חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים)

חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים) מתוך

חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס״ו–2005

---

ס״ח תשס״ו, 174; תשס״ז, 28; תשע״ב, 508; תשע״ט, 252; תשפ״ד, 176.

---

1.

מטרה

חוק זה בא להגן על אינטרסים ביטחוניים של מדינת ישראל בתאגידים ביטחוניים.

2.

הגדרות [תיקון: תשע״ט, תשפ״ד]

בחוק זה –

”אינטרס ביטחוני“ – כמשמעותו בסעיף 3(ב);

”אמצעי שליטה“ – כל אחד מאלה:

(1)

זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;

(2)

הזכות או היכולת למנות, לבד או עם אחר, דירקטור או מנהל כללי, ובתאגיד שאינו חברה, בעלי תפקידים דומים;

(3)

הזכות למניה המקנה זכות מהזכויות המפורטות בפסקאות (1) או (2) או זכות דומה אחרת בתאגיד שאינו חברה;

”בורסה“ – כהגדרתה בחוק החברות;

”בעל ענין“, ”החזקה“ ו”רכישה“ – כהגדרתם בחוק ניירות ערך;

”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – (החל מיום 1.10.2024): כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;

”השפעה ניכרת“ – היכולת להשפיע על פעילותו של תאגיד השפעה של ממש שאינה בגדר שליטה, לרבות יכולת כאמור הנובעת מזכות המוקנית לאדם בתקנון התאגיד או בהסכם בכתב או בעל פה עם בעל השליטה, למעט אם הזכות האמורה הוקנתה לתאגיד בנקאי ישראלי; לענין זה, ”תאגיד בנקאי ישראלי“ – תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, שקיבל רישיון לפי פסקה (1) של סעיף 4(א) לחוק האמור; בלי לגרוע מכלליות האמור –

(1)

יראו אדם כבעל השפעה ניכרת אם הוא בעל הזכות למנות נושא משרה בתאגיד;

(2)

חזקה על אדם שהוא בעל השפעה ניכרת בתאגיד, אם הוא מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מאמצעי שליטה כלשהו או מזכויות רכושיות כלשהן בתאגיד;

ואולם, לענין הגדרה זו, לא תיחשב כהשפעה ניכרת היכולת להשפיע על פעילות של תאגיד כאמור, שאין לה כל קשר לפעילותו לענין ציוד ביטחוני או ידע ביטחוני;

”זכויות רכושיות“ – כל אחת מאלה:

(1)

הזכות להשתתף ברווחי התאגיד הביטחוני;

(2)

הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד הביטחוני לאחר סילוק חובותיו בעת פירוק;

(3)

הזכות למניה המקנה זכות מהזכויות המפורטות בפסקאות (1) או (2) או זכות דומה אחרת בתאגיד שאינו חברה;

”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;

”חוק החברות הממשלתיות“ – חוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975;

”חוק ניירות ערך“ – חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – (החל מיום 1.10.2024): חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;

”ידע ביטחוני“ – ידע בתחום הביטחוני, לרבות מחקר, פיתוח, תיכון, חקר תיכון, תוכנה, מחקר בסיסי תאורטי, המצאות, פטנטים, תשריטים, תכניות, תכנונים הנדסיים ומפרטים וכן ידע המתייחס לציוד ביטחוני, לייצורו, לשימוש בו, להחזקתו, לתיקונו או לטיפול בו בכל דרך אחרת;

”כוחות הביטחון“ – כל אחד מאלה:

(1)

משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;

(2)

יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;

(3)

צבא הגנה לישראל;

(4)

משטרת ישראל;

”מידע“ – לרבות כשהוא כתוב, מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב;

”מידע ביטחוני“ – מידע מכל סוג שהוא הנוגע לביטחון המדינה, לרבות ידע ביטחוני;

”מיזוג“ – אחד או יותר מאלה:

(1)

”מיזוג“ – כמשמעותו בפקודת מס הכנסה;

(2)

”מיזוג“ – כמשמעותו בחוק החברות;

(3)

”מיזוג חברות“ – כמשמעותו בחוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988;

”מיזם משותף“ – שיתוף פעולה, בין מאוגד ובין שאינו מאוגד, מכוחו של הסכם בכתב או בעל פה בתחום מחקר, פיתוח, ייצור, מתן שירותים או שיווק, בין תאגיד ביטחוני לבין גורם אחד או יותר לענין ציוד ביטחוני או ידע ביטחוני, למעט –

(1)

מיזם שנקבע על ידי רשויות הביטחון המוסמכות שענינו בלתי מסווג;

(2)

מיזם הכולל רק תאגידים ביטחוניים שהמגבלות החלות עליהם מכוח סעיף 6 דומות;

”מסירת מידע“ – חשיפה, גילוי או מתן גישה למידע, לרבות באמצעות עיון, צפיה, האזנה, העתקה, צילום או בכל דרך אחרת בהתאם לסוג המידע וצורת החזקתו;

”נושא משרה“ – דירקטור, מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן למנהל כללי, כל ממלא תפקיד כאמור או תפקיד דומה בתאגיד, אף אם תוארו שונה, וכן מנהל אחר הכפוף במישרין למנהל הכללי;

”נייר ערך“ – לרבות מניה, איגרת חוב או זכויות לרכוש, להמיר או למכור כל אחת מאלה, והכל בין אם הן על שם ובין אם הן למוכ״ז;

”נכס“ – נכס מוחשי או נכס בלתי מוחשי, לרבות נייר ערך, ידע ביטחוני או ציוד ביטחוני;

”פיצול“ – כמשמעותו בפקודת מס הכנסה;

”פירוק מרצון“ – כמשמעותו בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983;

”פעילות ביטחונית מיוחדת“ – פעילות המבוצעת באותה עת בתאגיד ביטחוני בעבור מי מכוחות הביטחון, שהשרים קבעו כי היא חיונית וכי הפסקה או צמצום או פגיעה אחרת בה עלולים לפגוע באופן מהותי בביטחון המדינה;

”ציוד ביטחוני“ – ציוד המשמש או שנועד לשמש ללחימה, למניעת לחימה ופעילות עוינת, לתמיכה בלחימה, לאימונים צבאיים, להתגוננות מפני לחימה או פעילות עוינת וכן חומרים, חלקים, חלקי חילוף, ציוד עזר, אבזרים ואמצעים לפיתוח, לייצור, לבדיקה, להחזקה או לתיקון של ציוד כאמור, או לטיפול בו בכל דרך אחרת או ציוד המשמש למטרות דומות בתחום הביטחוני, והכל גם אם הוא משמש או נועד לשמש לצרכים שאינם ביטחוניים, ובלבד שהשימוש העיקרי בו הוא לצרכים ביטחוניים;

”שליטה“ – היכולת, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או נושא משרה אחר בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור –

(1)

יראו אדם כשולט בתאגיד, אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד;

(2)

חזקה שאדם שולט בתאגיד, אם מתקיים בו אחד מאלה:

(א)

הוא מחזיק בשיעור הגדול ביותר של אמצעי שליטה מסוג כלשהו בתאגיד בכל עת, או שלא קיים גורם אחר המחזיק, לבדו או יחד עם אחרים, אמצעי שליטה מסוג כלשהו, בשיעור העולה על החזקותיו באותו סוג של אמצעי שליטה;

(ב)

בידו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד מכוח הוראה בתקנון התאגיד או בהסכם, למעט הכוח למנוע קבלת החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או הכוח למנוע קבלת החלטות שענינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם;

(ג)

בידו הזכות לרכוש שליטה כאמור;

”תאגיד ביטחוני“ – תאגיד שהוכרז בצו לפי סעיף 3;

”השר“ – שר הביטחון;

”השרים“ – ראש הממשלה, השר ושר התעשיה המסחר והתעסוקה.

3.

קביעת אינטרס ביטחוני

(א)

השרים רשאים להכריז בצו, כי תאגיד מסוים הוא תאגיד ביטחוני, שלמדינה יש בו אינטרס ביטחוני אם התאגיד לרבות קבלן משנה או ספק שלו או של תאגיד אחר, עוסק בישראל בידע ביטחוני או בציוד ביטחוני, לרבות בייצור, בהחזקה או בפעולות נלוות של כל אחד מאלה (בסעיף זה – עיסוק ביטחוני), ובלבד שהציוד הביטחוני או הידע הביטחוני משמש או נועד לשמש את כוחות הביטחון; לא יוכרז תאגיד כתאגיד ביטחוני אם רוב פעילותו אינו בעיסוק ביטחוני אלא אם כן העיסוק הביטחוני שמבוצע על ידו, גם אם אינו משמעותי מבחינת היקפו, הוא בעל חשיבות ביטחונית משמעותית.

(ב)

השרים רשאים להכריז בצו כאמור בסעיף קטן (א), אם ראו כי ביטחון המדינה עלול להיפגע מחמת אחד או יותר מאלה:

(1)

רכישת שליטה או אמצעי שליטה בתאגיד, או החזקתם;

(2)

מיזם או מיזוג של התאגיד עם גורם אחר;

(3)

מסירת מידע הקשור לתאגיד או לפעילותו;

(4)

הפסקה, צמצום או פגיעה כלשהי בפעילות התאגיד, לרבות פגיעה בסדירותה;

(5)

טעם אחר, שיפרטו השרים, לפגיעה בביטחון המדינה.

(ג)

השרים יפרטו בצו את האינטרס הביטחוני בתאגיד, כאמור בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף קטן (ב), שעל יסודו הוצא הצו.

4.

ועדה מייעצת

(א)

תוקם ועדה לענין הוצאת צווים לפי חוק זה שתהיה בת חמישה חברים, ובהם ארבעה עובדי המדינה – עובד משרד המשפטים שימנה שר המשפטים והוא יהיה היושב ראש, עובד יחידת סמך של משרד ראש הממשלה שתכלית פעילותה ביטחון המדינה שימנה ראש הממשלה, עובד משרד הביטחון שימנה שר הביטחון, עובד משרד התעשיה המסחר והתעסוקה שימנה שר התעשיה המסחר והתעסוקה ונציג ציבור שיתמנה לפי הצעת התאחדות התעשיינים בישראל (בחוק זה – הוועדה המייעצת).

(ב)

ראה השר כי למדינה יש אינטרס ביטחוני בתאגיד, יעביר לוועדה המייעצת הצעה לצו להכרזה על התאגיד כתאגיד ביטחוני ולמגבלות, לתנאים ולהוראות שיחולו עליו.

(ג)

הוועדה המייעצת תבחן את הצעת השר לצו ותגבש את עמדתה לגביה.

(ד)

בטרם תעביר הוועדה המייעצת את עמדתה לשרים, תינתן לתאגיד הנוגע בדבר ולמי שהוא בעל השליטה בו או בעל ענין בו, הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניה.

(ה)

עמדת הוועדה המייעצת תועבר לשרים בצירוף נימוקיה והטענות ששמעה כאמור בסעיף קטן (ד), בתוך שלושים ימים מיום שהשר העביר אליה את ההצעה לצו.

(ו)

הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, על שינוי צו לפי חוק זה.

5.

מגבלות, תנאים והוראות שיחולו על תאגידים ביטחוניים

(א)

לא יעביר אדם לאחר שליטה בתאגיד ביטחוני, לא ירכוש שליטה בתאגיד ביטחוני, ולא יחזיק בה, אלא אם כן קיבל לכך אישור בכתב ומראש מאת השר ובתנאים שקבע השר (בחוק זה – מגבלות שליטה); בצו לפי סעיף 3 יקבעו השרים את דרכי הגשת הבקשה לאישור ואת פרטי הבקשה, לרבות כל שינוי שיחול בהם בטרם קבלת האישור.

(ב)

מכירת מניות בבורסה, שלא על פי הסכמה מראש עם רוכש מסוים, לא תיחשב כהעברה, לענין חובת המעביר לקבל אישור לפי סעיף קטן (א), ובלבד שהמעביר אינו בעל השליטה בחברה או שאם הוא בעל השליטה בחברה לא חדל, בעקבות ההעברה מלהיות כזה, אלא אם כן לא ידע או לא יכול היה לדעת, כי חדל בעקבות ההעברה מלהיות בעל השליטה.

(ג)

השר ייתן אישור כאמור בסעיף זה, אם שוכנע כי בהחזקת השליטה בידי המבקש אין כדי לפגוע באינטרס ביטחוני, ורשאי הוא להתנות את האישור בתנאים אשר הפרתם תהיה עילה לביטולו בידי השר.

(ד)

חל שינוי בפרטי הבקשה שנמסרו לצורך קבלת אישור השר, ידווח בעל האישור לשר על כך; מצא השר כי השינוי בפרטים כאמור הוא מהותי, רשאי הוא לבטל את האישור או להתנותו בתנאים אשר הפרתם תהיה עילה לביטולו בידי השר.

6.

מגבלות, תנאים והוראות פרטניים על תאגיד ביטחוני שניתן לקבוע בצו [תיקון: תשע״ב]

בצו לפי סעיף 3 רשאים השרים לקבוע מגבלות, תנאים והוראות כלהלן:

(1)

(א)

כי לא יחזיק אדם באמצעי שליטה כלשהו בתאגיד הביטחוני, מסוגים ובשיעורים שיפורטו בצו, אלא אם כן קיבל לכך אישור בכתב ומראש מאת השר בסוגים, בשיעורים ובתנאים שיקבע השר, לרבות בתנאי של הפקדת אמצעי השליטה בתאגיד הביטחוני בידי אדם שמונה על ידי המבקש באישור בכתב ומראש מאת השר ובתנאים שקבע השר (בחוק זה – מגבלות שליטה והחזקה);

(ב)

כי לא יחזיק אדם בהשפעה ניכרת בתאגיד הביטחוני ולא יגרום לאחר להיות בעל השפעה ניכרת כאמור, אלא אם כן קיבל לכך אישור בכתב ומראש מאת השר ובתנאים שיקבע השר;

(ג)

השר ייתן אישור, כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב), אם שוכנע, כי בהחזקת אמצעי השליטה או השפעה ניכרת בידי המבקש אין כדי לפגוע באינטרס ביטחוני, ורשאי הוא להתנות את האישור בתנאים אשר הפרתם תהיה עילה לביטולו בידי השר, ויחולו הוראות סעיף 5(ד);

(2)

(א)

כי החזקה בשליטה בתאגיד הביטחוני או באמצעי שליטה, שאינה מגיעה כדי שליטה, בשיעורים שיקבעו השרים, תהיה בידי אחד מאלה:

(1)

אזרח ישראלי ותושב ישראל, לרבות בדרך של קביעת שיעור מרבי של אמצעי שליטה, שיוחזקו בידי מי שאינו אזרח או תושב כאמור, או שיועברו לו;

(2)

תאגיד שמרכז עסקיו בישראל או שנושאי המשרה בתאגיד המחזיק בתאגיד הביטחוני, כולם או חלקם, יהיו אזרחים ישראליים ותושבי ישראל; השר, אם הוסמך לכך בצו, רשאי לאשר, על אף המגבלות שנקבעו לפי פסקת משנה זו, בקשה להחזקה בשיעור שונה מהשיעור שנקבע בצו מכוח פסקתמשנה זו, ורשאי הוא להתנות את האישור בתנאים אשר הפרתם תהיה עילה לביטולו בידי השר, ויחולו הוראות סעיף 5(ד);

(ב)

כי הניהול השוטף של התאגיד הביטחוני ומרכז עסקיו יהיו בישראל;

(ג)

כי נושאי משרה בתאגיד הביטחוני, כולם או חלקם, או בעלי תפקידים אחרים בו, כפי שיקבעו השרים, יהיו אזרחים ישראליים ותושבי ישראל, וכי אלה, כולם או חלקם, יהיו בעלי סיווג ביטחוני מתאים, והכל כפי שיקבעו רשויות הביטחון המוסמכות;

(3)

כי על אף האמור בכל דין ובכפוף להוראות סעיפים 19(א)(2) ו־36ג(ב) לחוק ניירות ערך, ככל שהן חלות על התאגיד הביטחוני ועל מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליו:

(א)

לא יימסר או ייחשף מסמך או מידע ביטחוני לידיעת נושאי משרה או בעלי מניות מסוימים, שיקבעו השרים בתאגיד הביטחוני או בכל תאגיד שיש לו השפעה ניכרת על התאגיד הביטחוני;

(ב)

תוגבל, בכל דרך שהיא, מסירה או חשיפה של מסמך או מידע ביטחוני, או תימנע העברתו, למי שלא הורשה בכתב בידי השר, או בידי מי שמינה השר לענין זה;

(4)

(א)

כי מיזם משותף טעון אישור בכתב ומראש מאת השר;

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), מיזם משותף שענינו רק ייצוא ציוד או ידע ביטחוניים, אשר לגבי ייצואם ניתן אישור לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יצוא ציוד ביטחוני וידע ביטחוני), התשנ״ב–1991 לא יהיה טעון את אישור השר;

(5)

(א)

כי שינוי במבנה התאגיד הביטחוני, לרבות הקמת חברה בת שמועבר אליה מציוד ביטחוני או ידע ביטחוני, מיזוג או פיצול וכן הסדר או פשרה כמשמעותם בפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות, טעונים אישור בכתב ומראש מאת השר, למעט שינוי ארגוני פנימי שאין בו כדי לגרום פגיעה באינטרס ביטחוני ובלבד שהתאגיד הביטחוני נתן הודעה על כך לממונה הביטחון בחברה; לענין זה, ”ממונה ביטחון“ – כהגדרתו בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998;

(ב)

כי החלטה לענין הליכי פירוק מרצון של התאגיד הביטחוני שניתן עליו צו לפי סעיף 13, טעונה אישור בכתב ומראש מאת השר.

7.

הצגת אישור להעברת שליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה

לא יעביר אדם שליטה או השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בתאגיד ביטחוני אם כתוצאה מההעברה יופרו מגבלות השליטה או מגבלות השליטה וההחזקה, הקבועות בסעיף 5 או בהוראות הצו לפי סעיף 6(1), בלא שהציג לו הנעבר אישור לפי חוק זה, ורשאים השרים לקבוע הוראות ותנאים, לענין הצגת אישור הנעבר כאמור, לגבי מניות הנסחרות בבורסה.

8.

אופן חישוב שיעור החזקות בעקיפין

לענין חוק זה, יחושבו שיעורי ההחזקות בתאגיד כמפורט להלן:

(1)

לבעל שליטה בתאגיד תיוחס החזקת אמצעי שליטה שבידי התאגיד במלואה;

(2)

לבעל זכות, שאינו בעל שליטה בתאגיד תיוחס החזקת אמצעי השליטה שבידי התאגיד לפי שיעור החזקותיו בתאגיד של בעל הזכות.

9.

מכירת החזקות חורגות

החזיק אדם בשליטה או באמצעי שליטה או בהשפעה ניכרת בתאגיד ביטחוני בניגוד להוראות סעיף 5 או להוראות הצו לפי סעיף 6 (בסעיף זה – החזקות חורגות), יהיה עליו למכרם, בהתאם להוראות חוק זה, כך שהחזקותיו לא יעלו על השיעור המותר לפי חוק זה; בלי לגרוע מהאמור, רשאים השרים לקבוע בצו הוראות בדבר האופן והמועד למכירתן של החזקות חורגות, לרבות הוראות לענין מינוי כונס נכסים למכירתן; מחזיק כאמור, או מי מטעמו, לא יהיה רשאי להפעיל את הזכויות מכוח ההחזקות החורגות שלו, ואולם רשאי הוא לקבל דיבידנד במזומן בלבד.

10.

החלטת השר בענין בקשה לקבלת אישור

(א)

הוגשה בקשה לקבלת אישור הנדרש לפי הוראות חוק זה מאת השר, ייתן השר או מי שהוא הסמיך לכך, את החלטתו למבקש האישור ואם המבקש לא היה התאגיד הביטחוני, גם לתאגיד הביטחוני הנוגע לבקשת האישור, בתוך תשעים ימים מהיום שבו קיבל את הבקשה; במנין הימים האמורים לא תובא בחשבון התקופה שחלפה מהמועד שבו דרש השר או מי שהוא הסמיך לכך, פרטים נוספים הדרושים לו לבדיקת הבקשה ועד לקבלתם.

(ב)

בתום 45 ימים ממועד קבלת הבקשה לפי סעיף קטן (א), יודיע השר או מי שהוא הסמיך לכך, למבקש, אם לצורך קבלת ההחלטה נדרשת מלוא התקופה כאמור בסעיף קטן (א); לא הודיע השר כאמור, ייתן השר או מי שהוא הסמיך לכך, את החלטתו בתוך התקופה האמורה.

11.

אכיפה ודיווח

השרים רשאים לקבוע בצו לפי סעיף 3 הוראות בדבר כל אחד מאלה, אם לדעתם הדבר דרוש להבטחת אכיפתן של המגבלות האמורות לפי סעיף 5 או להוראות הצו לפי סעיף 6:

(1)

דרכי פיקוח וחובות דיווח על פעולותיו של התאגיד הביטחוני וההחזקות בו;

(2)

דיווח, ניהול ורישום מיוחדים של המחזיקים בניירות הערך של התאגיד הביטחוני, דרך כלל או בשיעורים שנקבעו;

(3)

מגבלות שיחולו על הקצאה של ניירות ערך של התאגיד הביטחוני, העברתם או החזקתם, לרבות בדרך של מיזוג;

(4)

מגבלות על השימוש באמצעי שליטה ובזכויות הצמודות להם;

(5)

תוקפן או העדר תוקפן, כלפי התאגיד, של פעולות שבוצעו או של החלטות שהתקבלו בניגוד למגבלות שהוטלו, בידי מי שלא קיבל אישור לשלוט בתאגיד הביטחוני או להחזיק באמצעי שליטה בו, וזאת בלי לפגוע בזכויות שרכש אדם אחר, אם לא ידע או לא היה יכול לדעת, שהפעולה נעשתה בניגוד לחוק זה או בניגוד לצו או להוראה מכוחו, למעט מי שרכש אמצעי שליטה בשיעור הטעון אישור לפי חוק זה או הצווים המוצאים מכוחו (בחוק זה – צד שלישי).

12.

פטור מאחריות נושאי משרה

קבעו השרים מגבלות כלשהן על מסירת מידע כאמור בסעיף 6(3) לבעלי מניות או לנושאי משרה בתאגיד הביטחוני, יהיו בעלי המניות או נושאי המשרה האמורים, על אף האמור בהוראת כל דין, פטורים מהפרת אחריות המוטלת עליהם לפי כל דין, אם הפרה זו נגרמה אך ורק בשל אי־קבלת המידע שנמנע מהם לפי סעיף 6(3), ולא יראו באי־מסירת המידע כאמור באותו סעיף הפרת חובה לפי כל דין, והכל בכפוף להוראות סעיפים 19(א)(2) ו־36ג(ב) לחוק ניירות ערך, ככל שהן חלות על התאגיד.

13.

קיום פעילות ביטחונית מיוחדת

(א)

(1)

השרים רשאים, אם סברו שקיים חשש ממשי לפגיעה בפעילות ביטחונית מיוחדת ונוכחו שיש הכרח להבטיח את רציפותה או למנוע את שיבושה או את הפסקתה ולאחר שהועברה אליהם עמדת הוועדה המייעצת, להורות בצו להמשיך בקיום הפעילות הביטחונית המיוחדת האמורה לתקופה ובתנאים שיורו.

(2)

השרים יפרטו בצו לפי סעיף קטן זה מהו האינטרס הביטחוני שבשלו הוצא הצו.

(3)

על צו לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 4, בשינויים המחויבים; עמדת הוועדה המייעצת תועבר לשרים בתוך שבעה ימים מיום שפנה אליה השר בענין זה.

(4)

היתה הפעילות הביטחונית המיוחדת מבוצעת בעבור מי מכוחות הביטחון שאינם צבא הגנה לישראל, משרד הביטחון או יחידות הסמך של משרד הביטחון, יצוו השרים כאמור בסעיף זה לפי בקשת השר הממונה על כוחות הביטחון הנוגעים לענין.

(ב)

בצו לפי סעיף קטן (א), רשאים השרים לקבוע כי העברה, שעבוד או מימוש שעבוד של נכס מסוים של התאגיד הביטחוני או של זכות בנכס מסוים כאמור, המשמש את הפעילות הביטחונית המיוחדת, והדרוש לדעת השרים להבטחת האינטרס הביטחוני, טעונים אישור בכתב ומראש מאת השר; הוראות סעיף קטן זה יחולו רק על שעבוד שנוצר לאחר הוצאת צו כאמור.

(ג)

ניתן צו לפי סעיף קטן (א), ומי שהצו חל עליו לא מילא אחר הוראותיו, רשאים השרים בצו להורות כי השר ימנה עובד משרד הביטחון שיופקד על האחריות להבטחת קיומה של הפעילות הביטחונית המיוחדת ועל ניהול כל הדרוש לקיומה של הפעילות כאמור (בחוק זה – הממונה), ורשאים הם לפרט בצו את תפקידיו של הממונה לענין זה.

(ד)

(1)

תוקפו של צו לפי סעיף זה לא יעלה על שנה אחת, ורשאים השרים, אם נוכחו כי אין דרך אחרת להבטחת הפעילות הביטחונית המיוחדת, להאריך את תוקפו לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת.

(2)

הסתיימה הפעילות הביטחונית המיוחדת בתוך אחת התקופות האמורות בפסקה (1), יפקע הצו שהוצא מכוח סעיף זה, ואם מונה הממונה – יחדל לכהן בתפקידו מיד עם פקיעת צו כאמור.

(ה)

במילוי תפקידיו לפי סעיף זה, יפעל הממונה לפי הוראות השר ויהיו לו כל הסמכויות הדרושות להבטחת קיומה של הפעילות הביטחונית המיוחדת ולניהול כל הדרוש לקיומה.

(ו)

מילוי חובה וביצוע פעולה מכוח צו שניתן לפי סעיף זה, ייעשו בידי הממונה, בידי התאגיד הביטחוני, בידי נושאי משרה בו ובידי עובדיו, באופן שיימנעו או יצומצמו, ככל האפשר, נזקים העלולים להיגרם לתאגיד הביטחוני או לגורם אחר כתוצאה ממילויה או מביצועה.

(ז)

על אף האמור בכל דין, מילוי חובה או ביצוע פעולה כאמור בסעיף קטן (ה) או (ו) בידי התאגיד הביטחוני, נושא משרה או עובד בתאגיד הביטחוני, או בידי מי מטעמם, או ביצוע פעולה אחרת, שנעשתה בידיהם לשם קיום נאות של הוראה שניתנה מכוח צו לפי סעיף זה, לא ישמשו עילה לתביעה אזרחית נגדם מצד התאגיד, בעלי מניותיו, נושיו או גורם אחר לפי הענין, ובלבד שפעלו בתום לב ובהתאם להוראות לפי חוק זה.

(ח)

במילוי הוראה לפי סעיף זה לא יישא התאגיד הביטחוני, נושא משרה בו או עובד מעובדיו, באחריות פלילית לכל מעשה, שעשה אגב מילוי הוראה כאמור, אלא בנסיבות שבהן היה עובד המדינה נושא באחריות למעשה כאמור.

(ט)

אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של התאגיד הביטחוני לקבל דמי שימוש ראויים בעד השימוש בפועל במיתקניו ופיצוי מאת המדינה, בכפוף לכל דין או לחובותיו של התאגיד הביטחוני על פי דין ועל פי הסכם, בעד נזקים שנגרמו לו עקב הפעלת הפעילות הביטחונית המיוחדת על ידי הממונה או לפי הוראה בצו של השרים לפי סעיף קטן (א), אם נגרמו.

(י)

(1)

דמי שימוש ופיצוי כאמור בסעיף קטן (ט) ישולמו בשים לב למחיר הקיים בעבור המוצר או הפעולה אם קיים, ולהתחייבויות של התאגיד הביטחוני הנוגעות לביצוע הפעילות הביטחונית המיוחדת, אם קיימות, ולגבי דמי שימוש – גם על בסיס החזר הוצאות סבירות (בסעיף קטן זה – התשלום).

(2)

התשלום ייקבע בהסכמה בין המדינה לבין התאגיד הביטחוני.

(3)

באין הסכמה לפי פסקה (2), ייקבע התשלום בידי מי שמינה היועץ המשפטי לממשלה, על דעת הצדדים ככל שהדבר ניתן, ובהתחשב בצורך בשמירת סודיות, והכל כפי שהצדדים יסכימו ביניהם.

(4)

באין הסכמה לפי פסקה (3), ייקבע התשלום בידי בית משפט.

(יא)

בתשלומים לתאגיד הביטחוני, לפי סעיף קטן (י) יישא מי מכוחות הביטחון, אשר בעבורו מבוצעת הפעילות הביטחונית המיוחדת.

14.

פרסום ומסירה

(א)

צו לפי סעיף 3 או 13 יפורסם ברשומות, אלא אם כן החליטו השרים מטעמים של ביטחון המדינה שלא לפרסמו, כולו או חלקו.

(ב)

לא פורסם הצו, כולו או חלקו, יימסרו הצו או ההוראות שלא פורסמו לתאגיד הביטחוני, לבעל שליטה, לנושא משרה או לבעל ענין בתאגיד הביטחוני, ככל שלהוראות אלה יש נגיעה לגביהם או לגבי בעל תפקיד אחר בתאגיד הביטחוני; לא נמסרו הצו או ההוראות כאמור, לא יהיה להם תוקף כלפי מי שלא נמסרו לו, ואולם אין באי־מסירה לאחד כדי לפגוע בתוקפו של הצו או של הוראותיו, לפי הענין, כלפי מי שנמסרו לו; מסירת צו או הוראות צו לפי סעיף קטן זה תיעשה לפי הוראת סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, בשינויים המחויבים.

(ג)

השרים רשאים לקבוע בצו, כי על אף האמור בכל דין, מי שקיבל הוראות שניתנו בצו לפי סעיף 3 או 13 או כל מידע לגביהן לא יגלה את ההוראות או את המידע אלא למי שנקבע בצו; לא יראו באי־מסירת מידע כאמור בסעיף זה הפרת חובה לפי כל דין והכל בכפוף להוראות סעיפים 19(א)(2) ו־36ג(ב) לחוק ניירות ערך ככל שהן חלות על התאגיד הביטחוני.

15.

אי־מתן תוקף לפעולה הנוגדת את החוק

לא יהיה תוקף לפעולה שנעשתה על ידי התאגיד הביטחוני בניגוד להוראות חוק זה או בניגוד לצו או להוראה מכוחו; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכויות שרכש צד שלישי, אם לא ידע או לא יכול היה לדעת, שהפעולה נעשתה בניגוד להוראות חוק זה או בניגוד לצו או להוראה מכוחו.

16.

פיצויים

בלי לגרוע מהוראות כל דין, המפר צו או הוראה שהוצאו לפי חוק זה, יחויב בפיצוי או בשיפוי בשל כל נזק או הוצאה שנגרמו למדינה, לתאגיד הביטחוני או לצד שלישי עקב כך.

17.

עונשין

(א)

המעביר לאחר שליטה בתאגיד ביטחוני בלא אישור השר ובניגוד להוראות סעיף 5(א) או הרוכש או המחזיק בשליטה כאמור, בלא אישור ובניגוד להוראות אותו סעיף, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בחוק זה – חוק העונשין), וקנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום נוסף שבו נמשכת העבירה.

(ב)

העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:

(1)

מפר הוראות צו לענין אי־גילוי מידע ביטחוני לפי סעיף 6(3) או 14(ג);

(2)

מפר מגבלה, תנאי או הוראה שנקבעו בצו לפי סעיף 13 לענין המשך פעילות ביטחונית מיוחדת;

(3)

מוסר פרטים לא נכונים בבקשה שהגיש לקבלת אישור הנדרש לפי חוק זה.

(ג)

המפר מגבלה, תנאי או הוראה, שנקבעו בצו באחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, וקנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום נוסף שבו נמשכת העבירה:

(1)

מחזיק באמצעי שליטה בתאגיד ביטחוני בלא אישור, בניגוד לקביעה לפי סעיף 6(1)(א) או בניגוד לתנאי באישור כאמור;

(2)

מעביר או מחזיק בהשפעה ניכרת בניגוד להוראות שפורטו בצו לפי סעיף 6(1)(ב);

(3)

שולט או מחזיק באמצעי שליטה בתאגיד ביטחוני או מעביר שליטה או אמצעי שליטה כאמור, בניגוד לקביעה לפי סעיף 6(2)(א);

(4)

מנהל את התאגיד הביטחוני או מקיים את מרכז עסקיו, בניגוד לקביעה לפי סעיף 6(2)(ב);

(5)

מכהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר בתאגיד ביטחוני, או ממנה או מעסיק נושא משרה או בעל תפקיד אחר בתאגיד כאמור, בניגוד לקביעה לפי סעיף 6(2)(ג);

(6)

משתף פעולה במיזם משותף, בלא אישור, בניגוד לקביעה לפי סעיף 6(4)(א);

(7)

מביא לשינוי במבנה התאגיד הביטחוני או במבנה ההחזקות בו בלא אישור, בניגוד לקביעה לפי סעיף 6(5)(א);

(8)

מביא להליכי פירוק מרצון של תאגיד ביטחוני בלא אישור, בניגוד לקביעה לפי סעיף 6(5)(ב).

(ד)

המעביר לאחר שליטה, אמצעי שליטה או השפעה ניכרת בתאגיד ביטחוני, בלא שהוצג לו אישור על ידי הנעבר, בניגוד להוראות סעיף 7, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

18.

אחריות נושאי משרה

(א)

נושא משרה בתאגיד ביטחוני חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 17(א), (ב)(2) או (ג) על ידי התאגיד הביטחוני או על ידי עובד מעובדיו; המפר את חובתו לפי סעיף זה, דינו – קנס פי חמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, ”נושא משרה בתאגיד“ – דירקטור, מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.

(ב)

נעברה עבירה לפי סעיף 17(א), (ב)(2) או (ג) על ידי התאגיד הביטחוני או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

19.

עיצום כספי [תיקון: תשפ״ד]

(א)

היה למנהל הכללי של משרד הביטחון (בסעיף זה – המנהל) יסוד סביר להניח, כי תאגיד ביטחוני הפר מגבלה, תנאי או הוראה, שנקבעו בצו כמפורט בסעיף 6, למעט פסקה (3) שבו, או בסעיף 11, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של פי עשרה מהקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(ב)

עיצום כספי ישולם על פי דרישת המנהל בכתב בתוך שלושים ימים ממועד קבלתה; הדרישה תוצא, לאחר שהמנהל הודיע בכתב לתאגיד הביטחוני על הכוונה להוציאה, ולאחר שניתנה לתאגיד הביטחוני הזדמנות להשמיע את טענותיו.

(ג)

העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום הדרישה לתשלומו; הוגש ערעור, ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום מתן ההחלטה בערעור.

(ד)

העיצום הכספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחולו הוראות פקודת המסים (גביה).

(ה)

לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו לו, לגבי תקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 (בסעיף זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

(החל מיום 1.10.2024): לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו לו, לגבי תקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים.

(ו)

(1)

על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער לפני בית משפט השלום.

(2)

ערעור על דרישה לתשלום עיצום כספי יוגש בתוך שלושים ימים מהיום שבו נמסרה הדרישה לתשלום העיצום הכספי.

(3)

אין בערעור על דרישה לתשלום עיצום כספי כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הורו המנהל או בית המשפט אחרת.

(4)

התקבל הערעור על דרישה לתשלום עיצום כספי לאחר ששולם, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

(החל מיום 1.10.2024): התקבל הערעור על דרישה לתשלום עיצום כספי לאחר ששולם, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

(5)

על החלטת בית המשפט בערעור על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער ברשות לבית המשפט המחוזי, ובית המשפט ידון בערעור בשופט אחד.

(ז)

אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש כתב אישום על עבירה לפי סעיף 17(ג), שנעברה בידי תאגיד ביטחוני, אם הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת מטעמים שיירשמו.

(ח)

הוגש כתב אישום נגד תאגיד ביטחוני על עבירה לפי סעיף 17(ג), לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם, יוחזר לו סכום העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

(החל מיום 1.10.2024): הוגש כתב אישום נגד תאגיד ביטחוני על עבירה לפי סעיף 17(ג), לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

20.

ביצוע ותקנות

השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.

21.

הוראות שבדין והוראות אחרות

הוראות חוק זה באות להוסיף על חובות אחרות המוטלות על פי כל דין, על פי הוראות מינהל או על פי הוראות מכוח הסכם של מי מכוחות הביטחון, לרבות על חובות כאמור המוטלות על תאגיד אשר מתקיימת בו פעילות כאמור בסעיף 3(א) אף אם לא הוכרז לגביו בצו כאמור בחוק זה; היתה סתירה בין הוראות חוק זה או הוראות צו מכוח חוק זה לבין הוראות מינהל או הוראות מכוח הסכם, יגברו הוראות חוק זה או הוראות צו מכוחו.

22.

תחולה והוראות מעבר

(א)

הוראות חוק זה יחולו גם על תאגיד אשר התקיימה בו לפני תחילתו של חוק זה פעילות כאמור בסעיף 3(א), לגבי אותן פעולות שיבוצעו לאחר כניסתו לתוקף של חוק זה.

(ב)

מי שהחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ביום שהוכרז התאגיד כתאגיד ביטחוני בצו לפי סעיף 3, בשיעור הטעון אישור לפי הצו האמור, יראו את החזקתו באותו מועד, שדווח עליה כדין, כאילו אושרה בידי השר, ואולם כל הגדלה של החזקותיו בשיעור כלשהו לאחר המועד האמור, טעונה אישור מאת השר; אישר השר הגדלת החזקות כאמור, יחולו על כל שינוי נוסף בהחזקותיו הוראות סעיפים 5 ו־6, וכן שאר הוראות חוק זה והצווים שיוצאו מכוחו לפי הענין.

(ג)

על אף הוראות סעיף 6(1)(א), היה תאגיד במועד כניסת חוק זה לתוקף חברה ציבורית שאינה חברה ממשלתית, לא יפחתו השיעורים שיקבעו השרים בצו לפי סעיף 3, לענין החזקת אדם באמצעי שליטה כלשהו בתאגיד האמור, מעשרים וחמישה אחוזים; ואולם רשאים השרים, בנסיבות מיוחדות, לקבוע בצו שיעור נמוך מהשיעור האמור; לענין זה –

(1)

”חברה ציבורית“ – כמשמעותה בחוק החברות;

(2)

”חברה ממשלתית“ – כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, לרבות חברה בת ממשלתית כהגדרתה באותו חוק.

23.

הרחבת תחולה על מי שאינו תאגיד

חוק זה יחול, בשינויים המחויבים, גם לגבי מי שאינו מאוגד כתאגיד, העוסק בישראל, בין במישרין ובין בעקיפין, בפעילות כאמור בסעיף 3(א).

24.

תחולה לענין חברות ממשלתיות

(א)

הוראות חוק זה לא יחולו על חברה שהוראות חוק החברות הממשלתיות חלות עליה, אלא אם כן בוטלו פרק ח׳2 שבו או הסמכות להוציא צו או צווים לפיו, בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב).

(ב)

המגבלות, התנאים וההוראות שנקבעו בצו שהוצא לפי פרק ח׳2 לחוק החברות הממשלתיות וכן הוראות הפרק האמור, לרבות הסמכות להוציא צווים נוספים לפיו, יחולו לגבי חברה כאמור בסעיף קטן (א), גם לאחר הפרטתה, לתקופה קצובה או דרך כלל כפי שנקבע בצו, אלא אם כן הוצא לגביה צו לפי חוק זה לאחר הפרטתה; הוצא צו לפי חוק זה, יבוטל הצו שהוצא לפי פרק ח׳2 לחוק החברות הממשלתיות לענין האינטרסים הביטחוניים המוסדרים בו, ויחולו על החברה הוראות חוק זה.

25.

הנוסח שולב בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975.

26.

הנוסח שולב בחוק בתי המשפט לענינים מינהליים, התש״ס–2000.

---

התקבל בכנסת ביום כ׳ בכסלו התשס״ו (21 בדצמבר 2005)

• אריאל שרון
  ראש הממשלה
• שאול מופז
  שר הביטחון
• משה קצב
  נשיא המדינה
• ראובן ריבלין
  יושב ראש הכנסת

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.