לבני קרח מזמור שיר יסודתו בהררי קודש. אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב. אמר ליה רבא לרפרם בר פפא, אימא לן מר מהני מילי מעלייתא דאמרת לן משמיה דרב חסדא במילי דבי כנישתא. אמר ליה, הכי אמר רב חסדא: מאי דכתיב: אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב? אוהב ה' שערים המצוינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ובתי מדרשות. והיינו דאמר רבי חייא בר אבא משמיה דעולא: מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד (ברמז תצ"ה).
דבר אחר: אוהב ה' שערי ציון וגו'. זה שאמר הכתוב: "עניה סוערה לא נוחמה הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך ויסדתיך בספירים ושמתי כדכד שמשותיך" וגו'. אמרו בני קרח: אימתי דתעביד כדין אנן אמרין לך שירין וזמרין, לבני קרח מזמור שיר, אימתי? יסודתו בהררי קדש. דבר אחר: יסודתו בהררי קדש, יסודתו של ירושלים בזכות שני הרים של קדושה, הר סיני והר המוריה. דבר אחר: יסודתו בהררי קדש, כדכתיב: "והיה ביום ההוא נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים". אמר רבי פנחס בשם רבי ראובן: עתיד הקב"ה להביא לסיני ותבור וכרמל וליתן ירושלים בראשם. אמר רבי חנינא: ולא עוד, אלא שהוא עתיד להיות מזמר והם עונין אחריו, שנאמר: "ונשא הוא מגבעות", וכתיב: "וכנניהו שר הלויים במשא יסור".
אוהב ה' שערי ציון. בכל מדינה ומדינה יש למלך פלטין אחד, לאיזה הוא אוהב מכולם? פלטין שהוא בתוך מדינתו. אמר לו הקב"ה: מחבב אני בתי כנסיות ובתי מדרשות, ולמי אני מחבב יותר מהם? שערי ציון, שהיא פלטין שלי:
נכבדות מדבר בך. זה חזקיה, שנאמר: "ואשר עשה את הברכה ואת התעלה ויבא את המים העירה". אינו מדבר אלא בדברי תורה שנמשלו למים, שנאמר: "הוי כל צמא לכו למים". חמי סדרן טב מייתי ליה, חמי תניין טב מייתי ליה, הוי נכבדות מדובר בך. והיכן הוא נכבדות? עיר האלהים סלה:
אזכיר רהב ובבל. אמר רבי יהודה בר רבי סימון, עתידין אומות העולם להיות מביאין דורונות למלך המשיח. ולציון יאמר איש ואיש יולד בה, הם בעצמם [הם] דורונות למלך המשיח, שנאמר: "תשורי מראש אמנה". אמר רבי יהודה בר רבי סימון: למה דורון נקרא תשורה? דבר נש מסתכל בה ומזמר: יאי היא הנשלחה, כעניין שנאמר: "לא תשורני עין רואי". וכיון שהן באין אצל מלך המשיח, הוא אומר להם: יש ביניכם ישראל? הביאו אותם לי, שנאמר: "הבו לה' משפחות עמים", עמים הביאו לי משפחות של ישראל. אמר ר' אחא, ואומר להם: הביאו אותם דרך כבוד ולא דרך בזיון, אין "הבו" אלא לכבוד, שנאמר: "הבו לה' כבוד שמו", אותן שכבדו כבודו בעולם. אמר רבי ברכיה בשם רבי יהושע: "בעת ההיא יובל שי", בגימטריא בהם, שהם מביאים אותם דורונות למלך המשיח, שנאמר: "והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה'". אמר רבי ברכיה: הזקנים שבהם שאינם יכולין לטעון (כל קרקיא) [בגלנדקא], מה הם עושין? מביאין אותן וטוענין אותן בידיהם. מהו נכבדות? שהם מביאים אותם בכבוד. וכשהם מביאין אותן, הן באין לילך להם, והוא אומר: זה ישראל וזה כהן וזה לוי. (כגון אם נמכרו לעבדים ונשתכחו ונשבו ועל אונסן נעשו נכרים):
