חוק נפגעי תאונות דרכים (סיוע לבני משפחה)
חוק נפגעי תאונות דרכים (סיוע לבני משפחה) מתוך 
חוק נפגעי תאונות דרכים (סיוע לבני משפחה), התשס״ב–2002
ס״ח תשס״ב, 130; תשס״ו, 382; תשע״ח, 112, 748, 748.
קביעת תחילה: ק״ת תשס״ז, 22. הארכת הוראת שעה: ק״ת תשע״ג, 1128.
הגדרות
בחוק זה –
”בן משפחה“ – בן זוג, ילד, הורה, אח, אחות, או בן משפחה אחר שהיה תלוי בנפגע תאונת דרכים;
”נפגע תאונת דרכים“ – אדם שנפטר כתוצאה מתאונת דרכים;
”תאונת דרכים“ – כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975;
”השר“ – שר העבודה והרווחה.
מרכז סיוע לבני משפחה של נפגעי תאונות דרכים
(א)
מוקם בזה, במשרד העבודה והרווחה, מרכז סיוע לבני משפחתם של נפגעי תאונות דרכים, שימומן לפי הוראות סעיף 6 (להלן – המרכז).
(ב)
המרכז ינוהל על ידי מנהל שימנה השר מבין עובדי המדינה שבמשרדו; למרכז יהיה צוות היגוי ואלה חבריו:
(1)
שלושה נציגי משרדי הממשלה שימנה השר הממונה על אותו משרד מבין עובדי המדינה שבמשרדו והם: משרד העבודה והרווחה שנציגו יהיה היושב ראש, משרד התחבורה ומשרד הבריאות;
(2)
נציג המשטרה שימנה השר לביטחון הפנים מבין המשרתים במשטרת ישראל;
(3)
נציג המוסד לביטוח לאומי שימנה השר מבין עובדי המוסד;
(4)
חמישה נציגי ציבור שימנה השר והם: פסיכולוג הרשום בפנקס הפסיכולוגים לפי חוק הפסיכולוגים, התשל״ז–1977, עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996, נציג המרכז לשלטון מקומי ושני נציגים של ארגונים המייצגים נפגעי תאונות דרכים.
(ג)
צוות ההיגוי ייעץ למנהל המרכז בנושאים הקשורים בפעילות המרכז.
(ד)
חבר צוות ההיגוי לא יהיה זכאי לתמורה בעד שירותיו לפי חוק זה, ואולם הוא יהיה זכאי להחזר הוצאות סבירות שהוציא במילוי תפקידו, כפי שייקבע.
מטרות המרכז ותפקידיו
(א)
מטרות המרכז ותפקידיו הם:
(1)
להעביר ליחידה המשטרתית את הסכומים למימון ההקמה, ההדרכה והפעילות שלה;
(2)
לקדם ולשפר את הסיוע הניתן לבני משפחתו של נפגע תאונת דרכים, באמצעות משרדי ממשלה ורשויות מקומיות, או באמצעות גופים או יחידים שמטרתם מתן סיוע לבני משפחתם של נפגעי תאונות דרכים ולמי שנפצעו או שנחבלו בתאונות דרכים;
(3)
לייעל ולתאם את הטיפול בבני משפחתם של נפגעי תאונות דרכים;
(4)
לבצע מחקרים, סקרים ובדיקות אחרות לצורך גיבוש מדיניות סיוע לבני משפחתם של נפגעי תאונות דרכים;
(5)
להכין חומר כתוב הכולל מידע בדבר זכויותיהם של בני משפחתם של נפגעי תאונות דרכים ובדבר שירותי קהילה ומוסדות לייעוץ ולטיפול בבני משפחתם של נפגעי תאונות דרכים, שיימסר למשפחה;
(6)
ליזום ולסייע בהקמה והנחיה של קבוצות תמיכה לבני משפחתם של נפגעי תאונות דרכים;
(7)
לפעול בכל נושא אחר שהמרכז ימצא לנכון, לצורך תיאום וקידום הטיפול בבני משפחה של נפגעי תאונות דרכים או במי שנפצעו או שנחבלו בתאונת דרכים.
(ב)
מנהל המרכז, בהתייעצות עם צוות ההיגוי, יחליט על הפעולות הנדרשות לצורך ביצוע המטרות המפורטות בסעיף קטן (א), ובכפוף להוראות סעיף 6(ב) על ייעוד כספי המרכז ומימון הפעולות שאושרו, כאמור, במסגרת תקציב המרכז.
(ג)
פעולות המרכז לפי חוק זה ייעשו, ככל האפשר, בעזרת מתנדבים מקרב בני משפחותיהם של נפגעי תאונות דרכים.
היחידה המשטרתית
במשטרת ישראל תוקם יחידה שתרכז את ההודעות בנוגע לנפגעי תאונות הדרכים ותהיה אחראית למתן הודעות לבני משפחתם של הנפגעים, כאמור בסעיף 5 (בחוק זה – היחידה המשטרתית); היחידה המשטרתית תעביר למרכז נתונים על פעולותיה.
מסירת הודעה לבני משפחה
(א)
נפטר אדם כתוצאה מתאונת דרכים, תימסר על כך הודעה לבן משפחתו; ההודעה תימסר על ידי שוטר, שילווה על ידי מי שמונה לכך על ידי הרשות המקומית וכן על ידי נציגי גורמים אחרים, ככל שנדרש בנסיבות הענין; לצורך זה תמנה כל רשות מקומית נציג מבין עובדיה או שלא מבין עובדיה.
(ב)
רשות מקומית תמנה עובד, שיהיה אחראי לקיום הקשר השוטף עם היחידה המשטרתית ולתיאום בתוך הרשות המקומית, ובינה לבין הגורמים הנוספים שימונו, כאמור בסעיף קטן (א), בין השאר לשם הבטחת ליווי לשוטר בעת מסירת ההודעה בהתאם להוראות אותו סעיף קטן.
מימון [תיקון: תשס״ו, ק״ת תשס״ז, ק״ת תשע״ג, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ח־3]
(א)
לשם מימון פעולות המרכז יועבר תקציב ממשרד האוצר, מתוך תקציב המדינה המיועד לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שהוקמה לפי חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, התשס״ו–2006 (להלן – החוק); הסכום שיועבר כאמור לא יהיה נמוך מהסכום שהועבר למרכז בשנת התקציב 2006.
(ב)
מחצית מהסכום האמור בסעיף קטן (א) יועבר ליחידה המשטרתית, באמצעות המרכז; שר האוצר, בהתייעצות עם השר והשר לביטחון הפנים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע שיעור אחר.
(ג)
שר האוצר רשאי לקבוע מועדים וליתן הוראות בכל הנוגע להעברת הסכומים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו־(ב).
סייג לתחולה
חוק זה לא יחול על בני משפחתו של מי שנפגע בתאונת דרכים –
(1)
בתקופת שירותו הצבאי ועקב שירותו;
(2)
בפגיעת איבה, כהגדרתה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970.
ביצוע
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו, לרבות לענין מסירת הודעה למשפחה בהתאם להוראות סעיף 5.
תחילה
תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו.
נתקבל בכנסת ביום כ״ב בשבט התשס״ב (4 בפברואר 2002).
- אריאל שרון
ראש הממשלה - שלמה בניזרי
שר העבודה והרווחה - משה קצב
נשיא המדינה - אברהם בורג
יושב ראש הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.