חפץ חיים על ספרא/אמור/פרק ה
חפץ חיים על הספרא
מפרשים על הפרק: מלבי"ם | חפץ חיים | קרבן אהרן | הר"ש | רבינו הלל | הראב"ד | עשירית האיפה
ביאור - פרק ה[עריכה]
(א) יאמר גרושה וכו': קאי אקרא דכתיב "ואשה כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה", ושאל התנא יאמר גרושה שהיא חוזרת וכל שכן אלמנה.
(ב) אלמנה להחמיר עליה וכו': דביש לה זרע לא תחזור וגרושה להקל עליה דבאין לה זרע תחזור.
(ג) ת"ל וזרע אין לה: פי' מדכתיב אין ביו"ד דהוא יתר, דמצינו "מאן יבמי" דכתיב בלא יו"ד, והכא כתיב ביו"ד -- שמע מינה דאתי למדרש "אין" בשלימות, שאפילו זכר מזרע אין לה, דהיינו אם יש לה זרע זרעה גם כן מעכב אותה מלאכול בתרומה.
בת כהן שניסת לישראל: והישראל מת.
והלכה הבת ונשאת לכהן וכו': דרך אגב משמיענו דאף זרע זרעה כזו שהוא כה"ג אפילו הכי פוסל את אם אמו שיש לה זרע זרעה מישראל.
(ד) זרע פסול מנין ת"ל וזרע אין לה: ואף דאפקתיה לעיל לזרע זרעה מסיק בגמרא (קידושין ד, א) דלזרע זרעה לא איצטריך קרא דבני בנים הרי הן כבנים, כי איצטריך קרא לזרע פסול.
כיצד בת ישראל לכהן ובת כהן לישראל: ובשניהם מיירי שהבעל מת. והנה באמת הו"ל לתנא למינקט בציורו רק בת כהן לישראל ואגב נקט בת ישראל לכהן, להשמיענו דכשם שזרע זרעה פסול מהני לפסול אותה מן התרומה כן בבת ישראל לכהן מהני זרע זרעה פסול להאכילה תרומה.
והלכה הבת וניסת וכו': וגם היא מתה.
בת ישראל לכהן תאכל בתרומה: דהא יש לה ממנו זרע זרעה, אף על גב דהוא פסול. וכן להיפך בבת כהן לישראל.
(ה) וילדה ממנו בן: והבן מת.
יכול יפסול: אצל בת כהן לישראל או יאכיל אצל בת ישראל לכהן.
תלמוד לומר אין לה: דמשמע דהזרע נחשב על שמה, יצא הזרע מן השפחה ומן הנכרית דבשפחה כתיב "האשה וילדיה תהיה לאדוניה" -- אלמא דהזרע נחשב על שמה. וגם בישראל שבא על הנכרית מוכיח הגמרא ביבמות דף כ"ג מקרא דאין קרוי "בנך" אלא "בנה".