הממשלה לא תאשרר הסכם הטעון אשרור ולא תחתום על הסכם שאינו טעון אשרור, שלפיו המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו על שטח, לרבות הסכם הכולל התחייבות לעתיד והתחייבות המותנית בתנאים, אלא לאחר שההסכם אושר בידי הכנסת ובמשאל עם, לפי הוראות חוק זה.

(ב)

החלטת הממשלה שלפיה המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו עוד על שטח שלא בדרך של הסכם כאמור בסעיף קטן (א), טעונה אישור בידי הכנסת ובמשאל עם, לפי הוראות חוק זה, בשינויים המחויבים כאילו היתה הסכם כאמור.

1ב.

חזרת הממשלה מהסכם [תיקון: תשע״א]

הגישה הממשלה הסכם כאמור בסעיף 1א ליושב ראש הכנסת, והודיעה לכנסת וליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי היא חוזרת בה מכוונתה לאשרר את ההסכם או לחתום עליו, לא יובא ההסכם לאישור הכנסת או לא ייערך משאל עם במועד שנקבע לכך, לפי העניין.

[תיקון: תשע״א]

פרק ב׳: אישור הכנסת

2.

אישור הכנסת [תיקון: תשע״א]

(א)

הממשלה תגיש הסכם כאמור בסעיף 1א ליושב ראש הכנסת, אשר יניחו בלא דיחוי על שולחן הכנסת לצורך אישורו בכנסת; בתקופת פגרת הכנסת יכנס יושב ראש הכנסת את הכנסת לצורך הנחת ההסכם כאמור.

(ב)

יושב ראש הכנסת יביא את ההסכם לאישור הכנסת לאחר שחלפו לפחות שבועיים ולכל היותר ארבעה שבועות מיום הנחתו על שולחן הכנסת, או תקופה ארוכה יותר שעליה הודיעה הממשלה ליושב ראש הכנסת.

(ג)

אישור הכנסת לפי סעיף זה יהיה ברוב חבריה.

(ד)

יושב ראש הכנסת יודיע ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, בלא דיחוי, על אישור הכנסת לפי סעיף זה, ויפרסם על כך הודעה ברשומות.

[תיקון: תשע״א]

פרק ג׳: משאל עם

3.

משאל עם [תיקון: תשע״א]

(א)

הסכם שאושר על ידי הכנסת כאמור בסעיף 2, טעון גם אישור במשאל עם, שיתקבל ברוב הקולות הכשרים של המשתתפים במשאל.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), הסכם שהכנסת אישרה ברוב של שמונים חברי הכנסת, אינו טעון גם אישור במשאל עם.

4.

המועד לעריכת משאל העם [תיקון: תשע״א]

אישרה הכנסת הסכם כאמור בסעיף 2, ייערך משאל העם ביום ג׳ האחרון שלפני תום 90 הימים מיום החלטת הכנסת, אלא אם כן החליטה הכנסת ברוב חבריה, בתוך חמישה ימים מיום האישור כאמור, על עריכת משאל העם במועד מאוחר יותר, אך לא יאוחר מעשרה ימים מהמועד הקבוע לעריכתו לפי סעיף זה.

5.

בחירות לכנסת ומשאל העם [תיקון: תשע״א]

על אף האמור בסעיף 4, אישרה הכנסת הסכם כאמור בסעיף 2, ובתקופה שתחילתה 30 ימים מיום האישור וסיומה 120 ימים מאותו יום חל יום הבחירות לכנסת, ייערך משאל העם ביום הבחירות לכנסת.

6.

הזכות להשתתף במשאל העם [תיקון: תשע״א]

זכאי להשתתף במשאל העם מי שהיה זכאי להשתתף בבחירות לכנסת לו היו מתקיימות במועד עריכת משאל העם.

7.

השאלה במשאל העם, פתקי ההצבעה והתוצאות [תיקון: תשע״א]

(א)

(1)

השאלה שתוצג לבוחר במשאל העם תהיה ”האם את/ה בעד או נגד ההסכם בין מדינת ישראל לבין [שמות הצדדים] שאישרה הכנסת ביום [תאריך אישור הכנסת]?“.

(2)

הביאה הממשלה לאישור הכנסת החלטה כאמור בסעיף 1א(ב), תוצג לבוחר במשאל העם השאלה ”האם את/ה בעד או נגד החלטת הממשלה שמספרה [מספר ההחלטה] שאישרה הכנסת ביום [תאריך אישור הכנסת]?“.

(ב)

יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ישלים את הפרטים החסרים בשאלה האמורה בסעיף קטן (א)(1) או (2); השאלה בנוסחה המלא תוצג בכל תא הצבעה כפי שיקבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית.

(ג)

פתקי ההצבעה במשאל העם יישאו את המילים ”בעד“ או ”נגד“.

(ד)

היה מספר המצביעים בעד גדול ממספר המצביעים נגד – אושר ההסכם במשאל העם או אושרה ההחלטה במשאל העם, לפי העניין.

8.

יום עריכת משאל העם – יום בחירה [תיקון: תשע״א]

(א)

יום עריכת משאל העם לפי חוק זה הוא יום בחירה; בחר העובד ביום כיום חופשה, יובא היום במניין ימי החופשה שלו; בסעיף זה, ”יום בחירה“ – יום שהבחירה בידי העובד לצאת בו לחופשה או לעבוד.

(ב)

ועדת הבחירות המרכזית רשאית לקבוע את סוגי העבודות והשירותים שאין להפסיקם ביום עריכת משאל העם ואת סוגי העובדים שהוראות סעיף קטן (א) לא יחולו עליהם, וכן רשאית היא לקבוע את השעות וההסדרים שיחולו ביום זה.

9.

החלת הוראות חוק הבחירות [תיקון: תשע״א, תשע״ה, תשע״ז]

(א)

משאל העם ייערך בדרך שבה נערכות הבחירות לכנסת, וועדת הבחירות המרכזית תהא אחראית על עריכתו.

(ב)

על משאל העם יחולו ההוראות לפי חוק הבחירות כאילו היה בחירות לכנסת, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה בהוראות חוק הבחירות המפורטות להלן, ככל שלא נקבעו בחוק זה הוראות אחרות באותו עניין:

הנוסח שולב בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ״ט–1969 (התאמות לעריכת משאל עם).

(ג)

בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), לעניין הוראות העונשין הקבועות בפרק י״א לחוק הבחירות, דין משאל העם כדין הבחירות לכנסת, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה בהוראות חוק הבחירות המפורטות להלן:

הנוסח שולב בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ״ט–1969 (התאמות לעריכת משאל עם).

(ד)

חל יום משאל העם ביום הבחירות לכנסת כאמור בסעיף 5 יחולו הוראות אלה:

(1)

פנקס הבוחרים, אזורי הקלפי, מקומות הקלפי והקלפיות שלפי חוק הבחירות ישמשו גם לעניין משאל העם; ועדת הבחירות המרכזית, הוועדות האזוריות וועדות הקלפי שלפי חוק הבחירות יפעלו גם לעניין משאל העם ולא יחול האמור בסעיף קטן (ב) לעניין הרכב ועדות הקלפי; והכל לפי המועדים שנקבעו בחוק הבחירות לעניינים אלה;

(2)

הוראות חוק הבחירות יחולו לעניין הבחירות לכנסת, ובשינויים האמורים בסעיף קטן (א), בסעיף קטן (ב) בפסקאות (11), (13), (17) עד (20), (22), (23) למעט פסקת משנה (א)(1) שבה, (25), (26), (30), (32), (36), (37) ובסעיף קטן (ג) – לעניין משאל העם, והכל גם בשינויים אלה בהוראות חוק הבחירות המפורטים בסעיף קטן (ה).

(ה)

הנוסח שולב בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ״ט–1969 (התאמות לעריכת משאל עם ובחירות לכנסת).

10.

החלת הוראות חוק התעמולה [תיקון: תשע״א]

(א)

הוראות חוק התעמולה, כפי שהן חלות לקראת בחירות לכנסת ובתקופות הקבועות בחוק האמור, יחולו לקראת משאל עם, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה בהוראות חוק התעמולה המפורטות להלן:

הנוסח שולב בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959 (התאמות לעריכת משאל עם).

(ב)

בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), לעניין הוראות עונשין וצווים, הקבועות בסעיפים 17, 17א, 17ב ו־17ג לחוק התעמולה, דין משאל העם כדין הבחירות לכנסת בשינויים המחויבים ובשינויים אלה בהוראות המפורטות להלן בחוק התעמולה:

הנוסח שולב בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959 (התאמות לעריכת משאל עם).

(ג)

חל יום משאל העם ביום הבחירות לכנסת כאמור בסעיף 5 –

(1)

הוראות חוק התעמולה, למעט סעיף 5 שבו, יחולו על כל תעמולה הנעשית בידי מפלגה המתמודדת בבחירות, סיעה או רשימת מועמדים, מטעמן או למענן, בין אם עסקה התעמולה בבחירות לכנסת ובין אם עסקה במשאל העם;

(2)

הוראות חוק התעמולה, בשינויים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), יחולו על תעמולה לקראת משאל העם, הנעשית בידי אדם או גוף שאינו מנוי בפסקה (1), ובלבד שאין בה משום תעמולה למען מפלגה או רשימת מועמדים מסוימת או למען מועמד מסוים;

(3)

סמכויות יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לפי הוראות סעיף 17ג לחוק התעמולה, בשינויים האמורים בסעיף קטן (ב), יחולו גם בקשר לתעמולת בחירות.

11.

סמכות יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית [תיקון: תשע״א]

התעורר ספק בקשר להחלת הוראות חוק הבחירות או הוראות חוק התעמולה לעניין משאל העם, יכריע בדבר יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, ביוזמתו או על פי בקשה של חבר ועדת הבחירות המרכזית.

12.

החלת הוראות חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים) [תיקון: תשע״א]

לעניין סעיף 1(4) לחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1956, יראו את משאל העם לפי חוק זה כאילו היה בחירות לכנסת.

13.

עבירת בחירות לעניין מאסר על־תנאי [תיקון: תשע״א]

לעניין פסקאות (1) ו־(3) להגדרה ”עבירת בחירות“ שבסעיף 52(ב)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977, יראו עבירת בחירות גם עבירה לפי חוק הבחירות או עבירה לפי חוק התעמולה, כפי שהוחלו לעניין משאל העם לפי חוק זה.

14.

החלת הוראות חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות [תיקון: תשע״א]

לעניין חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ״ו–1996, יראו את משאל העם לפי חוק זה כאילו היה בחירות לכנסת.

15.

[תיקון: תשע״א, תשע״ז]

(בוטל).