהגו לסדר ברכת התורה מיד אחר ברכת אשר יצר, ואין לשנות', נראה שגם הוא קיבל את הנהגת השו"ע, ביחס לשאלה איך לנהוג יום יום. שיטת הגר"א (ציטט אותה שעה"צ סקכ"ג) שהעיקר לנהוג כדעה האחרונה, ואכן בסידורו (אשי ישראל) מופיעות ברכות התורה, אחרי העקידה, קריאת שמע קטנה, לבישת טלית והנחת תפילין כולל הפסוקים הנאמרים בגינם. בסידור עולת ראי"ה (המובסס על סידור השל"ה) ברכות התורה מופיעות אחרי סדר הנחת ציצית ותפילין כולל אמירת פרשיות קדש והיה כי יביאך. ביחס למקרים בהם לא ניתן להשתהות, כגון ששומע קדושה, י"ג מידות או נקלע לברכת כהנים, יאמר אותם אף ללא ברכת התורה, כי זו גם דעת מרן השו"ע מעיקר הדין (הערה המ"ב מהד' דרשו סימן מ"ו וכן יביע אומר ח"ד עמ' מ"ט).

סיכום: מעיקר הדין מותר פסוקים דרך תחנונים לפני ברכות התורה, אלא שנהגו להחמיר במקום שאפשר.