ט"ז על אורח חיים קצח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]

וה"ה אם היה שם כשגמרו כו'. נראה דכ"כ לרבותא דל"ת כיון דגמ' הזכירה נכנס א' כו' סד"א דזה היה שם בשע' גמרה לאכול ולא חשק לאכול עמהם ולברך עמהם א"כ אין האכילה חביבה בעיניו וסילק עצמו מברכת של הזן ולא חייב להחזיק טובה להש"י על אותה האכילה שאכלו האחרים קמ"ל דלא אמרינן הכי ונ"ל הטעם שהצריכו לזה הבא שם לענות או ברוך הוא או אמן דאין מן הראוי שיהיה שום אדם אצל חבורה שנותנין שבח והודיה לו ית' והוא שותק ע"כ כשבא בשע' שאומר המברך נברך יעלה הוא עם העונים ברוך הוא וכשבא בשעה שעונים יענה אמן כי אין שייך אז לומר ברוך הוא ומבורך שמו דזה הוא לשומע אומר נברך ומ"ה נראה פשוט אם בא אחר סיום העונים וכבר התחיל המברך לומר ברוך שאכלנו לא יענה זה כלום כי אין שם שייכות לומר שום דבר כיון שאחרים שאכלו הם שותקים אין עליו שום חיוב כלל. ובלבוש כ' שגם בזה יענה אמן ואין נכון לפענ"ד: