טור אורח חיים רלא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אורח חיים · סימן רלא | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

טור[עריכה]

אחר שגמר סעודתו יחזור ללמוד.

ואם אי אפשר לו ללמוד בלא שינת הצהרים יישן, ובלבד שלא יאריך בה הרבה. גרסינן בסוכה פרק הישן (דף כו.) א"ר אסור לישן ביום יותר משינת הסוס, וכמה היא שינת הסוס שתין נשמי, אביי הוה נאים מכי עייל מבי כובי לפמבדיתא, קרי עליה רב יוסף עד מתי עצל תשכב. ואף בזה המעט לא תהא כוונתו להנאת גופו אלא להחזיק גופו לעבודת הש"י.

וכן בכל מה שיהנה בעה"ז לא יכוין להנאתו אלא לעבודת הבורא יתעלה, כדכתיב בכל דרכיך דעהו, ואמרו חכמים ז"ל ויהיו כל מעשיך לשם שמים.

וכן סדר ה"ר יונה הענין בפרקי אבות:

ויהיו כל מעשיך לשם שמים, אפילו דברים של רשות, כגון האכילה והשתייה וההליכה והישיבה והקימה והתשמיש והשיחה וכל צרכי גופך, יהיו כולם לעבודת בוראך או לדבר הגורם עבודתו.

אכילה ושתיה כיצד - אין צ"ל שלא יאכל ולא ישתה דברים האסורים, אלא אף כי יאכל וישתה דברים המותרים והיה רעב וצמא, אם להנאת גופו עשה אין זה משובח, אלא א"כ נתכוון להשלים צרכי גופו ושיאכל כדי חיותו כדי לעבוד בוראו.

הישיבה והקימה וההליכה כיצד - אין צ"ל שלא ישב במושב לצים ושלא לעמוד בדרך חטאים ושלא לילך בעצת רשעים, אלא אפילו לישב בסדר ישרים ולעמוד במקום צדיקים ולילך בעצת תמימים, אם עשה להנאת עצמו להשלים חפצו ותאותו אין זה משובח, אלא א"כ עשה לשם שמים.

שכיבה כיצד - אין צ"ל בזמן שיכול לעסוק בתורה ובמצוות אם מתגרה בשינה לענג עצמו שאין ראוי לעשות כן, אלא אפילו בזמן שהוא יגע וצריך לישן כדי לנוח מיגיעתו, אם עשה להנאת גופו אין זה משובח, אלא א"כ נתכוון להשלים צרכי גופו שיוכל לעבוד בוראו, ויתן שינה לעיניו ולגופו מנוחה לצורך הבריאות ושלא תיטרף דעתו בתורה מחמת היגיעה.

תשמיש כיצד - אין צ"ל שלא יעבור עבירה, אלא אפילו בעונה האמורה בתורה, אם עשה להנאת גופו או להשלים תאותו הרי זה מגונה, ואפילו אם נתכוון כדי שיהיו לו בנים שישמשו אותו וימלאו מקומו אין זה משובח, אלא אם כן נתכוון שיהיו לו בנים לעבודת בוראו, או שנתכוון לשמש מטתו לקיים עונה האמורה בתורה כאדם הפורע חובו.

השיחה כיצד - אין צ"ל לספר לשון הרע ונבלות פה, אלא אפילו לספר בדברי חכמים צריך שתהיה כוונתו לעבודת הבורא או לדבר המביא לעבודתו.

כללו של דבר, חייב אדם לשום עיניו ולבו על דרכיו ולשקול את כל מעשיו במאזני שכלו, וכשרואה דבר שיבא לידי עבודת הבורא יתעלה יעשהו, ואם לאו לא יעשנו. ומי שמדות הללו מצויות בו, נמצא עובד את בוראו כל ימיו, אפילו בשעת שבתו וקומו והלוכו ובשעת משאו ומתנו ואפילו באכילתו ושתייתו ואפילו בתשמישו ובכל צרכיו. ועל הדרך הזה זקף רבינו הקדוש אצבעותיו למעלה בשעת מיתתו ואמר גלוי וידוע לפניך שלא נהניתי מהם אלא לשם שמים. עד כאן.[1]

ואם ישן שינת עראי מיושב על אצילי ידיו, אין צריך לברך ברכת התורה כשיחזור ללמוד. אבל אם ישן על מטתו, הוא קבע וצריך לברך. ואם השכיב עצמו על מטתו לישן ולא יוכל לישן, לא הוי הפסק ואין צריך לברך.

בית יוסף[עריכה]

אחר שגמר סעודתו יחזור ללמוד וכו':

ואם ישן שינת עראי וכו' עד סוף הסימן נתבאר בסימן מ"ז:

כתב האגור בסי' ג' בשם רבינו יהודה משפייר"א שכאשר נעור משנתו של שינת היום צריך לברך אלהי נשמה עכ"ל וכ"כ בשבלי הלקט בשם רבינו שמחה וה"ר אביגדור הכהן ולא נהגו כן:

בית חדש (ב"ח)[עריכה]

אחר שגמר סעודתו יחזור ללמוד וכו' כצ"ל:

ואם ישן שינת עראי וכו' נתבאר בסימן מ"ז דלא צריך לברך ברכת התורה אפילו ישן על מטתו וכן כשניעור משנתו א"צ לברך אלהי נשמה:


  1. ^ כלומר, עד כאן העתקת דברי רבינו יונה בפירושו למסכת אבות.