חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה) מתוך ספר החוקים הפתוח

חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס״ו–2006


לפי סעיף 75 לחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016, חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס״ו–2006 – בטל.


הגדרות [תיקון: תשע״א]
בחוק זה –
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”גורם מאשר“ – (נמחקה);
”עבירת ביטחון“ – עבירה כמפורט להלן, שנעברה בנסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש לפגיעה בביטחון המדינה וכן בזיקה לפעילות טרור:
(1)
עבירה מהעבירות המנויות בסעיף 35(ב)(1) עד (5) לחוק המעצרים, למעט –
(א)
סעיפים 102(ב), 103, 111 סיפה לענין גרם ברשלנות של מסירת ידיעה, 113א, 115(א) רישה, 146 ו־147 לחוק העונשין;
(ב)
(ג)
(ד)
(2)
”קצין ממונה“ – כל אחד מאלה:
(1)
(2)
ראש צוות חוקרים בשירות הביטחון הכללי.
שינויים בתחולת חוק המעצרים על עצור בעבירת ביטחון
בתקופת תוקפו של חוק זה יחולו הוראות חוק המעצרים על עצור החשוד בביצוע עבירת ביטחון (בחוק זה – עצור בעבירת ביטחון), בשינויים המפורטים בחוק זה.
השהיה של הבאת עצור בעבירת ביטחון לפני שופט [תיקון: תשס״ח, תשע״א]
(א)
על אף הוראות סעיפים 17(ג) ו־29(א) לחוק המעצרים, ובלי לגרוע מהוראות סעיף 30 לאותו החוק
(1)
קצין ממונה רשאי, אם שוכנע כי הפסקת החקירה לצורך הבאת עצור בעבירת ביטחון לפני שופט עלולה לפגוע פגיעה ממשית בחקירה – להשהות הבאת העצור לפני שופט לתקופה שלא תעלה על 48 שעות מתחילת המעצר;
(2)
קצין ממונה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב ובאישור ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי, אם שוכנע כי הפסקת החקירה לצורך הבאת עצור בעבירת ביטחון לפני שופט, עלולה לפגוע פגיעה ממשית בחקירה שיש בה כדי לסכל מניעת פגיעה בחיי אדם – להשהות את הבאת העצור לפני שופט לתקופה נוספת על התקופה האמורה בפסקה (1), שלא תעלה על 24 שעות;
(3)
בית משפט רשאי, במקרים חריגים, לבקשת ראש שירות הביטחון הכללי שהוגשה בכתב בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, אם שוכנע כי הפסקת החקירה לצורך הבאת עצור בעבירת ביטחון לפני שופט עלולה לפגוע פגיעה ממשית בחקירה שיש בה כדי לסכל מניעת פגיעה בחיי אדם – להורות על השהיית הבאתו של העצור לפני שופט לתקופה נוספת על התקופות האמורות בפסקאות (1) ו־(2), שלא תעלה על 24 שעות; דיון לפי פסקה זו יתקיים שלא בנוכחות העצור.
(ב)
השהה קצין ממונה או בית משפט הבאת עצור בעבירת ביטחון לפני שופט, לפי הוראות סעיף קטן (א), יתעד בית המשפט בכתב את המועד שבו הובא העצור לפני שופט.
מעצר לפני הגשת כתב אישום [תיקון: תשע״א]
לענין עצור בעבירת ביטחון, יקראו את סעיף 17 לחוק המעצרים כך:
(1)
בסעיף קטן (א), בתחילתו יקראו ”על אף הוראת סעיף 13(א)(3) סיפה“, במקום אישום ”תקופת המעצר על 15 ימים“ יקראו ”תקופת המעצר על 20 ימים ובלבד ששופט לא יצווה על מעצר לתקופה העולה על 15 ימים, אלא אם כן שוכנע כי אם לא יוחזק העצור במעצר לצורך המשך החקירה, קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם“ובלא הסיפה החל במילים ”אין בהוראות סעיף קטן זה“;
(2)
בסעיף קטן (ב), במקום ”30 ימים“ יקראו ”35 ימים“.
הארכת מעצר [תיקון: תשע״א]
על אף הוראות סעיף 16(2) לחוק המעצרים, לעניין נוכחותו של עצור בעבירת ביטחון בדיון בהארכת מעצרו בתקופת המעצר כאמור בסעיף 4, ציווה ביתה משפט, בנוכחות העצור, על מעצרו לתקופה הקצרה מ־20 ימים, רשאי שופט של בית המשפט העליון לבקשת ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי שהוגשה בכתב בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, להאריך את מעצרו של עצור כאמור שלא בנוכחותו, אם שוכנע כי אם תופסק החקירה לשם הבאת העצור לדיון קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם; הארכת מעצר כאמור תהא לתקופות נוספות שלא יעלו על 72 שעות כל אחת, ובלבד שסך התקופות שבהן יוארך המעצר בלא נוכחות העצור לא יעלה על 144 שעות, או לא יעלה על יתרת התקופה שנותרה עד תום 20 ימים ממועד הדיון שהתקיים בנוכחותו, לפי הקצר.
עיון חוזר [תיקון: תשע״א]
(א)
לא יתקיים דיון בבקשה לעיון חוזר שהוגשה לפי סעיף 52 לחוק המעצרים, בהחלטה הנוגעת למעצרו של עצור בעבירת ביטחון שטרם הוגש נגדו כתב אישום, אלא אם כן שוכנע בית המשפט, לאחר שקיים דיון מקדמי, כי התקיימה עילה לבקשה כאמור באותו סעיף; דיון מקדמי בשאלה אם התקיימה עילה כאמור, יתקיים שלא בנוכחות העצור.
(ב)
על אף הוראות סעיף 57 לחוק המעצרים, קבע בית המשפט כי התקיימה עילה כאמור בסעיף 52 לחוק המעצרים, רשאי הוא, לבקשת ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי, להורות כי הדיון בבקשה לעיון חוזר יתקיים שלא בנוכחות העצור, אם שוכנע כי אם תופסק החקירה לשם הבאת העצור לדיון קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם.
ערר [תיקון: תשע״א]
(א)
(1)
על אף הוראות סעיף 53(ג) לחוק המעצרים, ערר על החלטת בית משפט לפי סעיף 53 לחוק המעצרים, בעניין הנוגע למעצרו של עצור בעבירת ביטחון שטרם הוגש נגדו כתב אישום, יוגש לבית המשפט בתוך 30 שעות ממועד מתן ההחלטה; ואולם רשאי בית המשפט, בעת שהורה על מעצרו של עצור בעבירת ביטחון שטרם הוגש נגדו כתב אישום, להאריך את המועד האמור מטעמים שיירשמו, אם שוכנע כי הדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין לעצור; בית המשפט יקיים את הדיון בערר בתוך 24 שעות מהשעה שבה הוגש במזכירות בית המשפט, או הוגש בדרך אחרת לפי נוהל שקבע מנהל בתי המשפט, והכל בתוך 30 השעות האמורות;
(2)
על אף האמור בפסקה (1), שבתות וחגים לא יובאו במניין השעות; דיון שעל בית המשפט לקיימו במוצאי שבת או חג, רשאי בית המשפט לקיימו בתוך שש שעות מעת צאת השבת או החג; לעניין זה, ”חג“ – כהגדרתו בסעיף 29 לחוק המעצרים.
(ב)
על אף הוראות סעיף 57 לחוק המעצרים, רשאי בית המשפט הדן בערר כאמור בסעיף קטן (א), לבקשת ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי, להורות כי דיון בערר כאמור יתקיים שלא בנוכחות העצור, אם שוכנע כי אם תופסק החקירה לשם הבאת העצור לדיון קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם.
הוראות לעניין נוכחות עצור [תיקון: תשע״א]
(א)
חדלה להתקיים העילה שבשלה לא הובא עצור בעבירת ביטחון לדיון בהארכת מעצר, בבקשה לעיון חוזר או בערר לפי סעיפים 5, 5א(ב) או 5ב(ב), יובא העצור לפני בית המשפט בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום 24 שעות מהמועד שבו חדלה להתקיים העילה כאמור.
(ב)
(1)
החלטת בית המשפט שהתקבלה בדיון שהתקיים שלא בנוכחות עצור בעבירת ביטחון לפי סעיפים 5, 5א(ב) או 5ב(ב), תובא לידיעת העצור בהקדם האפשרי, אלא אם כן הורה ביתה משפט אחרת, לבקשת נציג המדינה, אם שוכנע כי יש בכך כדי לסכל מניעת פגיעה בחיי אדם;
(2)
החלטת בית המשפט שהתקבלה בדיון המקדמי לפי סעיף 5א(א), תובא לידיעת העצור בהקדם האפשרי, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, לבקשת נציג המדינה, אם שוכנע כי יש בכך כדי לפגוע פגיעה ממשית בחקירה.
(ג)
הוראות סעיף 15(ג) עד (ח) לחוק המעצרים יחולו, בשינויים המחויבים, גם על דיון בשאלת נוכחות העצור בהליכים כאמור בסעיף זה.
ייצוג בידי סניגור [תיקון: תשע״א]
דיון שלא בנוכחות עצור בעבירת ביטחון לפי סעיפים 5, 5א(ב) ו־5ב(ב) יתקיים בנוכחות סניגורו של העצור, ואם אינו מיוצג, ימנה לו השופט סניגור; ואולם, לא נכח סניגור בדיון כאמור, ימנה השופט לעצור סניגור לצורך הדיון כאמור בסעיף זה בלבד, ורשאי הוא להורות על הארכת תקופת המעצר כאמור בסעיף 5 לתקופה קצרה הכרחית בנסיבות הענין עד שסניגור יהיה נוכח בדיון.
אצילת סמכויות היועץ המשפטי לממשלה [תיקון: תשע״א]
היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה ולמשנה לפרקליט המדינה את הסמכויות הנתונות לו לפי סעיף 3(א)(3).
דיווח לכנסת [תיקון: תשס״ח, תשע״א]
במהלך התקופה שמיום תחילתו של חוק זה ועד תום תקופת תוקפו, ידווח שר המשפטים לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, מדי שישה חודשים, על יישומו; הדיווח יכלול, בין השאר, את מספר המקרים שבהם –
(1)
השהה קצין ממונה הבאת עצור בעבירת ביטחון לפני שופט לפי הוראות סעיף 3(א)(1) או (2), לרבות פירוט בדבר תקופות ההשהיה;
(1א)
הורה בית משפט על השהיית הבאתו של עצור בעבירת ביטחון לפני שופט לפי הוראות סעיף 3(א)(3);
(2)
ציווה שופט על מעצרו של עצור בעבירת ביטחון כאמור בסעיף 17(א) לחוק המעצרים כנוסחו בסעיף 4(1) לחוק זה, לרבות פירוט בדבר התקופות שבהן הוחזק במעצר כאמור בסעיף 17(ב) לחוק המעצרים כנוסחו בסעיף 4(2) לחוק זה ולרבות פירוט בדבר התקופות שבהן הוחזק במעצר לתקופה העולה על 15 ימים;
(3)
האריך בית המשפט העליון את מעצרו של עצור בעבירת ביטחון שלא בנוכחות העצור לפי הוראות סעיף 5, לרבות פירוט בדבר התקופות שבהן הוחזק במעצר;
(4)
הורה בית המשפט על קיום דיון לפי הוראות סעיף 5א(ב), או 5ב(ב);
(5)
הורה בית המשפט שלא להביא את החלטתו לידיעת העצור לפי הוראות סעיף 5ג(ב) וכן את המועד שבו הובאה לידיעת העצור החלטת בית משפט שהתקבלה בדיון שהתקיים שלא בנוכחותו כאמור בסעיף האמור;
(6)
מונה לעצור סניגור לפי הוראות סעיף 6;
(7)
הופעלה יותר מסמכות אחת מהסמכויות לפי הוראות סעיפים 3(א)(2) ו־(3), 4, 5, 5א(ב) או 5ב(ב), וסעיף 35 לחוק המעצרים, וכן את פירוט הסמכויות שהופעלו.
תוקף [תיקון: תשס״ח, תשע״א, תשע״ג, תשע״ו]
חוק זה יעמוד בתוקפו עד יום ב׳ בטבת התשע״ז (31 בדצמבר 2016).


התקבל בכנסת ביום א׳ בתמוז התשס״ו (27 ביוני 2006).
  • אהוד אולמרט
    ראש הממשלה
  • חיים רמון
    שר המשפטים
  • משה קצב
    נשיא המדינה
  • דליה איציק
    יושבת ראש הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.