ילקוט שמעוני על תהלים נ

תשנט מזמור לאסף אל אלהים דבר ויקרא ארץ. יכול כל אחד ואחד לעצמו נבראו לאו אלא שניהם כאחד וכן הוא אומר אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים (כתוב ברמז ל"ב) . מציון מכלל יופי (ברמז שצ"ב). ארבע הופעות הן אחת במצרים רועה ישראל האזינה וכו' יושב הכרובים, שניה במתן תורה הופיע מהר פארן, שלישית בימי גוג שנאמר אל נקמות ה' אל נקמות הופיע, רביעית לימות המשיח שנאמר מציון מכלל יופי אלהים הופיע, מהו הופיע האיר וכן הוא אומר הופיע ענן אורו . ומנין שבבריאת העולם מדבר נאמר כאן מכלל ונאמר להלן ויכלו השמים, וכשיחדש הקב"ה את עולמו מציון הוא מחדשו שנאמר והיה באחרית הימים נכון יהי' הר בית ה' וגו':

תשס וסביביו נשערה מאד. מדת ב"ו מוראו על הרחוקים יותר מקרובים , אבל הקב"ה אינו כן אלא מוראו על הקרובים יותר מעל הרחוקים שנאמר בקרובי אקדש וכתיב וסביביו נשערה מאד, ואומר אל נערץ בסוד קדושים רבה, ואומר ה' אלהים צבאות מי כמוך חסין יה ואמונתך סביבותיך . שנו רבותינו מעשה בבתו של נחמיה חופר שיחין שנפלה לבור הגדול , באו והודיעו את ר' חנינא בך דוסא , שעה ראשונה א"ל שלום , שניה א"ל שלום , שלישית א"ל עלתה , אמר לה בתי מי העלך אמרה ליה זכר של רחלים וזקן אחד מנהיגו , אמרו ליה