חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים מתוך

חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים, התשפ״ו–2026

ס״ח תשפ״ו, 602.

מטרה

חוק זה מטרתו לקדם מתן סיוע לבני משפחה של נעדרים ולהתוות את שיתוף הפעולה בין רשויות המדינה הנוגעות בדבר לעניין הטיפול בבני המשפחה ובזכויותיהם.

2.

הגדרות

בחוק זה –

”בן משפחה“ – בן או בת זוג, הורה, בן או בת זוג של הורה, אח, אחות, ילד או ילדה;

”הוועדה“ – הוועדה לסיוע לבני משפחה של נעדר שהוקמה לפי סעיף 3;

”חייל“ ו”פקודות הצבא“ – כהגדרתם בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955;

”נעדר“ – אחד מאלה:

(1)

אזרח ישראלי או תושב ישראל שהתקיימו בו כל אלה:

(א)

הוא היה אמור להגיע לביתו או לכל מסגרת אחרת שהוא שוהה בה ולא חזר לאותו מקום שישים ימים לפחות מיום שנמסרה על כך הודעה למשטרת ישראל;

(ב)

מקום הימצאו אינו ידוע, לא ניתן ליצור עימו קשר וכל המאמצים לעלות על עקבותיו לא צלחו;

(ג)

אין כל ראיה כי אינו בחיים;

(ד)

יש לגביו הכרזה תקפה כנעדר לפי פקודות משטרת ישראל כהגדרתן בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971;

(2)

חייל שצבא הגנה לישראל קבע כי נעלם משירות צבאי, למעט חייל שיש חשד שהיעלמו הוא עבירה לפי סעיפים 92 או 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955;

”השר“ – שר העבודה.

3.

הקמת הוועדה לסיוע לבני משפחה של נעדר

(א)

השר ימנה ועדה שתפקידה לתכלל את המענים שנותנות רשויות המדינה בטיפול בבני משפחה של נעדרים ובהסרת חסמים בטיפול כאמור.

(ב)

אלה חברי הוועדה:

(1)

עובד משרד העבודה שימנה השר, והוא יהיה היושב ראש;

(2)

עובד משרד הרווחה והביטחון החברתי שימנה שר הרווחה והביטחון החברתי;

(3)

עובד המשרד לביטחון לאומי שימנה השר לביטחון לאומי;

(4)

עובד משרד הביטחון או נציג צבא הגנה לישראל שימנה שר הביטחון;

(5)

עובד משרד הבריאות שימנה שר הבריאות;

(6)

עובד משרד הפנים שימנה שר הפנים;

(7)

עובד משרד האוצר שימנה שר האוצר;

(8)

עובד משרד המשפטים שימנה שר המשפטים;

(9)

עובד המוסד לביטוח לאומי שימנה המנהל הכללי של המוסד לביטוח לאומי;

(10)

עובד האפוטרופוס הכללי שימנה האפוטרופוס הכללי.

4.

תפקידי הוועדה וסדרי עבודתה

(א)

אלה תפקידי הוועדה:

(1)

לגבש נהלים להסדרי עבודה קבועים בין משרדי הממשלה והרשויות הציבוריות בעניין בני משפחה של נעדרים (בחוק זה – הנהלים); הנהלים טעונים את אישור השר, לאחר התייעצות עם השר הנוגע בדבר;

(2)

לבחון מקרים פרטניים לשם הפקת לקחים, תיקון ליקויים בטיפול בבני המשפחה ושיפור המענים הניתנים להם.

(ב)

הוועדה תקבע את סדרי עבודתה.

5.

הודעה על נעדר

משטרת ישראל או צבא הגנה לישראל, לפי העניין, יודיעו לוועדה על מי שיש יסוד להניח, בהתאם למידע שברשותם, כי הוא נעדר לפי חוק זה, באופן שלא יפגע בצורכי חקירה, בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה.

6.

מסירת מידע

(א)

גוף ציבורי רשאי למסור לוועדה, לבקשתה, מידע שברשותו הנוגע לנעדר או לבני משפחתו, לשם ביצוע תפקידיה כאמור בסעיף 4, בשים לב לשמירה על פרטיותו של הנעדר ובהתקיים כל אלה, ובלבד שאין במסירת המידע כדי לפגוע בניהול תקין של חקירה:

(1)

אם המידע נוגע לנעדר – בני משפחתו נתנו את הסכמתם למסירת המידע, והוראות סעיף 2א(א)(3) לחוק הגנת הפרטיות יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים, ואם המידע נוגע לבן משפחה של הנעדר – תותנה מסירתו בהסכמתו של אותו בן משפחה;

(2)

הדבר נחוץ במישרין לשם גיבוש הנהלים או בחינת עניינו של הנעדר;

(3)

גילוי המידע אינו אסור על פי דין.

(ב)

הוועדה תציין בבקשתה את הדרך והמועד למסירת המידע.

(ג)

המידע יימסר באופן שאין בו כדי לזהות אדם מסוים, וככל האפשר במידה הנדרשת למטרת בקשת המידע.

(ד)

בסעיף זה –

”גוף ציבורי“ – כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ”גוף ציבורי“ שבסעיף 23 לחוק הגנת הפרטיות;

”חוק הגנת הפרטיות“ – חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981.

7.

חובת יידוע

(א)

משטרת ישראל תיידע בן משפחה של נעדר כאמור בפסקה (1) להגדרה ”נעדר“ באפשרות לפנות לגורמים שלהלן לשם בחינת הזכויות המגיעות לו לפי כל דין:

(1)

המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית הנוגעת בדבר;

(2)

לשכת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים.

(ב)

השר לביטחון לאומי יקבע הוראות לעניין ביצוע סעיף קטן (א).

(ג)

בפקודות הצבא ייקבעו הוראות כאמור בסעיף קטן (א) לעניין יידוע בן משפחה של נעדר כאמור בפסקה (2) להגדרה ”נעדר“.

8.

חובת סודיות

מי שהגיע לידיו מידע לפי חוק זה תוך כדי מילוי תפקידו, ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא למטרה שלשמה נמסר לשם ביצוע חוק זה או על פי צו בית משפט.

9.

שמירת דינים

אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

10.

ביצוע ותקנות

השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

11.

הנוסח שולב בחוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972.

12.

הנוסח שולב בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994.

13.

הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995.