ינון שמו/מ

סימן מ

תפילין על הרצפה

1. שאלה: אנחנו בצבא מידי פעם מעבירים את הציוד שלנו ממקום למקום, קורה הדבר שתיק התפילין הנקרא 'תפידנית' מונח ישירות על הרצפה, האם הדבר מותר, וכמו כן בהיותי צנחן, אני משליך ממני התיק האישי לפני הנחיתה האם זה מותר למרות שיש שם תפילין? תשובה: כשם שמועיל כיס בתוך כיס לעניין כניסה לשירותים עם תפילין, כך מותר לעניין הפלת תיק של צנחן. וכך כתב אלי הרב שמואל אליהו: אם עטוף בכמה עטיפות.

קדושת בית מזוזה

2. שאלה: האם 'בית מזוזה' צריך גניזה? תשובה: אם יש עטיפה על הקלף והמזוזה נמצאת בתוך בית מזוזה, הבית אינו קדוש. אם הקלף חשוף ללא עטיפה מניילון וכדומה, ודאי שהבית טעון גניזה, מפני שהבית הוא בעצמו תשמיש קדושה. כמו כן במקרה שיש כיסוי ניילון על הקלף אך בית המזוזה עצמו נאה, למרות שלכאורה הבית מוגדר כתשמיש דתשמיש, ישנה חובת גניזה. המקור לבית נאה הזקוק גניזה הוא מדברי הפוסקים ביחס לתיבה של ספר תורה העשויה לכבוד (או"ח קנ"ד מ"ב סקי"ד וגנזי הקודש פרק ו כ"א).

בית מזוזה שקוף

3. שאלה: האם מותר שבפנימייה שלנו, הבית של המזוזה יהיה שקוף? תשובה: אם המזוזה היא לפנים מן החדר, כלומר שכאשר סוגרים את הדלת, המזוזה נראית כלפי פנים, יש כאן מקום לשאלה. מה בעצם הבעיה? בגלל שאנו שומרים על כבוד המזוזה, על כן אין לעשות בפניה דברים שהצניעות יפה להם. בדרך כלל מתירים את הדבר על ידי שני כיסויים (אדם שיש בתיק שלו תפילין, ונזקק להיכנס עם התיק לשירותים כגון בתחנה המרכזית, מותר אם יש שני כיסויים על התפילין). אם הכיסויים שניהם שקופים, כלומר הבית של המזוזה וכן הניילון שעוטף את הקלף, הם שקופים, זה לא יעזור, כי אז עדיין המזוזה נראית דרכם (על פי משנה ברורה סימן מ סק"ז). אשר על כן, במקרים כאלו, ישנם שלושה פתרונות: א. לכסות את הבית של המזוזה בחתיכת בד או נייר, לפני השימוש הלא צנוע. ב. להוציא את הקלף ולעוטפו בנייר או ניילון לא שקוף ולהחזירו לבית השקוף. ג. להחליף את בית - המזוזה, לבית לא שקוף. אני חושב שהדבר הנ"ל נצרך רק במקרים בהם: 1. מושיבים ילד על סיר בחדר; 2. מחליפים חיתול לילד בחדר; 3. חיים חיי אישות באותו החדר; 4. מחליפים בגדים בחדר (לרוב אנשים מחליפים את הבגדים התחתונים בחדר האמבטיה, ולא בחדר עצמו, ובמצב זה אין ממה לחשוש), הדברים נכתבו על פי שמירת שבת כהלכתה (כ"ד ל"ג בהערה). הערה: הפתרונות ב, ג מבוססים על דברי חכמת אדם, שלמרות שנאמר בהלכה : 'שאם הוא מיוחד אפי' מאה חשובים כאחד (שוע או"ח מ ב) כתב על כך מ"ב בשם חכמת אדם: 'נראה לי דבין במזוזה או שאר ספרים אם עשה מתחלה שני כלים שיחשב אחד לכלי בתוך כלי כגון שכרך המזוזה בנייר ואחר כך הניחה בתיק שלה מותר כיון שבתחלה כיון לכך' (ועיין עוד במ"ב סימן פ"ד סק"ז בסופו, בצורך לכסות המזוזה הנמצאת בחדר הסמוך לחצר שבה בני אדם עומדים ערומים').

ספורט עם תפילין

4. שאלה: האם יש בעיה לעשות 'שכיבות שמיכה' עם תפילין בשביל להיות יותר ערני בתפילה? תשובה: בעיקרון עם התפילין אדם עושה את כל הפעולות הנדרשות לפרנסתו, כגון לעדור וכדומה, שהרי במקור, התפילין הם חלק מההופעה והלבוש של היהודי. רק כניסה למרחץ וכדומה אסורה, וכן אסור לנהוג קלות ראש עם תפילין. בימינו שתפילין עלינו רק בתפילת שחרית, יותר נזהרים מלעשות פעולות שאינן בתחום הקודש (עיין כף החיים כ"ח,ג). לגבי פעולות מכובדות המסייעות לערנות בתפילה, יש למורה הוראה להורות לפי הנסיבות והאופן שהדברים יתקבלו ולא יצרו זלזול כלפי התפילין.

צום בנפילת ס"ת

5. שאלה: נפל ספר תורה מארון נייד לרצפה, האם על הנוכחים לצום? האם צריך לקבל את הצום בתפילת מנחה? תשובה: אין הלכה כזו בשולחן ערוך, המחייבת לצום בנפילת תפילין או ספר תורה, אבל המנהג הוא שמי שהיה נוכח במקום- שיצום (מ"ב או"ח תחילת סימן מ). את הצום יש לקבל במנחה ביום שלפניו, ואם שכח לקבל במנחה (באלוקי נצור) יכול לקבל בפיו שיצום למחרת, עד השקיעה. יש שכתבו שאם האדם חלש, יפדה הצום בצדקה.

כריכת צומות

6. שאלה: האם מותר לכרוך את הצום על נפילת ספר תורה, עם תענית ציבור החלה באותה תקופה? תשובה: יש שאמרו שהואיל ואין תענית זו מן הדין, על כן יכול לסמוך על תענית ציבור.

ספר מתחת לכרית

7. שאלה: האם אני יכולה להניח ספר תהלים תחת הכרית? תשובה: אסור לישון או לשֶבֶת על מיטה שספר תורה מונח עליה (גמרא מו"ק כ"ה. ושו"ע יו"ד רפ"ב ז). לגבי שאר ספרים, כתב הרמ"א 'והוא הדין שאר ספרים' (הרב יהודה נקי אמר לי שזה חומרא ולא מעיקר הדין) אמנם יש מקרה שהוזכר הדבר להיתר, כאשר אישה חוששת מסכנה מסוימת בגלל שטבלה לנידתה ובעלה לא נמצא (על פי דרכי טהרה י"ז ד). חברי הרב אביעד וייץ הראני שיש מחלוקת בנושא בין האחרונים, [רקע: בגמרא ברכות כ"ד: איתא: 'בעא מיניה רב יוסף בריה דרב נחוניא מרב יהודה מהו שיניח אדם תפיליו תחת מראשותיו ...אמר ליה הכי אמר שמואל מותר אפילו אשתו עמו ... הלכתא כוותיה, מאי טעמא? כל לנטורינהו טפי עדיף! והיכא מנח להו אמר רבי ירמיה בין כר לכסת שלא כנגד ראשו'] המג"א (או"ח מ ד) דייק מלשון הגמרא שההיתר שיהיו תפילין מראשותיו, הוא רק כדי לשומרם מעכברים וגנבים, אבל אם הם משתמרים במקום אחֵר אסור, ולפי זה אין היתר להניח ספר תהלים מתחת לכרית, אבל באשל אברהם וכן רע"א בַּמקום הבינו שדווקא כאשר אשתו עמו התירו משום שמירה על התפילין, אבל באין אשתו עמו, מדינא מותר. לפי דעתם ההיתר להניח תהלים הוא מרווח יותר.