חוק הערבויות לסחר-חוץ
חוק הערבויות לסחר-חוץ מתוך 
חוק הערבויות לסחר־חוץ, תשי״ט–1959
לפי סעיף 7 לחוק ערבויות מטעם המדינה (תיקון), התשס״ו–2006, חוק הערבויות לסחר־חוץ, תשי״ט–1959 – בטל; מיום ביטול החוק המדינה מעמידה ערבויות לעסק יצוא על פי חוק ערבויות מטעם המדינה, תשי״ח–1958.
הגדרות [תיקון: תשכ״ג, תשכ״ח]
בחוק זה –
”עסק יצוא“ – יצוא טובין בתמורה המתקבלת בישראל מידי אדם שמחוץ לישראל, וכן ייצור או שיווק של טובין, או מתן שירות, בין שהם בישראל ובין שהם בחוץ לארץ, בתמורה המתקבלת כאמור, והשקעות הון של תושבי ישראל בחוץ לארץ, לרבות מתן אשראי למימון פעולות אלה;
”ערבות“ – התחייבות לשיפוי הפסד או מקצתו.
סמכות לערוב לסחר־
שר האוצר מורשה לערוב בשם מדינת ישראל לערבות שניתנה על ידי אדם להפסדים הנובעים מעסקי יצוא או לערוב להפסדים כאמור במישרין, ובלבד שערבות בסכום העולה על 500,000 לירות להשקעת הון של תושב ישראל בחוץ לארץ טעונה אישור ועדת הכספים של הכנסת.
היקף הערבות ותנאיה
ערבות לפי חוק זה יכולה להינתן לעסקי יצוא דרך כלל, לעסק יצוא מסויים או לסוג מסויים של עסקי יצוא, וכן להפסדים דרך כלל או לסוג מסויים של הפסדים, הכל בתנאים שיראה שר האוצר.
תנאי למתן הערבות
ערבות לפי חוק זה תינתן אם לדעת שר האוצר יש בה לסייע לעידוד עסקי יצוא.
סייג לסמכות [תיקון: תשכ״ג]
כל אימת שסך כל הערבויות שניתנו לפי חוק זה, ללא אישור ועדת הכספים של הכנסת, ושעדיין הן בתקפן, עולה כדי 100 מיליון לירות, תהא כל ערבות נוספת טעונה אישור ועדת הכספים של הכנסת.
דינים וחשבונות
שר האוצר יפרסם ברשומות, תוך אחד עשר חודש לאחר תום כל שנת כספים, דין וחשבון על סך כל הערבויות שנתן לפי חוק זה באותה שנה ועל סך כל התחייבויות שעדיין הן בתקפן על פי הערבויות האמורות ביום תום שנת הכספים.
[תיקון: תשכ״ג]
(בוטל).
ביצוע
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה.
נתקבל בכנסת ביום ב׳ באב תשי״ט (6 באוגוסט 1959).
- דוד בן־גוריון
ראש הממשלה - לוי אשכול
שר האוצר - יצחק בן־צבי
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.