חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות) מתוך

חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ״ו–2026

2242222

ס״ח תשפ״ו, 320.

1.

הגדרות

בחוק זה –

”בית דין“ – בית דין רבני או בית דין שרעי;

”חוק הבוררות“ – חוק הבוררות, התשכ״ח–1968;

”עניין אזרחי“ – עניין שאינו אחד מאלה:

(1)

עניין פלילי;

(2)

עניין מינהלי – הליך שעניינו ביקורת שיפוטית על החלטה של רשות; לעניין זה, ”רשות“ ו”החלטה של רשות“ – כהגדרתן בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000;

(3)

עניין שבסמכות שיפוט של בית דין לפי חוק, לרבות עניין שניתן להסכים לגביו כי יהיה בסמכות השיפוט של בית דין;

(4)

עניין הנוגע להליך שבין בני זוג נשואים או מי שהיו בני זוג נשואים;

(5)

עניין שהמדינה או רשות מקומית היא צד לו;

(6)

(א)

עניין הנמצא בסמכותו של בית הדין לעבודה שאינו יכול לשמש נושא להסכם בוררות לפי כל דין;

(ב)

עניין הנמצא בסמכותו של בית הדין לעבודה במהלך קיומם של יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים, אלא אם כן היוזמה להבאת ההליך לבית הדין הייתה של העובד;

(7)

עניין הנוגע להליכי משמעת.

2.

בוררות בהסכמה

(א)

בית דין רשאי לדון כבורר בעניין אזרחי היכול לשמש נושא להסכם לפי כל דין, ובלבד שמתקיימים שני אלה:

(1)

כל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו את הסכמתם לכך באמצעות חתימה על טופס הבוררות בנוסח שבתוספת הראשונה (להלן – טופס בוררות);

(2)

לבית הדין יש סמכות שיפוט בענייני המעמד האישי לפחות כלפי אחד הצדדים הנוגעים בדבר, או שכל הצדדים הנוגעים בדבר הם תאגידים.

(ב)

פנייה לבית דין תוגש בצירוף טופס בוררות, והוא ייחתם על ידי כל הצדדים הנוגעים בדבר סמוך לפני הגשת הבקשה לבית הדין.

(ג)

על אף האמור בסעיף קטן (ב), צד רשאי להגיש לבית דין בקשה להתדיין לפניו על גבי טופס בוררות, אף אם לא נחתם על ידי כל הצדדים הנוגעים בדבר; הוגש טופס בוררות כאמור, מזכירות בית הדין תשלח לצדדים הנוגעים בדבר שאינם חתומים על הטופס הודעה בנוסח שבתוספת השנייה בדבר הגשת הבקשה ותבהיר כי באפשרותם לחתום על טופס הבוררות.

(ד)

עד לקבלת טופס בוררות חתום על ידי כל הצדדים הנוגעים בדבר, לא יזמין בית הדין את הצדדים לדיון או יורה להם להשיב לתביעה, לא יזומנו עדים, ולא תתקבל כל החלטה בעניין מלבד החלטה טכנית שאינה נוגעת לגופו של סכסוך או מתן סעד בעניינו.

(ה)

בתחילת דיון בהליך בוררות לפי חוק זה יברר בית הדין אם חתימת הצדדים הנוגעים בדבר על טופס הבוררות נעשתה מרצון חופשי, ויבהיר לצדדים הנוגעים בדבר כי ההליך המתקיים הוא הליך בוררות ולא הליך שיפוטי; היה נושא הבוררות עניין הנמצא בסמכותו של בית הדין לעבודה במהלך קיומם של יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים, יברר בית הדין הדתי אם היוזמה להבאת ההליך לפניו הייתה של העובד.

(ו)

בית הדין יהיה רשאי שלא לדון בהליך בוררות לפי חוק זה, מטעמים שיירשמו.

3.

תחולת הדין הדתי

(א)

בלי לגרוע מסמכויות בית הדין לפי כל דין, בהליך בוררות לפי חוק זה רשאי בית הדין לדון ולפסוק בהתאם לדין הדתי שהוא דן לפיו.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), בפסיקת בית דין לפי חוק זה לא תיפגע זכות מהותית של צד שהוא זכאי לה מכוח אלה:

(1)

חוק שיווי זכויות האישה, התשי״א–1951;

(2)

משפט העבודה שאין להתנות עליו, המגן על זכויות עובדים;

(3)

חוק המגן על זכויות אדם עם מוגבלות, כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998;

(4)

חוק החוזים האחידים, התשמ״ג–1982;

(5)

הוראות כל דין החלות על אף כל ויתור והסכם נוגד.

4.

תחולת חוק הבוררות

הוראות חוק הבוררות, למעט סעיפים 23 ו־31 עד 35 בחוק האמור, יחולו על הליך בוררות לפי חוק זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1)

על אף האמור בסעיפים 2 ו־21א(א)(2) לחוק הבוררות, סדרי הדין שיחולו לפני בית דין יהיו סדרי הדין הנהוגים באותו בית דין;

(2)

בלי לגרוע מהוראות סעיפים 21א(ג)(1) ו־24 לחוק הבוררות, לפי העניין, עילה לביטול פסק בוררות בהליך בוררות לפי חוק זה תהיה גם אם בית הדין פסק בניגוד להוראות חוק זה;

(3)

בעניין הנמצא בסמכותו של בית הדין לעבודה, יהיו לבית הדין לעבודה סמכויות בית המשפט בבוררות וכן תהיה לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתובענה שעילתה בפסק בוררות כאמור;

(4)

דין פסק בוררות לפי חוק זה, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית משפט.

5.

ביצוע ותקנות לעניין בית הדין הרבני

השר לשירותי דת ממונה על ביצוע חוק זה לעניין בית הדין הרבני, והוא רשאי, בהסכמת שר המשפטים ונשיא בית הדין הרבני הגדול ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת –

(1)

להתקין תקנות לביצועו, לרבות קביעת אגרות בעד הליכים לפי חוק זה;

(2)

לשנות, בצו, את חלק א׳ לתוספת הראשונה ואת חלק א׳ לתוספת השנייה.

6.

ביצוע ותקנות לעניין בית הדין השרעי

שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה לעניין בית הדין השרעי, והוא רשאי, בהסכמת נשיא בית הדין השרעי לערעורים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת –

(1)

להתקין תקנות לביצועו, לרבות קביעת אגרות בעד הליכים לפי חוק זה;

(2)

לשנות, בצו, את חלק ב׳ לתוספת הראשונה ואת חלק ב׳ לתוספת השנייה.

7.

דיווח לכנסת

מנהל בתי הדין הרבניים ומנהל בתי הדין השרעיים ידווחו לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה בחודש פברואר, על יישום הוראות חוק זה, לפי העניין; הדוח יכלול, בין השאר, פירוט לגבי מספר התיקים שנפתחו בשנה שקדמה למועד הדיווח, בפילוח שלהלן:

(1)

מספר התיקים שנפתחו עם הגשת טופס בוררות חתום על ידי הצדדים לפי סעיף 2(ב);

(2)

מספר התיקים שנפתחו על ידי הצדדים לפי סעיף 2(ג), ומתוכם –

(א)

מספר התיקים שבהם הצד שנשלחה אליו ההודעה שבתוספת השנייה לא הגיב;

(ב)

מספר התיקים שבהם הצד שנשלחה אליו ההודעה שבתוספת השנייה הודיע כי הוא אינו מסכים להליך הבוררות;

(ג)

מספר התיקים שבהם הצד שנשלחה אליו ההודעה שבתוספת השנייה חתם על טופס הבוררות שבתוספת הראשונה והתנהל הליך בוררות לפני בית הדין.

8.

תחילה

לעניין בתי הדין השרעיים, תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו.

9.

הוראות מעבר

עד להתקנת תקנות לקביעת אגרות לפי סעיפים 5(1) ו־6(1) יחולו הוראות תקנות הדיינים (אגרות), התשי״ז–1957, בשינויים המחויבים; לעניין זה, יראו תביעת ממון כאמור בפרט 12 בתוספת הראשונה לתקנות האמורות כעניין אזרחי כהגדרתו בחוק זה.