יוסף תהלות/מעלות

מול צו"ף דבש קורא נעים. עיניו יחזו כמה מעלות לקורא תהלים תמים דעים.

א. אמרו רז״ל בשוחר טוב מזמור א׳, שהתפלל דוד הע״ה המלך עליו השלום שיעלו שכר עליהם כעוסק בנגעים ואהלות:

ב. כל האומר תהלים בכל יום כאלו קיים כל התורה כלה, וזהו "תכו לרגליך ישא מדברתיך" (דברים לג ג), ר״ת ראשי תיבות "תלים", וסמיך ליה "תורה צוה לנו משה". רבינו אפרים בפירושו עה״ת על התורה כ״י כתב יד פ׳ פרשת וזאת הברכה:

ג. והגדתם לאבי את כל ככודי במצרים ס״ת סופי תיבות "תלים", רמז: כל האומר תהלים בכל יום זוכה להיות תחת כסא הכבוד. רבינו אפרים ז״ל פ' פרשת וינש:

ד. ציצת על כנפי בנריהם ס״ת "תלים", כי היא מצוה מן המובחר בהשכמה להתעטף בציצת וללמוד תהלים. רבינו אפרים ז״ל פ׳ וישלח:

ה. טוב שיאמר מזמורי תהלים קודם תפלה לזמר עריצים, ותעלה התפלה לרצון. הרב הלבוש א״ח סי׳ א׳ (סעיף ט). ויש מי שחלק עליו, והרב אליה רבה יצא לישע הרב הלבוש ז״ל. וראיתי לרבינו אפרים ז״ל שכתב כדברי הרב הלבוש, שיאמר מזמורי תהלים קודם תפלה:

ו. מי שחשקה נפשו לידבק בו יתברך ובשבחיו, ידבק ללמוד בספר תהלים. הרב של״ה ז״ל דף נז״ר עיין שם באורך. וכתב שם לאומרם בנחת ובשירה וזמרה ובכוונת הלב:

ז. מאחר שהתפלל דוד הע״ה שיהא חשוב אמירת תהלים כעוסק בנגעים ואהלות, נראה דהתהלים מועיל לימודם לתקון הברית, כמ״ש כמו שכתבו גורי האר״י זצ״ל שלימוד סדר טהרות טוב לתיקון פגם הברית:

ח. תלים גי׳ גימטריא ת״פ, להרחיק הפ׳ הפלונית ששמה גי׳ ת״פ^[1]. ואם נאמר "תהלים", אות ה׳ היא רומזת לשכינה, להפריד הפ׳ ולהרחיקה:

ט. לא יגרע מצדיק לומר כל ס׳ ספר התהלים בכל שבוע מידי שבת בשבתו:

יו״ד. אם יוכל ללמוד ס' תהלים פעם א׳ בחול ופעם ב׳ בשבת הנה מה טוב, כי ב׳ פעמים הם ש׳ מזמורים^[2] גימט׳ גימטריא כפ״ר. ומבטל יצ״ר גימט׳ ש׳:

י״א. בספר עמק המלך דף ט״ו הביא מעשה שהיה בכפר אחד זקן ירא שמים שהיה לומד ס׳ תהלים בכל יום, ובזכות זה ניצולו כל ימי חייו של הזקן וכו' ע״ש עיין שם באורך.

י״ב. כתב עוד שם משם מהר״ר אביגדור קרא ז״ל שהיה בעיר רגנשפורג בשנת קס״ט וכתב בספרו כ״י כתב יד, שהרגיל בס' תהלים דוחה כל מיני פורעניות וכמה פגעים רעים מעליו ומעל בני ביתו ומעל משפחתו ומעל כל בני דורו, ומגלגל עליו ועליהם כל מיני שפע ברכות וטובות והצלחות:

י״ג. בס״ס בסוף ספר ויקהל משה דפוס פיורדא יש מעשה נורא, ושם נאמר שלא יש דבר להגין מפני המזיקין כאמירת קדיש על התהלים:

י״ד. קבלתי עוד, שהולך בדרך ים ילמוד בכל יום בספינה מזמורי תהלים בכוונה והכנעה:

ט״ו. עוד יש סגולה בכל מזמור בפרטות, וכבר נדפס שמוש תהלים מקובל מגדולי עולם:

ט״ז. מי שהוא חולה, יש שמקבץ עשרה אנשים ולומד כל פסוקי תהלים המתחילים בכל אות מאותיות שמו, ונדפס ס׳ לקוטי תהלים על סדר א״ב על זה:

טו״ב. יש חסיזים שקורין כל התהלים באשמורת. ובארץ ישראל יש חבורה בכל בית הכנסת, שקורין בכל יום באשמורת כל התהלים:

1. לילי"ת
2. 2 פעמים 150 מזמורים = 300