ילקוט שמעוני/שמואל א/רמז קכח
כיון שבא אבנר אצל שמואל אמר לו הדא מנא לך לא משל דואג היא מין הוא ואינו יוצא בשלום מן העולם, להוציאך חלק אי אפשר אלא כל כבודה בת מלך פנימה לאיש יש לו ליתן שכר ולא לאשה שנאמר ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור:
ויתן לו שאול את מיכל בתו לאשה. שאלו תלמידיו את ר' יוסי וכי היאך נשא דוד שתי אחיות אמר להם מיכל לאחר מיתת מרב נשאה. רבי יהושע בן קרחה אומר קדושי טעות היו לו במרב שנאמר תנה את אשתי את מיכל אשר ארסתי לי במאה ערלות פלשתים. מאי לימודא, א"ר פפא מיכל אשתי ולא מרב אשתי. מאי קדושי טעות דכתיב והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עושר גדול ואת בתו יתן לו, אזל קטליה, אמר ליה מלוה אית לך גבאי והמקדש במלוה אינה מקודשת. אזל יהבה לעדריאל בן ברזילי המחולתי שנאמר ויהי בעת תת את מרב בת שאול לדוד והיא נתנה לעדריאל המחולתי לאשה. א"ל אי בעית דאתן לך מיכל זיל אייתי לי מאה ערלות פלשתים אזל ואייתי ליה, אמר ליה מליה ופרוטה אית לך גבאי. שאולסבר מלוה ופרוטה דעתיה אמלוה ודוד סבר מלוה ופרוטה דעתיה אפרוטה. ואיי תימא דכולי עלמא מלוה ופרוטה דעתיה אפרוטה, שאול סבר לא חזי ולא מידי ודוד סבבר הוי לכלבי ולשנרי, ור' ייוסי האי תנה את אשתיאת מיכל מאי דרש ביה. רבי יוסי לטעמיה דתניא רבי יוסי היה דורש מקראות מעורבבות כתיב ויקח המלך את שני בני רצפה בת איה אשר ילדה לו לשאול את אדמוני ואת מפיבושת ואת חמשת בני מיכל בת שאול אשר ילדה לעדריאל המחולתי וכי לעדריאל נתנה והלא לפלטיאל נתנה דכתיב ושאול נתן את מיכל לפלטי בין ליש אשר מגלים, אלא מקיש קדושי מרב לעדריאל לקדושי מיכל לפלטי מה קדושי מיכל לפלטי בעבירה אף קדושי מרב לעדריאל בעבירה. ורבי יהושע בן קרחה נמי הא כתיב את חמש בני מיכל, ההוא מיבעי ליה לכדרבי ינאי דאמר רבי ינאי כל המגדל יתום בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו שנאמר ואת חמשת בני מיכל אשר ילדה וכי מיכל ילדה והלא מרב ילדה אלא מרב ילדה ומיכל גדלה לפיכך נקראו על שמה: