חוק התקשורת (בזק ושידורים)
(הופנה מהדף חוק הבֶּזֶק)
חוק התקשורת (בזק ושידורים) מתוך 
חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982
ס״ח תשמ״ב, 218; תשמ״ג, 4; תשמ״ד, 38, 167; תשמ״ו, 100, 224; תשמ״ח, 174; תשמ״ט, 104; תש״ן, 14, 33, 142; תשנ״ג, 19, 187; תשנ״ה, 186; תשנ״ו, 55, 258, 302, 309; תשנ״ז, 61, 102, 183, 214; תשנ״ח, 73; תשנ״ט, 41, 113, 122; תש״ס, 2, 76, 218; תשס״א, 131, 530; תשס״ב, 134, 483; תשס״ג, 407; תשס״ד, 71, 91; תשס״ה, 65, 395, 964; תשס״ז, 20, 26, 60, 309, 457; תשס״ח, 70, 429, 518, 620; תשס״ט, 84, 153, 198; תש״ע, 554, 642; תשע״א, 90, 138, 334, 346, 759, 1014, 1016; תשע״ב, 3, 38, 231, 319, 507, 618; תשע״ג, 48, 131, 136; תשע״ד, 282, 294, 813; תשע״ה, 292; תשע״ו, 7, 654, 655, 1177, 1202, 1209; תשע״ז, 125, 982; תשע״ח, 139, 158, 206, 253, 489, 492, 670; תשע״ט, 250; תשפ״א, 212; תשפ״ב, 158, 934; תשפ״ד, 163.
הודעה על תחילה: י״פ תשמ״ד, 1417. שינוי התוספת: ק״ת תשמ״ה, 1141; תשנ״ו, 130; תשנ״ז, 896; תש״ס, 478; תשס״ג, 55; תשע״ח, 1987. דחיית מועדים: ק״ת תשע״ו, 636. דחיית תחילה: ק״ת תשע״ה, 1108, 1330. שינוי שיעורי תמלוגים: ק״ת תשנ״ד, 490. שינוי שיעורי קנסות: ק״ת תשמ״ו, 300; תשמ״ז, 358; תשמ״ט, 1234; תשנ״ג, 487; תשנ״ו, 995; תשנ״ז, 94; תש״ע, 948. עדכון סכומים: י״פ תשע״ד, 2651, 3864; תשע״ו, 2640; תשע״ז, 1911; תשע״ח, 3721; תשע״ט, 6385; תש״ף, 2631; תשפ״א, 2486; תשפ״ב, 2477; תשפ״ג, 2468; תשפ״ד, 2350.
תוכן עניינים
פרק א׳: הגדרות
הגדרות [תיקון: תשמ״ד, תשמ״ח, תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ג, תשס״ה, תשס״ז־3, תשס״ז־4, תשס״ט־3, תשע״ב־6, תשפ״ב־2, תשפ״ד]
בחוק זה –
”אזור שירות“ – תחום גאוגרפי שבו חייב ספק מורשה, על פי רישיונו, על פי תקנות או על פי הוראת מינהל שניתנה לו לפי פרק ד׳1, לפי העניין, להקים, לקיים או להפעיל רשת בזק ציבורית ולספק באמצעותה שירותי בזק לכלל הציבור;
”איגוד הבזק הבין־לאומי (ITU)“ – איגוד הבזק הבין־לאומי, International Telecommunication Union (ITU);
”אישור סוג“ – אישור לדגם של ציוד קצה לשם עיסוק בסחר בו, לפי סעיף 4א;
”אמצעי שליטה“, בתאגיד – כל אחד מאלה:
(1)
זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל לה של תאגיד אחר;
(2)
הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי;
(3)
הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
(4)
הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו, בעת פירוקו;
”בזק“ – (נמחקה);
”בעל ענין“ – מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה;
”בעל רישיון בזק“ – מי שבידו רישיון שניתן לפי סעיף 4;
”בעל רישיון לשידורי כבלים“ – מי שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים, לפי פרק ב׳1;
”בעל רישיון לשידורים“ – בעל רישיון לשידורי כבלים, או בעל רישיון לשידורי לוויין לפי פרק ב׳2;
”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – (החל מיום 1.10.2024): כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;
”דרך“ – לרבות כל מסילה, כביש, רחוב, סמטה, ככר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות מעבר בהם;
”החברה“ – ”בזק“, החברה הישראלית לתקשורת בע״מ;
”החזקה“, לענין אמצעי שליטה בתאגיד – במישרין או בעקיפין, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לרבות באמצעות אחר ובכלל זה נאמן או שלוח, או באמצעות זכות המוקנית לפי הסכם, לרבות ברירה להחזקה שאינה נובעת מניירות ערך המירים, או בכל דרך אחרת;
”היתר כללי“ – (נמחקה);
”הפקודה“ – פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972;
”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;
”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – (החל מיום 1.10.2024): חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”מוקד שידור“ – מיתקן בזק שבו מותקנים אמצעים הדרושים לשם הזנת שידורים, לרבות שידורים הנקלטים מן האוויר, אל רשת בזק ציבורית, לשם הפצתם למנויים;
”מישק“ – (נמחקה);
”מיתקן בזק“ – מיתקן או התקן שהוא חלק מרשת בזק, ובכלל זה תוכנה וכן מיתקן או התקן שאינו פיזי;
”מיתקן בזק אקטיבי“ – מיתקן בזק המוזן בחשמל ומשמש להעברת אותות ברשת בזק;
”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד התקשורת;
”מנוי“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
לעניין ספק מורשה – מי שהתקשר בהסכם עם ספק מורשה לשם קבלת שירותי בזק ממנו;
(2)
לעניין בעל רישיון לשידורים – מי שהתקשר בהסכם עם בעל רישיון לשידורים לשם קליטת שידוריו וקבלת שירותים ממנו;
”מסר בזק“ – מסר המשודר, המועבר, הנקלט או הנמסר לשידור או להעברה במיתקן בזק;
”מעבדה חיצונית“ – מעבדה שאינה של משרד התקשורת, העוסקת בעריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה;
”המרשם“ – המרשם המתנהל לפי סעיף 4א1;
”נושא משרה“ – כהגדרתו בחוק החברות;
”נכסי הרישיון“ – הנכסים הדרושים להבטחת מתן שירותי בזק בידי בעל רישיון בזק בהתאם לרישיונו, או להבטחת קיום שידורים בידי בעל רישיון לשידורים בהתאם לרישיונו, לרבות נכסיו של מי שרשום במרשם הדרושים להבטחת מתן שירותי בזק על ידו לעניין סעיפים 4ד ו־28ב(ג)(6);
”נקודת סיום רשת“, ”נס״ר“ – הנקודת הפיזית שבה רשת בזק מסתיימת וממנה מתאפשרת למשתמש ברשת הבזק גישה אליה;
"סחר, בציוד קצה – קנייה, מכירה, שיווק, השכרה או ייבוא של ציוד קצה;
”ספק מורשה“ – בעל רישיון בזק או מי שרשום במרשם;
”פעולת בזק“ – הפעלת מיתקן בזק, התקנתו או בנייתו;
”ציוד קצה“ – ציוד בזק, לשימושו של מנוי, המתחבר או המיועד להתחבר מחצריו של המנוי או מכל מקום אחר לרשת בזק בנקודת סיום רשת, לרבות ציוד רדיו טלפון נייד, מפענח או ממיר אפיקים ולרבות כל התקן אחר המותקן בחצרי המנוי והמיועד לשמש לקליטת שידורים בחצריו וכן ציוד קצה לווייני כהגדרתו בסעיף 6מג;
”רישיון כללי“ – (נמחקה);
”רישיון כללי ייחודי“ – (נמחקה);
”רשיון מיוחד“ – (נמחקה);
”רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת“ – (נמחקה);
”רשת בזק“ – מערכת אלקטרונית המשמשת או המיועדת לשמש להעברת אותות באמצעות כבל, ציוד אופטי, תדרי רדיו או כל אמצעי אלקטרומגנטי אחר בין נקודת סיום רשת אחת לאחרת, וכן הרכיבים הנלווים למערכת האמורה המאפשרים את העברת האותות, לרבות ציוד מיתוג, ציוד ניתוב ותשתיות פסיביות, ולמעט ציוד קצה;
”רשת בזק ציבורית“ – רשת בזק, המשמשת או המיועדת לשמש לאספקת שירותי בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות;
”רשת גישה“ – (נמחקה);
”שידורים“ – שידורי טלוויזיה המיועדים לציבור, הניתנים למנויים, בין בערוץ אחד ובין במערכת רב־ערוצית, וכן שירותים הנלווים להם במישרין לרבות שירותי חוזי או שמע, שידורים דו־כיווניים והידודיים;
”שירות בזק“ – שירות שהוא אחד מאלה, הניתן לציבור הרחב או לחלק ממנו באמצעות רשת בזק:
(1)
שירות טלפוניה;
(2)
שירות גישה לאינטרנט;
(3)
שירות העבר נתונים;
(4)
שירות אחר המנוי בתוספת הראשונה;
”שירות גישה לאינטרנט“ – שירות הניתן למנויים בתמורה, בכסף או בשווה כסף, המאפשר להם קישור לנקודות בקצה של רשת האינטרנט הנגישות לציבור הרחב;
”שירות העברת נתונים“ – שירות העברת אותות על גבי רשת בזק שלא באמצעות רשת האינטרנט, בעבור אדם אחר, ובכלל זה העברת אותו אלקטרומגנטיים בין מיתקנים של ספקים מורשים או של בעלי רישיונות לשידורים או בין יחידות ציוד קצב;
”שירות טלפוניה“ – שירות המאפשר העברה או קבלה של מסר בזק על בסיס מספר בהתאם לתוכנית המספור כהגדרתה בסעיף 5א(ה);
”שליטה“ – היכולת לכוון פעילותו של תאגיד, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד;
בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם הוא מחזיק חמישים אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, או אם בידו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות שענינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם; חזקה כי אדם שולט בתאגיד, אם בידו השיעור הגדול ביותר של אמצעי שליטה מסוג כלשהו;
”תחום הבזק“ – התחום של העברת אותו באמצעות רשת בזק;
”תיקון 25“ – חוק הבזק (תיקון מס׳ 25), התשס״א–2001;
”תקנות ההיתר הכללי“ – כמשמעותן בסעיף 4א2(א);
”תשתיות פסיביות“ – רכיבים שמיועדים להכיל מיתקני בזק או לשמש להתקנת מיתקני בזק בלי שיהפכו למיתקן בזק אקטיבי, ובכלל זה קנים, תת־קנים, גובים, גומחות עיליות, קופסאות ועמודים;
”השר“ – שר התקשורת.
[תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2]
פרק ב׳: אסדרת העיסוק בתחום הבזק
עיסוק בתחום הבזק – חובת רישום במרשם או חובת קבלת רישיון [תיקון: תשס״ה, תשפ״ב־2]
(א)
לא יספק אדם, דרך עיסוק, שירות בזק אלא אם כן הוא רשום במרשם.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יספק אדם, דרך עיסוק, שירות בזק כמפורט להלן, אלא אם כן יש בידו רישיון לכך שניתן לפי סעיף 4 ובהתאם לתנאי הרישיון:
(1)
שירות בזק הניתן באמצעות מערכת רדיו טלפון נייד שלשם נתינתו מוקצה לנותן השירות, בהתאם לפקודה, תדר רדיו בתחום התדרים המנוי בתוספת השנייה;
(2)
שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שמספר המשתמשים, המנויים בה, נקודות סיום הרשת או נקודות הקצה בה עולה על המספר שקבע השר, למעט שירות בזק הניתן באמצעות שימוש ברשת בזק כאמור על ידי ספק מורשה אחר; לעניין זה, ”שימוש“ – כהגדרתו בסעיף 5(א);
(3)
שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שמתקיים בה אחד מאלה:
(א)
היא כוללת תחנת קרקע קבועה או ניידת בישראל לתקשורת עם לוויין;
(ב)
היא כוללת לוויין הנמצא במיקום הרשום על שם ישראל באיגוד הבזק הבין־לאומי (ITU) או לוויין העושה שימוש במסלול הרשום על שם ישראל כאמור;
(4)
שירות בזק שמספקת רשות מקומית, בין שהוא טעון רישום במרשם ובין שהוא טעון רישיון; בפסקה זו, ”רשות מקומית“ – לרבות חברה עירונית או חברת בת עירונית כהגדרתן בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, או מי שרשות מקומית או חברה כאמור מחזיקה בו אמצעי שליטה.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א), ראה השר כי בנסיבות העניין אין די באסדרה באמצעות רישום במרשם כדי לקיים אחד או יותר מהשיקולים של שמירה על ביטחון המדינה או שלום הציבור, ניצול יעיל של משאב הנמצא במחסור וקידום התחרות, רשאי הוא, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע –
(1)
שירותי בזק נוספים שאספקתם דרך עיסוק תהיה טעונה רישיון לפי סעיף 4;
(2)
נותני שירותי בזק נוספים שהשירותים שיספקו, כולם או מסוג שיקבע, יהיו טעונים רישיון לפי הסעיף האמור.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (א) ובלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), השר רשאי להורות בהחלטה מנומקת בכתב, בשל אחד או יותר מהשיקולים המנויים בסעיף קטן (ג), למי שרשום במרשם, שהשירותים שיספק, כולם או מסוג שיחליט, יהיו טעונים רישיון לפי סעיף 4.
(ה)
לא יבצע אדם פעולת בזק במיתקן בזק קרקעי המחבר בין נקודה בישראל ובין נקודה מחוץ לישראל, למעט באזור יהודה והשומרון כהגדרתו בסעיף 14א, אלא אם כן בידו רישיון לכך לפי סעיף 4 ובהתאם לתנאי הרישיון.
(ו)
המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת רשימה של שמות בעלי הרישיונות התקפים ויציין בה את סוג הרישיון ומספרו; הרשימה תעודכן בכל עת שבוטל רישיון, הותלה או הוגבל או אם ניתן רישיון חדש.
סייגים לתחולה [תיקון: תשנ״ט־3, תשס״א־2, תשס״ה, תשפ״ב־2]
(א)
הוראות סעיף 2 לא יחולו על אספקת שירות בזק דרך עיסוק שהוא אחד מאלה:
(1)
שירות בזק הנלווה לשירות עיקרי אחר שאינו שירות בזק, שהשירות העיקרי ניתן באמצעותו;
(2)
שירות העברת נתונים או שירות המנוי בתוספת הראשונה, אם נותן השירות אינו קובע את איכות השירות למנויים ואת מאפייני רשת הבזק שבאמצעותה הוא ניתן, ובכלל זה את שרידות הרשת וקיבולת הרשת.
(ב)
הובאו לפני השר מקרים לשם בחינת תחולת סעיף קטן (א), יפורסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת מידע תמציתי בדבר עמדת השר לעניין אותם מקרים.
(ג)
הוראות סעיף 2 לא יחולו על אספקת שירות בזק דרך עיסוק שהמנהל אישר כי מתקיימים לגביו שניים אלה:
(1)
מתן השירות כפוף לאסדרה במדינה המנויה בתוספת השלישית;
(2)
רשת הבזק שבאמצעותה ניתן השירות היא מערכת לוויינים עולמית; בפסקה זו, ”מערכת לוויינים עולמית“ – רשת בזק הכוללת כמה לוויינים שבאמצעותם ניתנים שירותי בזק ברחבי העולם, ובלבד שאינה רשת שמתקיים בה אחד מאלה:
(א)
ניתנים באמצעותה שירותי בזק בעיקר בישראל;
(ב)
היא כוללת תחנת קרקע קבועה או ניידת בישראל;
(ג)
לווייניה נמצאים במיקומים הרשומים על שם ישראל באיגוד הבזק הבין־לאומי (ITU) או עושים שימוש במסלולים הרשומים על שם ישראל כאמור.
(ד)
המנהל רשאי להורות בנוהל על אופן הגשת בקשה לאישור לפי סעיף קטן (ג), ובכלל זה על המידע והמסמכים שיש לצרף לבקשה, ואם הדבר נדרש לשם מתן החלטתו – רשאי הוא לדרוש ממגיש הבקשה מידע ומסמכים נוספים; נוהל לפי סעיף קטן זה, רשימת שירותי הבזק שניתן לגביהם אישור לפי סעיף קטן (ג) ונותני השירותים כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
(ה)
השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע פטור מתחולת הוראות סעיף 2 לעניין שירותי בזק נוספים על האמור בסעיף זה, אם נוכח כי אסדרת העיסוק בהם בהתאם להוראות חוק זה אינה נדרשת, ורשאי הוא לקבוע תנאים לתחולת הפטור.
רישיון בזק [תיקון: תשמ״ח, תשנ״ו־2, תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ג, תשס״ט־3, תשע״ג־3, תשפ״ב־2]
(א)
השר רשאי להעניק רישיון לאספקת שירותי בזק או לביצוע פעולת בזק, הטעונים רישיון לפי סעיף 2 (בסעיף זה – שירותים טעוני רישיון), וכן לקבוע תנאים ברישיון, ובכלל זה תנאים לעניין פעולות בזק הנוגעות למתן השירותים, ורשאי הוא להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, כי רישיון יוענק בהליך תחרותי אם מצא כי הדבר נדרש בשל אחד או יותר מאלה:
(1)
שירות הבזק או פעולת הבזק נוגעים למשאב הנמצא במחסור או בשל שיקולים כלכליים או הנדסיים הכרוכים בשימוש בו;
(2)
קידום התחרות בתחום הבזק;
(3)
שיפור רמת השירותים לציבור.
(א1)
(בוטל).
(א2)
(בוטל).
תקנות שפורסמו על פי סעיף קטן (א2) לפני שבוטל:
(ב)
במתן רשיון ובקביעת התנאים בו יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
(1)
מדיניות הממשלה בתחום הבזק;
(1א)
שיקולים שבטובת הציבור;
(2)
התאמתו של מבקש הרשיון לתת את השירותים טעוני הרישיון שלגביהם הוא מבקש רשיון;
(3)
תרומת מתן הרשיון לתחרות בתחום הבזק ולרמת השירותים בו.
(ב1)
השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כי תנאי למתן רישיון יהיה גם העדר הרשעה והעדר כתב אישום תלוי ועומד של מבקש הרישיון בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה המבקש אינו ראוי להיות בעל רישיון בזק, ואם המבקש הוא תאגיד – גם של נושא משרה בתאגיד או בעל השפעה ניכרת בו; בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע כי התנאי האמור יחול לגבי סוג רישיון מסוים גם לעניין מי שמחזיק אמצעי שליטה במבקש רישיון שהוא תאגיד בשיעור הנמוך מ־25%, כפי שיקבע; לעניין זה, ”השפעה ניכרת“ – כהגדרתה בסעיף 14א.
(ג)
בקשה לרשיון תוגש לשר בכתב ויפורטו בה השירותים טעוני הרישיון שלגביהם מתבקש הרישיון ואופן נתינתם; השר רשאי לקבוע בתקנות פרטים נוספים שייכללו בבקשה וכן מסמכים שיצורפו אליה.
(ד)
השר רשאי לאשר בקשה, להתנות את אישורו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או אחריו, לרבות לענין תשלום אגרות ומתן ערבויות והדרכים למימושן, ורשאי הוא לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחיה.
(ד1)
רישיון, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי הרישיון, שלא הותרו במפורש ברישיון, טעונים אישור השר; ואולם השר רשאי, במקרים מיוחדים, לאחר ששקל את השיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב), להתיר העברת רישיון אגב שינויים מבניים, בתנאים שיורה עליהם, אם שוכנע שמתקיימים בבעל רישיון הבזק הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
(ד2)
בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ה) או סעיף 59, ובהביאו בחשבון, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות בענינים אלה:
(1)
הגבלות ותנאים לענין החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש רישיון או בבעל רישיון בזק, לרבות בידי בעל רישיון אחר לפי חוק זה או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, וכן הגבלות ותנאים לענין מינוי נושאי משרה בו;
(2)
קיום מערכת חשבונאית נפרדת בין שירותים שונים הניתנים בידי בעל רישיון, לרבות באמצעות מערך לרישום נפרד של הוצאות והכנסות או דוחות כספיים נפרדים, הכל כפי שיקבע; בעל רישיון בזק המפעיל מוקד שידור יקיים מערכת חשבונאית נפרדת כאמור בפסקה זו;
(3)
דרישה לקיומם של תאגידים נפרדים בין בעל רישיון בזק לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים ובכלל זה הפרדה בין מתן שירותים לספק מורשה לבין מתן שירותים למנוי, והוראות בדבר מימוש ההפרדה.
(ד3)
הורה השר כי רשיון יוענק בהליך תחרותי כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להורות כי בחירת בעל רישיון הבזק תתבסס, בין השאר, על גובה סכום דמי רשיון שיציעו המשתתפים בהליך התחרותי.
(ד4)
תקנות ההיתר הכללי החלות על מי שרשום במרשם יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על בעל רישיון בזק, ויראו אותן כתנאים ברישיון אלא אם כן נקבע אחרת ברישיון או בתקנות לפי חוק זה.
(ה)
השר רשאי לשנות תנאי רשיון, להוסיף עליהם או לגרוע מהם; לענין זה יובאו בחשבון, בין השאר, השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב) וכן השינויים שחלו בטכנולוגיה של בזק.
(ו)
השר רשאי, בהודעה ברשומות,
(1)
להעניק לבעל רשיון בזק את הסמכויות ואת החסינויות המנויות בפרקים ו׳, ו־ט׳, כולן או מקצתן, ורשאי הוא להורות כי הפעלת הסמכויות או תחולת החסינויות יותנו בתנאים שיקבע, לרבות הגבלת משך הזמן להפעלת הסמכויות או החסינויות האמורות;
(2)
(נמחקה).
פורסמו הודעות על הענקת סמכויות [ס] וחסינויות [ח]: ”בזק“ – החברה הישראלית לתקשורת בע״מ [סח] (י״פ תשמ״ד, 1417); חברת סלקום ישראל בע״מ [סח] (י״פ תשנ״ד, 4190; תשנ״ה, 169, 1696, 2276, 3003, 3313, 3759; תשנ״ו, 26, 958, 1213, 2381; תשנ״ז, 165, 1632, 2780, 4045; תשס״ב, 3677, 3678; תשס״ד, 3242; תשס״ו, 3593); חברת פלא־פון תקשורת בע״מ [ח] (י״פ תשנ״ו, 3836); חברת בזק בין־לאומי בע״מ [ח] (י״פ תשנ״ו, 3836); ברק אי.טי.סי (1995) החברה לשירותי בזק בינלאומיים בע״מ [ח] (י״פ תשנ״ז, 2950); קווי זהב שירותי תקשורת בינלאומיים בע״מ [ח] (י״פ תשנ״ז, 2950); חברת פרטנר תקשורת בע״מ [ח] (י״פ תשנ״ט, 1627; תשס״ז, 2268); חברת מירס תקשורת [ח] (י״פ תשס״ב, 1521); חברת מד–1 אי.סי.1 (1999) בע״מ [ס] (י״פ תשס״ב, 1590; תשס״ד, 2203; תשס״ז, 2268); חברת טלקום זהב 2001 [סח] (י״פ תשס״ג, 1259); לחברת מתב תשתיות 2001 [סח] (י״פ תשס״ג, 1259); חברת עמת טלקום ש.מ. [סח] (י״פ תשס״ג, 1259; תשס״ד, 1579); חברת אקספון 018 בע״מ [ח] (י״פ תשס״ה, 4188); חברת סלקום תקשורת קווית ש.מ. [סח] (י״פ תשס״ו, 3593; תשע״ח, 4138); חברת 012 סמייל טלקום בע״מ [ח] (י״פ תשס״ז, 811; תשע״ג, 1496); חברת פרטנר פתרונות תקשורת נייחים ש.מ. [סח] (י״פ תשס״ז, 3370, תשע״ז, 8580); חברת גלובלקול תקשורת ש.מ. [סח] (י״פ תשס״ז, 4299); חברת נטוויז׳ן 013 ברק בע״מ [ח] (י״פ תשס״ח, 2927); חברת סטורם תקשורת בע״מ [ס] (י״פ תשס״ט, 4477); חברת בי.איי.פי פתרונות תקשורת ש.מ. [ח] (י״פ תש״ע, 1803); חברת טמרס טלקום בע״מ [ס] (י״פ תשע״א, 6238); חברת רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע״מ [ח] (י״פ תשע״ב, 3511); חברת הום סלולר בע״מ [ח] (י״פ תשע״ב, 4268); חברת אלון סלולר בע״מ [ח] (י״פ תשע״ב, 5095); חברת גולן טלקום בע״מ [ח] (י״פ תשע״ב, 5829; תשע״ג, 1018); חברת סלקט תשקורת בע״מ [ח] (י״פ תשע״ד, 1990); חברת אי.בי.סי. ברודבאנד קומפני (2013) בע״מ [סח] (י״פ תשע״ד, 3684, 3759; תשע״ה, 32; תשע״ט, 13482); חברת בזק בינלאומי בע״מ [ס] (י״פ תשע״ד, 7383); חברת בינת עסקים בע״מ [סח] (י״פ תשע״ט, 9858); לחברת לב אנאטל בע״מ [ח] (י״פ תשע״ט, 9858).
הסמכה והרשאה של מעבדות חיצוניות ומתן אישור סוג [תיקון: תשמ״ח, תשמ״ט, תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ז־3, תשע״א־2, תשפ״ב־2]
(א)
(1)
לא יעסוק אדם בסחר בציוד קצה אלא אם כן ניתן אישור סוג לגבי אותו ציוד.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), הוראות סעיף זה והוראות לפי סעיף 53א לא יחולו על עיסוק בסחר בציוד קצה רט״ן שהוראות סעיף 5 לפקודה חלות עליו.
(3)
השר רשאי להסמיך מעבדה חיצונית, שהתקיימו לגביה התנאים שנקבעו לפי סעיף 53א(א)(1א), לערוך בדיקות ומדידות של ציוד קצה, לצורך מתן אישור סוג, דרך כלל או לגבי סוגים של ציוד קצה או ענינים מסוימים, בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 53א(א)(1) או (ג) (בסעיף זה – מעבדה חיצונית מוסמכת).
(א1)
השר רשאי ליתן למעבדה חיצונית מוסמכת, שהתקיימו לגביה התנאים שנקבעו לפי סעיף 53א(א)(1ב), הרשאה לתת אישורי סוג לגבי סוגים של ציוד קצה, כפי שיורה, בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 53א(א)(1) או (ג) (בסעיף זה – מעבדה חיצונית מורשית).
(א2)
מעבדה חיצונית המבקשת לקבל הסמכה לפי הוראות סעיף קטן (א) או מעבדה חיצונית מוסמכת המבקשת לקבל הרשאה לפי הוראות סעיף קטן (א1), תגיש לשר בקשה בכתב לקבלת ההסמכה או ההרשאה כאמור; השר רשאי לאשר את הבקשה, להתנות את אישורו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההסמכה או ההרשאה או לאחריו, או לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחייה.
(א3)
הודעה על הסמכת מעבדה חיצונית או על מתן הרשאה למעבדה חיצונית מוסמכת, לפי סעיף זה, תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת.
(א4)
השר רשאי לשנות תנאי מתנאי הסמכה או הרשאה שניתנו לפי סעיפים קטנים (א) או (א1), וכן רשאי הוא לבטל הסמכה או הרשאה כאמור או להתלותה לתקופה שיורה, אם מצא כי המעבדה החיצונית אינה עומדת בתנאים שנקבעו למתן ההסמכה או ההרשאה, או כי הפרה תנאי מתנאי ההסמכה או ההרשאה, או הוראה מההוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ד4) או סעיף 53א(א)(1) או (2), או (ג), החלות עליה.
(ב)
אדם המבקש לעסוק בסחר בציוד קצה שטרם ניתן לגביו אישור סוג, יגיש למעבדה חיצונית מורשית בקשה בכתב לקבלת אישור סוג; בבקשה יפורטו פרטי הציוד ויצורפו לה מיפרטי הציוד, וכל פרט או מסמך אחר, כפי שייקבע בתקנות או בנוהל לפי סעיף 53א(א) או (ג) בתקנות.
(ג)
לא יינתן אישור סוג אלא לאחר שהמעבדה החיצונית המורשית שקלה ובדקה את הבקשה והתקיימו לפחות אלה:
(1)
ציוד הקצה מתאים לרשת הבזק של ספק מורשה;
(2)
רמת בטיחותו של ציוד הקצה מספיקה כדי למנוע פגיעה או נזק למשתמשים ומטפלים בציוד ולרשת הבזק ועובדיה.
(ד)
מעבדה חיצונית מורשית רשאית לאשר בקשה כאמור בסעיף קטן (ב), להתנות את אישורה בתנאים שיש לקיימם לפני מתן אישור הסוג או לאחריו, לרבות התשלום בעדו, או לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחיה, והכל בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 53א(א)(1) או (ג).
(ד1)
לא הסמיך השר מעבדה חיצונית לעריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה לפי סעיף קטן (א) או לא נתן הרשאה למעבדה חיצונית לתת אישורי סוג לפי סעיף קטן (א1), בין בכלל ובין לגבי סוג מסוים של ציוד קצה, רשאי השר לתת אישורי סוג, דרך כלל או לגבי ציוד קצה שלא ניתנה לגביו הסמכה או הרשאה כאמור, לפי הענין, בהתאם להוראות שנקבעו לענין זה לפי סעיף 53א, ורשאי הוא לעשות כן גם לגבי סוגים של ציוד קצה שניתנה לגביהם הסמכה או הרשאה כאמור אם התקיימו טעמים המצדיקים זאת, והכל מטעמים שיירשמו; הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי מתן אישור סוג בידי השר לפי סעיף קטן זה.
(ד2)
ניתן אישור סוג בידי מעבדה חיצונית מורשית, רשאי השר לבטלו אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים זאת.
(ד3)
(1)
ציוד קצה שהוא ציוד רדיו טלפון נייד, העומד בתנאים שקבע השר בצו, אינו טעון אישור סוג;
(2)
השר רשאי לקבוע בצו פטור מאישור סוג לסוגי ציוד קצה, כפי שיקבע שאינם מהסוג האמור בפסקה (1);
(3)
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת דיווח או שמירת מסמכים שתחול על מי שעוסק בסחר בציוד קצה כאמור בפסקאות (1) ו־(2).
(ד4)
השר ימנה עובד מבין עובדי משרדו שיפקח על פעולתן של מעבדה חיצונית מוסמכת ושל מעבדה חיצונית מורשית, ושיהיה רשאי לקבוע נהלים לפעולתן של מעבדות כאמור; נהלים כאמור יובאו לידיעתן של המעבדות בדרך שהמנהל ימצא לנכון ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
(ה)
(בוטל).
המרשם [תיקון: תשס״ה, תשפ״ב־2]
(א)
המנהל ינהל מרשם של נותני שירותי בזק החייבים ברישום לפי סעיף 2(א); המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור ויפורסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
(ב)
לא יירשם אדם במרשם אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
(1)
הוא אינו קטין או פסול דין;
(2)
הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל או תאגיד שהתאגד ונרשם בישראל או תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל ונרשם כחברת חוץ לפי סעיף 346 לחוק החברות;
(3)
לא מתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון או פשיטת רגל כהגדרתם בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, או לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980, בהתאמה;
(4)
היה המבקש תאגיד – הוא לא החליט על פירוקו מרצון ובית המשפט לא מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו.
(ג)
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן ניהול המרשם ולעניין הגשת הבקשה לרישום במרשם, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה.
(ד)
הגיש אדם בקשה לרישום במרשם, ירשום אותו המנהל במרשם בתוך עשרה ימי עבודה אם מצא שמתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) עד (4) שבסעיף קטן (ב), ורשאי הוא לדרוש מהמבקש, לשם הרישום, מידע ומסמכים נוספים.
(ה)
נוסף על האמור בסעיף קטן (ד), המנהל רשאי להביא בחשבון לעניין הרישום במרשם גם שיקולים שבטובת הציבור, אם הדבר נדרש לדעתו בנסיבות העניין.
(ו)
מצא המנהל כי מתקיימות נסיבות שבשלהן אין לרשום את המבקש במרשם, כאמור בסעיף קטן (ב) או (ה), יודיע על כך למבקש בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), בהודעה מנומקת בכתב, וייתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בסמוך לאחר מתן ההודעה.
(ז)
הזכויות המוקנות למי שרשום במרשם מכוח הרישום אינן ניתנות להעברה, לשעבוד או לעיקול.
(ח)
על מי שרשום במרשם יחולו הוראות סעיף 4(ו), בשינויים המחויבים.
תקנות ההיתר הכללי והוראת מינהל למי שרשום במרשם [תיקון: תשס״ה, תשפ״ב־2]
(א)
השר רשאי לקבוע בתקנות תנאים, הגבלות וחובות שיחולו על מי שרשום במרשם, לרבות בעניינים שהשר מוסמך להתקין לגביהם תקנות לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה בעניינים האמורים בסעיף 4(ד2), ורשאי הוא לקבוע בתקנות כאמור הוראות שיחולו לגבי כל הרשומים במרשם או לגבי חלק מהם בהתאם לסוגי השירותים ומאפייניהם; בקביעת תקנות ההיתר הכללי יביא השר בחשבון, בין השאר, את השיקולים המפורטים בסעיף 4(ב), בשינויים המחויבים.
(ב)
השר רשאי לתת למי שרשום במרשם הוראת מינהל בעניינים שבסמכותו לקבוע בתקנות ההיתר הכללי, אם מצא כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים מתן הוראה פרטנית לאותו אדם, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו; נתן השר הוראת מינהל כאמור, יפרסם אותה לציבור באתר האינטרנט של משרד התקשורת ויציין זאת במרשם, ובלבד שלא יפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, ורשאי הוא שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.
[תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2]
(בוטל).
אגרות לרישיונות ורישום במרשם [תיקון: תשמ״ח, תשפ״ב־2]
(א)
השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות –
(1)
אגרה בעד הגשת בקשה לרישיון או לרישום במרשם או בקשה לחידושם;
(2)
אגרה שנתית שעל ספק מורשה לשלם בעד כל סוג של שירות בזק שהוא נותן, למעט בעד שירות בזק שלגביו הוא משלם תמלוגים לפי סעיף 54;
(3)
דרכים ומועדים לתשלום האגרות, לרבות אופן עדכון סכומיהן בהתאם לשינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וכן תשלום הפרשי הצמדה, ריבית פיגורים והוצאות גבייה על אגרה שלא שולמה במועדה.
(ב)
בתקנות כאמור בסעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע כי יראו כל תשלום ששולם כתנאי למתן רשיון או לפיו, לפני תחילתן של התקנות האמורות, כאגרה שנקבעה בהן.
סמכות לדרוש מידע [תיקון: תשע״ב־6, תשע״ג־3, תשפ״ב־2]
השר או עובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, רשאי לדרוש מהגורמים המפורטים להלן למסור לו כל מידע הנחוץ לשם הפעלה סמכויות השר לפי חוק זה, או כדי להקל את ביצוען, והכול במועד, במתכונת ובאופן שיורה:
(1)
ספק מורשה או מי שפועל מטעמו במתן שירותי בזק או בביצוע פעולות בזק;
(2)
בעל רישיון לשידורים או מי שפועל מטעמו בביצוע שידורים;
(3)
מי שעוסק בסחר בציוד קצה;
(4)
מי שהשר שוקל לקבוע כי שירות שהוא נותן הוא שירות אחר שיש להוסיפו לתוספת הראשונה לפי סעיף 58א.
שירות חיוני [תיקון: תשנ״ו־2, תשס״א־2, תשס״ג, תשע״ב־5, תשפ״ב־2]
(א)
(1)
ראש הממשלה והשר, מיזמתם וכן לבקשת שר הביטחון, באישור הממשלה, רשאים לקבוע בצו כי שירות בזק או שירות הנלווה לו, שנותן ספק מורשה, כמפורט בצו, המפורט בו הוא שירות חיוני (להלן – שירות חיוני) אם ראו אחד מאלה:
(א)
כי הפסקה, צמצום או פגיעה אחרת בו, לרבות בסדירות אספקתו, עלולה לפגוע בבטחון המדינה או באספקה נאותה של שירותים לציבור;
(ב)
כי רכישת שליטה או אמצעי שליטה או החזקתם בנותן השירות החיוני עלולים לפגוע במדיניות הממשלה בתחום הבזק ובכלל זה בתחרות בתחום זה;
(2)
בטרם יקבעו ראש הממשלה והשר כי שירות הוא שירות חיוני בשל עילה המפורטת בסעיף קטן (א)(1), ייתנו לספק המורשה הנותן את השירות האמור (להלן – נותן השירות החיוני) וכן למי שהינו בעל שליטה או בעל ענין בו, הזדמנות להשמיע טענותיו.
(א1)
לא יעביר אדם לאחר שליטה בנותן שירות חיוני שהוצא לגביו צו לפי סעיף קטן (א), לא ירכוש בנותן שירות חיוני כאמור, ולא יחזיק בשליטה בו, אלא אם כן קיבל לכך אישור בכתב ומראש מאת ראש הממשלה והשר ובתנאים שקבעו (להלן – מגבלות השליטה); ראש הממשלה והשר רשאים ליתן אישור כאמור אם שוכנעו כי אין בשליטה כאמור כדי לפגוע במתן השירות החיוני או בעילה לקביעתו כשירות חיוני כאמור בסעיף קטן (א)(1); לענין סעיף קטן זה, מכירת מניות בבורסה, שלא על פי הסכמה מראש עם רוכש מסוים, לא תיחשב כהעברה, לענין חובת המעביר לקבל אישור לפי סעיף קטן זה, ובלבד, שהתקיים אחד מאלה:
(1)
המעביר אינו בעל השליטה בנותן השירות החיוני;
(2)
המעביר הוא בעל השליטה בנותן השירות החיוני ולא חדל, בעקבות ההעברה מלהיות בעל השליטה כאמור, אלא אם כן לא ידע או לא יכול היה לדעת כי יחדל בעקבות ההעברה מלהיות בעל השליטה.
(ב)
בצו לפי סעיף קטן (א) –
(1)
רשאים ראש הממשלה והשר, באישור הממשלה, לקבוע כי יחולו ההגבלות, התנאים וההוראות שבסעיפים קטנים (ג) ו־(ד), כולם או מקצתם, לתקופה קצובה או דרך כלל, הכל כפי שייקבע בצו;
(2)
תצויין העילה לקביעת השירות כשירות חיוני.
(ג)
ההגבלות, התנאים וההוראות לפי סעיף קטן (ב)(1) יהיו בענינים אלה, כולם או חלקם:
(1)
קביעה, כי לא יחזיק אדם אמצעי שליטה בנותן השירות החיוני בשיעור של חמישה אחוזים או יותר, או בשיעורים נוספים שקבעו ראש הממשלה והשר, וכן השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני, ללא אישור מראש מאת ראש הממשלה והשר ובתנאים שיקבעו (להלן – מגבלות שליטה והחזקה); ראש הממשלה והשר יהיו רשאים ליתן אישור למבקש אם שוכנעו כי אין בהשפעה הניכרת כאמור או בהחזקה של אמצעי שליטה בשיעור המבוקש על ידיו, כדי לפגוע במתן השירות החיוני או בעילה לקביעתו כשירות חיוני כאמור בסעיף קטן (א)(1);
(2)
קביעה, לפיה השליטה בנותן השירות החיוני תהא בידי אזרח ישראלי ותושב בה, לרבות בדרך של קביעת שיעור מרבי של אמצעי שליטה שיוחזקו בידי מי שאינו אזרח או תושב כאמור (להלן – מגבלת הישראליות);
(3)
קביעה לפיה הניהול השוטף של נותן השירות החיוני ומרכז עסקיו יהיו בישראל;
(4)
קביעת חובה למסור מידע לראש הממשלה ולשר לפי דרישתם, בענינים הקשורים למתן השירות החיוני כפי שיפורטו בדרישה; אין באמור בפסקה זו כדי לגרוע מחובה אחרת למסירת מידע הקיימת לפי כל דין;
(5)
קביעה, מטעמים של בטחון המדינה, כי נושאי משרה בנותן השירות החיוני, כולם או מקצתם, ובעלי תפקידים אחרים בנותן השירות החיוני כפי שייקבעו בצו, יהיו אזרחים ישראלים ותושבים בה, וכי אלה, כולם או מקצתם, יהיו בעלי סיווג בטחוני מתאים כפי שיקבע שירות הבטחון הכללי;
(6)
קביעה לענין תוקפם של העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי הרישיון, הדרוש, לדעת ראש הממשלה והשר, לשם הבטחת השירות החיוני, שנעשו בניגוד להוראות סעיף 4(ד1), כלפי מי שידע או שהיה עליו לדעת על כך;
(7)
קביעה, כי הליכי פירוק מרצון של התאגיד נותן השירות החיוני, פשרה או הסדר לגביו, וכן שינוי או ארגון מחדש של מבנה התאגיד, מיזוגו או פיצולו טעונים אישור מראש מאת ראש הממשלה והשר;
(8)
קביעה כי לא יעביר אדם שליטה, אמצעי שליטה או השפעה ניכרת בנותן שירות חיוני אם כתוצאה מההעברה יופרו מגבלות השליטה או מגבלות שליטה והחזקה, בלא שהציג לו הנעבר אישור לפי סעיף זה והצווים מכוחו;
(9)
קביעה ומתן הוראות, לפי החלטות ממשלה הנוגעות לענין, לגבי הצעדים הדרושים להגנה על מערכות ממוחשבות ובסיסי המידע של נותן השירות החיוני המשמשים למתן שירותים, לתפעול ולשליטה על המערכות הממוחשבות.
(ד)
הוצא צו כאמור בסעיף קטן (א) –
(1)
והחזיק אדם, ללא אישור ראש הממשלה והשר, בשליטה או באמצעי שליטה בנותן השירות החיוני מעל לשיעור שנקבע לפי סעיף קטן (ג)(1) או (2), יהא עליו למכרם בהתאם להוראות לפי חוק זה; המחזיק או מי מטעמו לא יהא רשאי להפעיל את הזכויות מכוח השליטה או אמצעי השליטה או ההשפעה הניכרת שהוא מחזיק בהם, או את הזכות לקבל דיבידנד; בלי לגרוע מהאמור, רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע בצו הוראות בדבר האופן והמועד למכירתם של השליטה או אמצעי השליטה, לרבות הוראות לענין מינוי כונס נכסים למכירתם;
(2)
רשאים הם לקבוע בצו, באישור הממשלה, תנאים, הוראות והגבלות על נותן השירות החיוני, וכן דרכי פיקוח וחובות דיווח על פעולותיו והתקשרויותיו, והכל אם לדעתם הם דרושים להבטחת אכיפתן של מגבלות השליטה וההחזקה, או מגבלת הישראליות, ובכלל זה הוראות לענין דיווח, ניהול ורישום מיוחדים של המחזיקים בניירות הערך שלו, דרך כלל או בשיעורים שנקבעו, או הוראות לענין מגבלות שיחולו על הקצאה של ניירות ערך של התאגיד, וכן הגבלות על השימוש באמצעי שליטה ובזכויות הצמודות להן, או בדבר תוקפן, כלפי התאגיד, של פעולות שבוצעו או החלטות שנתקבלו בניגוד להגבלות שהוטלו, בידי מי שלא קיבל אישור לשלוט בתאגיד או להחזיק בהשפעה ניכרת או באמצעי שליטה בו;
(3)
רשאים הם לקבוע בצו הוראות ותנאים בדבר החזקה של אמצעי שליטה או השפעה ניכרת או שליטה בנותן השירות החיוני, לרבות הוראות המתלות את תוקפן של פעולות בהן, כולן או מקצתן, באישור ראש הממשלה והשר מראש, אשר רשאים לסרב לתיתן אם כתוצאה מהן יש חשש שיופרו מגבלות השליטה וההחזקה או מגבלת הישראליות;
(3א)
ראש הממשלה והשר רשאים לקבוע בצו לפי סעיף זה, כי המחזיק שני אחוזים וחצי או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, בנותן שירות חיוני שלמעלה משלושה רבעים מהון המניות המונפק שלו מוחזקים בידי הציבור ומניותיו רשומות למסחר בבורסה, ידווח לנותן השירות החיוני, לשר ולראש הממשלה, על החזקותיו כאמור, על השולטים בו ועל מי שמחזיק למעלה מ־10% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו וכן על חברי הדירקטוריון של מי שמחזיק באמצעי שליטה כאמור; ראש הממשלה והשר רשאים, לשם הבטחת הדיווח לפי פסקה זו, לקבוע מגבלות לענין השימוש באמצעי השליטה ובזכויות הצמודות להן, לרבות לענין זכות ההצבעה באסיפה הכללית או הזכות לקבל דיבידנד.
(ה)
הוראות סעיף זה, לרבות צו מכוחו,יחולו על הספק המורשה שנותן את השירות החיוני, אלא אם כן נקבע אחרת בצו.
(ו)
לענין סעיף זה –
”אמצעי שליטה“ – (נמחקה);
”החזקה“ – לרבות רכישה וכן שניהם כאחד, כמשמעותם של מונחים אלה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968 (להלן – חוק ניירות ערך), ולרבות העברה או שעבוד, והכל בלי לגרוע מההגדרה ”החזקה“ בסעיף 1;
”השפעה ניכרת“ – היכולת להשפיע על פעילותו של נותן שירות חיוני השפעה של ממש, שאינה בגדר שליטה, ושאינה נובעת מעצם ההחזקה באמצעי שליטה, לרבות יכולת כאמור הנובעת מזכות המוקנית לאדם בתקנון נותן השירות החיוני או בהסכם בכתב או בעל פה עם בעל השליטה למעט אם הזכות האמורה הוקנתה לתאגיד בנקאי ישראלי; לענין זה, ”תאגיד בנקאי ישראלי“ – תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, שקיבל רישיון לפי פסקה (1) של סעיף 4(א) לחוק האמור; ואולם בלי לגרוע מכלליות האמור –
(1)
יראו אדם כבעל השפעה ניכרת אם הוא בעל הזכות למנות נושא משרה בנותן השירות החיוני;
(2)
חזקה על אדם שהוא בעל השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני אם הוא מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בנותן השירות החיוני;
”פירוק מרצון“ – כמשמעותו בחלק שמיני א׳ לחוק החברות;
”הסדר“ – כמשמעותו בפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות וכן הסדר חוב כהגדרתו בסעיף 318 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018;
”מיזוג“ ו”פיצול“ – כמשמעותם בפקודת מס הכנסה;
”שליטה“ – (נמחקה).
הפעלת שירות חיוני בידי הממונה [תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ג, תשפ״ב־2]
(א)
חדל ספק מורשה לתת שירות שנקבע כשירות חיוני לפי סעיף 4ד, או סבורים ראש הממשלה והשר שקיים חשש סביר כי ספק מורשה יחדל לתת שירות חיוני כאמור, ונוכחו ראש הממשלה והשר שיש הכרח להבטיח רציפות במתן השירות או למנוע שיבוש או הפסקה שלו, רשאים הם, באישור הממשלה, להורות בצו לספק המורשה לספק את השירות לפי הרשיון, תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל שניתנה לו לפי סעיף 4א2(ב), לפי העניין, לתקופה ובתנאים שיורו.
(ב)
ניתן צו לפי סעיף קטן (א), ומי שהצו חל עליו לא מילא אחר האמור בו, רשאים ראש הממשלה והשר, בצו, למנות אדם שיופקד על מתן השירות החיוני ועל ניהול מיתקני הבזק שבאמצעותם ניתן השירות החיוני (להלן – הממונה), ורשאים הם לפרט בצו את תפקידיו.
(ג)
במילוי תפקידיו לפי סעיף זה, יפעל הממונה לפי הוראות ראש הממשלה והשר ויהיו לו כל הסמכויות הדרושות להבטחת קיומו של השירות החיוני, לרבות הסמכויות הדרושות לניהולו של התאגיד.
(ד)
הופסק מתן שירות חיוני בשל סיום תוקפו של הרשיון, ביטולו, התלייתו או הגבלתו, או בשל ביטול או התליה של הרישום במרשם או הגבלת מי שרשום במרשם במתן השירותים, לפי העניין, ונוכחו ראש הממשלה והשר כי קיים הכרח להבטיח רציפות במתן השירות, וכי הפסקת השירות עלולה לפגוע באופן מהותי ומיידי בשירות החיוני, רשאים ראש הממשלה והשר לפעול כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), ואם נוכחו כי בנסיבות הענין לא ניתן לקיים את השירות החיוני בידי הספק המורשה, רשאים הם למנות מיד את הממונה.
(ה)
מינויו של הממונה לפי סעיף זה יהיה לתקופה שיקבעו ראש הממשלה והשר ושלא תעלה על שנה אחת; ראש הממשלה והשר רשאים להאריך את המינוי לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שנה אחת, וכן רשאים הם להחליפו בכל עת.
(ו)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של הספק המורשה לקבל דמי שימוש ראויים בעד השימוש במיתקניו ופיצוי מאת המדינה, בכפוף לכל דין או לחובותיו על־פי רשיונו, תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל שניתנה לפי סעיף 4א2(ב), לפי העניין, בעד נזקים שנגרמו לו עקב מינוי הממונה.
מינוי משקיף [תיקון: תשס״ג]
(א)
בצו לפי סעיף 4ד, שניתן לגבי נותן שירות חיוני שהוא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975 (להלן – חוק החברות הממשלתיות), רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע כי ימונה משקיף בישיבות דירקטוריון של נותן השירות החיוני ובועדותיו (בסעיף זה – המשקיף).
(ב)
המשקיף יהיה עובד מדינה בעל כשירות כשל דירקטור לפי פרק ג׳ לחוק החברות הממשלתיות.
(ג)
הזמנה לישיבות הדירקטוריון וועדותיו תימסר גם למשקיף והוא רשאי להשתתף בכל ישיבה של הדירקטוריון וועדותיו.
(ד)
זכותו של המשקיף לקבלת מידע מנותן השירות החיוני, תהא כשל דירקטור.
(ה)
ראה המשקיף כי נותן השירות החיוני עומד לקבל החלטה בניגוד להוראה מהוראות הצו, בניגוד להוראות לפי סעיף 13, או בניגוד להוראות סעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002 (להלן – חוק שירות הביטחון הכללי), יודיע על כך, בלא דיחוי, לנותן השירות החיוני, לשר ולראש הממשלה.
(ו)
הודיע המשקיף כאמור בסעיף קטן (ה), לא יהא נותן השירות החיוני רשאי לקבל את ההחלטה במשך 10 ימים מיום הודעת המשקיף, ואם התקבלה, לא יהיה לה תוקף.
(ז)
הודיעו ראש הממשלה והשר בתוך עשרת הימים האמורים בסעיף קטן (ו), כי יש בהחלטה כאמור בסעיף קטן (ה), כדי להפר את הוראות הצו, את ההוראות לפי סעיף 13 או את הוראות סעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי, לא יהא נותן השירות החיוני רשאי לקבל את ההחלטה ואם התקבלה, לא יהיה לה תוקף.
(ח)
הוראות סעיף זה יחולו אף אם נותן השירות החיוני חדל להיות חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, וכן לגבי חברות בשליטתו של נותן השירות החיוני כאמור בסעיף זה.
חשיפת מידע סודי [תיקון: תשס״ג]
(א)
הוצא צו לפי סעיף 4ד, רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע בצו כי על אף האמור בכל דין ובכפוף להוראות סעיפים 19(א)(2) ו־36ג(ב) לחוק ניירות ערך, ככל שהן חלות על נותן השירות החיוני ועל מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליו:
(1)
לא יימסר או ייחשף מסמך או מידע כפי שקבעו ראש הממשלה והשר בצו, לידיעת נושאי משרה או בעלי מניות מסוימים בנותן השירות החיוני או במי שיש לו השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני, הכל כפי שקבעו;
(2)
תוגבל, בדרך שקבעו ראש הממשלה והשר, מסירה או חשיפה של מסמך או מידע, כפי שקבעו, או תימנע העברתו למי שלא הורשה בכתב בידי ראש הממשלה והשר או בידי מי שהם מינו לענין זה.
(ב)
קבעו ראש הממשלה והשר מגבלות לפי סעיף קטן (א) על מסירת מידע לבעלי מניות או לנושאי משרה, יהיו בעלי המניות או נושאי המשרה האמורים, על אף האמור בכל דין, פטורים במקרה של הפרה, מאחריות המוטלת עליהם לפי כל דין, אם הפרה זו נגרמה אך ורק בשל אי קבלת המידע, שנמנע מהם כאמור, ולא יראו באי מסירת המידע כאמור הפרת חובה לפי כל דין, והכל בכפוף להוראות סעיפים 19(א)(2) ו־36ג(ב) לחוק ניירות ערך, ככל שהן חלות על נותן השירות החיוני ועל מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליו.
הוראות אכיפה ותוקפן של פעולות [תיקון: תשס״ג]
(א)
בלי לגרוע מהוראות כל דין, המפר צו או הוראה שהוצאו לפי סעיפים 4ד עד 4ה2, יחויב בפיצוי או בשיפוי בשל כל נזק או הוצאה שנגרמו עקב כך למדינה, לנותן השירות החיוני או לצד שלישי כלשהו.
(ב)
לא יהיה תוקף לפעולה, שנעשתה על ידי נותן השירות החיוני בניגוד להוראות סעיפים 4ד עד 4ה2, או בניגוד לצו או להוראה מכוחם; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכויות שרכש צד שלישי, אם לא ידע או לא יכול היה לדעת, שהפעולה נעשתה בניגוד להוראות הסעיפים האמורים או בניגוד לצו או להוראה מכוחם.
(ג)
אין בקיומו של הליך פלילי לפי חוק זה כדי לגרוע מכל זכות או סמכות לנקוט הליכים אחרים לפי חוק זה או הצווים מכוחו.
(ד)
בית המשפט המחוזי רשאי, לבקשת המדינה, לצוות על מי שהפר הוראות, תנאים או הגבלות שנקבעו לפי סעיפים 4ד עד 4ה2, או בצווים שהוצאו מכוחם, לחדול מכך, או לקיימם, לפי הענין.
הגבלות על הוצאת צו לפי חוק אחר [תיקון: תשס״ג]
הוצא צו לפי סעיפים 4ד עד 4ה2, לא יוצא צו לפי חוק אחר, לרבות לפי פרק ח׳2 לחוק החברות הממשלתיות, בשל אותן עילות או עילות דומות.
שירות לכלל הציבור [תיקון: תש״ס־2, תשס״ג, תשפ״ב־2]
(א)
השר רשאי לקבוע רשימה של שירותי בזק, ושל שירותים נלווים להן שהם שירותים בסיסיים, אשר ראוי כי יינתנו לכלל הציבור (להלן – סל שירותים לכלל הציבור).
(ב)
(1)
קבע השר סל שירותים לכלל הציבור, רשאי הוא להורות לספק מורשה ליתן שירות על פי רשיונו, על פי תקנות ההיתר הכללי או על פי הוראת מינהל שניתנה לו לפי סעיף 4א2(ב), לפי העניין, הנכלל בסל, באזורים או בישובים נוספים על אלה שבהם הוא נותן את שירותיו.
(2)
השר יורה כאמור בפסקה (1) רק לאחר שבחן חלופות לענין זה, ושוכנע כי טובת הציבור מחייבת זאת, ובשים לב לכל אחד מאלה:
(א)
לתחרות בתחום הבזק;
(ב)
לצורכי הציבור המתגורר באזורים המרוחקים ממרכז הארץ ודלילי אוכלוסיה;
(ג)
להיקף מתן השירותים בידי הספק המורשה ויכולותיו הטכנולוגיות והכלכליות.
(3)
הוראה לפי סעיף קטן זה תינתן לאחר שניתנה לספק המורשה הזדמנות להשמיע את טענותיו.
(ג)
(1)
השתכנע השר כי התקיימו כל אלה:
(א)
התבססה תחרות של ממש במתן שירות הכלול בסל שירותים לכלל הציבור;
(ב)
קיימים אזורים שבהם ניתן שירות שבסל השירותים לכלל הציבור על ידי ספק מורשה אחד או שניים;
(ג)
עלות מתן שירות כאמור על ידי אותו ספק מורשה האמור בכל הארץ עולה על התועלת הנובעת לו ממתן אותו שירות וכי עקב זאת נדרשת התערבותו של השר;
רשאי הוא לקבוע כי על ספק מורשה אחר, הנותן אותו שירות שלא בכל הארץ, להשתתף במימון מתן השירות באזורים כאמור.
(2)
קבע השר כאמור, רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר אופן מימוש ההשתתפות במימון והיקפה.
(3)
קביעה לפי סעיף קטן זה טעונה הסכמת שר האוצר ואישור ועדת הכספים של הכנסת.
(ד)
(בוטל).
(ה)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע ממכלול חובותיו של ספק מורשה, לרבות הוראות בדבר חובותיו לתת שירות לכל דורש, לפי רישיונו, תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל שניתנה לו, לפי העניין, או לפי כל דין.
התניית שירות בשירות [תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2]
ספק מורשה או בעל רישיון לשידורים לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן שירות, ברכישה או בקבלה של שירות אחר, הניתן על ידו או על ידי אחר, או באי קבלת שירות מספק מורשה אחר או מבעל רישיון לשידורים אחר, אלא אם כן השר, או המועצה, לפי הענין, התירו לו לעשות כן, בתנאים או ללא תנאים; בסעיף זה, ”שירות“ – שירותי בזק או שידורים.
הזכות לרכוש תיול פנימי [תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2]
(א)
בסעיף זה –
”ספק מורשה“ – לרבות בעל רישיון לשידורי לוויין כהגדרתו בסעיף 6מג;
”ציוד קצה לווייני“, ”צלחת קליטה“ – כהגדרתם בפרק ב׳2;
”תיול פנימי“ – החלק מרשת הבזק, המותקן בחצריו של אדם ובחצרים משותפים, והנועד לשמש את החצרים של אותו אדם בלבד.
(ב)
בלי לגרוע מהוראות סעיף זה, רשאי אדם כאמור בסעיף קטן (א), לרכוש מספק מורשה, תמורת תשלום, את התיול הפנימי אם הוא בבעלותו של ספק מורשה, ובלבד שהתיול הפנימי מותקן בחצרים המשמשים למגורים בלבד.
(ג)
רכש אדם את התיול הפנימי, לא ייתן לו ספק מורשה אחר או ספק מורשה לשידורים אחר, שירותי בזק או שידורים הכרוכים בשימוש בתיול הפנימי, אלא אם כן נוכח שהרוכש שילם לספק המורשה שבבעלותו היה התיול הפנימי בעבור הרכישה.
(ד)
רכישת התיול הפנימי, כאמור בסעיף קטן (ב), יכול שתעשה באמצעות ספק מורשה אחר, או ספק מורשה לשידורים אחר, אם הוסכם כך בינו לבין האדם שבחצריו מותקן התיול הפנימי; הוסכם כאמור, יודיע על כך הספק המורשה האחר, או הספק המורשה לשידורים האחר, לספק המורשה שבבעלותו התיול הפנימי, ויהיה אחראי לתשלום בעבור רכישתו, והוראת סעיף קטן (ג) לא תחול.
(ה)
התשלום בעבור התיול הפנימי יהיה כדלקמן:
(1)
בבית משותף – 120 שקלים חדשים כולל מס ערך מוסף, ואם הרכישה נעשית בדרך האמורה בסעיף קטן (ד), ישולם הסכום ב־12 תשלומים שווים;
(2)
בחצרים שאינם בית משותף – בסכום שקבע השר באישור הועדה;
(3)
השר, באישור הועדה, רשאי לשנות את הסכום האמור בפסקת משנה (1), וכן לקבוע את אופן עדכון הסכומים ואת דרכי תשלומם, ורשאי הוא לקבוע סכומים שונים, לפי אמות מידה שיקבע, לרבות לסוגי חצרים.
(ו)
הוראות סעיף זה יחולו גם על רכישת ציוד קצה לווייני, למעט צלחת קליטה, ממיר או מפענח, אם הוא בבעלותו של ספק מורשה לשידורי טלוויזיה בלוויין.
אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט [תיקון: תשע״א־5, תשפ״ב־2]
(א)
בסעיף זה –
”אתר פוגעני“ – אתר באינטרנט שעיקרו תוכן פוגעני;
”תוכן פוגעני“ – כל אחד מאלה:
(1)
הצגת חומר תועבה כמשמעותו בחוק העונשין, ובכלל זה –
(א)
הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
(ב)
הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
(ג)
הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
והכל כשאין בתוכן המוצג ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי המצדיק, בנסיבות העניין, את הצגתו;
(2)
הסתה גזענית או לאומנית;
(3)
הימורים;
(4)
משחקים הכוללים מעשי אלימות;
”ספק גישה לאינטרנט“ – ספק מורשה המספק שירות גישה לאינטרנט.
(ב)
השר יקבע, בתקנות או ברישיון ספק גישה לאינטרנט, הוראות לעניין חובתו של ספק גישה לאינטרנט ליידע את מנוייו בדבר –
(1)
אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט ואפשרויות ההגנה מפניהם, לרבות אמצעים טכנולוגיים המיועדים לסינון אתרים או תכנים כאמור;
(2)
סכנות נוספות הנשקפות מהשימוש באינטרנט והגנות אפשריות מפניהן, כפי שיקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
(ג)
ספק גישה לאינטרנט יידע את מנוייו בהתאם לסעיף קטן (ב) בכל הדרכים שלהלן:
(1)
ישלח מידע למנוי בדרך שיקבע השר ברישיון או בתקנות ההיתר הכללי; מידע כאמור יישלח, במועד ההתקשרות בהסכם לקבלת שירות גישה לאינטרנט ובמועד חידושה, וכן אחת לשנה לפחות במהלך תקופת ההסכם;
(2)
יפרסם את המידע באתר האינטרנט של ספק הגישה לאינטרנט;
(3)
יציין את המידע בהסכם שנחתם עם המנוי;
(4)
ימסור את המידע למנוי על ידי נציג שירות הלקוחות של ספק הגישה לאינטרנט.
(ד)
ספק גישה לאינטרנט יציע למנוייו בדרך שקבע השר בתקנות או ברישיון, ויספק למנוי שביקש זאת, שירות יעיל לסינון של אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט, בשים לב למקובל בתחום; בעד שירות סינון הניתן לפי סעיף קטן זה לא יגבה ספק גישה לאינטרנט מהמנוי תשלום נוסף על התשלום שהוא גובה ממנו בעד שירות הגישה לאינטרנט.
קישור־
(א)
בסעיף זה –
”בעל זיכיון“ – (נמחקה);
”בעל רישיון“ – (נמחקה);
”ספק מורשה אחר“ – לענין סעיפים קטנים (ו) ו־(ז) – לרבות בעל רישיון לשידורי לוויין כהגדרתו בסעיף 6מג;
”קישור־גומלין“ – חיבור בין רשת בזק של ספק מורשה אחד לבין רשת בזק של ספק מורשה אחר, באופן פיזי או לוגי, המאפשר העברת מסרי בזק בין המנויים של הספקים המורשים, או מתן שירותים בידי ספק מורשה אחד למנוייו של ספק מורשה אחר;
”רשת בזק ציבורית“ – (נמחקה);
”שימוש“ – לענין סעיפים קטנים (ו), (ז) ו־(ח) – לרבות אלה:
(1)
מתן גישה אל רשת בזק, לרבות מיתקן בזק, של ספק מורשה אחר, ואפשרות השימוש בהם;
(2)
מתן אפשרות להתקין מתקן בזק של ספק מורשה, במיתקן בזק או בחצרים של ספק מורשה אחר.
(ב)
השר רשאי, לשם הבטחת התחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו, ובשים לב לענינו של הציבור ולענינם של הספקים המורשים הנוגעים בדבר –
(1)
לקבוע כי ספק מורשה חייב לאפשר קישור־גומלין לרשת הבזק שלו וליתן הוראות בדבר אופן ביצוע קישור־גומלין והיקפו, וכן בדבר פעולות, שירותים והסדרים נלווים למימוש קישור־גומלין והתשלומים בעדם, לרבות מתן שירותי חיוב וגביה בידי ספק מורשה אחד לספק מורשה אחר, או העברת מידע בין בעלי רישיון, ככל שהמידע נדרש לצורך מתן שירותים בידי ספק מורשה אחר למנוייו או לצורך מתן שירותים ולצורך גביית תשלומים בידי ספק מורשה אחד ממנוייו של ספק מורשה אחר; קביעה או מתן הוראות לפי פסקה זו יכול שייעשו ברשיון, בהוראת מינהל או בתקנות, לפי הענין;
(2)
לקבוע בתקנות, בהסכמת שר האוצר, תשלומים, תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים בעד קישור־גומלין, וכן הוראות בדבר דרכים לחישוב התשלומים, מרכיביהם והיחסים ביניהם, והוראות בדבר אופן הצמדת התשלומים למדד המחירים לצרכן או למדד אחר, לרבות אפשרות של קביעת מקדם התייעלות לספק מורשה בשיעור ובאופן שייקבע בתקנות.
(ב1)
קביעת התשלומים או מתן ההוראות לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה – תשלומים בעד קישור גומלין) יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על אחד מאלה:
(1)
עלות לפי שיטת חישוב שהשר יורה עליה, בתוספת רווח סביר;
(2)
נקודת ייחוס הנגזרת מאחד מאלה:
(א)
תשלום בעד שירותים שנותן הספק המורשה;
(ב)
תשלום בעד שירותים אחרים בני־השוואה;
(ג)
תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלומים בעד קישור גומלין או שירות מקביל לו, במדינות אחרות.
פורסמה הודעה על שיטת החישוב לפי סעיף 5(ב1)(1) (י״פ תשפ״ג, 2400).
(ג)
לא נקבעו הוראות לפי סעיף קטן (ב)(1), בין בכלל ובין לגבי ענין מסוים, יקבעו הספקים המורשים הנוגעים בדבר בהסכם את התנאים בדבר קישור־גומלין, ובאין הסכמה, רשאי השר להורות להם בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב)(1).
(ד)
נקבעה חובת קישור־גומלין לפי סעיף קטן (ב)(1) ולא נקבעו בתקנות תשלומים לפי סעיף קטן (ב)(2), רשאי ספק מורשה לדרוש מחיר סביר בעד קישור־גומלין אל רשת הבזק שלו; באין הסכמה בין הספקים המורשים הנוגעים בדבר, יורה השר על המחיר בעד קישור־הגומלין, לפי שיטת חישוב שיורה עליה, ויכול שהשיטה כאמור תיעשה, בין השאר, כאמור בסעיף קטן (ב1), ואולם רשאי השר להורות כי בנסיבות הענין יישא כל צד בעלויותיו לענין זה; הוראת השר תינתן בתוך זמן סביר בהתחשב בנסיבות הענין; על הוראת השר לפי סעיף קטן זה ניתן לערער בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לבעל הרשיון ההודעה על ההוראה, בפני בית המשפט המחוזי; על פסק דינו של בית המשפט ניתן לערער בשאלה משפטית; בסעיף קטן זה, ”השר“ – לרבות מי שהשר הסמיכו.
(ד1)
לענין אי הסכמה כאמור בסעיף קטן (ד), רשאי השר להורות כי לא יעוכב ביצוע קישור־גומלין בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(1), וכן רשאי הוא ליתן כל הוראה אחרת כפי שיראה לנכון בנסיבות הענין לרבות לענין תשלומים חלקיים; השר יחליט אם להורות כאמור וייתן הוראותיו בתוך זמן סביר ושלא יעלה על שנה.
(ה)
מחיר סביר אשר רשאי ספק מורשה לדרוש כאמור בסעיף קטן (ד) יהיה בלתי מפלה, ואולם תתאפשר העדפה המותרת על פי כל דין או בנסיבות מיוחדות בהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה ברישיונו, בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל שניתנה לפי סעיף 4א2(ב), לפי העניין.
(ו)
בלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה), היה ביצוע מתן שירותי בזק בידי ספק מורשה אחד, כרוך בשימוש במיתקן בזק של ספק מורשה אחר, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים, ובהם, במקום ”קישור־גומלין“ יבוא ”שימוש“.
(ז)
היה ביצוע שידורים בידי בעל רישיון לשידורים כרוך בשימוש במיתקן בזק של ספק מורשה, לרבות במוקד שידור, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים, ובהם:
(1)
במקום ”בתחום הבזק ורמת השירותים בו“ יבוא ”בתחום הבזק ובתחום השידורים ורמת השירותים בהם“;
(2)
במקום ”קישור־גומלין“ יבוא ”שימוש“;
בסעיף קטן זה, ”בעל רישיון לשידורים“ – למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
(ח)
בלי לגרוע מהאמור בסעיף 4ח ובסעיפים קטנים (ו) ו־(ז), היה מתן שירותי בזק או ביצוע שידורים בידי ספק מורשה או בידי בעל רישיון לשידורים, כרוך בשימוש, לרבות בשימוש משותף בידי ספקים מורשים שונים, במיתקן בזק המצוי בחצריו של מנוי, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים, ובהם במקום ”קישור־גומלין“ יבוא ”שימוש, לרבות שימוש משותף“.
(ט)
בלי לגרוע מהוראות סעיף זה ובשים לב, בין השאר, להוראות סעיף 6לד, השר רשאי ליתן הוראות, בתקנות או ברישיון או בהוראות מינהל, בדבר חובתו של ספק מורשה לייעד קיבולת ברשת הבזק שלו להעברת שידורים או שירותי בזק של אחר, ורשאי הוא להורות לספק מורשה כאמור, לחבר לרשת הבזק שלו יותר ממוקד שידור אחד של מי שקיבלו לכך רישיון.
(י)
(1)
בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ו) ו־(ח), ספק מורשה ייתן לספק מורשה אחר שימוש בתשתית הפסיבית שלו באופן המאפשר להשחיל בה כבלים מתכתיים או אופטיים של הספק המורשה האחר או להקים בה מיתקני בזק של הספק המורשה האחר, ובאופן המאפשר תחזוקת הכבלים והמיתקנים האמורים, והכול לצורך מתן כל שירות בזק על פי תנאי רישיונו של הספק המורשה האחר, תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל, לפי העניין, על הסדרת שימוש כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים כאמור בסעיף קטן (ו), ובכלל זה מתן הוראות בדבר אופן ביצוע השימוש.
(2)
השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע, בהתאם לסמכותו לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ב1), תשלומים, תשלומים מירביים או תשלומים מזעריים בעד שימוש בתשתית הפסיבית של החברה בידי ספק מורשה.
(3)
(נמחקה).
(4)
(נמחקה).
(5)
היתה התשתית הפסיבית של ספק מורשה מוחזקת בידי חברת החשמל לישראל בע״מ בפעילותה כבעל רישיון ספק שירות חיוני לפי חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996, ודרושה לה לצורך פעילותה כאמור, לא יחולו לגבי התשתית הפסיבית כאמור הוראות סעיף קטן זה.
(6)
התקיימו בקנים או בתת־קנים בתשתית הפסיבית של ספק מורשה כל התנאים שלהלן, לא יחולו לגביהם הוראות סעיף קטן זה:
(א)
הם מצויים בשימוש בלעדי של גורמי הביטחון;
(ב)
אין בהם פעילות אחרת של הספק המורשה בין עבור עצמו ובין עבור כל גורם אחר שאינו גורם ביטחון.
(7)
בסעיף קטן זה –
”בעל רישיון מפ״א תשתית“ – (נמחקה);
”גורם ביטחון“ – כל אחד מאלה: צבא ההגנה לישראל, משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון ויחידות הסמך שלהם וכן מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998;
”מפעיל פנים־ארצי“ – (נמחקה);
”תשתית פסיבית“ – המרכיבים הפסיביים של רשת הבזק הציבורית בכל רבדיה, ובכלל זה קנים, תת־קנים, גובים, גומחות עיליות, קופסאות ועמודים.
מספור [תיקון: תש״ס־2, תשס״ה־2, תשפ״ב־2]
(א)
בסעיף זה –
”הועדה“ – ייעוד תחום של מספרי טלפון לשימושים ולשירותי בזק שונים;
”הקצאה“ – אישור לשימוש במספרי טלפון, לרבות שינוי או ביטול של אישור כאמור, וכן העברה של מספרי טלפון מספק מורשה אחד לאחר;
”מספר טלפון“ – קבוצת ספרות בסדר מסוים, לרבות קידומת, אשר חיוגן מיועד לאפשר העברת מסר בזק אל ציוד קצה מסוים או גישה אל שירות בזק מסוים;
”ניידות מספרים“ – האפשרות הניתנת למנוי של ספק מורשה לשמור על מספר הטלפון שהוקצה לו כאשר הפך להיות מנוי של ספק מורשה אחר באותו אזור חיוג, לענין אותו סוג של שירות בזק;
”ספק מורשה“ – ספק מורשה הנותן שירות טלפוניה;
”תכנית מספור“ – תכנית להועדה ולהקצאה של מספרי טלפון, קביעת כללי חיוג וניידות מספרים, או חלק מאלה.
(ב)
לשם הבטחת התחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו, רשאי השר –
(1)
להורות לספק מורשה בדבר הועדה והקצאה של מספרי טלפון ובדבר כללי חיוג;
(2)
להכין ולנהל תכנית מספור וכן להורות לספק מורשה בדבר הפעלה ויישום של תכנית המספור.
(ג)
השר רשאי לקבוע, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אגרות בעד הקצאה של מספרי טלפון לספק מורשה, ככל שהדבר יידרש לשם הבטחת שימוש יעיל במשאבי המספור.
(ד)
בלי לגרוע מהוראות כל דין, לרבות הוראות ברשיון, בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל שניתנה לפי סעיף 4א2(ב), לפי העניין, רשאי השר להורות כי כל ספק מורשה יישא בהוצאות, כולן או חלקן, הנגרמות לו בשל מילוי הוראות לפי סעיף קטן (ב), ולעניין ניידות מספרים, אם ייגרמו לספקים המורשים הנוגעים בדבר הוצאות משותפות, רשאי הוא להורות כי יישאו בהן הספקים המורשים באופן שיורה.
(ה)
(בוטל).
(ו)
ספק מורשה יספק ניידות מספרים לכל מנוי שיבקש זאת, בתוך יום עבודה אחד או בתוך זמן קצר מזה שקבע השר, ויבצע, בלא תשלום מהמנוי או מספק מורשה אחר כלשהו, את כל הפעולות הנדרשות ממנו לשם כך לפי סעיף זה.
חסימת שירותי מסרון [תיקון: תשע״א, תשפ״ב־2]
(א)
ספק מורשה יאפשר, לפי בקשת מנוי, חסימת שירותי מסרון.
(ב)
ביקש מנוי מבעל רישיון לחסום שירותי מסרון, כולם או חלקם, יחסום הספק המורשה קבלה או שליחה של מסרון, כמבוקש.
(ג)
נשלח מסרון למנוי שביקש לחסום שירותי מסרון, ימסור ספק מורשה הודעה לשולח המסרון על כישלון העברתו, שבה יצוין מספר הטלפון של הנמען או שמו.
(ד)
ספק מורשה לא יגבה ממנוי תשלום בעד חסימת שירותי מסרון או חידושם, בעד הודעה שמסר לשולח המסרון על כישלון העברתו או בעד הודעה ששלח מנוי למי שנחסמה לבקשתו קבלת מסרון על ידיו לפי סעיף זה.
(ה)
השר רשאי –
(1)
לקבוע הוראות בדבר הספק המורשה שעליו תוטל החובה למסור הודעה כאמור בסעיף קטן (ג) ובדבר דרך מסירתה;
(2)
להחיל את הוראות סעיף זה גם על מסרון הכולל חוזי או שמע.
(ו)
בסעיף זה –
”בעל רישיון“ – (נמחקה);
”מסרון“ (SMS) – מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, המועבר באמצעות רשת בזק אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים;
”ספק מורשה“ – ספק מורשה המספק שירות טלפוניה באמצעות רשת בזק המאפשרת לספק שירות מסרון;
”שירותי מסרון“ – שירותים של שליחת מסרון או של קבלת מסרון.
[תיקון: תשע״א־2, תשע״ב, תשפ״ב־2]
(בוטל).
ביטול, התליה או הגבלה של רישיון או רישום במרשם [תיקון: תש״ס, תשס״א־2, תשס״ז, תשפ״ב־2]
(א)
השר רשאי לבטל רשיון, להגבילו או להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם, או לבטל רישום במרשם או להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם או להגביל את מי שרשום במרשם במתן שירותי בזק, לפי הענין, בכל אחד מן המקרים הבאים, ובלבד שניתנה לבעל הרשיון הזדמנות להשמיע טענותיו:
(1)
הספק המורשה ביקש את ביטול רשיונו או הרישום במרשם;
(1א)
הרישיון ניתן או הרישום במרשם נעשה על יסוד מידע כוזב, מטעה, חלקי או שגוי;
(1ב)
חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן הרישיון או לרישום במרשם;
(1ג)
הספק המורשה, ואם הוא תאגיד – התאגיד, נושא משרה בו או בעל השפעה ניכרת בו, הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות ספק מורשה או שתלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור, ואם הוחל התנאי האמור לפי סעיף 4(ד) גם על המחזיק אמצעי שליטה בבעל רישיון שהוא תאגיד, בשיעור הנמוך מ־25% – גם אם אותו מחזיק הורשע או תלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור; לעניין זה, "השפעה ניכרת " – כהגדרתה בסעיף 14א;
(2)
הספק המורשה הפר הוראה מהותית מההוראות לפי חוק זה או תנאי מהותי מתנאי הרישיון, תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל שניתנה לו לפי העניין;
(2א)
(2ב)
הספק המורשה הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, ובכלל זה מתקנות ההיתר הכללי, שאינה הוראה מהותית, תנאי מתנאי הרישיון או הוראת מינהל שניתנה לו, שאינה הוראה מהותית או תנאי מהותי, לפי העניין, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו השר;
(2ג)
לא שילם אגרה שנתית שנקבעה לפי סעיף 4ג(א)(2);
(3)
(נמחקה);
(4)
(נמחקה);
(5)
(נמחקה);
(6)
(נמחקה);
(7)
טעמים שבטובת הציבור מורים על הצורך לבטל, להגביל או להתלות את הרשיון או הרישום במרשם.
(ב)
בבואו לבטל רישום במרשם או להתלותו או להגביל את מי שרשום במרשם במתן שירותי בזק לפי סעיף קטן (א) רשאי השר להביא בחשבון את המאפיינים היחודיים לרישום במרשם, ובכלל זה את ההקלות בהליך הרישום ובתנאים המקדמיים לרישום לעומת ההליך והתנאים למתן רישיון.
(ג)
(1)
ביטל השר רישיון לפי סעיף זה, לא ייתן רישיון למי שרישיונו בוטל ולא ירשום אותו במרשם, אלא לאחר שחלפה שנה ממועד הביטול.
(2)
ביטל השר רישום במרשם לפי סעיף זה, לא ייתן רישיון למי שרישומו בוטל ולא ירשום אותו במרשם, אלא לאחר שחלפה שנה ממועד הביטול.
(3)
נוסף על האמור בפסקאות (1) ו־(2), השר רשאי בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לתת רישיון גם לתאגיד בשליטתו של מי שבוטל רישיונו או רישומו כאמור או לא לרשום תאגיד כאמור במרשם, תאגיד השולט בו או תאגיד הנשלט בידי מי ששולט בו אלא לאחר שחלפה התקופה אמורה באותן פסקאות, אם מצא השר כי יהיה בכל כדי לעקוף את ההחלטה בדבר הביטול.
(ד)
השר רשאי להורות למי שרישיונו או רישומו במרשם בוטל, הותלה או הוגבל לפי סעיף זה לפעול להסדרת הסיום של אספקת שירוי הבזק לפי הרישיון או מכוח הרישום במרשם או לצמצומה, והכול לפי העניין, באופן או במועד שהורה; בהוראות לפי סעיף קטן זה רשאי השר, בין השאר, לדרוש ממי שרישיונו או רישומו במרשם בוטל, הותלה או הוגבל כאמור –
(1)
להעביר לו את רשימת מנוייו ופרטיהם;
(2)
להודי למנוייו על סיום או צמצום של אספקת שירותי הבזק;
(3)
לפעול כדי לאפשר לספק מורשה אחר, אחד או יותר, או להקל עליו לספק שירות בזק למנוייו לאחר שהוא יחדל לספק להם שירותי בזק.
[תיקון: תשמ״ו־2]
פרק ב׳1: שידורי טלויזיה בכבלים ולמנויים
[תיקון: תשמ״ו־2]
סימן א׳: פרשנות
הגדרות [תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשמ״ט, תשס״א־2, תשנ״ו־4, תשנ״ז־2, תשנ״ח, תשס״ז, תשס״ז־4, תשפ״ב־2]
בפרק זה –
”אזור“ – תחום גיאוגרפי שבו חייב בעל רישיון לשידורי כבלים, על פי רישיונו, לספק שידורים;
”אמצעי שליטה“ – (נמחקה);
”בעל זכיון“ – (נמחקה);
”בעל ענין“ – (נמחקה);
”הועדה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת;
”המועצה“ – המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין שנתמנתה לפי סעיף 6ב;
”הפקה מקומית“ – תכנית טלויזיה שהופקה לצורך שידורה בישראל, ושרוב אנשי הצוות שנטלו חלק בהפקתה ובביצועה, הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, למעט חדשות, תכניות בעניני היום, אירועי ספורט ושידורי רצף;
”הפקה מקומית עצמית“ – הפקה מקומית שהפיק בעל רישיון לשידורי כבלים או תאגיד שבעל רישיון לשידורי כבלים הוא בעל ענין בו או מי שמחזיק ב־10% או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בבעל רישיון כאמור, או חברה אחות, של בעל רישיון כאמור, בין במישרין ובין בעקיפין, או מפיק ערוץ מטעמו;
”הפקה מקומית קנויה“ – הפקה מקומית שאינה אחת מאלה:
(1)
הפקה מקומית עצמית;
(2)
הפקה של מוסד ממשלתי;
(3)
הפקה של גוף אחר המשדר לפי כל דין, שידורי טלויזיה לציבור או לחלק ממנו, או הפקה של תאגיד שגוף אחר כאמור הוא בעל שליטה או בעל ענין בו, או שתאגיד כאמור הוא בעל ענין בגוף האחר, במישרין או בעקיפין;
”זמן שידור בסיסי“ – הזמן המתקבל מהכפלת שלוש שעות שידור בחמישה אפיקי שידורים עצמיים של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, בכל יום שידור;
”חברות אחיות“ – חברות אשר בעל השפעה ניכרת באחת הוא גם בעל השפעה ניכרת באחרת; לעניין זה, ”השפעה ניכרת“ – כהגדרתה בסעיף 14א;
”שידור ראשוני“ – שידור ראשון של תכנית בטלויזיה בישראל;
”מפיק ערוץ“ – מי שמפיק ערוץ שידורים, ובכלל זה מתכנן, מפיק, רוכש ומשבץ משדרים ועורך אותם לשם הבאתם לשידור;
”מוקד תפעול“ – (נמחקה);
”מנוי“ – (נמחקה);
”משדר ערוץ ייעודי“ – מי שקיבל רישיון מיוחד לשידורי כבלים לפי סעיף 6לד1, לשם שידורו של ערוץ ייעודי;
”ערוץ ייעודי“ – ערוץ שידור בעל מאפיינים ייחודיים כגון שפה, תרבות או מורשת, ערוץ המיועד בעיקרו למגזר מסוים בציבור, או ערוץ המוקדש בעיקרו לנושא אחד;
”ציוד מישק“ – (נמחקה);
”רישיון כללי לשידורי כבלים“ – רישיון שניתן לפי פרק זה למתן שירות של שידורי כבלים למנויים, הכוללים מגוון ערוצי טלוויזיה, לרבות שידורים לפי דרישה ולרבות שידוריו של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים;
”רישיון לשידורים לפי דרישה“ – רישיון שניתן לפי פרק זה לשדר שידורים לפי דרישה;
”רישיון לשידורי כבלים“ – רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים;
”רישיון מיוחד לשידורי כבלים“ – רישיון שניתן לפי פרק זה לשדר ערוץ אחד של שידורי כבלים, באמצעות בעל רישיון כללי לשידורי כבלים;
”רשת כבלים“ – (נמחקה);
”שידורי כבלים“ – שידורים המופצים באמצעות מוקד שידור ורשת בזק ציבורית;
”שידורים“ – (נמחקה);
”שידורים לפי דרישה“ – שידורי כבלים המשודרים בערוץ אחד או יותר, הניתנים לצפייה בכל עת לפי בחירתו של המנוי המופצים באמצעות תשתית רחבת פס, והניתנים באיכות מובטחת ובטיב שירות מקובל לשידורים בשיטה הספרתית;
”תחנת שידור“ – (נמחקה).
[תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ח]
סימן ב׳: המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין
מינוי המועצה, הרכבה וסדרי עבודתה [תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ו־3, תשנ״ח, תשס״א־2]
(א)
הממשלה תמנה מועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין.
(ב)
במועצה יהיו שלושה עשר חברים שיציע השר לממשלה, והם:
(1)
ששה נציגי הממשלה שהם עובדי המדינה ובהם אחד לפי המלצת שר התרבות, אחד לפי המלצת שר המשפטים, אחד לפי המלצת שר האוצר ושלושה לפי המלצת שר התקשורת;
(2)
שבעה נציגי ציבור ובהם שניים שהמליץ עליהם מרכז השלטון המקומי, שניים המייצגים לדעת השר את הצרכנים, אחד המייצג לדעת השר את האמנים והיוצרים בישראל ושניים שהם נציגי גופים בתחום החינוך והתרבות שהמליץ עליהם שר התרבות.
(ג)
יושב־ראש המועצה יהיה נציג שר התקשורת, והוא יהיה רשאי לחתום בשם המועצה על כללים שקבעה, רישיונות שנתנה והחלטות שקיבלה.
(ד)
השר יקבע תקנות לענין כהונתו של חבר המועצה, ובין היתר, לענין סייגים למינוי, תקופת כהונה ופקיעתה ומינוי ממלא מקום, וכן לענין החזר הוצאות לחברי מועצה בשל תשלום דמי מנוי לבעלי רישיונות לשידורים, שעליהם מפקחת המועצה.
(ה)
המועצה רשאית לקבוע לעצמה את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בתקנות שהתקין השר לענין זה.
חובת גילוי ואיסור התקשרות [תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2]
(א)
חבר המועצה שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בעיסקה או בענין העומדים לדיון במועצה או בועדה מועדותיה, יודיע על כך בכתב ליושב־ראש המועצה, מיד לאחר שנודע לו כי העיסקה או הענין האמורים עומדים לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה או הועדה כאמור באותם עיסקה או ענין ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת אליהם או קשורה עמם.
(ב)
חבר המועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל ענין בו או מנהל או עובד אחראי בו, לא יתקשר עם בעל רישיון לשידורי כבלים בחוזה או בעיסקה, אולם רשאית המועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה, להתיר את ההתקשרות בתנאים שתקבע; היתר כאמור טעון אישורו של השר.
(ג)
בסעיף זה, ”קרוב“ – בן זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות ובני זוגם.
החלת דינים על חברי המועצה [תיקון: תשמ״ו־2]
חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לענין החיקוקים המפורטים להלן:
(1)
(2)
(3)
(4)
חוק העונשין, התשל״ז–1977 – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
(5)
(6)
תפקידי המועצה [תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ט, תשנ״ו־3, תשס״א, תשס״א־2, תשס״ב, תשס״ה־3]
ואלה תפקידי המועצה:
(1)
לקבוע את המדיניות לגבי –
(א)
סוגי השידורים, נושאיהם, תכנם, רמתם, היקפם ומועדיהם, לרבות אישור ערוץ לשידור וביטולו;
(ב)
קיום שידורים קהילתיים;
(ג)
עידוד הפקות מקוריות–מקומיות של תכניות ובין היתר באמצעות שידורן במספר מרבי של אזורים;
(ד)
פיקוח על ביצוע השידורים הניתנים בידי בעלי רישיון לשידורי כבלים בשים לב לסוגי המישדרים והיקפם, ובכלל זה לפקח על ביצוע חובת סימון ומסירת מידע, ועל מניעת שידור פרסומת או קדימון האסורים לשידור על ידי בעל רישיון לשידורי כבלים בהתאם להוראות חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס״א–2001, וכן לפקח על ביצוע חובות לפי חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס״ה–2005;
(ה)
תנאים והגבלות בדבר בלעדיות בתוכן שידורים;
(ו)
אתיקה בשידורים והגנת הצרכן בענינים שבתחום סמכויותיה של המועצה לפי חוק זה;
(2)
לפרסם מכרזים למתן רישיונות לשידורי כבלים;
(3)
לשמש ועדת המכרזים במכרזים כאמור בפסקה (2);
(4)
(נמחקה);
(5)
לקבוע כללים –
(א)
בענינים המנויים בפסקה (1);
(ב)
בדבר לוחות משדרים של בעלי רישיונות לשידורי כבלים, כולם או חלקם;
(6)
ליתן רישיונות בהתאם לסמכותה לפי סעיף 6ח;
(7)
לאשר שיתוף פעולה בתחום השידורים והמשדרים בין בעלי רישיונות לשידורים; ואולם אין באישור כאמור כדי לפטור מהחובה לקבל אישור או היתר לפי כל דין אחר.
הפקות מקומיות [תיקון: תשנ״ו־4, תשס״א־2, תשס״ז־4]
(א)
(1)
10% לפחות מסך כל זמן השידור הבסיסי שבעלי רישיון כללי לשידורי כבלים משדרים במהלך שנה, יוקצו להפקות מקומיות, בנושאים שאינם ייחודיים לאזור מסוים, שיופקו במיוחד לצורך שידורם לפי סעיף זה וישודרו בשידור ראשוני.
(2)
50% מהמישדרים האמורים בפסקה (1) יהיו מהפקות מקומיות קנויות.
(א1)
בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), המועצה תחייב בעל רישיון כללי לשידורי כבלים להשקיע סכום כספי בשיעור של עד 12% מהכנסותיו השנתיות מדמי המנוי, ושלא יפחת מ־8% מהכנסות אלה, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני; בקביעת השיעור לפי סעיף קטן זה רשאית המועצה להביא בחשבון, בין שאר שיקוליה, את מצבו הכלכלי של בעל רישיון כאמור בפעילותו בתחום השידורים.
(א2)
המועצה רשאית להתנות מתן יותר מרישיון מיוחד אחד לשידורי כבלים לאותם בעלים, בחיובו להשקיע סכום כספי בשיעור שתקבע, ושלא יעלה על 12% מהכנסותיו מהשידורים, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני.
(א3)
המועצה רשאית להתנות מתן רישיון לשידורים לפי דרישה, בחיוב להשקיע סכום כספי בשיעור שתקבע, ושלא יעלה על 4% מהכנסותיו השנתיות מדמי המנוי לשידורים לפי דרישה, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני, אשר יוצעו על ידו לצפייה למנוייו.
(ב)
(1)
המועצה רשאית לקבוע בכללים את המכסה המזערית להפקות מקומיות של מישדרים שבעל רישיון כללי לשידורי כבלים משדר, בנושאים הנוגעים לאזור מסוים בלבד, שישודרו בשידור ראשוני, בנוסף למכסה האמורה בסעיף קטן (א), ובלבד שלצורך זה, ייחשבו גם מישדרים בעניני היום כהפקות מקומיות; המועצה רשאית לקבוע את המכסה המזערית לפי פסקה זו כמכסת שעות או חלקיהן.
(2)
(נמחקה).
(ג)
בלי לגרוע מכלליות הוראות סעיף 6ה, רשאית המועצה לקבוע כללים לענין הפקות מקומיות, לרבות –
(1)
לענין סוגי המישדרים וסוגות המישדרים שייכללו במכסות המזעריות להפקות מקומיות, להפקות מקומיות עצמיות ולהפקות מקומיות קנויות, היקפם של סוגי המישדרים וסוגות המישדרים בכל אחת מההפקות האמורות ומועדי שידורם ואופן חלוקת השידורים בין הערוצים השונים, לרבות לשם ביצוע ההפקות ברמה, בתקציב ובאיכות הולמים;
(2)
לענין זכות של בעל רישיון לשידורי כבלים לזקוף סכומים ששולמו בעד ההפקה המקומית שהופקה בידי אחר על חשבון מכסת ההפקות המקומיות שבה הוא מחויב;
(3)
לענין חובת דיווח בקשר עם ביצוע הוראות סעיף זה.
(ד)
הפר בעל רישיון לשידורי כבלים חובה שהוטלה עליו לפי הוראות סעיף זה, רשאית המועצה לחייבו להפיק או לרכוש הפקות מקומיות, בשיעור של כפל ההפקות המקומיות שביחס אליהן הופרה חובה כאמור, ורשאית היא ליתן הוראות, בין השאר, בדבר הסוגות ולוחות זמנים להפקתן או לשידורן; חייבה המועצה את בעל הרישיון לשידורי כבלים לפי סעיף קטן זה, לא יוטל על בעל הרישיון האמור עיצום כספי לפי סעיף 37ב1, בשל אותה ההפרה.
פיזור המועצה [תיקון: תשמ״ו־2]
(א)
ראה השר כי המועצה אינה ממלאת כראוי את תפקידיה על פי פרק זה, יתרה במועצה, בהודעה מנומקת בכתב שישלח ליושב־ראש המועצה, כי אם תוך זמן שיקבע לא תתקן את הטעון תיקון, יורה על פיזורה; לא תוקן המעוות תוך המועד שקבע השר בהודעתו, רשאי השר, באישור הממשלה, להורות על פיזור המועצה.
(ב)
העמדת אמצעים ותקציבים לרשות המועצה [תיקון: תשס״א־2]
הממשלה תעמיד לרשות המועצה את האמצעים והתקציבים הדרושים לתפקודה התקין, ולצורך כך תפעל, ככל שיהיה צורך בכך, להקצבת סכומים נאותים בחוקי התקציב.
השקעה בהפקות מקומיות בשפות האמהרית והטיגרינית [תיקון: תשע״א־7, תשע״ח־3, תשע״ח־6]
(א)
לשם עידוד הפקות מקומיות בשפות האמהרית והטיגרינית בעבור קהילת יוצאי אתיופיה בישראל (בסעיף זה – הקהילה) ולצורך סיוע בהשתלבותם ובהסתגלותם של חברי הקהילה בחברה, ייקבע תקציב שנתי בסך 4.8 מיליון שקלים חדשים בחוקי התקציב (בסעיף זה – כספי תמיכה).
(ב)
המועצה תחלק את כספי התמיכה לצורך מימון הפקות מקומיות שישודרו בערוצים המשדרים בשפה האמהרית או הטיגרינית מחצית מזמן השידור שלהם לפחות, ובלבד שזמן השידורים כאמור לא יפחת מ־12 שעות ביום, במשך שישה ימים בשבוע; לעניין זה, לא יובאו בחשבון שידורים בשפה אחרת המלווים בכתוביות בשפה האמהרית או הטיגרינית.
(ג)
הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, יחולו על חלוקה כאמור בסעיף קטן (ב), ובכלל זה על המבחנים שתקבע המועצה, בשינויים המחויבים, והן יחולו גם על חלוקה לגופים שאינם נכללים בהגדרה ”מוסד ציבור“ שבסעיף האמור.
(ד)
בחלוקת כספי התמיכה תבחן המועצה את התאמת ההפקות המקומיות לאחת או יותר מהמטרות המפורטות להלן וכן תביא בחשבון את השעות שבהן ישודרו ההפקות המקומיות בערוצים האמורים בסעיף קטן (ב):
(1)
מתן אפשרות לבני הקהילה לבטא את רחשי לב הקהילה, את תרבותם ואת מסורותיהם;
(2)
הבלטת הישגיהם של בני הקהילה, בתוך הקהילה וכלפי החברה הישראלית כולה;
(3)
מתן מידע רלוונטי בכל הנוגע להתמודדות עם גופים בישראל, ובכלל זה משרדי הממשלה והמוסדות המטפלים בקהילה;
(4)
הצגת אורח החיים הישראלי כדי לסייע בקליטתם של בני הקהילה בישראל;
(5)
הכרת ההיסטוריה והתרבות הישראליות.
(ה)
בסעיף זה –
”הפקה מקומית“ – תכנית שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני־הנדסי שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל מבני העדה האתיופית המתגוררים בישראל דרך קבע, והיא הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בשפה האמהרית או הטיגרינית;
”בן העדה האתיופית“ – מי שנולד באתיופיה או שלפחות אחד מהוריו נולד באתיופיה;
”רוב“ – 75 אחוזים לפחות.
[תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2]
סימן ג׳: רישיון לשידורי כבלים
חובת רישיון [תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשמ״ט, תש״ס־2, תשס״א־2, תשפ״ב־2]
(א)
לא ישדר אדם שידורי כבלים, אלא אם כן קיבל מאת המועצה רישיון לשידורי כבלים לפי פרק זה.
(ב)
(בוטל).
(ג)
(בוטל).
(ד)
(בוטל).
(ה)
(בוטל).
מתן רישיון לשידורי כבלים [תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2, תשס״ז־4, תשפ״ב־2]
(א)
המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי כבלים ולקבוע בו תנאים, וכן רשאית היא להורות כי הרישיון יוענק בדרך של מכרז; רישיון לשידורי כבלים יכול שיהיה רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
(ב)
המועצה רשאית לאשר בקשה לרישיון לשידורי כבלים, להתנות מתן רישיון בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או לאחריו, ורשאית היא לדחות בקשה לקבלת רישיון לשידורי כבלים, תוך מתן נימוקים בכתב לדחיה.
(ב1)
הוגשה למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורים לפי דרישה, רשאית היא להחליט כי לצורך שידורם יש לקבל רישיון כללי לשידורי כבלים, בשים לב, בין השאר, למאפייני השידורים, לאופיים ולהיקפם; החליטה כאמור, תודיע למבקש כי עליו להגיש בקשה לקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים, אם הוא מעונין בכך.
(ג)
המועצה רשאית לשנות את תנאיו של רישיון לשידורי כבלים, להוסיף עליהם או לגרוע מהם, ובלבד שנתנה קודם לכן הזדמנות לבעל הרישיון להשמיע את טענותיו.
(ד)
הורתה המועצה כי רישיון יוענק בדרך של מכרז, רשאית היא להורות כי בחירת הזוכה תתבסס, בין השאר, על גובה סכום דמי הרישיון שיציעו המתמודדים במכרז.
(ה)
לענין סעיפים קטנים (א) עד (ד), רשאי השר להורות בדבר שינוי החלטותיה של המועצה לפי הסעיפים הקטנים האמורים, אם התקיימו לדעתו טעמים מיוחדים המחייבים זאת.
(ו)
השר רשאי להורות בדבר תנאים בנושאים הנדסיים אשר ייכללו ברישיון לשידורי כבלים, בין לפני מתן הרישיון או לאחריו, לרבות בנושאים אלה:
(1)
הטכנולוגיה שתשמש לצורך השידורים ודרכי הקליטה והגישה לשידורים אלה;
(2)
האמצעים והדרכים להעברת השידורים, להפצתם ולקליטתם בידי המנויים, לרבות מפרטי מוקד השידור שישמש לשידוריו ועמידתו בתקינה, ומספר מזערי של אפיקי שידור שניתן לקיים באמצעותו.
(ז)
המנהל יקבע הוראות לעניין האיכות המובטחת וטיב השירות המקובל לשידורים לפי דרישה; הוראות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
שיקולים במתן רישיון [תיקון: תשס״א־2]
במתן רישיון לשידורי כבלים ובקביעת תנאים בו, יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
(1)
מדיניות הממשלה בתחום הבזק ובתחום השידורים;
(2)
שיקולים שבטובת הציבור;
(3)
התאמתו של מבקש הרישיון לשדר שידורי כבלים;
(4)
תרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום השידורים, ריבויים וגיוונם, ולרמת השירותים בהם.
כשירות לרישיון [תיקון: תשס״א־2, תשע״ג־3]
לא יינתן רישיון לשידורי כבלים, אלא אם כן נתקיימו במבקש הרישיון לפחות תנאים אלה:
(1)
הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל, או הוא תאגיד הרשום בישראל, ולענין רישיון כללי לשידורי כבלים, אמצעי השליטה בו מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי אזרח ישראלי ותושב ישראל, בשיעור שקבע השר לפי סעיף 6ט(א)(5); בפסקה זו –
”אזרח ישראלי“ – כמשמעותו בחוק האזרחות, התשי״ב–1952;
”תושב“ – כהגדרתו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965;
(2)
המבקש לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון כאמור, ואם הוא תאגיד – נושא משרה בו או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד לא הורשע כאמור.
סייגים למתן רישיון [תיקון: תשס״א־2]
לא יינתן רישיון לשידורי כבלים בכל אחד מאלה:
(1)
מתן הרישיון עלול להיות נוגד את טובת הציבור;
(2)
מתן הרישיון עלול להוות סיכון לבטחון המדינה;
(3)
המבקש הוא מפלגה או שליח של מפלגה, במישרין או בעקיפין, אשר עלול להשתמש בשידורים לקידום מטרותיה של המפלגה;
(4)
המבקש או המחזיק בסוג כלשהו של אמצעי שליטה במבקש שהוא תאגיד, הוא ממשלה זרה; ואולם השר רשאי להתיר החזקה בעקיפין של עד 10% בסוג כלשהו של אמצעי שליטה בידי תאגיד, שממשלה זרה מחזיקה בו בסוג כלשהו של אמצעי שליטה.
בעלויות צולבות [תיקון: תשס״א־2, תשס״ז־4, תשע״ו, תשע״ז]
(א)
לא יינתן רישיון כללי לשידורי כבלים או רישיון לשידורים לפי דרישה לתאגיד שמתקיים בו אחד מאלה, והכל בין במישרין ובין בעקיפין:
(1)
הוא בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990, או בעל רשיון לשידורי לווין לפי פרק ב׳2 או בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורים לפי דרישה או בעל רשיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012 (בסעיף זה – בעל רישיון אחר לשידורים) או שהוא עיתון;
(2)
הוא תאגיד שבעל רישיון אחר לשידורים מחזיק בו בסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שהוא מחזיק בסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל רישיון אחר לשידורים או בעיתון;
(3)
הוא תאגיד שמי ששולט בו או מחזיק בו בלמעלה מ־24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, הוא עיתון, או שהוא תאגיד שמי שמחזיק בו ב־24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו או שהוא בעל שליטה בו, מחזיק גם ב־24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו או שהוא שולט בעיתון;
(4)
(א)
החזיקו שניים או יותר, במצטבר, בלמעלה מ־24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו, בעיתון אחד, לא יהיו בעלי שליטה בתאגיד המבקש ולא יעלה, סך כל החזקותיהם המצרפיות בתאגיד המבקש, מעל 24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו;
(ב)
החזיקו שניים או יותר במצטבר, בלמעלה מ־24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו, בעיתונים שונים, לא יהיו בעלי שליטה בתאגיד המבקש ולא יעלה סך כל החזקותיהם המצרפיות בתאגיד, מעל שליש מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו; התקיים במי מהמחזיקים באמצעי שליטה בעיתונים שונים גם האמור בפסקת משנה (א), תחול על החזקותיהם המצרפיות המגבלה האמורה בפסקה זו בלבד;
(5)
הוא תאגיד אשר בעל ענין בו, הוא גם בעל ענין בתאגיד אחר שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים או רישיון לשידורים לפי דרישה, או שמי שמחזיק בו בלמעלה מ־24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, מחזיק גם בלמעלה מ־24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד שקיבל רישיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת המועצה, כי יש בכך כדי להועיל לתחרות בתחום השידורים ולמגוון היצע השידורים למנויים, והכל בהתאם להוראות, לתנאים ולמגבלות שיקבע השר לאחר שהתייעץ עם המועצה ובאישור הועדה.
(ב)
על אף האמור בסעיף זה, מי שהיה בעל אמצעי שליטה בבעל זיכיון ביום תחילתו של תיקון 25, ובעל הזיכיון או חברה בעלת זיקה לו בחרו לפעול כאמור בסעיף 6יב2(1), יהיה רשאי להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים, באותו שיעור של אמצעי שליטה שהיה לו בבעל הזיכיון וזאת לתקופה של עד תום 8 שנים מיום תחילתו של תיקון 25.
(ג)
בסעיף זה –
”עיתון“ – עיתון יומי המופץ במרבית רחבי המדינה וכן כל אדם שהוא המוציא לאור של העיתון;
תנאים למתן רישיון לשידורי כבלים [תיקון: תשמ״ו־2, תש״ס־2, תשס״א־2, תשפ״ב־2]
(א)
השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לקבוע תנאים למתן רישיון לשידורי כבלים ולביצוע שידורים, לרבות באלה:
(1)
ההליכים למתן רישיון לשידורי כבלים, בין במכרז ובין שלא במכרז, לרבות דרכי הגשת בקשה והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרישיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא;
(2)
אגרה בעד מתן רישיון לשידורי כבלים וכן הדרכים והמועדים לתשלום האגרה, לרבות הצמדתה למדד המחירים לצרכן, קביעת ריבית פיגורים והוצאות גביה;
(3)
ערבויות שעל בעל רישיון לשידורי כבלים להמציא לשם קבלת הרישיון ולהבטחת מילוי תנאי רישיונו, והדרכים למימושן;
(4)
תנאים שייקבעו ברישיון לענין מחירי השירותים, לרבות קביעת המחירים המרביים או המחירים המזעריים שבעל הרישיון רשאי לגבות ממנוי, ככל שהקביעה נדרשת לשם קידום התחרות ורמת השירותים בו;
(5)
תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה, או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הרישיון, מינוי נושאי משרה וקיום מערכת חשבונאית נפרדת או קיומם של תאגידים נפרדים, כאמור בסעיף 4(ד2), בשינויים המחויבים;
(6)
הידע והניסיון המקצועיים העומדים לרשותו של מבקש הרישיון ויכולתו הכספית;
(7)
תחומי האזור שבו חייב בעל הרישיון לספק שידורי כבלים;
(8)
תקופת הרישיון, לרבות אפשרות הארכתה לתקופה נוספת, אחת או יותר;
(9)
חובותיו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים כלפי מנוייו וכלפי בעלי רישיונות לשידורים וספרים מורשים אחרים.
(ב)
לא נקבעו תקנות בענינים המנויים בסעיף קטן (א)(3) עד (9), רשאית המועצה לקבוע, ברישיון או במכרז, תנאים בענינים האמורים; על קביעת המועצה לפי סעיף קטן זה, תחול הוראת סעיף 6ח(ה).
ביצוע שידורים באורח תקין וסדיר [תיקון: תשס״א־2]
(א)
בעל רישיון לשידורי כבלים יקיים את השידורים באורח תקין וסדיר על פי הרישיון שהוענק לו ועל פי התקנות והכללים שנקבעו לפי חוק זה.
(ב)
ראה השר או ראתה המועצה, כי בעל רישיון לשידורי כבלים פועל באופן העלול לגרום לפגיעה בביצוע תקין וסדיר של השידורים, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום השידורים, רשאי כל אחד מהם להורות לבעל הרישיון בדבר צעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה; הוראת השר לפי סעיף קטן זה תינתן לאחר שנועץ במועצה.
איסור העברה, שעבוד או עיקול [תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשס״א־2]
(א)
(1)
רישיון לשידורי כבלים, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; על אף האמור, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה, ולאחר ששקל את השיקולים המפורטים בסעיף 6ח1, להתיר העברת רישיון לשידורי כבלים אגב שינויים מבניים בתנאים שיורה עליהם, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
(2)
העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי רישיון לשידורי כבלים שלא הותרו במפורש ברישיון, טעונים אישור השר; על אף האמור, שעבוד של נכס כאמור לטובת תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, אינו טעון אישור כאמור.
(3)
שעבוד שהוטל על נכס מנכסי הרישיון, לא ימומש אלא בדרך שאישר השר, ובלבד שלא יהיה במימוש כדי לפגוע בביצוע תקין וסדיר של השידורים.
(ב)
ציוד קצה שהותקן בחצריו של מנוי אינו ניתן –
(1)
לשעבוד או לעיקול;
(2)
להעברה לאחר אלא בהתאם להוראות שקבע השר בתקנות או בהתאם לרישיון לשידורי כבלים.
(ג)
ערבויות שהמציא בעל רישיון לשידורי כבלים לפי סעיף 6ט(א)(3) או 6ט(ב) לשם הבטחת מילוי תנאי הרישיון והכספים שנתקבלו ממימושן אינן ניתנות לעיקול.
ביטול רישיון, הגבלתו או התלייתו [תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשס״א־2]
(א)
המועצה רשאית לבטל רישיון לשידורי כבלים, להגבילו או להתלותו בכל אחד מהמקרים הבאים, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו:
(1)
בעל הרישיון לא גילה לשר, למועצה או לועדת המכרזים, לפי הענין, מידע שנדרש לגלותו, או שמסר להם מידע לא נכון;
(2)
בעל הרישיון לא קיים הוראות פרק זה או תקנות או כללים לפיו;
(3)
בעל הרישיון הפר הפרה מהותית את תנאי הרישיון;
(3א)
בעל הרישיון הפר תנאי ברישיון הפרה שאינה מהותית, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורו לו השר או המועצה;
(4)
בעל הרישיון לא החל בשידורים תוך הזמן שנקבע לכך ברישיון או הפסיק את שידוריו למשך פרק זמן בלתי סביר;
(5)
חדלו להתקיים בבעל הרישיון אחת או יותר מן התכונות המכשירות אותו להיות בעל רישיון לשידורי כבלים;
(6)
בעל הרישיון נפטר, הוכרז פסול דין או פושט רגל, ואם הוא תאגיד – מונה לו כונס נכסים או מפרק זמני, ניתן צו לפירוקו או שהתאגיד החליט על פירוקו מרצון;
(7)
בעל הרישיון ביקש ביטול רישיונו;
(8)
לדעת השר או המועצה, טעמים שבטובת הציבור מחייבים זאת.
(ב)
לענין סעיף זה, תחול הוראת סעיף 6ח(ה).
סמכויות נוספות [תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2]
השר רשאי לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לענין מתן שידורים לאזרחים ולתושבים ישראלים ביישובים הישראליים ביהודה, שומרון וחבל עזה, וכן הוראות לספק מורשה לעניין פעולות בזק ושירותי בזק הנדרשים לשם מתן שידורים כאמור.
חבילת יסוד [תיקון: תשע״ג־3]
(א)
השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להציע לכל דורש חבילת שידורים המונה מספר מצומצם של ערוצים במחיר קבוע (בסעיף זה – חבילת יסוד); השר יורה בדבר מספר הערוצים בחבילת היסוד ומחירה, ורשאי הוא להורות גם על המדיניות בעניין מאפייני חבילת היסוד וסוגי הערוצים בה.
(ב)
הוראות השר לפי סעיף קטן (א) יעמדו בתוקפן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים; ואולם ראה השר כי טרם התבססה תחרות בשידורי הטלוויזיה הרב־ערוצית, רשאי הוא, בהתייעצות עם המועצה, להורות על הארכת תקופת תוקפן של ההוראות כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת.
(ג)
המועצה תיתן הוראות ליישום הוראות השר לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה תורה בדבר מפרט הערוצים שייכללו בחבילת היסוד, תוכן השידורים בערוצים הכלולים בחבילה, רמתם והיקפם; כמו כן תיתן המועצה הוראות לעניין הבאתה של חבילת היסוד בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לידיעת הציבור.
(ד)
בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לא ידרוש ממנוי לחבילת היסוד תשלום מעבר למחיר החבילה שעליו הורה השר לפי סעיף קטן (א), בעבור שירותים נלווים לחבילת היסוד, ובכלל זה דמי התקנה או עלות התקנה ובעבור ציוד קצה (בסעיף קטן זה – תשלומים נלווים), ככל שאינו דורש תשלומים נלווים ממנויים לחבילות אחרות; דרש בעל הרישיון תשלומים נלווים ממנויים לחבילות אחרות, לא יעלה תשלום כאמור שיגבה בעל הרישיון ממנויי חבילת היסוד על התשלום שיגבה ממנויי חבילות שידורים אחרות בעבור אותם שירותים נלווים, אלא באישור המועצה.
(ה)
הורה השר כאמור בסעיף קטן (א), לא תהיה המועצה רשאית לתת הוראות בעניין חובת בעל רישיון להציע חבילת יסוד אחרת.
קיום רצף בשידורים [תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2]
השר רשאי לקבוע בתקנות, או ליתן הוראות לענין קיום רצף בשידורים שהופסקו בשל אחת מהעילות המפורטות בסעיף 6יא או בשל כך שפג תוקף הרישיון לשידורי כבלים או רישיון אחר שמכוחו מופעל מוקד השידור, לרבות לענין מינוי נאמן לניהול מוקד השידור והפעלתו, וכן לקבוע תנאים לתשלום דמי שימוש במוקד לבעל הרישיון ושיעורם.
[תיקון: תשס״א־2]
סימן ג׳1: מעבר מזיכיון לרישיון
[תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2]
(בוטל).
תקנות וכללים [תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2]
[תיקון: תשס״א־2, תשס״ב, תשס״ב־2, תשפ״ב־2]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־2, תשע״ט, תשפ״ב־2]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2]
סימן ד׳: מכרזים (בוטל)
[תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2]
סימן ה׳: תוכן שידורי כבלים
[תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2]
(בוטל).
שירות נלווה לשידורים [תיקון: תשס״א־2]
נתעוררה שאלה אם שירות מסוים הוא שירות הנלווה לשידורים במישרין, יכריע בה השר.
תוכן שידורי כבלים [תיקון: תשע״ד־2]
(א)
בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר מגוון סרטים ותכניות, בין השאר בתחומי הבידור, המוסיקה, האמנות, החברה, המדע, החינוך, התרבות והספורט.
(ב)
במסגרת שידורים כאמור בסעיף קטן (א), יכלול בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, גם שידורים שיש בהם ביטוי לנושאים ולצרכים ייחודיים של שטח גאוגרפי שהמועצה קבעה את גבולותיו בכללים (בסעיף זה – אזור); המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לשדר שידורים כאמור ביותר מתחום אזור אחד.
(ג)
בקיום שידורים לפי סעיף זה יפעל בעל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לכללים שתקבע המועצה לעניין סעיף זה.
תוכן שידורי הכבלים [תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ו־3, תשס״א־2, תשס״ז־2, תשס״ח, תשס״ט, תשס״ט־2, תש״ע, תשע״ב־2, תשע״ג, תשע״ג־2]
(א)
בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר חדשות מקומיות ותכניות מקומיות בעניני היום הנוגעים לאזור בלבד.
(ב)
בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר מיגוון סרטים ותכניות, בין היתר בתחומי הבידור, המוסיקה, האמנות, החברה, המדע, החינוך, התרבות והספורט.
(ג)
במסגרת שידורים כאמור בסעיף קטן (ב) יכלול בעל רישיון כללי לשידורי כבלים גם שידורים שיש בהם ביטוי לנושאים ולצרכים ייחודיים של האזור (להלן – מישדרים בעניני האזור).
(ד)
המועצה רשאית להתיר לשני בעלי רישיון כללי לשידורי כבלים או יותר, שיש קרבה גיאוגרפית וזיקה בין אזוריהם, להפיק ולשדר במשותף מישדרים העוסקים בחדשות המתייחסות לאותם אזורים או בנושאים אחרים המיוחדים לאותם אזורים, אם שוכנעה שיש חשיבות בקיומם של מישדרים כאמור, וכן כי השידור המשותף עשוי לתרום לאיכות, לגיוון ולהגדלת כמות המישדרים בעניני אותם אזורים, והכל בתנאים שתקבע.
(ה)
המועצה רשאית לתת היתר כאמור בסעיף קטן (ד) גם לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים שהוענקו לו שני רישיונות או יותר.
(ו)
בקיום שידורים לפי סעיף זה יפעל בעל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין סעיף זה.
(ו1)
(פקע).
(ו2)
(פקע).
(ו3)
(פקע).
(ו4)
(פקע).
(ו5)
(פקע).
(ז)
בסעיף זה, ”אזור“ – שטח גאוגרפי שגבולותיו נקבעו בכללים על ידי המועצה; המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לשדר שידורים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ג), ביותר מתחום אזור אחד.
אישור ערוצים משותפים [תיקון: תשנ״ו־3, תשנ״ט, תשס״א־2, תשס״ז־4, תשע״א־3, תשע״ד־2]
(א)
בעלי רישיונות כלליים לשידורי כבלים, כולם או מי מהם, המבקשים לשדר מישדרים בנושאים או בתחומים המנויים בסעיף 6יט2(א), כולם או מקצתם, במתכונת של ערוץ משותף, יפנו למועצה בבקשה לעשות כן, באחת מהדרכים האלה או בשתיהן:
(1)
ערוץ שיופק בידי מפיק ערוץ, שיהיה רשאי לשדרו אל מוקדי השידור העומדים לרשות בעלי הרישיונות האמורים, או למסרו להם בדרך אחרת;
(2)
ערוץ שיופק בידי בעלי הרישיונות האמורים, כולם או מי מהם, במישרין או בעקיפין, בעצמם או בשיתוף עם אחר, ובלבד שמספר הערוצים כאמור לא יעלה על שתי חמישיות ממספר הערוצים העצמיים של כל בעל רישיון כאמור; החלטת המועצה לאשר שיעור הנמוך משתי החמישיות כאמור תינתן מטעמים מיוחדים, הקשורים למדיניות המועצה בתחומים שבסמכותה.
(ב)
המועצה רשאית לאשר בקשה לפי סעיף קטן (א), לדחותה או להתנות את אישורה בתנאים נוספים שתקבע, לרבות לעניין סוגי הערוצים ומספר הערוצים שיופקו לפי סעיף קטן (א); אין במתן אישור לפי סעיף קטן זה כדי לגרוע מחובותיו או מזכויותיו של בעל רישיון לשידורי כבלים לפי חוק זה או לפי תנאי הרישיון; המועצה רשאית לשנות מהחלטותיה לפי סעיף זה, לצורך השגת המטרות האמורות בסעיף קטן (ג), לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו.
(ג)
המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין סעיף זה ובכלל זה רשאית היא, מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידורים לציבור או לחלק ממנו, לגיוון השידורים ולעידוד ההפקה המקומית, לקבוע הגבלות על החזקת אמצעי שליטה בידי כל אדם לרבות מי שמשדר שידורים לפי כל דין.
(ד)
המועצה רשאית לקבוע בכללים הגבלות על מספר הערוצים המשותפים המופקים בידי מפיק ערוץ, לבדו או יחד עם אחרים, לרבות הגבלות כאמור על מי שמחזיק באמצעי שליטה במפיק ערוץ.
(ה)
בסעיף זה –
”בעל רישיון לשידורים“ – למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורים לפי דרישה;
”הפקה“ – לרבות הפקה, רכישה ועריכה של מישדרים לערוץ, הפקת קטעי קישור, וכן ביצוע הפעולות הכרוכות בהבאתו של ערוץ לשידור;
”ערוץ עצמי“ – ערוץ המשודר על ידי בעל רישיון לשידורים, המופק בעיקר בעבור הציבור בישראל או חלק ממנו, למעט ערוץ של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים, ערוץ המשודר לפי הוראות סעיף 6כא(א), ערוץ קהילתי, ערוץ מקומי, ערוץ שהפקתו בעבור הציבור בישראל מתבטאת בהוספת תרגום, דיבוב או קדימונים בלבד, ערוץ מידע, או ערוץ אחר שקבעה המועצה לעניין זה;
”ערוץ משותף“ – ערוץ עצמי המשודר על ידי יותר מבעל רישיון לשידורים אחד או ערוץ עצמי המשודר למחצית או יותר מכלל המנויים של כלל בעלי הרישיונות לשידורים.
שידורי חדשות שאינם אזוריים [תיקון: תשנ״ט־3, תשס״א־2, תשע״ד־2, תשע״ו, תשע״ז, תשפ״ב־2]
(א)
(1)
בסעיף זה –
”בעל ענין“ ו”החזקה“ – (נמחקו);
”מפיק חדשות עצמאי“ – מי שקיבל רשיון לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד);
”משדר ערוץ חדשות“ – משדר ערוץ ייעודי, שקיבל רשיון שידור לפי סעיף 6לד1, לשדר חדשות ותכניות בעניני היום;
”שליטה“ – (נמחקה).
(2)
(בוטלה).
(ב)
על אף הוראות סעיף 6סב1(א) ונוסף עליהן, רשאית המועצה לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר למנוייו שידורי חדשות ותכניות בעניני היום שאינם נוגעים לאזור הרישיון בלבד, בין במתכונת של ערוץ נפרד ובין במתכונת של מהדורות המשולבות בערוצים עצמיים של בעל הרישיון (בסעיף זה – שידורי חדשות כלליים), ובלבד שנתקיימו תנאים אלה:
(1)
שידורי החדשות הכלליים יופקו וייערכו לשידור בידי מפיק חדשות עצמאי;
(2)
(א)
התקשרות של מפיק חדשות עצמאי עם בעל רישיון כללי לשידורי כבלים (בסעיף זה – ההתקשרות) תובא לאישורה המוקדם של המועצה; לא תאשר המועצה את ההתקשרות אלא אם כן שוכנעה כי יש בתנאי ההתקשרות כדי להבטיח את עצמאותו של מפיק החדשות העצמאי, את מהימנות שידוריו ואת רמת ההפקה הנאותה שלהם, וכן כי אין בהתקשרות כאמור כדי לפגוע בתחרות בתחום השידורים לציבור;
(ב)
בלי לגרוע מכלליות האמור, המועצה רשאית להתנות את מתן האישור בתנאים, לרבות בכך שהתמורה הכספית של ההתקשרות תבטיח, להנחת דעתה של המועצה, את עצמאותו של מפיק החדשות העצמאי, את מהימנות שידוריו ואת רמת ההפקה הנאותה שלהם; קבעה המועצה כאמור, לא תפחת התמורה הכספית של ההתקשרות אלא באישור מוקדם של המועצה;
(ג)
המועצה לא תאשר את ההתקשרות אלא ברוב חבריה ובו לפחות מחצית מנציגי הציבור לפי סעיף 6ב(ב)(2), ולאחר שנתנה לציבור הזדמנות נאותה להביע את דעתו בדבר ההתקשרות ותנאיה, בהתאם לכללים שתקבע;
(3)
מפיק חדשות עצמאי לא יפלה בתנאי ההתקשרות בין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רשיון לשידורי לווין לבין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים אחר או בעל רשיון לשידורי לווין אחר; בלי לגרוע מהאמור, מפיק חדשות עצמאי יקבע מחיר אחיד לכל המתקשרים עמו, אשר ישמש בסיס לחישוב התמורה הכספית של ההתקשרות לפי מספר מנוייהם;
(4)
מפיק חדשות עצמאי לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה או תשלום כלשהם בקשר עם שידורי החדשות, זולת מבעל הרישיון ובהתאם לתנאי ההתקשרות; אין באמור כדי למעט מזכותו של מפיק חדשות עצמאי למכור את משדרי החדשות לגורם המשדר חדשות בטלוויזיה, בישראל או מחוץ לישראל;
(5)
התקשר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים עם מפיק חדשות עצמאי להעברת שידורי חדשות כלליים במתכונת שאושרה, יעביר בעל הרישיון את שידורי החדשות באותה מתכונת, העברה מלאה וללא קטיעה, עריכה או עיכוב.
(ג)
המועצה רשאית לתת רשיון להפיק חדשות, כמפיק חדשות עצמאי, למבקש שהתקיימו בו כל אלה (בסעיף זה – המבקש):
(1)
הוא חברה הרשומה בישראל ומרכז עסקיה בישראל;
(2)
מנהל החברה הוא אזרח ישראלי ותושב בה;
(3)
רוב הדירקטורים של החברה הם אזרחים ישראליים ותושבים בה;
(4)
מנהל החברה ישמש עורך ראשי של כל שידורי החדשות הכלליים שלה;
(5)
מי מן המפורטים להלן, וכל מי שהמפורטים להלן הם בעלי שליטה בו, אינו בעל ענין או בעל שליטה במבקש:
(א)
בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל רישיון כללי לשידורי כבלים כאמור;
(ב)
בעל רשיון לשידורי לווין, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל רשיון כאמור;
(ב1)
בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל עניין בבעל רישיון כאמור;
(ג)
(1)
בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990 (להלן – חוק הרשות השניה), לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל זיכיון או בבעל רישיון כאמור;
(2)
הוראות פסקה (1) לא יחולו על מבקש שבעל ענין בו הוא בעל ענין בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק הרשות השניה, והוא יהיה רשאי להחזיק עד 24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה במבקש, ובלבד שהוא אינו בעל שליטה במבקש, אינו בעל שליטה בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק הרשות השניה אינו בעל ענין בבעל רישיון לשידורים או אינו בעל ענין בספק מורשה לפי חוק זה;
(ד)
(1)
עיתון יומי בעל תפוצה ארצית או תאגיד שהוא המוציא לאור של עיתון כאמור לרבות מי שהוא בעל ענין או בעל שליטה בהם;
(2)
על אף הוראות פסקה (1), רשאית המועצה לתת רשיון למבקש אם הוכח להנחת דעתה כי העיתון האמור בפסקה (1) אינו נמנה עם שני העיתונים היומיים הנפוצים ביותר בישראל ואינו בעל שליטה במבקש;
(ה)
(1)
מי שמשדר כדין שידורי חדשות, בטלוויזיה או ברדיו, ואינו משדר ערוץ חדשות;
(2)
על אף הוראות פסקה (1), רשאית המועצה לתת רשיון למבקש אם הוכח להנחת דעתה כי מי שמשדר חדשות כאמור בפסקה (1) אינו נמנה עם שני משדרי החדשות שבשידוריהם צופה או מאזין, לפי הענין, השיעור הגבוה ביותר של הציבור ואינו בעל שליטה במבקש;
(6)
המבקש אינו כלול בין מי שאינם רשאים להשתתף במכרז לפי סעיף 41(א)(2) עד (4) לחוק הרשות השניה;
(7)
השליטה או אמצעי השליטה במבקש לא יוחזקו בידי מי שאינו אזרח ישראלי או תושב בה; אולם השר רשאי לקבוע שיעור של אמצעי שליטה מסוג כלשהו שרשאי להחזיק בהם מי שאינו אזרח ישראלי או תושב בה, ובלבד ששיעור זה לא יעלה על שליש מאמצעי השליטה מאותו סוג.
(ד)
(1)
לא יינתן רשיון לפי סעיף קטן (ג), אם לדעת המועצה:
(א)
מתן הרשיון עלול להיות נוגד את טובת הציבור;
(ב)
מתן הרשיון עלול להוות סיכון לביטחון המדינה או לשלום הציבור;
(ג)
המבקש הוא אחד מאלה:
(1)
מפלגה, כמשמעותה בחוק המפלגות, התשנ״ב–1992;
(2)
נציג או שלוח של מפלגה;
(3)
גוף הקשור לסיעה, כמשמעותו בחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973;
(4)
גוף אחר הקשור למפלגה;
(5)
גוף אחר, שלא פורט בפסקאות (1) עד (4) או נציג או שלוח של גוף כאמור;
והכל אם לדעת המועצה עלול המבקש להשתמש בשידורי החדשות הכלליים לקידום המטרות המיוחדות של המפלגה או של הגופים האמורים.
(2)
המועצה תנמק בכתב החלטה שלא לתת רשיון מן הטעם האמור בפסקה (1)(א).
(ה)
מפיק חדשות עצמאי יקיים שידורי חדשות מדויקים, מהימנים ומאוזנים, ולא יבוטאו בהם עמדותיהם ודעותיהם הפרטיות של מנהליו, עובדיו ובעלי מניותיו, או של מנהלי בעל הרשיון, עובדיו ובעלי מניותיו.
(ו)
המועצה רשאית להחיל על מפיק חדשות עצמאי כללים שקבעה לפי חוק זה וכן רשאית היא לקבוע כללים מיוחדים לענין שידורי חדשות כלליים; בלי לגרוע מהאמור, רשאית המועצה לקבוע הוראות בדבר:
(1)
הליכים למתן רשיון שידור כמפיק חדשות עצמאי ולביטולו;
(2)
חובותיו של מפיק חדשות עצמאי לדווח למועצה ואופן הדיווח;
(3)
חובתו של מפיק חדשות עצמאי לתעד ולשמור את שידוריו.
(ז)
הוראות סעיפים 6ח(ב)(5), 6י(א) ו־(ג), 6יא(א), 6כד, 6כה ו־6מב יחולו על מפיק חדשות עצמאי, בשינויים המחויבים.
(ח)
אין בכוחם של מסמכי היסוד של תאגיד שהוא מפיק חדשות עצמאי לגרוע מהוראות חוק זה.
(ט)
(1)
על משדר ערוץ חדשות יחולו הוראות סעיף זה, ואולם לא יחולו הוראות סעיף 6כד; המועצה רשאית לקבוע תנאים וכללים ככל שיידרש לגבי משדר ערוץ חדשות, לרבות לענין הפרדתם של שידורי חדשות משידורי הפרסומת.
(2)
המועצה רשאית לתת למשדר ערוץ חדשות רשיון להפקת חדשות כמפיק חדשות עצמאי, ואם עשתה כן ועל אף האמור בפסקה (1), יחולו עליו, בכל הנוגע לשידוריו כאמור, הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ח).
שידורי חדשות בין־
(א)
בסעיף זה –
”בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי“ – משדר ערוץ חדשות בין־לאומי שקיבל רישיון מהמועצה לפי סעיף קטן (ג);
”משדר ערוץ חדשות בין־לאומי“ – מי שמשדר חדשות ותכניות בענייני היום המיועדים בעיקרם לשידור מחוץ לישראל, בשפה שאינה עברית ושאינם מלווים בכתוביות בעברית, והוא תאגיד הרשום בישראל ואם אינו תאגיד רשום כאמור – שידוריו הופקו ונערכו, כולם או חלק ניכר מהם, בישראל.
(ב)
על אף האמור בסעיפים 6כ(א) ו־6כ2, המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר למנוייו את שידוריו של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי, ובלבד שהתקיימו התנאים המנויים בסעיף 6כ2(ב)(2) עד (5), בשינוי זה: במקום ”מפיק חדשות עצמאי“ יקראו ”בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי“ ובמקום ”מפיק החדשות העצמאי“ יקראו ”בעל רישיון לשידור ערוץ החדשות הבין־לאומי“.
(ג)
המועצה רשאית לתת רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי למשדר ערוץ חדשות בין־לאומי בהתקיים כל אלה:
(1)
הוא חברה כהגדרתה בחוק החברות, התשנ״ט–1999;
(2)
התקיימו בו התנאים המנויים בסעיף 6כ2(ג)(4), (5)(ג) עד (ה) ו־(6), בשינויים המחויבים;
(3)
מרב הזיקות שלו אינן לישראל בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי סעיף קטן (ז)(1).
(ד)
לא יינתן למשדר ערוץ חדשות בין־לאומי רישיון לפי סעיף קטן (ג) אם לדעת המועצה התקיימה לגביו אחת או יותר מהעילות המנויות בסעיף 6כ2(ד)(1), בשינויים המחויבים, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 6כ2(ד)(2).
(ה)
על בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי יחולו הוראות סעיף 6כ2(ה) ו־(ז), בשינוי זה: במקום ”מפיק חדשות עצמאי“ יקראו ”בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי“.
(ו)
בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לא יפלה, בתנאי ההתקשרות ובתנאים לעניין העברת השידורים, בין בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי לבעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי אחר.
(ז)
המועצה תקבע כללים כדי להבטיח –
(1)
שמרב הזיקות של משדר ערוץ חדשות בין־לאומי אינן לישראל;
(2)
את קיום הוראות סעיף 6כ2(ה) על ידי בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי או מבקש רישיון כאמור שבעל שליטה או בעל עניין בו הוא אחד מהמנויים בסעיף 6כ2(ג)(5)(א) או (ב).
(ח)
המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי, ובכלל זה לעניין הליכים למתן רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי ולביטולו ולעניין חובותיו של בעל רישיון כאמור לדווח למועצה ואופן הדיווח.
העברת שידורים [תיקון: תשמ״ו־2, תש״ס־2, תשס״א־2, תשע״ז]
(א)
בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר, העברה מלאה, בזמן אמיתי, ללא כל קטיעה או עריכה, את שידורי הרדיו באפנון תדר ואת שידורי הטלוויזיה המשודרים לפי כל חוק לציבור בישראל והניתנים לקליטה מהאויר למעט שידורי משדר ערוץ נושאי כהגדרתו בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012, ולמעט השידורים שמשדר בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות כהגדרתו בחוק האמור, בהתאם לרישיונו כאמור בשידור קרקעי או בשידור לווייני, למעט בשידור מוצפן שקליטתו מותנית בתשלום; המועצה רשאית לקבוע בכללים טעמים מיוחדים שבשלהם יהא בעל רישיון כללי לשידורי כבלים פטור מהחובה האמורה.
(ב)
בעל רישיון כללי לשידורי כבלים אינו חייב, בשל העברה כאמור בסעיף קטן (א), בתשלום כלשהו למי שמשדר את השידור המקורי ולבעלי זכויות היוצרים וזכויות המבצעים בשידורים.
(ג)
בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר שידורים שמקורם מחוץ לישראל, לרבות שידורים מלווינים, בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין זה.
אפיקי שידור והוראות מיוחדות לעניין אפיקים 10 ו־
(א)
בסעיף זה –
”אפיק קיים“ – כהגדרתו בסעיף 37ד לחוק הרשות השנייה;
”בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה“, ”בעל רישיון לשידורי טלוויזיה“, ”ערוץ 2“, ”הערוץ השלישי“ ו”תיקון מס׳ 33“ – כהגדרתם בחוק הרשות השנייה;
”המועד הקובע“ – יום תחילתו של תיקון מס׳ 33;
”המועצות“ – המועצה ומועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו;
”מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו“ – כמשמעותה בחוק הרשות השנייה.
(ב)
בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, רשאית המועצה להורות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים בדבר האפיקים שבהם ישודרו כל אחד מהשידורים המפורטים להלן, ורשאית היא להורות לו, מטעמים המצדיקים זאת, להעביר כל אחד מאותם שידורים לאפיק אחר:
(1)
שידורי הטלוויזיה שמשדר תאגיד השידור הישראלי לפי חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע״ד–2014; ואולם העברת השידורים האמורים לאפיק אחר טעונה אישור של השר הממונה על ביצוע החוק האמור;
(2)
שידורי ערוץ הכנסת כהגדרתו בסעיף 2 לחוק שידורי ערוץ הכנסת, התשס״ד–2003; ואולם העברת השידורים האמורים לאפיק אחר טעונה אישור של יושב ראש הכנסת;
(3)
שידורי הטלוויזיה שמשדרים בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה כהגדרתם בחוק הרשות השנייה;
(4)
(בוטל);
(5)
שידוריו של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
(ג)
בהפעלת סמכויות המועצה לפי חוק זה לגבי האפיקים שבהם ישדר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או לגבי העברת שידורים לאפיק אחר, לא תתיר המועצה להעביר או לשדר באפיק 10 או 22 שידורי ערוץ המשדר פרסומות המיועדות לציבור בישראל, שידורי ערוץ ששידוריו הם שידורי חדשות ותכניות בענייני היום המיועדים לציבור בישראל, או שידורי ערוץ בעלי מאפיינים אחרים ככל שהורה עליהם השר לאחר התייעצות עם המועצות, וזאת בתקופות אלה:
(1)
לעניין אפיק 10 – בתקופה שתחילתה במועד שבו לא נותר עוד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור; ואולם ככל שהתיר השר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה להמשיך לעשות שימוש באפיק 10 לפי הוראות סעיף 71ה(ח) לחוק הרשות השנייה – בתקופה שתחילתה במועד שבו הפסיק בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש כאמור באפיק 10, וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור;
(2)
לעניין אפיק 22 – בתקופה שתחילתה במועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור.
(ד)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), רשאי השר להורות למועצה כי בתקופה האמורה בפסקה (1) או (2) של אותו סעיף קטן, לפי העניין, או בחלק ממנה, לא תתיר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר או לשדר באפיק 10 או 22 שידורים של ערוץ כלשהו.
(ה)
חלפה התקופה האמורה בסעיף קטן (ג)(1) או (2), לפי העניין, רשאי השר להורות למועצה כי לא תתיר להעביר או לשדר באפיק 10 או 22, שידורי ערוץ המשדר שידורים מהסוגים המפורטים ברישה לסעיף קטן (ג), כולם או חלקם, לתקופה נוספת, והכל כפי שיורה.
(ו)
(1)
השר, לאחר התייעצות עם המועצות, רשאי להורות, לא יאוחר מיום כ״ה באדר א׳ התשע״א (1 במרס 2011), על רשימה של חמישה אפיקים רצופים המיועדים להעברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה, בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים (בסעיף זה – רשימת האפיקים הראשונה).
(2)
העביר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים את שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה בכל האפיקים שנקבעו ברשימת האפיקים הראשונה, יורו המועצות על אפיק נוסף או על רשימה נוספת של אפיקים רצופים, ככל האפשר במספרים עוקבים לרשימת האפיקים הראשונה, לצורך העברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה נוספים; המועצות יורו כאמור על אפיקים נוספים, ככל שיידרש.
(3)
המועצות רשאיות לשנות את רשימות האפיקים האמורות בפסקאות (1) ו־(2), מטעמים המצדיקים זאת; רשימות האפיקים שיורו עליהן השר והמועצות, לפי העניין, יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ובאתר האינטרנט של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.
(4)
לא הסכימו ביניהן המועצות לעניין האפיקים כאמור בפסקה (2) או (3), יחליט על כך השר.
(5)
באפיקים או ברשימות האפיקים כאמור בפסקאות (1) עד (3) לא ייכללו, בתקופה שתחילתה במועד הקובע וסיומה כמפורט להלן, אפיקים אלה:
(א)
אפיק 22 – בתום שלוש שנים מהמועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2;
(ב)
אפיק 10 – בתום שלוש שנים מהמועד שבו לא נותר עוד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי או מהמועד שבו הפסיק בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש באפיק 10, ככל שהתיר השר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה להמשיך לעשות שימוש באפיק 10 לפי הוראות סעיף 71ה(ח) לחוק הרשות השנייה.
(ז)
(1)
האפיק שאינו אפיק קיים, שבו יועברו שידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה על ידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, ייקבע באופן המפורט בסעיף 37ד(ב) לחוק הרשות השנייה, מתוך רשימות האפיקים האמורות בסעיף קטן (ו); המועצות רשאיות להעביר לאפיק אחר שידורים כאמור, מטעמים המצדיקים זאת, ובלבד שהאפיק האחר שייקבע יהיה אף הוא מתוך רשימות האפיקים האמורות.
(2)
הותר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש באפיק, בהתאם להוראות סעיף 37ד לחוק הרשות השנייה, תורה המועצה לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים על הפסקת השימוש באותו אפיק עד למועד שתודיע לו עליו, במטרה לאפשר את תחילת שידוריו של בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה כאמור, באותו אפיק.
(ח)
על אף האמור בסעיף זה –
(1)
בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר, במשך עשר שנים מיום תחילתו של החוק המתקן, את שידוריו של מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי באפיק שבו הועברו שידוריו כמשדר ערוץ ייעודי ערב תחילתו של החוק המתקן, אלא אם כן הוסכם ביניהם אחרת;
(2)
שידר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ערוץ בהתאם להסכם עם גוף שהוא עמותה לפי חוק העמותות, התש״ם–1980, או חברה שנרשמה כחברה לתועלת הציבור לפי חוק החברות, התשנ״ט–1999, וקיבל הגוף האמור רישיון לשדר כבעל רישיון זעיר, ימשיך בעל הרישיון הכללי להעביר את שידורי בעל הרישיון הזעיר האמור באפיק שבו הועברו שידוריו ערב תחילתו של החוק המתקן, והוראות ההסכם ימשיכו לחול, והכול לתקופה שעד תום שנה מתום תקופת ההסכם;
(3)
בסעיף קטן זה, ”בעל רישיון זעיר“, ”בעל רישיון זעיר ייעודי“ ו”החוק המתקן“ – כהגדרתם בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה.
שידורים במקרי חירום [תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2]
במקרי חירום או מטעמים של בטחון המדינה רשאי השר להורות לבעל רישיון לשידורי כבלים לשדר הודעות מטעם הממשלה, המשטרה, המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל וראש הג״א.
[תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ח]
סימן ו׳: שידורי טלויזיה באמצעות לווין (בוטל)
[תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ט, תש״ן, תש״ן־2, תשנ״ח]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ו־2]
סימן ז׳: סייגים לשידורים
איסור פרסומת [תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2]
(א)
בעל רישיון לשידורי כבלים לא יכלול פרסומת בשידוריו.
(ב)
בתום חמש שנים מיום תחילתו של פרק זה, רשאי השר, לאחר התייעצות במועצה ובאישור הממשלה והועדה, להתיר שידורי פרסומת בידי בעל רישיון לשידורי כבלים; בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר פרסומת כאמור אלא במועד, בתנאים ובאופן שתקבע המועצה בכללים.
עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים [תיקון: תשס״ח־4, תשע״ח־3]
בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר בערוץ המופק בעיקר עבור הציבור בישראל, תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר שקבעה המועצה בכללים, בעוצמת קול העולה על טווח עוצמת הקול המקובל במישדר שאינו תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר כאמור, כפי שקבעה המועצה בכללים; בסעיף זה, ”קדימון“ – כהגדרתו בסעיף 6לד1(ז)(3), לרבות קדימון צולב כהגדרתו באותו סעיף.
שידורים אסורים [תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2, תשס״ב־2]
בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר שידורים –
(1)
שהם סרטים או מחזות שהמועצה לביקורת סרטים ומחזות, כמשמעותה בפקודת סרטי הראינוע, לא אישרה את הצגתם על פי כל דין;
(2)
שיש בהם חומר תועבה כמשמעותו בחוק העונשין, התשל״ז–1977, ובכלל זה מישדרים שענינם אחד מאלה:
(1)
הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
(2)
הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
(3)
הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
והכל כשהמישדרים המנויים בפסקאות משנה (1) עד (3) אינם, באופן מובהק, בעלי ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי, המצדיק, בנסיבות הענין, את שידורם;
(2א)
(נמחקה);
(3)
שהם תעמולה מפלגתית;
(4)
שיש בהם הסתה גזענית או לאומנית;
(5)
שיש בהם משום הפרת זכות יוצרים או זכות מבצעים על פי כל דין.
[תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2]
סימן ח׳: הנחת כבלים ופעולות אחרות במקרקעין (כותרת נמחקה)
[תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־4, תשס״א־2]
(סומן מחדש כסעיף 17א).
[תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2]
(סומן מחדש כסעיף 21א).
[תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2]
(סומן מחדש כסעיף 21ב).
[תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־4, תשס״א־2]
(סומן מחדש כסעיף 21ג).
[תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־4, תשס״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2, תשע״ח־3]
סימן ט׳: העברת שידורים וערוצים ייעודיים
העברת שידורים [תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשנ״ז־2, תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ד, תש״ע־2, תשע״ג־3, תשע״ד־3, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ה־2, תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ח־3]
(א)
נתנה המועצה רישיון מיוחד לשידורי כבלים, יעביר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים את שידוריו של בעל הרישיון המיוחד לשידורי כבלים, במוקד השידור העומד לרשותו, ולצורך כך רשאי השר ליתן הוראות לכל בעל רישיון כפי שימצא לנכון, ובלבד שהקיבולת המיועדת לשידורים שתעמוד לרשותו של בעל הרישיון הכללי לשידורי כבלים, לא תפחת מחמש שישיות.
(א1)
(בוטל).
(א2)
(בוטל).
(א3)
(בוטל).
(ב)
(1)
בעד שימוש כאמור בסעיף קטן (א), ובעד העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר כהגדרתו בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה ששידוריו ניתנים לקליטה מהאוויר, יחולו הוראות סעיף 5 בשינויים המחויבים; על החלטת השר ניתן לערער בפני בית משפט מוסמך; החלטת השר תינתן בתוך זמן סביר שלא יעלה על שנה.
(2)
(נמחקה).
(ג)
(בוטל).
(ד)
על העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר כהגדרתו בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה ששידוריו אינם ניתנים לקליטה מהאוויר יחולו לעניין ההעברה ולעניין התשלום הוראות סעיף זה.
הוראת סעיף קטן (א) באה להוסיף על הוראות סעיף 5.
רישיון למשדר ערוץ ייעודי [תיקון: תשנ״ז־2, תשס״א־2, תשע״ז, תשע״ח־2, תשע״ח־3, תשפ״ב־2]
(א)
(בוטל).
(א1)
נתנה המועצה רישיון מיוחד לשידורי כבלים למשדר ערוץ ייעודי כאמור בסעיף קטן (א), יוארך תוקף הרישיון עד יום כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018) או עד מועד אחר שנקבע ברישיון, לפי המאוחר.
(ב)
מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידור מישדרים לציבור, תקבע המועצה במכרז לפי סעיף קטן (א) תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של זכויות במשדר הערוץ הייעודי, לרבות בידי מי שמשדר שידורים לציבור לפי כל דין או מפיק ערוץ ייעודי, או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל במישרין או בעקיפין.
(ג)
המועצה רשאית לקבוע בתנאי המכרז הוראות, תנאים והגבלות בדבר מימון שידוריו של משדר ערוץ ייעודי בדרכים שאינן שידורי פרסומת; היה משדר הערוץ הייעודי רשאי לממן את שידוריו באמצעות שידורי פרסומת ובאמצעות דרכי מימון נוספות, יובאו דרכי המימון הנוספות גם הן לאישור הממשלה והועדה כאמור בסעיף 6לד(א3), בשינויים המחויבים.
(ד)
בערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת, תקבע המועצה במכרז ובכללים תנאים והגבלות בדבר שידורי הערוץ הייעודי לפי סעיף זה, שיבטיחו כי בשידורי הערוץ הייעודי יינתן מענה הולם לייעוד המיוחד שנקבע או למאפיינים המיוחדים לערוץ זה, ובכלל זה כי השידורים בחלקם, ובשיעור שלא יפחת מ־20% מהם, יהיו מהפקה מקומית; המועצה, באישור הועדה, רשאית לקבוע שיעור נמוך יותר להפקות מקומיות אם נוכחה כי קיימות נסיבות מיוחדות לעשות כן, או שטיבו של הערוץ או מהותו מחייבים לעשות כן.
(ה)
(1)
בערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת שקהל היעד שלו נבדל בשפתו, תקבע המועצה במכרז תנאים שיבטיחו כי בהצעת הזוכה שייבחר יהיו כל השידורים, לרבות שידורי הפרסומת, בשפת הערוץ הייעודי, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות.
(2)
מחצית לפחות מן השידורים כאמור בפסקה (1), למעט שידורי הפרסומת, יהיו בשפת הערוץ הייעודי, בדיבור או בדיבוב, ובכללם מחצית לפחות מן השידורים בשעות צפיית שיא.
(ו)
המועצה רשאית להחיל על משדר ערוץ ייעודי כללים שקבעה לגבי בעל רישיון לשידורי כבלים, כולם או מקצתם, ורשאית היא לקבוע כללים מיוחדים לענין שידוריו של משדר ערוץ ייעודי דרך כלל או למשדר ערוץ ייעודי מסוים, ובכלל זה כי השידורים יהיו בחלקם מהפקה מקומית.
(ז)
המועצה רשאית לקבוע, לגבי ערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת – כללים נוספים או אחרים, לרבות בענינים אלה:
(1)
הפרדת שידורי פרסומת ממישדר שאינו פרסומת ומיקומם של שידורי פרסומת במסגרת מישדר שאינו פרסומת;
(2)
איסור העדפת מפרסם רק בשל כך ששידור הפרסומת שלו הופק בידי משדר הערוץ הייעודי או מי מטעמו;
(3)
זמן שידור מרבי לשידורי פרסומת וכן לשידורי קדימון או לשידורי קדימון צולב שרשאי משדר ערוץ ייעודי להקצות בכל שעת שידור; לענין פסקה זו –
”קדימון“ – מישדר המוסר מידע על האפיק שבו הוא משודר או על מישדרים אחרים באפיק זה;
”קדימון צולב“ – מישדר המוסר מידע על אפיק אחר או על מישדרים בו;
(4)
הגבלה על מכירת זמן שידור פרסומת לאדם אחד;
(5)
שידורי פרסומת אסורים וכן נושאים האסורים לשידור כשידורי פרסומת, דרך כלל, בנסיבות מסוימות או בשל היותם פוגעים בטעם הטוב או ברגשות הציבור, לרבות ברגשות ציבור היעד;
(6)
מתכונת של שידורי פרסומת ודרך הצגתם;
(7)
עיתוים של שידורי הפרסומת במסגרת המישדרים, משך הזמן המרבי לכל שידור כאמור, ומרווח הזמן בין שידורי פרסומת שונים, תוך מגמה לשדר את שידורי הפרסומת במרוכז;
(8)
סוגי המישדרים שניתן להפסיק את מהלך שידורם לצורך שידורי פרסומת;
(9)
סייגים בדבר שידור פרסומת אגב, פרסומת סמויה או פרסומת בלתי מודעת;
(10)
סייגים שיחולו על בעלי משרות במשדר ערוץ ייעודי או בבעל רשיון לשידורים בדבר השתתפותם בשידורי פרסומת;
(11)
סייגים בדבר פרסום מוצרים ושירותים, בין לפי נושאים ובין דרך כלל, מחיריהם ואופן ההשוואה ביניהם, תוך מגמה להבטיח שידור מידע מהימן ותחרות הוגנת;
(12)
סייגים בדבר פרסומת המכוונת לילדים, לרבות דרך הצגתה ושעות שידורה;
(13)
סייגים בדבר השתתפות ילדים בשידור פרסומת;
(14)
סייגים בדבר שידור פרסומת שלא מהפקה מקומית; בפסקה זו, יראו בשידור פרסומת כאילו הוא תכנית טלויזיה, לענין ההגדרה ”הפקה מקומית“;
(15)
סייגים בדבר שימוש בגוף אדם, באופן הפוגע בכבוד האדם;
(16)
קבלת אישור מוקדם להעתקי תמלילים ולסרטים של שידורי פרסומת וכן התניית השידורים או התניית אישור שידורם בתנאים שתקבע.
(ח)
השר רשאי לקבוע הוראות לענין ההליכים לעריכת מכרז לבחירת משדר ערוץ ייעודי לפי סעיף קטן (א), דרכי הגשתן של הצעות למכרז והטיפול בהן, הדרכים והמועדים למסירת מידע בדבר תוצאות המכרז וכן ההליך להענקת רשיון.
(ט)
הוראות סעיפים 6יא ו־6יב יחולו על משדר ערוץ ייעודי בשינויים המחויבים.
(י)
השר יקבע, בהסכמת שר האוצר, את שיעורי התמלוגים ודמי הרשיון שישלמו למדינה מי שקיבלו רשיון לפי סעיף זה בהתחשב, בין היתר, בסוג הערוץ הייעודי, דרכי מימונו ואופי שידוריו.
[תיקון: תשנ״ז־2, תשס״א־2, תשע״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־2, תשע״א־3, ק״ת תשע״ו, תשע״ח־2, תשע״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ו־2]
סימן י׳: שונות
השימוש בהכנסות [תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ו־3, תשס״א־2]
(א)
בעל רישיון לשידורי כבלים ישלם דמי רישיון, תמלוגים ותשלומים אחרים, בשיעור שיקבע השר בתקנות, לאחר התייעצות במועצה.
(ב)
דמי הרישיון, התמלוגים ותשלומים אחרים כאמור, ישמשו לכיסוי ההוצאות הדרושות לביצוע הוראות פרק זה, לרבות לקיום מישדרים קהילתיים ולעידוד הפקות מקומיות לפי סעיפים 6ה ו־6ה1; עודף הכנסות על הוצאות יופקד באוצר המדינה; השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי ליתן הוראות לצורך ביצוע סעיף קטן זה.
עונשין [תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״ז, תשנ״ח, תשס״א־2, תשס״ב־2, [ק״ת שינוי שיעורי קנסות], תשפ״ב־2]
(א)
העובר על הוראות סעיפים 6ז, 6כה(1), (2), (3) ו־(4) או 6מד, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 8,913,000 שקלים חדשים.
(א1)
(בוטל).
(ב)
חבר המועצה העובר על הוראות סעיף 6ג, דינו – מאסר שנה.
(ג)
המונע או המעכב ביצוע שידורים או המפריע לביצועם, בכל דרך שהיא, דינו – מאסר שלוש שנים.
(ד)
(בוטל).
(ה)
ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שאדם שידר שידורי כבלים בלי שקיבל רישיון מתאים לכך, בניגוד להוראות סעיף 6ז(א), יצווה על תפיסת המכשירים והציוד, שבהם או שבאמצעותם נעברה העבירה; על תפיסה כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיפים 33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969.
(ו)
האמור בסעיף קטן (ה) בא להוסיף על סמכויות תפיסה לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.
(ז)
מבלי לגרוע מהוראות פרק ד׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977, המסייע להתקנה, להפעלה או לקיומם של שידורים כשהוא יודע, או שבנסיבות הענין היה עליו לדעת, כי אינם משודרים כדין ושלא ניתן לגביהם רישיון לפי חוק זה או שלא ניתן לגביהם היתר לפי כל דין, דינו מאסר ששה חדשים או קנס 1,068,000 שקלים חדשים (להלן – ”שידורים אסורים“).
(ח)
לענין סעיף קטן (ז), ”סיוע“ –
(1)
השתתפות בשידורים אסורים, לרבות קריאה, דיבור שלא מן הכתב, נגינה ומשחק, או השתתפות בהקלטה לשם שידורים כאמור;
(2)
הספקת משדרים לתכניות לשידורים אסורים, לרבות הספקת תקליטים, סרטי קולנוע וטלויזיה, סרטי הקלטה מגנטיים וקוליים, וכן כתיבת יצירה לצרכי שידורים כאמור;
(3)
הספקת חדשות, ידיעות או תשדירי פרסומת לשידורים אסורים, הזמנתם או תשלום בעדם;
(4)
ניהול עסק שנועד לאפשר שידורים אסורים, לרבות סיוע בניהול עסק כאמור;
(5)
(נמחקה);
(6)
עזרה טכנית לקיום שידורים אסורים;
(7)
תיווך בין מפעיל שידורים אסורים לבין ספקי חדשות או ידיעות או אנשים העוסקים בפרסומת או המעונינים בפרסומת;
(8)
(נמחקה);
(9)
(נמחקה);
(10)
(נמחקה).
(ט)
נכלל תשדיר פרסומת בשידורים אסורים, ומבלי לגרוע מאחריות כל אדם לשידור תשדיר פרסומת כאמור, תהיה זו ראיה לכאורה כי התשדיר סופק, הוזמן או שולם בידי מי שתוכן התשדיר עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, זולת אם הוכיח את אלה:
(1)
הוא נקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את שידורו של התשדיר;
(2)
התשדיר שודר שלא בידיעתו.
(י)
לענין סעיף קטן (ח)(3) ולענין סעיף קטן (ט), ”תשדיר פרסומת“, לרבות שידורים הממומנים בידי מפלגה או גופים אחרים ותעמולת בחירות.
(יא)
(בוטל).
תקנות וכללים [תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2]
(א)
תקנות לפי פרק זה, טעונות אישור הועדה.
(ב)
השר רשאי לדרוש מהמועצה לקבוע כללים בנושא שיגדיר בדרישתו; לא קבעה המועצה כללים כאמור תוך ששים ימים מיום הדרישה, רשאי השר לקבוע כללים במקומה.
חיוב מכוח החלטת המועצה [תיקון: תשס״א־2]
החלטה שקיבלה המועצה בהתאם לסמכויותיה, בענין הנוגע לבעל רישיון לשידורי כבלים, ושלא פורסמה ברשומות, תחייב את בעל הרישיון לאחר שהובאה לידיעתו בכתב.
[תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ח, תשנ״ו־4, תשס״א־2]
(פקע).
[תיקון: תשמ״ט, תשס״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ו־3, תשנ״ז־2, תש״ס־2, תשס״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ח]
פרק ב׳2: שידורי טלוויזיה באמצעות לווין
[תיקון: תש״ס־3]
סימן א׳: רישוי
הגדרות [תיקון: תשנ״ח, תשס״א־2]
בפרק זה –
”אמצעי שליטה“, ”בעל ענין“ ו”מפיק ערוץ“ – כמשמעותם בסעיף 6א;
”בעל רשיון לשידורי לוויין“ – מי שקיבל רשיון לפי פרק זה לשדר שידורי טלוויזיה באמצעות לווין;
”המועצה“ – המועצה שנתמנתה לפי סעיף 6ב;
”מיתקן שידור לוויני“ – מיתקן או התקן המשדר או המיועד לשדר שידור לוויני;
”מפיק ערוץ עצמאי“ – מי שמבקש לעשות שימוש בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין בהתאם להוראות סעיף 6נב, לשם שידור ערוצו באמצעות בעל רשיון לשידורי לווין;
”ציוד קצה לוויני“ – האמצעים לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לווין, לרבות אמצעים המשמשים להפעלת שירותים דו־כיווניים והידודיים, המותקנים בחצריו של קולט השידורים;
”שידורים ארציים“ – שידורים המיועדים על פי דין לקליטה ברחבי המדינה בפריסה ארצית;
”שידור לוויני“ – הזנת מיתקן שידור לוויני בשידורי טלוויזיה המיועדים לציבור, לרבות באמצעות אחר;
”שידורי טלוויזיה באמצעות לווין“ – שידורי טלוויזיה, שירותי חוזי ושמע ושירותים נלווים המיועדים לציבור, לרבות שירותים דו־כיווניים והידודיים המשודרים בצופן באמצעות לווין והמיועדים לקליטה ישירה, מפוענחת, למנויים, בין בערוץ אחד ובין במערכת רבת ערוצים.
חובת רשיון [תיקון: תשנ״ח, תשס״א־2, תשפ״ב־2]
(א)
לענין סעיף זה, ”שידורי טלוויזיה באמצעות לווין“ – כהגדרתם בסעיף 6מג ולרבות שידורי טלוויזיה באמצעות לווין שאינם משודרים בצופן או שהינם מיועדים לקליטה לא מפוענחת בידי כל אדם, בין אם הוא מנוי ובין אם לאו.
(ב)
לא ישדר אדם בישראל שידורי טלוויזיה באמצעות לווין, הנקלטים בישראל והמיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו, אלא אם כן קיבל רשיון מאת השר לפי פרק זה או שהוא רשאי לעשות כן לפי כל דין.
(ג)
אזרח ישראלי או תושב ישראל לא ישדר מחוץ לישראל, שידורי טלוויזיה באמצעות לווין הנקלטים בישראל והמיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו, אלא אם כן קיבל רשיון מאת השר לפי פרק זה או שהוא רשאי לעשות כן לפי כל דין; לענין זה, ”אזרח ישראלי“ – לרבות תאגיד הרשום בישראל.
(ד)
(בוטל).
(ה)
שידורים המיועדים בעיקרם לישראל [תיקון: תשנ״ח]
לענין סעיפים קטנים 6מד(ב) ו־(ג) –
(1)
שידורים שמחציתם לפחות הם בשפה העברית, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות, שידורים שבשעות צפיית שיא יש בהם דרך כלל שידורים בשפה העברית כאמור, או שידורים הכוללים דרך כלל תשדירי פרסומת למוצרים או לשירותים המשווקים בעיקרם בישראל, חזקה שהם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל;
(2)
שידור לוויני שמקורו בישראל חזקה שהוא מיועד בעיקרו לציבור בישראל, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של השר שהשידורים, על פי מהותם ותוכנם, אינם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל.
רשיון ומכרז [תיקון: תשנ״ח]
(א)
השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לתת רשיון לשידורי לווין למי שהגיש בקשה לרשיון ועמד בתנאים שנקבעו לפי סעיף 6מח(א), ורשאי הוא להורות כי רשיון לשידורי לווין יוענק גם בדרך של מכרז; הורה השר כאמור, תהיה המועצה ועדת המכרזים והשר רשאי להעניק רשיון לשידורי לוויי למי שבחרה המועצה במכרז שפרסמה.
(ב)
לבעל רשיון לשידורי לווין לא תינתן בלעדיות לשידורי טלוויזיה באמצעות לווין, ואולם אם החליט השר ליתן רשיון בדרך של מכרז, רשאי הוא לקבוע בתנאיו תקופה שלא תעלה על 5 שנים שלגביה תינתן בלעדיות לכל מי שיזכה במכרז.
כשירות לרשיון [תיקון: תשנ״ח]
לא יתן השר רשיון לשידורי לווין אלא למי שמתקיימים בו לפחות תנאים אלה:
(1)
הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל, או אם הוא תאגיד רשום בישראל – אמצעי השליטה בו, במישרין או בעקיפין, בשיעור שקבע השר בתקנות כאמור בסעיף 6מח(ג), מוחזקים בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל;
(2)
הוא לא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה יש בה כדי למנוע, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, קבלת רישיון כאמור, ואם הוא תאגיד – מנהלו או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד לא הורשע כאמור.
הליכים ותנאים למתן רשיון [תיקון: תשנ״ח, תש״ס־3, תשפ״ב־2]
(א)
השר, לאחר התייעצות עם המועצה, יקבע תנאים למתן רשיון לשידורי לווין, בין במכרז ובתנאיו, ובין בתקנות, לרבות בנושאים המפורטים להלן, ורשאי הוא לקבוע תנאים נוספים:
(1)
מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידור משדרים לציבור – תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הרשיון לשידורי לווין, לרבות בידי מי שמשדר שידורים לציבור לפי כל דין או מפיק ערוץ, ספק מורשה, או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל במישרין או בעקיפין;
(2)
יכולתו הכספית והארגונית של מבקש הרשיון לשידורי לווין;
(3)
הידע והנסיון המקצועיים העומדים לרשותו של מבקש הרשיון לשידורי לווין;
(4)
מיגוון השידורים והשירותים המוצעים בידי מבקש הרשיון לשידורי לווין ואפשרויות הבחירה שהוא יציע לציבור;
(5)
הטכנולוגיה שבה ישתמש מבקש הרשיון לשידורי לווין לצורך שידורים ושירותים שהוא יציע לציבור ודרכי הקליטה והגישה לשידורים ולשירותים אלה;
(6)
היקף השידורים המוצעים בידי מבקש הרשיון לשידורי לווין שישודרו בעברית, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות, ושעת שידורם, וכן היקף השידורים שמקורם בהפקה מקומית כמשמעותה בפרק ב׳1;
(7)
הדרכים למימון שידוריו של מבקש הרשיון לשידורי לווין.
(ב)
השר רשאי לקבוע את ההליכים למתן הרשיון לשידורי לווין, בין שניתן במכרז ובין שניתן שלא במכרז, לרבות דרכי הגשת הבקשה והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרשיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא.
(ג)
תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
תנאי הרשיון [תיקון: תשנ״ח, תשע״ז, תשע״ח־3, תשפ״ב־2]
(א)
השר, לאחר התייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע ברשיון לשידורי לווין תנאים, לרבות בענינים המנויים בסעיף 6מח ובענינים אלה:
(1)
תקופת הרשיון לשידורי לווין, לרבות הארכתה;
(2)
מיפרטי ציוד קצה לוויני לרבות בנוגע לטכנולוגיה, לעמידתו בתקינה ולהתאמתו למיפרטי מיתקן השידור הלוויני;
(3)
מועדים מרביים ולוחות זמנים להתקשרויות של בעל רשיון לשידורי לווין הנדרשות לשם קיום שידוריו, לרבות התקשרויות עם ספקים מורשים, עם בעלי רשיונות אחרים ועם מפיקי ערוץ;
(4)
הטלת חובה על בעל רשיון לשידורי לווין להעביר, במסגרת שידוריו, שידורי טלוויזיה ורדיו המשודרים בישראל בשידורים ארציים, כולם או חלקם, למעט שידורי משדר ערוץ נושאי כהגדרתו בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012, ולמעט השידורים שמשדר בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות, כהגדרתו בחוק האמור, בהתאם לרשיונו כאמור;
(5)
חובת מתן זכות שימוש למפיק ערוץ עצמאי בערוצי הלווין של בעל הרשיון לשידורי לווין, לשם העברת שידוריו;
(6)
חובותיו של בעל הרשיון לשידורי לווין בכל הנוגע לשירותים שיתן לציבור, לרבות באמצעות ציוד הקצה הלוויני;
(7)
המחירים המרביים שרשאי בעל הרשיון לשידורי לווין לדרוש ממנוי;
(8)
ערבויות שעל בעל הרשיון לשידורי לווין להמציא לשם הבטחת מילוי תנאי הרשיון לשידורי לווין ואופן חילוטן.
(ב)
בקביעת הוראות לפי סעיף קטן (א)(4) ו־(5) לעניין בעל רישיון זעיר שלא היה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי ערב תחילתו של החוק המתקן, יביא השר בחשבון, בין השאר, את הקיבולת בלוויין שעומדת לרשותו של בעל הרישיון; בסעיף קטן זה,”בעל רישיון זעיר“ ו”החוק המתקן“ – כהגדרתם בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה.
העברת שידורים ארציים על פי חובה [תיקון: תשנ״ט־3, תשס״א־2, תשע״ד־3, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ה־2, תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ח־3]
(א)
הטיל השר חובה על בעל רשיון לשידורי לוויין כאמור בסעיף 6מט(4), לא יהיה בעל רשיון חייב בתשלום כלשהו בשל ההעברה למנוייו של בעל הרשיון ברחבי הארץ, למי ששידוריו הארציים מועברים כאמור ולבעלי זכויות היוצרים ולבעלי זכויות המבצעים בשידורים אלה.
(ב)
לענין סעיף זה ולענין סעיף 6מט(4), ”שידורים ארציים“ – לרבות שידוריו של מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר ייעודי או רישיון זעיר לפי הוראות סימן ט׳ בפרק ד׳ לחוק הרשות השנייה.
שיקולים במתן רשיון [תיקון: תשנ״ח]
במתן רשיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לווין ובקביעת תנאים בו יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
(1)
מדיניות הממשלה בתחום הבזק ובתחום השידורים לציבור;
(2)
שיקולים שבטובת הציבור;
(3)
התאמתו של מבקש הרשיון לשדר שידורי לווין;
(4)
תרומת מתן הרשיון לתחרות בתחום הבזק והשידורים, ריבוים וגיוונם ולרמת השירותים בהם.
שידורים לפי דרישה [תיקון: תשס״ז־4]
השר רשאי, בהתייעצות עם המועצה, ולאחר ששקל את השיקולים המנויים בסעיף 6נ, להתיר לבעל רישיון לשידורי לוויין לשדר שידורים לפי דרישה למנויים המקבלים את שידוריו, כולם או חלקם, אם מצא כי קיים קושי לשדר באמצעות לוויין שידורים הניתנים לצפייה בכל עת, לפי בחירתו של המנוי, בהיקף ובמתכונת דומים לשידורים לפי דרישה הניתנים בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים; בסעיף זה, ”רישיון כללי לשידורי כבלים“ ו”שידורים לפי דרישה“ – כהגדרתם בסעיף 6א.
זכויותיו של בעל זכיון [תיקון: תשנ״ח]
(א)
מי שהיה בעל זכיון לשידורי טלוויזיה בכבלים ביום ג׳ בטבת התשנ״ח (1 בינואר 1998), הסבור כי זכויותיו נפגעו בשל מתן רשיון לשידורי לווין, רשאי לבקש מהשר כי, בהתחשב במידת הפגיעה בזכויותיו, תוארך תקופת זכיונו או יינתן לו היתר למתן שירותים אחרים לפי כל דין, הכל כפי שיקבע השר.
(ב)
מצא השר כי היתה פגיעה בבעל הזכיון לשידורי כבלים, יחליט בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) בהתחשב במידת הפגיעה, בשים לב, בין השאר, לאלה –
(1)
התקופה שנותרה עד לסיום תקופת הזכיון;
(2)
מועד התחילה בפועל של השידורים והשירותים מכוח הרשיון לשידורי לווין;
(3)
מידת הפריסה של רשת הכבלים באזור הזכיון;
(4)
יכולתו הטכנולוגית של בעל הזכיון לשידורי כבלים להציע את שידוריו ושירותיו של בעל רשיון לשידורי לווין למנוייו;
(5)
היתרים והקלות שחלו בתנאי הזכיון שקיבל בעל הזכיון לשידורי כבלים במהלך תקופת הזכיון.
(ג)
הוראת סעיף 6ט(א)(1) לא תחול לענין סעיף זה.
שידורי חדשות [תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט־3, תשע״ז־2]
(א)
לא ישודרו שידורי חדשות בשידורים של בעל רשיון לשידורי לווין או בשידורים של מפיק ערוץ עצמאי; לענין סעיף זה, ”שידורי חדשות“ – חדשות ומהדורות חדשות, למעט שידורים ארציים של חדשות, המשודרים או המועברים על פי דין, או שידורי חדשות בערוצים שמקורם מחוץ לישראל שאישרה המועצה.
(ב)
החלת כללים על בעל רשיון [תיקון: תשנ״ח, תשס״א־2]
המועצה רשאית לקבוע בכללים, כי על בעל רשיון לשידורי לווין יחולו כללים שקבעה לגבי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או הוראות מהוראות סימנים ב׳ ו־ה׳ לפרק ב׳1, כולם או מקצתם, ורשאית היא לקבוע כללים מיוחדים, לענין שידוריו של בעל רשיון מסוים לשידורי לווין או לכלל בעלי הרשיון כאמור, בענינים האמורים בסעיף 6ה(1), בשינויים המתחייבים מאופיים של שידורי הטלוויזיה באמצעות לווין.
החלת כללים על מפיק ערוץ [תיקון: תשנ״ח]
התקשר בעל רשיון לשידורי לווין עם מפיק ערוץ לשם הכללת שידוריו בשידורים המוצעים בידי בעל הרשיון לשידורי לווין, יחולו על בעל הרשיון לשידורי לווין ועל מפיק הערוץ, יחד ולחוד, התנאים שנקבעו ברשיון וכללים שתקבע המועצה, מבין הכללים והתנאים החלים על בעל הרשיון לשידורי לווין, הכל כפי שתקבע המועצה.
העברת שידורי רדיו [תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט־3]
(א)
בעל רשיון לשידורי לווין רשאי להתקשר עם מי שמשדר שידורי רדיו המשודרים בישראל בשידורים ארציים שלגביהם לא הורה השר לפי סעיף 6מט(4), לשם הכללת שידורי הרדיו בשידוריו של בעל הרשיון לשידורי לווין.
(ב)
בעל רשיון לשידור לוויין רשאי להתקשר עם מי שמשדר שידורי רדיו אזוריים, המשודרים בישראל לפי כל דין, לשם הכללת שידורי הרדיו בשידוריו של בעל הרשיון לשידורי לוויין.
שימוש בערוץ בעל רשיון בידי מפיק ערוץ עצמאי [תיקון: תשנ״ח, תש״ס־2, תש״ע־2, תשע״ח־3]
(א)
לא הגיעו בעל רשיון לשידורי לווין ומפיק ערוץ עצמאי להסכמה בדבר העברת שידוריו של מפיק ערוץ עצמאי בערוץ מערוציו של בעל רשיון לשידורי לווין, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה ולאחר ששקל את ענין הציבור ואת ענינו של בעל הרשיון לשידורי לווין, ובכלל זה את מקור השידורים, שיעור ההפקה המקומית בשידוריו של מפיק הערוץ העצמאי וייעוד השידורים לציבור בישראל, לחייב את בעל הרשיון לשידורי לווין לאפשר למפיק הערוץ העצמאי את השימוש בערוץ מערוצי בעל הרשיון לשידורי לווין ואת ההפצה וגישת המנוי לשידוריו, וכן לקבוע את אופן השימוש בערוץ, מיקומו והיקפו.
(ב)
(1)
על שימוש בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין כאמור, ובעד העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר ששידוריו הם שידורים ארציים, יחולו הוראות סעיף 5(ד) ו־(ה), בשינויים המחויבים.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), בעל רשיון לשידורי לוויין לא יגבה תשלום בעד העברת שידוריו של משדר ערוץ ייעודי, כהגדרתו בסעיף 6א.
(ג)
המועצה תקבע תנאים וכללים שיחולו על מפיק ערוץ עצמאי המשדר בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין, בין אם הוא משדר בהסכמה ובין אם הוא משדר בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב); כללים ותנאים שתקבע המועצה יכול שיהיו מבין הכללים והתנאים שנקבעו על ידה לפי סעיפים 6נב ו־6נג, ויכול שיהיו כללים ותנאים מיוחדים.
(ד)
על העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר, ששידוריו אינם שידורים ארציים, יחולו לעניין ההעברה ולעניין התשלום הוראות סעיף 6מט(א)(5) וסעיף זה.
(ה)
בסעיף זה –
”בעל רישיון זעיר“ – כהגדרתו בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה;
”שידורים ארציים“ – כהגדרתם בסעיף 6מט1(ב).
תמלוגים ודמי רשיון [תיקון: תשנ״ח]
(א)
השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע את שיעור התמלוגים ודמי הרשיון שישלמו למדינה מי שיקבלו רשיון לשידורי לווין לפי פרק זה.
(ב)
קבע השר כי רשיון לשידורי לווין יוענק בדרך של מכרז, רשאי הוא להורות כי בחירת בעל הרשיון תתבסס, בין היתר, על גובה סכום דמי הרשיון או על שיעור התמלוגים שיציעו המתמודדים במכרז.
שמירת דינים [תיקון: תשנ״ח, תשס״א־2, תשס״ח־4, תשע״א־3, תשע״ג־3, תשע״ד־2]
הוראות סעיפים 6ה, 6ח(ג), 6ט1, 6י, 6יא, 6יט2, 6כ1, 6כב, 6כד, 6כד1, 6כה, 6לו(ב), 6לח(ב), יחולו על בעל רשיון לשידורי לווין, על מפיק ערוץ ועל מפיק ערוץ עצמאי, והוראות סעיפים 6ה1, 6יא1, 6יא2, 6כא1 ו־6לח1 יחולו על בעל רישיון לשידורי לוויין, והכל בשינויים המחויבים, ואולם התקופה המנויה בסעיף 6כד(ב) לא תחול לענין שידורים לפי פרק זה.
[תיקון: תש״ס־3]
סימן ב׳: צלחות קליטה
הגדרות ופרשנות [תיקון: תש״ס־3, תשס״א־2]
(א)
בסימן זה –
”גג בנין“, לענין גג רעפים – לרבות החלק העליון של קיר הבנין הצמוד לרעפים;
”צלחת קליטה“ – אנטנה לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, המהווה חלק מציוד קצה לווייני, לרבות ההתקן לאנטנה;
”שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין“ – שידורי טלוויזיה, שירותי חוזי ושמע ושירותים נלווים, המיועדים לציבור והמשודרים באמצעות לוויין, בין שהם משודרים בצופן ומיועדים לקליטה ישירה ומפוענחת למנויים, ובין שאינם משודרים בצופן או שהם מיועדים לקליטה לא מפוענחת בידי כל אדם, והכל גם אם אינו מנוי של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או של בעל רשיון לשידורי טלוויזיה, לפי כל חוק.
(ב)
התקנת צלחת קליטה – הוראות מיוחדות [תיקון: תש״ס־3]
(א)
התקנת צלחת קליטה תיעשה בהתאם להוראות סימן זה.
(ב)
התקנת צלחת קליטה על גג בנין הנעשית לפי סעיף 266א לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965 (להלן – חוק התכנון והבניה), פטורה מהיתר לפי פרק ה׳ לחוק האמור.
התקנת צלחת קליטה בבית משותף [תיקון: תש״ס־3]
(א)
לא היה גג של בית משותף רכוש משותף, רשאי המפקח להתיר את התקנת צלחת הקליטה על גג כאמור בהתקיים אלה:
(1)
בעל דירה בבית המשותף (להלן – מבקש ההתקנה) ובעל הזכויות בגג לא הגיעו להסכמה על עצם ההתקנה, או על התנאים להתקנה, בתוך 30 ימים מיום שמבקש ההתקנה פנה בכתב לבעל הזכויות בגג;
(2)
מבקש ההתקנה פנה אל המפקח בכתב בבקשה להתיר את התקנת צלחת הקליטה על הגג;
(3)
מבקש ההתקנה הוכיח כי התקנת צלחת הקליטה במקום אחר ברכוש המשותף אינה אפשרית, או שהיא תפגע בעצם קליטת השידורים.
(ב)
המפקח רשאי להתיר את התקנת צלחת הקליטה כאמור בתנאים והוראות שיקבע, לרבות במקרה שבעל הזכויות בגג יהיה מעוניין להסיר את צלחת הקליטה מהגג או להעתיקה למקום אחר בגג כדי לאפשר את ביצוען של עבודות בניה על הגג מכוח היתר בניה על פי הוראות חוק התכנון והבניה.
(ג)
החליט המפקח בענין התקנת צלחת קליטה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ניתן לפנות למפקח בבקשה לשנות את החלטתו, אם השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו.
(ד)
הוראות סימן ד׳ לפרק ו׳ לחוק המקרקעין יחולו על הדיון בפני המפקח גם לפי סעיף זה.
החלת הוראות [תיקון: תש״ס־3, תשס״א־2, תשפ״ב־2]
(א)
(1)
במקום ”ספק מורשה“ יבוא "בעל רישיון לשידורי לוויין; לעניין סעיף זה, ”בעל רשיון לשידורי לוויין“ – לרבות מתקין אחר של צלחת קליטה, בשינויים המחויבים;
(2)
במקום ”להניח“ או ”הנחת“ יבוא ”להתקין“ או ”התקנת“;
(3)
במקום ”רשת כבלים“ יבוא ”ציוד קצה לווייני“;
(4)
(א)
בסעיף קטן (ב), בהגדרה ”הוראה מיוחדת“, בסופה יבוא ”או שיש בה כדי לפגוע בעצם קליטת השידורים“;
(ב)
בסעיף קטן (ב1)(3)(א), בסופו יבוא ”או כדי לפגוע בעצם קליטת השידורים“.
(ב)
הוראות סעיף 12 לחוק המקרקעין, לא יחולו לענין ציוד קצה לווייני.
(ג)
הוראות חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו), התשל״ו–1975, לא יחולו לענין התקנת צלחת קליטה לפי סימן זה.
איסור אספקת שידורים [תיקון: תש״ס־3]
בעל רשיון לשידורי לוויין לא יספק את שידוריו למנוי שצלחת הקליטה שלו הותקנה תוך הפרת הוראות סעיפים 145 או 266א לחוק התכנון והבניה, ובלבד שבעל הרשיון ידע על דבר ההפרה.
[תיקון: תשע״ד־2]
פרק ב׳3: חדשות מקומיות – הוראת שעה
חדשות מקומיות – הוראת שעה [תיקון: תשע״ד־2]
(א)
בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין (בסעיף זה – בעלי הרישיון) ישדרו חדשות מקומיות ותכניות מקומיות בענייני היום הנוגעים לאזור מסוים בלבד (בסעיף זה – חדשות מקומיות); בעלי הרישיון לא יפיקו את החדשות המקומיות במשותף.
(ב)
לשם קיום שידורי חדשות מקומיות יקצו בעלי הרישיון, מדי שנה, סכום שלא יפחת מחמישה מיליון שקלים חדשים; כל בעל רישיון יישא בתשלום חלק מהסכום, לפי מספר המנויים שלו ביחס לכלל המנויים של בעלי הרישיון.
(ג)
המועצה, כהגדרתה בסעיף 6א, תקבע בכללים הוראות לעניין תוכנם, רמתם, היקפם, מתכונתם, אופן הפקתם ומועדיהם של שידורי החדשות המקומיות, בהתחשב בין השאר בסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) וכן את אופן העברת הסכומים וחישוב מספר המנויים; בעלי הרישיון רשאים להציע למועצה, בתוך שלושים ימים מיום תחילתו של חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס׳ 59 והוראת שעה), התשע״ד–2014, הצעה לעניין חלוקת הפקת שידורי החדשות המקומיות ביניהם לפי אזורים או בדרך אחרת, והמועצה רשאית לאשר את ההצעה, בשינויים או בלא שינויים.
(ד)
החדשות המקומיות לפי פרק זה ישודרו במשך שנתיים, החל ביום כ״ב בניסן התשע״ד (22 באפריל 2014).
[תיקון: תשס״א־2]
פרק ג׳: מועצה מייעצת (בוטל)
[תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״ב־2]
פרק ד: מתן שירותי בזק בידי ספק מורשה
חובת הביצוע של פעולות בזק ומתן שירותי בזק [תיקון: תשס״א־2, תשע״ג־3, תשפ״ב־2]
(א)
ספק מורשה ייתן שירותי בזק באורח תקין וסדיר על פי הרישיון שהוענק לו, תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל שניתנה לו לפי סעיף 4א2(ב), לפי העניין, ועל פי התקנות והכללים שנקבעו לפי חוק זה.
(ב)
ראה השר כי ספק מורשה פועל באופן העלול לגרום לפגיעה במתן שירותי בזק באורח תקין וסדיר, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא להורות לספק מורשה, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, בדבר פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה; בסעיף קטן זה, ”ספק מורשה“ – לרבות בעל רישיון לשידורים המציע מקבץ שירותים הכולל שידורים ושירות בזק.
מתן הוראות למניעת פגיעה מיידית [תיקון: תשע״ג־3, תשפ״ב־2]
(א)
על אף האמור בסעיף 11(ב), ראה השר כי בשל פעולת ספק מורשה כאמור באותו סעיף קטן קיים חשש לפגיעה מיידית במתן שירות בזק באופן תקין וסדיר או בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא להורות לספק המורשה בדבר פעולות שעליו לנקוט או בדבר פעולות שעליו להימנע מלנקוט לשם מניעת הפגיעה כאמור, אף בלא שניתנה לספק המורשה הזדמנות להשמיע את טענותיו, ובלבד שהוראות כאמור ייכנסו לתוקפן לאחר שתינתן לספק המורשה הזדמנות להתייחס להוראת השר בתוך שני ימי עבודה; סמוך ככל האפשר בנסיבות העניין לאחר כניסת ההוראות לתוקפן תינתן לספק המורשה הזדמנות להשמיע את טענותיו לפי הוראות סעיף 11(ב) (בסעיף זה – הליך השימוע).
(ב)
הוראות השר לפי סעיף קטן (א) יינתנו לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים מהמועד שבו המציא הספק המורשה לשר כל מידע ומסמך שדרש.
(ג)
מצא השר בתום הליך השימוע כי מתקיימים הטעמים למתן הוראות לפי סעיף 11(ב), רשאי הוא לאשר את ההוראות לפי סעיף קטן (א) או לשנותן, ויראו אותן כאילו ניתנו לפי סעיף 11(ב).
ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק והגבלתם [תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2, תשס״ח־2, תשע״ב־6, תשפ״ב־2]
(א)
השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין הגבלת החובה לפי סעיף קטן (ב)(1א) או סעיף 64א(ג) לבצע פעולות בזק ולספק שירות בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באיזור שירות, ובכלל זה נסיבות שבהן תתאפשר דחיית המועד לקיום החובה כאמור; בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי השר, בין השאר, לקבוע הוראות לעניין הגשת בקשה של ספק מורשה להגבלת החובה כאמור ולעניין בחינת הבקשה והחלטה בה, ולעניין מינוי ועדה מייעצת לשם מתן המלצה בנוגע לבקשה כאמור והשיקולים שעליה לשקול בבחינת הבקשה.
(א1)
(1)
ספק מורשה שניתק שירות של מנוי בשל אי־פירעון במועד של חשבון התשלומים והחובות שהמנוי חויב בהם בעד שירות שקיבל מספק המורשה, לא יפסיק, יעכב או יגביל שימוש בשירות טלפוניה לשם התקשרות של המנוי אל מוקד חירום לתקופה של חודשיים ממועד ניתוק השירות.
(2)
אין בהוראות פסקה (1) –
(א)
כדי למנוע מבעל רישיון לגבות תשלום בעד קו הטלפון העומד לרשות המנוי בתקופה האמורה באותה פסקה;
(ב)
כדי לגרוע מזכותו של מנוי לבקש מבעל רישיון הפסקה מוחלטת של שירות בזק.
(3)
בסעיף קטן זה –
”בעל רישיון“ – (נמחקה);
”ניתוק שירות“ – הפסקה זמנית של שירות בזק;
”ספק מורשה“ – ספק מורשה המספק שירות טלפוניה באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד;
”שיחה אל מוקד חירום“ – שיחה מאת מנוי של ספק מורשה אל המוקד הטלפוני של המשטרה, של מגן דוד אדום ושל מכבי אש.
(ב)
בכפוף לאמור בפרק ה׳ ובלי לגרוע מהוראות סעיפים 4, 4א2 ו־4ג1, רשאי השר לקבוע בתקנות, ברישיון או בהוראת מינהל לפי סעיף 4א2(ב), לפי העניין של הכנסת, הוראות בדבר –
(1)
תנאים מיוחדים למתן שירותי בזק לאזורי שירות, למקומות וליישובים, לקבוצות או ליחידים;
(1א)
קביעת חובה לבצע פעולות בזק ולספק שירות לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות, או לחלק מהציבור;
(2)
(נמחקה);
(3)
(נמחקה);
(4)
(נמחקה);
(5)
חובות דיווח שיחולו על ספק מורשה או על מי שפועל מטעמו בביצוע פעולות בזק או במתן שירותי בזק.
(ג)
(בוטל).
שירותי בזק למוקדי חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ולעזרה ראשונה נפשית [תיקון: תשע״ב־3, תשפ״ב־2]
(א)
שיחה מאת מנוי של ספק מורשה למוקד חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית או למוקד חירום לעזרה ראשונה נפשית תהיה בלא תשלום.
(ב)
דבר קיומה של שיחה כאמור בסעיף קטן (א) לא יצוין בפירוט השיחות שנשלח אל המנוי ולא יימסר למי שזכאי לקבל פירוט שיחות כאמור.
(ג)
ספק מורשה או מי מעובדיו שהגיע אליו מידע על דבר קיומה של שיחה כאמור בסעיף קטן (א), לא יגלה לאחר מידע על אודות המתקשר או על אודות השיחה ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות כל דין או לפי צו של בית משפט.
(ד)
הוראות סעיף זה יחולו גם על שיחה מטלפון ציבורי של ספק מורשה.
(ה)
בסעיף זה –
”ספק מורשה“ – כהגדרתו בסעיף 5ב(ו);
”מוקד חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית“ – מוקד חירום טלפוני של מוסד ציבורי שנקבע לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, שעיקר פעילותו סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, והוא אחד מאלה:
(1)
מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית ואונס (קרית שמונה והגליל) (ע״ר);
(2)
סיוע לנשים ונערות נגד אלימות, בנצרת;
(3)
מרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית – חיפה והצפון (ע״ר);
(4)
מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית – השרון (ע״ר);
(5)
מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית תל־אביב (ע״ר);
(6)
מרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית – ירושלים ע״ש לינדה פלדמן;
(7)
תאיר – מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה והטרדה מינית (ע״ר);
(8)
מסל״ן – מרכז סיוע לנשים – נגב;
(9)
מרכז הסיוע לנשים דתיות;
(10)
”אלסואר“ – תנועה פמיניסטית ערבית לתמיכה בנפגעות תקיפה מינית (ע״ר);
(11)
מוקד חירום שהשר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים, קבע לעניין זה;
”מוקד חירום לעזרה ראשונה נפשית“ – מוקד חירום טלפוני של מוסד ציבורי שנקבע לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, שעיקר פעילותו מתן עזרה ראשונה נפשית בטלפון, והוא אחד מאלה:
(1)
ער״ן – עזרה ראשונה נפשית בטלפון (ע״ר);
(2)
מוקד חירום שהשר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים, קבע לעניין זה.
שירותי בזק לכוחות הביטחון [תיקון: תשנ״ו־2, תש״ס, תשס״א־2, תשס״ג, תשס״ז, תשפ״ב־2]
(א)
בסעיף זה –
”בעל זיכיון“ – (נמחקה);
”בעל רישיון“ – (נמחקה);
”בעל רשיון לשידורי לווין“ – (נמחקה);
”כוחות הביטחון“ – כל אחד מאלה: צבא הגנה לישראל, שירותי הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר;
”מיתקן“ – מיתקן או התקן, לרבות מיתקן בזק;
”נציג כוחות הביטחון“ – מי שהוסמך לענין סעיף זה כנציג כוח מכוחות הביטחון, בידי העומד בראש כוח הביטחון;
”ספק מורשה“ – לרבות בעל רישיון לשידורים ומי שקיבל רישיון לפי הפקודה;
”הפקודה“ – (נמחקה).
(ב)
ראש הממשלה, בהתייעצות עם השר, לפי בקשת שר הביטחון, השר לביטחון הפנים, שירות הביטחון הכללי או המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים, אשר ניתנה משיקולים של ביטחון המדינה או שלום הציבור, ולאחר שנתן לספק המורשה הזדמנות להשמיע את טענותיו, ובשים לב לנסיבות הענין, גם לשיקולים המפורטים בסעיף 4(ב) ולהשפעת ההוראה על הספק המורשה ועל ציבור מנוייו, רשאי לתת הוראה לספק המורשה, בדרך כלל או לענין מסוים, בענינים אלה:
(1)
מתן שירות בזק לכוחות הביטחון, כפי שיקבע בהוראה, והאופן והדרכים למתן שירות בזק כאמור;
(2)
התקנת מיתקן, ביצוע פעולת בזק, או ביצוע התאמה טכנולוגית למיתקן בזק, בידי הספק המורשה או בידי נציג כוחות הביטחון בסיוע הספק המורשה, לרבות מתן גישה למיתקן, ככל שהדבר דרוש לצורך ביצוע תפקידיהם של כוחות הביטחון או להפעלת סמכויותיהם לפי כל דין;
(3)
קיום הוראות שירות הביטחון הכללי או משטרת ישראל, בענין סיווג ביטחוני של נושאי משרה מסוימים החשופים למידע מסווג, או של בעלי תפקידים מסוימים, או בענין שמירת סוד, אבטחת מידע או אבטחת ציוד ומיתקנים אצל הספק המורשה; הוראות פסקה זו באות להוסיף על הוראות סעיף 4ד וצווים לפיו.
(ג)
התשלום בעד מתן שירותים או עשיית פעולות כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או (2) ייקבע בהסכמה בין כוחות הביטחון הנוגעים בענין לבין הספק המורשה, בהתבסס על החזר הוצאות סבירות ובשים לב למחיר הקיים בעבור השירות או הפעולה, אם קיים; באין הסכמה כאמור ייקבע התשלום בידי מי שמינה היועץ המשפטי לממשלה, על דעת הצדדים ככל שהדבר ניתן, ובהתחשב בצורך בשמירת סודיות.
(ד)
מידע הנוגע להוראה שניתנה על ידי ראש הממשלה לפי סעיף זה חסוי, וגילויו או פרסומו אסורים, אלא אם כן ניתן לכך אישור בכתב מאת נציג כוחות הביטחון.
(ה)
במילוי הוראה לפי סעיף זה לא יישא ספק מורשה או מי מעובדיו באחריות פלילית או אזרחית לכל מעשה שעשה במילוי הוראה כאמור, אלא בנסיבות שבהן היה עובד המדינה נושא באחריות למעשה.
(ו)
נציג כוחות הביטחון רשאי לדרוש מספק מורשה למסור לו, במועד, במתכונת ובאופן שיורה, כל מידע הנחוץ לשם הפעלת הסמכויות לפי סעיף זה, למעט מידע כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, או ידיעות על אודות ענייניו הפרטיים של אדם גם אם אינם מידע כאמור.
הוראות בשעת חירום [תיקון: תשס״ז, תשע״ח־4, תשפ״ב־2]
(א)
בסעיף זה ובסעיף 13ב –
”אירוע חירום אזרחי“ – כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה;
”בעל רישיון“ – (נמחקה);
”החלטה על שעת חירום“ – כל אחת מאלה:
(1)
הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951;
(2)
הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי סעיף 90ב לפקודת המשטרה, או מתן אישור על ידי קצין משטרה, לפי סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה;
(3)
החלטה על תחילתה של תקופת הפעלת מערך מל״ח;
(4)
מסירת הודעה בדבר משבר תקשורת;
”כוחות הביטחון“ – כהגדרתם בסעיף 13;
”מערכת בזק“ – מיתקן בזק, או מערכת של מיתקני בזק המשמשת או המיועדת לשמש למתן שירותי בזק;
”משבר תקשורת“ – העדר יכולת להפעיל באופן תקין מערכת בזק או חשש ממשי להעדר יכולת כאמור, בנסיבות של אסון טבע, פעולת איבה או בשל פגיעה משמעותית בשלום הציבור או חלק מסוים ממנו, והכל למעט בנסיבות שבהן ניתנו הכרזה, אישור או החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) להגדרה ”החלטה על שעת חירום“;
”נציג המשטרה“ – מי שנמנה עם כוחות המשטרה שהסמיך השר לביטחון הפנים לענין סעיף זה או סעיף 13ב;
”נציג מערכת הביטחון“ – מי שנמנה עם כוחות הביטחון שהסמיך שר הביטחון לענין סעיף זה או סעיף 13ב;
”ספק מורשה“ – לרבות מי שקיבל רישיון לפי הפקודה;
”פקודת המשטרה“ – פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971;
”תקופת הפעלת מערך מל״ח“ – תקופת הפעלת מערך משק לשעת חירום בהתאם להחלטת הממשלה מס׳ 1716 מיום כ״ט בסיון התשמ״ו (6 ביולי 1986), להחלטת הממשלה מס׳ 1080 מיום ז׳ באדר א׳ התש״ס (13 בפברואר 2000), ולכל החלטת ממשלה אחרת בענין;
”השר“ – לרבות מי שהשר הסמיכו לענין סעיף זה.
(ב)
(1)
נוכח השר כי קיים משבר תקשורת, יודיע לספק מורשה כי קיים מצב כאמור (בסעיף זה – הודעה בדבר משבר תקשורת).
(2)
הודעה בדבר משבר תקשורת תיכנס לתוקפה מיד עם מסירתה לספק המורשה כאמור בפסקה (1), אלא אם כן נקבע בה מועד מאוחר יותר, ותוקפה יפקע בתום 48 שעות ממועד כניסתה לתוקף, אלא אם כן נקבעה בהודעה תקופה קצרה יותר.
(3)
השר רשאי, בהודעה לספק המורשה, להאריך את תוקפה של ההודעה בדבר משבר תקשורת בתקופות נוספות, שלא יעלו, במצטבר, על 96 שעות נוספות (בסעיף זה – תקופת ההארכה).
(4)
הממשלה רשאית, בהודעה לספק המורשה, להאריך את תקופת ההארכה בתקופות נוספות שלא יעלו, במצטבר, על שבעה ימים נוספים, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת – בתקופות ארוכות יותר.
(ג)
ניתנה החלטה על שעת חירום, למעט הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי סעיף 90ב(א) לפקודת המשטרה או אישור על ידי קצין משטרה לפי סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה, רשאי השר, בהסכמת נציג מערכת הביטחון, מטעמים של ביטחון המדינה או לשם אספקה סדירה של שירותי בזק, שהם הכרחיים נוכח הנסיבות, לתת לספק מורשה הוראות בענינים אלה:
(1)
ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, דרך כלל או לענין מסוים;
(2)
הגבלת ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, או הפסקת הפעלתה של מערכת בזק, באופן מלא או חלקי;
(3)
העמדת מערכת בזק של הספק המורשה לשימושו של ספק מורשה אחר, באופן מלא או חלקי, או שימוש במערכת בזק כאמור לשם גיבוי מערכת בזק של ספק מורשה אחר, או כל הוראה אחרת שנועדה להבטיח את פעולתה של מערכת בזק;
(4)
העמדת מערכת בזק של הספק המורשה לשימושם של כוחות הביטחון, באופן מלא או חלקי, או שימוש במערכת בזק כאמור לשם גיבוי מערכת בזק של כוחות הביטחון, או כל הוראה אחרת שנועדה להבטיח את פעולתן של מערכות בזק של כוחות הביטחון או שנועדה להבטיח מתן שירותי בזק לכוחות הביטחון, לכוחות פינוי והצלה או לגופי המשק החיוניים בתקופת הפעלת מערך מל״ח.
(ד)
(1)
הוכרז על אירוע חירום אזרחי לפי סעיף 90ב(א) לפקודת המשטרה או ניתן אישור על ידי קצין משטרה לפי סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה, רשאי השר, בהסכמת נציג המשטרה, מטעמים של ביטחון הציבור או לשם אספקה סדירה של שירותי בזק, שהם הכרחיים נוכח הנסיבות, לתת לספק מורשה הוראות בענינים המנויים בסעיף קטן (ג)(1) עד (4); ניתן אישור קצין משטרה כאמור, יודיע נציג המשטרה על כך לשר מיד.
(2)
נעשתה העברת תפקיד כמשמעה בסעיף 90יב לפקודת המשטרה, יבוא נציג מערכת הביטחון במקום נציג המשטרה לענין פסקה (1).
(ה)
(1)
הוראה שניתנה לספק מורשה לפי סעיף זה תעמוד בתוקפה כל עוד עומדת בתוקפה ההחלטה על שעת חירום, והוראה שניתנה בתקופת הפעלת מערך מל״ח תעמוד בתוקפה במהלך תקופת הפעלת מערך מל״ח ולא יותר משישים הימים הראשונים של תקופת ההפעלה כאמור, והכל אם לא נקבעה בהוראה תקופה קצרה יותר.
(2)
הממשלה רשאית, מזמן לזמן, להסמיך את השר, להאריך, בהסכמת שר הביטחון, את תקופת תוקפה של הוראה שניתנה לפי סעיף זה בתקופת הפעלת מערך מל״ח, בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופות הנוספות כאמור יהיו במהלך תקופת הפעלת מערך מל״ח ושכל אחת מהן לא תעלה על שישים ימים.
(ו)
בטרם מתן הוראה לפי סעיף קטן (ג) או (ד), תינתן לספק המורשה הנוגע בדבר, הזדמנות להשמיע את טענותיו, וזאת ככל שהדבר ניתן בנסיבות הענין, ובהתחשב, בין השאר, במהותו, היקפו וחומרתו של האירוע המחייב מתן הוראות כאמור.
(ז)
(1)
הודעה או הוראה לספק מורשה לפי סעיף זה יכול שתינתן בכתב או בעל פה; ניתנה הודעה או הוראה כאמור בעל פה, תימסר ההודעה או ההוראה לספק המורשה גם בכתב, בהקדם האפשרי בנסיבות הענין.
(2)
הודעה או הוראה כאמור בפסקה (1) תובא לידיעת נציג מערכת הביטחון ונציג המשטרה.
(ח)
על תשלום בעד מתן שירותים, עשיית פעולות או ביצוע הוראה אחרת כאמור בסעיף זה (בסעיף קטן זה – ביצוע הוראה) יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיף 13(ג) לענין ביצוע הוראה לטובת כוחות הביטחון או כוחות הפינוי וההצלה, או הוראות סעיף 5(ד) ו־(ה) לענין ביצוע הוראה לטובת כל גורם אחר, הכל לפי הענין.
(ט)
ספק מורשה שפעל מכוח הוראה לפי סעיף זה, עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא יישאו באחריות פלילית כאמור בסעיף 34יג לחוק העונשין, וכן לא יישאו באחריות בנזיקין אלא לנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של הספק המורשה, עובדיו או הבאים מטעמו.
(י)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות לפי כל דין אחר לענין החלטה על שעת חירום.
הוראות במקרה של תקלה או הפסקה משמעותיות במתן שירותי בזק או במתן שידורים [תיקון: תשס״ז, תשפ״ב־2]
(א)
לא ניתנה החלטה על שעת חירום לפי סעיף 13א ונוכח השר כי אירעה תקלה משמעותית או הפסקה משמעותית במתן שירותי בזק או במתן שידורים, לרבות בשל אי־קיום קישור־גומלין, שאינן בגדר משבר תקשורת, והתקלה או ההפסקה כאמור נוגעות לציבור או לחלק מסוים ממנו, רשאי הוא לתת לספק מורשה הוראות בענינים המנויים בסעיף 13א(ג)(1) עד (4), ובלבד שהוראות הנוגעות לצורכי כוחות הביטחון יינתנו בהסכמת נציג מערכת הביטחון או נציג המשטרה, לפי הענין.
(ב)
הוראות סעיף 13א(ו) עד (י) יחולו, בשינויים המחויבים, על הוראה שניתנה לפי סעיף קטן (א).
(ג)
בסעיף זה –
”קישור־גומלין“ – כהגדרתו בסעיף 5(א), לרבות שימוש כהגדרתו בסעיף האמור;
”שירותי בזק בסיסיים“ – (נמחקה).
[תיקון: תשפ״ב־2]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״א]
פרק ד׳1: הוראות מיוחדות לעניין חובת פריסה של רשת מתקדמת והשתתפות במימון הפריסה
הגדרות – פרק ד׳1 [תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2]
בפרק זה –
”אזור יהודה והשומרון“ – אזור כהגדרתו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מעת לעת;
”אזור סטטיסטי“ – יחידת שטח רציפה שנוצרה מחלוקה גאוגרפית־סטטיסטית, כפי שהורה השר לפי סעיף 14ו;
”אזורי הפריסה של החברה“ – האזורים הכלולים באזור השירות הקבוע ברישיון החברה לפי סעיפים 14ב(ב) ו־14ה(ג);
”אזור תמרוץ“ – אזור סטטיסטי שאינו אזור מאזורי הפריסה של החברה;
”בעל זיקה שיווקית“ – מי שבשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרש להגיש דוח כספי או למסור מידע לפי חוק זה, כולה או חלקה, התקיימו בו שני אלה:
(1)
הוא היה תאגיד בשליטת בעל זיקה תשתיתית, תאגיד שהוא בעל שליטה בבעל זיקה תשתיתית או תאגיד שבעל השליטה בו הוא בעל שליטה בבעל זיקה תשתיתית;
(2)
הוא סיפק אחד או יותר מהשירותים כמפורט להלן, כחלק ממקבץ שירותים שכלל גם שירות בזיקה לתשתית הניתן בידי בעל הזיקה התשתיתית שאליו הוא קשור כאמור בפסקה (1):
(א)
שירות בזק;
(ב)
אספקת תכנים שהם חזותיים וקוליים למנויים, ובכלל זה על גבי רשת האינטרנט;
(ג)
מכירה או אספקה של ציוד קצה;
”בעל זיקה תשתיתית“ – ספק מורשה שהמקור של 50% לפחות מהכנסתו השנתית האחרונה הוא באחד מאלה או בצירוף של שניים אלה:
(1)
אספקת שירותים בזיקה לתשתית;
(2)
מכירה של מקבץ שירותים או שירותים וטובין הכולל גם שירות בזיקה לתשתית שנותן הספק המורשה;
”גוף חייב“ – בעל זיקה תשתיתית או בעל זיקה שיווקית שהכנסתו השנתית האחרונה עולה על עשרה מיליון שקלים חדשים;
”הכנסה חייבת“ – ההכנסה השנתית האחרונה של גוף חייב, בניכוי תשלומים ששילם באותה שנה בעד קישור גומלין ושימוש כהגדרתם בסעיף 5(א);
”הכנסה שנתית אחרונה“ – סך ההכנסה בשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרש להגיש דוח כספי או למסור מידע לפי חוק זה, בהתאם לדוח הכספי השנתי שהוגש כאמור או למידע שנמסר לפי חוק זה;
”המועד הקובע“ – י״ז בטבת התשפ״א (1 בינואר 2021);
”השפעה ניכרת“ – היכולת להשפיע על פעילותו של תאגיד השפעה של ממש, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כבעל השפעה ניכרת בתאגיד אם הוא מחזיק 25% או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בתאגיד;
”ספק שירותי בזק נייחים“ – ספק מורשה שבמועד הקובע היה בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים שלפיו חלה עליו באותו מועד החובה לבצע פעולת בזק ולתת שירות בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באיזור שירות, ושחלות עליו הוראות סעיף 64א(ג);
”רישיון מפ״א כללי“ – (נמחקה);
”רשת גישה מתכתית“ – רשת בזק שהיא רשת כבלים מתכתית שספק שירותי בזק נייחים מספק על גביה שירותי בזק;
”רשת מתקדמת“ – רשת בזק המבוססת על סיבים אופטיים המגיעים עד לנס״ר בדירה של משתמש קצה, או רשת בזק שוות ערך לה מבחינת רמת השירות שאפשר לספק על גביה לפי אמות מידה שהורה עליהן השר ופורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת; לעניין זה, ”דירה“ – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר, ובכלל זה דירה צמודת קרקע;
”שירות בזיקה לתשתית“ – שירות בזק וכן שירות שאינו שירות בזק הניתן בהתאם לרישיון כאמור בסעיף 2(ב)(2), ולמעט אלה:
(1)
שירות בזק הניתן בעיקרו באמצעות לווין הנמצא במיקום הרשום באיגוד הבזק הבין־לאומי (ITU) או באמצעות לוויין העושה שימוש במסלול שרשום כאמור, ולא ניתן לתיתו ללא שימוש בלוויין באמור;
(2)
שירות הניתן באמצעות מיתקן בזק קרקעי כמשמעותו בסעיף 2(ה) על ידי בעל רישיון בהתאם להוראות אותו סעיף;
(3)
שירות הניתן בהתאם להסכם שיתוף רשת גישה, שנערך בין בעלי רישיונות לפי סעיף 2(ב)(1) בהתאם לרישיונותיהם;
”שירות גישה לאינטרנט“ – שירות גישה לאינטרנט, בין שהוא ניתן בתמורה ובין שלא בתמורה;
”תאגיד בעל זיקה לחברה“ – כל אחד מאלה:
(1)
תאגיד בעל השפעה ניכרת בחברה;
(2)
תאגיד שהחברה היא בעלת השפעה ניכרת בו;
(3)
תאגיד שבעל השפעה ניכרת בו הוא גם בעל השפעה ניכרת בחברה;
(4)
תאגיד שהשקעותיו בחברה הן בשיעור של 25% או יותר מההון העצמי של החברה, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה.
פריסה של רשת מתקדמת ומתן שירותי בזק על גבי רשת מתקדמת בידי החברה ובידי ספק שירותי בזק נייחים אחר [תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2]
(א)
בתוך חמישה חודשים מהמועד הקובע רשאית החברה למסור לשר הודעה שתפרט את האזורים הסטטיסטיים שהיא מבקשת לפרוס בהם רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה, ולספק שירות גישה לאינטרנט על גביה אף לא לכלל הציבור בכל הארץ (בסעיף זה – הודעת החברה), והכול על אף האמור ברישיונה כנוסחו במועד הקובע ועל פי הוראות סעיף 64א(ג); ראה השר שיש צורך בכך, רשאי הוא לדחות את המועד למסירת ההודעה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על חודשיים.
(ב)
(1)
נמסרה הודעת החברה, יקבע השר ברישיונה חובה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה באזור שירות הכולל את כל האזורים האמורים בהודעת החברה בלבד, ובכלל זה חובה לספק שירות גישה לאינטרנט לכל דורש באותו אזור על גבי הרשת המתקדמת, והכול בהתאם לתנאים שיקבע השר ברישיון; תנאים כאמור יכול שיכללו גם פרקי זמן ליישום חובת החברה, בכפוף להוראות פסקה (2).
(2)
החברה תעמוד בחובתה לפרוס רשת מתקדמת כאמור בפסקה (1) בכל האזורים המנויים בהודעתה לא יאוחר מתום שש שנים ממועד המוקדם ממועדים אלה, כפי שיקבע השר ברישיון:
(א)
המועד שבו החלה החברה לספק בתשלום שירות גישה לאינטרנט על גבי הרשת המתקדמת;
(ב)
מועד קביעת החובה ברישיון החברה.
(ג)
(1)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), נוכח השר כי בהודעת החברה נכלל מספר מצומצם של אזורים באופן שיש בו כדי להעיד כי בחירת האזורים על ידה התקבלה שלא משיקולי כדאיות כלכלית בפריסה וכי יש בכך כדי לפגוע פגיעה ניכרת ביכולת להביא לפריסה כלל־ארצית של רשת מתקדמת, רשאי הוא שלא לקבוע ברישיון החברה חובת פריסה כאמור בסעיף קטן (ב).
(2)
החליט השר כאמור בפסקה (1), יודיע על כך לחברה בתוך חודשיים מיום קבלת הודעת החברה ויראו זאת כאילו לא נמסרה הודעת החברה לפי סעיף קטן (א); החברה תהיה רשאית למסור הודעה חדשה ובלבד שטרם חלף פרק הזמן להגשת ההודעה לפי סעיף קטן (א).
(ד)
נקבעה לחברה חובת פריסה לפי סעיף זה –
(1)
רשאית החברה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה ולספק שירות בזק על גביה אף לא לכלל הציבור בכל הארץ;
(2)
רשאי ספק שירותי בזק נייחים שאינו החברה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלו ולספק על גביה שירות בזק אף לא לכלל הציבור בכל הארץ ואף לא לפחות באזור שירות; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מסמכות השר לפי סעיפים 4, 4א2 או 12 לקבוע ברישיון של ספק שירותי הבזק הנייחים או בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל, לפי העניין תנאים לעניין פריסת רשת מתקדמת ומתן שירות בזק על גביה בידי ספק שירותי הבזק הנייחים.
(ה)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), נקבעה לחברה חובת פריסה לפי סעיף זה, רשאי השר לקבוע ברישיון החברה או ברישיונו של ספק שירותי בזק נייחים אחר כי החברה או אותו ספק שירותי בזק נייחים יהיו רשאים לספק שירות בזק על גבי רשת הגישה המתכתית שלהם ששודרגה לרשת מתקדמת, אף לא לכלל הציבור בכל הארץ ואף לא לפחות באזור שירות, אם נוכח כי יש בכך כדי לתרום לתחרות בתחום הבזק ולרמת השירותים בו, והכול בהתאם לתנאים ובכלל זה להיקף שיקבע השר ברישיונם.
(ו)
אין בהוראות סעיפים קטנים (ד)(2) ו־(ה) כדי להביא לכך שרשת הבזק שמפעיל ספק שירותי בזק נייחים תיחשב רשת בזק שאינה רשת בזק ציבורית.
קופת התמרוץ [תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2, תשפ״ד]
(א)
נקבעה לחברה חובת פריסה לפי סעיף 14ב, ישלם גוף חייב תשלום שנתי בסכום השווה ל־0.5% מהכנסתו החייבת (בפרק זה – תשלום החובה); תשלום החובה יופקד בחשבון בנק נפרד שייפתח למטרה זו בלבד וינהל החשב הכללי במשרד האוצר (בפרק זה – קופת התמרוץ); השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות בצו את השיעור האמור, ובלבד שיחול שיעור אחיד על כל הגופים החייבים.
(ב)
כספי קופת התמרוץ ישמשו להשתתפות במימון פריסת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ בהתאם להוראות סעיף 14ד, ולמטרה זו בלבד.
(ג)
המנהל יודיע לגוף חייב לא יאוחר מ־31 ביולי בכל שנה מהו סכום תשלום החובה שהוא חב בו לאותה שנה (בסעיף זה – הודעת החיוב), אולם בשנה שבה נקבעה לחברה חובת פריסה לפי סעיף 14ב רשאי המנהל למסור את ההודעה במועד מאוחר יותר באותה שנה, אם סבר כי הדחייה נדרשת בנסיבות העניין.
(ד)
גוף חייב ישלם את תשלום החובה עד תום חודשיים ממועד מסירת הודעת החיוב (בסעיף זה – המועד האחרון לתשלום).
(ה)
לא שולם תשלום חובה לקופת התמרוץ עד המועד האחרון לתשלום, תתווסף עליו ריבית פיגורים לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, מהמועד האחרון לתשלום ועד מועד תשלומו.
(החל מיום 1.10.2024): לא שולם תשלום חובה לקופת התמרוץ עד המועד האחרון לתשלום, יתווספו עליו ריבית שקלית ודמי פיגורים, מהמועד האחרון לתשלום ועד מועד תשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים.
(ו)
חובת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) תחול עד המועד שבו נקבעה חובת פריסה לעניין כל אחד מאזורי התמרוץ כאמור בסעיף 14ד(ו), אולם השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד מוקדם יותר אם סבר שיש היתכנות כלכלית להשלמת הפריסה של רשת מתקדמת בכל אזורי התמרוץ גם בלא השתתפות במימון מכספי קופת התמרוץ וכי צפוי שהפריסה תושלם בתוך פרק זמן סביר.
(ז)
הופסקה חובת התשלום לפי סעיף קטן (ו) ונותרו כספים בקופת התמרוץ, יושבו הכספים לגופים החייבים, בהתאם לחלק היחסי של תשלום החובה ששילם כל גוף חייב מסך תשלומי החובה ששילמו כל הגופים החייבים לפי הודעת החיוב האחרונה שנשלחה אליהם, בנסיבות ובמועדים שלהלן:
(1)
נותרו בקופת התמרוץ כספים משנת כספים אחת בלבד – בתוך שישה חודשים מיום שחובת התשלום הופסקה לפי סעיף קטן (ו);
(2)
נותרו בקופת התמרוץ כספים מיותר משנת כספים אחת – בתוך 12 חודשים מיום שחובת התשלום הופסקה לפי סעיף קטן (ו).
(ח)
על אף האמור בסעיף קטן (ז), השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הסדר אחר להשבת הכספים, ובכלל זה מועדים שונים להשבה, אם מצא כי מתקיימות נסיבות חריגות שבשלהן השבת הכספים כאמור באותו סעיף קטן אינה סבירה, בשים לב ליחס שבין התשלום ששילם כל גוף חייב ובין סך תשלומי החובה ששילמו הגופים החייבים לקופת התמרוץ.
(ט)
בלי לגרוע מהוראות סעיף 4ג1, השר או המנהל רשאי לדרוש מגוף שיש לו יסוד להניח כי הוא גוף חייב למסור לו כל מידע הנחוץ לשם יישום הוראות סעיף זה או כדי להקל את ביצוען, במועד, במתכונת ובאופן שיורה.
הקצאת כספי קופת התמרוץ [תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2]
(א)
הקצאת כספי קופת התמרוץ להשתתפות במימון פריסת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ תהיה באמצעות מכרזים שתנהל ועדת מכרזים שימנה השר מקרב עובדי המדינה (בסעיף זה – ועדת המכרזים); הודעה על מינוי ועדת המכרזים והרכבה תפורסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
(ב)
ועדת המכרזים תפרסם, לא יאוחר מתום 14 חודשים ממועד משלוח הודעת החיוב האחרונה בשנה מסוימת לפי סעיף 14ג(ג), מכרז אחד או כמה מכרזים לפי סעיף קטן (א) להקצאת כל הכספים שהצטברו בקופת התמרוץ לפי כל הודעות החיוב שנשלחו עד מועד הודעת החיוב האחרונה; ואולם, ראה השר שיש נסיבות המצדיקות זאת, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ובהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה.
(ג)
בתנאי המכרזים שתקבע ועדת המכרזים להקצאת כספי קופת התמרוץ לפי סעיף קטן (א), רשאית היא, בין היתר, לקבוע תנאי סף להשתתפות במכרז, ובכלל זה תנאי סף שלפיו על מתמודד במכרז להיות ספק מורשה וכן תנאים לשם שמירה על האפקטיביות של המשך ההקצאה של כספי קופת התמרוץ.
(ד)
אמת המידה היחידה לבחירת זוכים במכרזים להקצאת כספי קופת התמרוץ לפי סעיף קטן (א) תהיה היחס שבין מספר משקי הבית באזורי התמרוץ בהצעות המתמודדים ובין הסכומים מקופת התמרוץ שיוקצו במסגרת המכרזים; בבחירת הזוכים לא יינתן משקל למיקום הגאוגרפי של אזורי התמרוץ בהצעות המתמודדים או למאפיינים של משקי הבית באזורי התמרוץ כאמור.
(ה)
(1)
במכרזים להקצאה של כספי קופת התמרוץ שהצטברו מתשלומי החובה ששילמו הגופים החייבים בשלוש השנים הראשונות שבהן חלה חובת תשלום לקופת התמרוץ לפי סעיף 14ג, רשאי השר להורות כי שיעור מזערי ממשקי הבית באזורי התמרוץ שייכללו בהצעות המתמודדים יהיה בתחומים גאוגרפיים שיורה; השיעור שעליו יורה השר כאמור לא יעלה על 15%; בבואו להורות על תחום גאוגרפי כאמור רשאי השר לשקול שיקולים אלה:
(א)
המצב הביטחוני באותו תחום;
(ב)
היעדר חוסן כלכלי וחברתי של אותו תחום ורמת השירותים בו;
(ג)
צפיפות נמוכה של האוכלוסייה באותו תחום;
(ד)
מיקומו הגאוגרפי של אותו תחום או המרחק שלו מריכוזי אוכלוסייה וממרכז הארץ;
(ה)
הצורך בצמצום פערים בין אותו תחום ובין תחומים גאוגרפיים אחרים או בין קבוצות אוכלוסייה תושבות אותו תחום ובין קבוצות אוכלוסייה אחרות.
(2)
הוראת השר על תחומים גאוגרפיים לפי פסקה (1), ובכלל זה קביעת שיעור משקי בית כאמור באותה פסקה, תהיה מנומקת ומבוססת על נתונים, ויפורטו בה מקור הנתונים והשיקולים שהביאו לקביעת התחומים.
(ו)
זכה מתמודד במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ שנערך לפי סעיף זה וקיבל רישיון לפי סעיף 4 או נרשם במרשם, יקבע השר ברישיונו או יורה לו בהוראת מינהל, לפי העניין, חובה לפרוס רשת מתקדמת באזור שירות הכולל את אזורי התמרוץ שלגביהם זכה, ובכלל זה חובה לספק שירות גישה לאינטרנט על גבי אותה רשת לכל דורש באזור השירות כאמור, והכול בהתאם לתנאים, ובכלל זה בתוך פרקי הזמן שיקבע השר ברישיון או שיורה עליהם בהוראת מינהל כאמור, ואולם לעניין קביעת חובה כאמור באזור יהודה והשומרון יחולו הוראות הדין בעניין זה החלות באזור; השר יורה על אזורי התמרוץ שייכללו באזור השירות ברישיון או בהוראת מינהל, לפי העניין; הוראת מינהל כאמור תפורסם בהתאם להוראות סעיף 4א2(ב) סיפה.
(ז)
אין בקביעת חובה לפרוס רשת מתקדמת באזור שירות ברישיון או בהוראת מינהל כאמור בסעיף קטן (ו), כשלעצמה, כדי שיראו את הרשת המתקדמת שיפרוס הספק המורשה כרשת בזק ציבורית; לעניין ספק שירותי בזק נייחים שאינו החברה יחולו הוראות סעיף קטן (ו) על אף האמור בסעיף 14ב(ד)(2).
(ח)
החברה וכל תאגיד בעל זיקה לחברה אינם רשאים להשתתף במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ הנערך לפי סעיף זה.
(ט)
בתקנות לעניין תשלומים בעד קישור גומלין או שימוש לפי סעיף 5(ב) ו־(ב1) רשאי השר לקבוע תעריף מופחת –
(1)
בעד שימוש בתשתית פסיבית של החברה באזור תמרוץ; בסעיף קטן זה, ”תשתית פסיבית“ – כהגדרתה בסעיף 5(י), ולרבות סיב אופטי פיסי שאינו פעיל (סיב אפל);
(2)
בעד שימוש בתשתית פסיבית של החברה באזור שאינו אזור תמרוץ ואינו אזור מאזורי הפריסה של החברה, אם התשתית הפסיבית משמשת לפריסת רשת מתקדמת באזור תמרוץ, ובלבד שאינה משמשת את החברה לפריסת רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה.
הגבלה על פריסת רשת מתקדמת ומתן שירותי בזק על גביה באזורי התמרוץ בידי החברה או בעל זיקה לחברה [תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2]
(א)
החברה וכל תאגיד בעל זיקה לחברה אינם רשאים לפרוס רשת מתקדמת באזורי התמרוץ ואינם רשאים לספק שירות בזק על גבי רשת מתקדמת שפרסו כאמור אלא בהתאם להוראות סעיף זה.
(ב)
(1)
החברה רשאית לבקש מהשר להתיר לה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באזור תמרוץ שטרם הוקצו לגביו כספים מכספי קופת התמרוץ במסגרת מכרז שנערך לפי סעיף 14ד, ובלבד ששיעור משקי הבית בכל האזורים האמורים שתכלול בבקשתה לא יעלה על 10% ממשקי הבית באזורים שנכללו בהודעת החברה לפי סעיף 14ב(א).
(2)
השר רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור שביקשה לפי פסקה (1) (בסעיף זה – אזור נוסף), ובלבד ששיעור משקי הבית בכל האזורים הנוספים לא יעלה על השיעור האמור באותה פסקה; ואולם, השר לא יתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור כאמור בפרק הזמן שבין פרסום מכרז לפי סעיף 14ד(ב) ובין קביעת חובת פריסה ברישיון הזוכה בהמשך לאותו מכרז; בקבלת החלטה להתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור נוסף ישקול השר רק שיקולים הנוגעים לעמידת החברה בחובת הפריסה שנקבעה לה לפי סעיף 14ב(ב), ובכלל זה עמידתה בהוראות שנקבעו ברישיונה בדבר פרקי הזמן לעמידה בחובת הפריסה ופרקי זמן מרביים לחיבור לקוחות לרשת המתקדמת.
(3)
לא עמדה החברה בחובת הפריסה שנקבעה ברישיונה עד תום תקופת שש השנים האמורה בסעיף 14ב(ב), לא יינתן עוד לחברה היתר לפי סעיף קטן זה.
(ג)
התיר השר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור נוסף לפי סעיף קטן (ב), יכלול השר את האזור הנוסף באזור השירות הקבוע ברישיון החברה כאמור בסעיף 14ב(ב); נכלל אזור נוסף כאמור, רשאי גם תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באותו אזור נוסף.
(ד)
זכה מתמודד במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ לגבי אזור תמרוץ מסוים, רשאים החברה וכן תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באותו אזור רק בחלוף חמש שנים ממועד קביעת חובת הפריסה ברישיון הזוכה או בהוראת מינהל כאמור בסעיף 14ד(ו).
(ה)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות של החברה או של תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור תמרוץ לשם מתן שירות בזק ללקוח עסקי השונה באופן מהותי מהשירות שמספקים החברה או תאגיד בעל זיקה לחברה לכלל משקי הבית או מהאפשרות לספק שירות ללקוח עסקי על גבי רשת שפרסו כאמור; בסעיף קטן זה –
”לקוח עסקי“ – לקוח קצה שהוא אחד מאלה:
(1)
תאגיד;
(2)
משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו;
(3)
עוסק מורשה כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975, למעט עוסק פטור כהגדרתו בחוק האמור;
(4)
גוף שהוקם לפי חוק.
אזורים סטטיסטיים לעניין פריסת רשת מתקדמת [תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2]
(א)
השר יורה על האזורים הסטטיסטיים לעניין פרק זה לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כעדכונם מעת לעת (בסעיף זה – פרסומי הלמ״ס), ובאזור יהודה והשומרון – בהתבסס על פרסומי הלמ״ס.
(ב)
נקבעה ברישיון או בהוראת מינהל חובת פריסה באזור סטטיסטי מסוים לפי סעיפים 14ב(ב), 14ד(ו) או 14ה(ג), ולפי פרסומי הלמ״ס השתנו גבולות האזור הסטטיסטי או שהאזור פוצל לכמה אזורים סטטיסטיים, תחול חובת הפריסה בהתאם לרישיון או להוראת המינהל, על אותו אזור לפי הגבולות החדשים או על כל האזורים שפוצלו, לפי העניין; רשימה מעודכנת של האזורים הסטטיסטיים תיקבע ברישיון או בהוראת המינהל, לפי העניין.
(ג)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), ראה השר כי עדכון פרסומי הלמ״ס הביא לשינוי בגבולות אזורים סטטיסטיים כמפורט להלן, רשאי הוא להורות על אזורים סטטיסטיים שלא לפי פרסומי הלמ״ס ולעדכן בהתאם לכך את חובת הפריסה ברישיונות או בהוראות המינהל החלות על הספקים המורשים הנוגעים בדבר, אם נוכח כי הדבר נדרש בנסיבות העניין ובשים לב בין היתר למטרת כספי קופת התמרוץ כמפורט בסעיף 14ג(ב):
(1)
הצטמצם שטחו של אזור סטטיסטי;
(2)
שינוי בגבולות אזור סטטיסטי אחד השפיע על גבולות אזור סטטיסטי אחר;
(3)
השטח הכולל של אזורים סטטיסטיים שפוצלו כאמור בסעיף קטן (ב) אינו חופף את שטח האזור הסטטיסטי כפי שהיה לפני הפיצול.
(ד)
האזורים הסטטיסטיים שהשר הורה עליהם לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
תיול פנימי לשם אספקת שירות בזק על גבי רשת מתקדמת [תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2]
(א)
על אף האמור בסעיף 24, תיול פנימי כהגדרתו בסעיף 4ח(א) שהותקן לשם אספקת שירות בזק על גבי רשת מתקדמת יהיה בבעלות מי שהתיול הפנימי נועד לשמש את חצריו בלבד.
(ב)
ספק מורשה רשאי לדרוש תשלום סביר בעד התקנת תיול פנימי כאמור בסעיף קטן (א); על תשלום כאמור יחולו הוראות סעיף 17, בשינויים המחויבים.
שמירת זכויות ודינים [תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2]
אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מאלה:
(1)
האפשרות של ספק מורשה שאינו החברה או תאגיד בעל זיקה לחברה, בכפוף לאמור ברישיונו, בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל שניתנה לו, לפי העניין, לפרוס רשת מתקדמת או לספק שירותי בזק על גבי רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה וכן באזור תמרוץ שלגביו לא הוקצו לו כספים מקופת התמרוץ לשם פריסה ומתן שירות כאמור באותו אזור;
(2)
סמכות השר לפי סעיף 5(ב), (ב1) ו־(ו) ותחולת ההוראות שנקבעו לפי הסעיף האמור לעניין רשת מתקדמת;
(3)
תחולת ההוראות לפי סעיף 12(א) לעניין פריסת רשת מתקדמת ומתן שירות בזק על גביה.
דיווח לכנסת – הוראת שעה [תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2]
(א)
השר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, עד ליום 1 במרס של אותה שנה, ועד תום שש שנים מהמועד הקובע, על התקדמות ביישום הוראות פרק זה בשנה הקלנדרית שקדמה למועד הדיווח, ובכלל זה בעניינים שלהלן:
(1)
חובות פריסת רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה ובאזורי תמרוץ לפי סעיפים 14ב ו־14ד, החלטות השר להתיר פריסת רשת כאמור לפי סעיף 14ה והתקדמות הספקים המורשים לעניין פריסת רשת מתקדמת, בין שנקבעה חובת פריסה לפי הוראות פרק זה או לפי הוראות אחרות בחוק זה ובין שלא נקבעה כלל;
(2)
סכום תשלומי החובה שהתקבלו בקופת התמרוץ לגבי כל שנה כאמור בסעיף 14ג, פרטים לגבי המכרזים שפורסמו להקצאת כספי קופת התמרוץ, הוראות השר לעניין תחומים גאוגרפיים שעל הצעות המתמודדים לכלול והנימוקים לכך כאמור בסעיף 14ד(ה).
(ב)
דיווח ראשון לפי סעיף קטן (א)(1) יימסר עד יום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022), ולפי סעיף קטן (א)(2) – עד יום ח׳ באדר התשפ״ג (1 במרס 2023).
פרק ה׳: תשלומים בעד שירותי בזק
סמכות לקביעת תשלום [תיקון: תשמ״ג, תש״ן־3, תשנ״ז־3, תשס״א־2, תשס״ה־2, תשע״ג־3, תשפ״ב־2]
(א)
השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות –
(1)
תשלומים, תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים, בעד השירותים הניתנים בידי ספק מורשה; קביעת התשלומים לפי פסקה זו (בסעיף זה – תשלומים בעד שירותי הבזק) יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על אחד מאלה:
(1)
עלות לפי שיטת חישוב שהשר יורה עליה, בתוספת רווח סביר;
(2)
נקודת ייחוס הנגזרת מאחד מאלה:
(א)
תשלום בעד שירותים שנותן הספק המורשה;
(ב)
תשלום בעד שירותים אחרים בני־השוואה;
(ג)
תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלומים בעד שירותי הבזק או שירות מקביל להם, במדינות אחרות;
(2)
דרכים לחישוב התשלומים בעד שירותים כאמור, מרכיביהם של כל אלה והיחסים ביניהם.
(ב)
(בוטל).
(ג)
(בוטל).
(ג1)
(בוטל).
(ד)
השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר אופן הצמדת תשלומים לפי סעיף זה למדד המחירים לצרכן או למדד אחר; הצמדה לענין סעיף קטן זה תיעשה בניכוי שיעור שייקבע בתקנות לשם התייעלות.
(ה)
(בוטל).
סל תשלומים חלופי [תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ג, תשס״ה־2, תשע״א־2, תשע״ג־3, תשפ״ב־2]
(א)
נקבעו תשלומים לפי סעיף 15(א)(1) בעד שירותי בזק הניתנים בידי ספק מורשה, שאינם תשלומים מרביים או מזעריים (בסעיף זה – שירותי הבזק בתשלומים קבועים), רשאי הספק המורשה להציע סל תשלומים חלופי למקבץ של שירותי הבזק בתשלומים קבועים בהתקיים כל אלה:
(1)
הספק המורשה הגיש לשר בקשה להצעת סל תשלומים כאמור שבה פירט את סל התשלומים החלופי ותנאיו, וכל מידע נוסף שדרש השר לעניין זה (בסעיף קטן זה – מידע משלים), וכן המציא לשר האוצר העתק מהבקשה ומהמידע המשלים כאמור;
(2)
חלפו 30 ימים ממועד הגשת הבקשה לפי פסקה (1) או 15 ימים ממועד קבלת המידע המשלים בידי השר, לפי המאוחר, והשר לא הודיע לספק המורשה על התנגדותו לבקשה;
(3)
חלפו 15 ימים נוספים מהמועד האמור בפסקה (2), והשר לא הודיע לספק המורשה על התנגדותו של שר האוצר לבקשה.
(א1)
על אף הוראות סעיף קטן (א), הודיע השר לספק המורשה, בהסכמת שר האוצר, בתקופה שתחילתה במועד הגשת הבקשה לפי סעיף קטן (א)(1) וסיומה בתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(3), כי הוא מאשר את הבקשה, יהיה רשאי הספק המורשה להציע סל תשלומים חלופי למקבץ של שירותי הבזק בתשלומים קבועים, החל במועד ההודעה כאמור.
(ב)
חיוב מנוי של ספק מורשה לפי סל התשלומים החלופי כאמור בסעיף קטן (א) או (א1), יהיה טעון הסכמתו של המנוי.
(ג)
תשלומים שנקבעו לפי סעיף קטן (א) או (א1), יפורסמו בארבעה עיתונים יומיים לפחות, בעלי תפוצה רחבה, שניים מהם בשפה העברית, אחד בשפה הערבית ואחד בשפה הרוסית, ובאתר האינטרנט של הספק המורשה.
(ד)
נקבעו תשלומים מרביים או מזעריים לפי סעיפים 5 או 15 בעד שירותי בזק הניתנים בידי ספק מורשה לספק מורשה אחר (בסעיף זה – שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים), רשאי הספק המורשה להציע, באופן בלתי מפלה, לכל ספק מורשה אחר סל תשלומים חלופי למקבץ של כל אחד מאלה:
(1)
שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים;
(2)
שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים ושירותי בזק הניתנים בידו אשר לא נקבע להם תשלום לפי סעיפים 5 או 15.
(ה)
הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו לעניין סעיף קטן (ד), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
בסעיף קטן (א)(2) ו־(3), בכל מקום, במקום ”30 ימים“ יקראו ”14 ימי עבודה“ ובמקום ”15 ימים“ יקראו ”7 ימי עבודה“;
(2)
בסעיף קטן (ג), במקום הסיפה החל במילים ”בארבעה עיתונים יומיים“ יקראו ”במקום ובאופן שיורה השר“.
פיגורים [תיקון: תשמ״ג]
השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה על תשלומים המגיעים בעד שירותי בזק ואשר לא שולמו במועד שנקבע לכך.
שירות שלא נקבע לו תשלום קבוע [תיקון: תשע״ג־3, תשפ״ב־2]
(א)
שירות בזק שלא נקבע לו תשלום לפי סעיפים 5 או 15 או שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי לפי סעיפים אלה, רשאי ספק מורשה לדרוש בעדו תשלום סביר.
(ב)
השר רשאי להורות לספק מורשה לדווח לו או למי שהשר הסמיכו לכך על התשלום שבכוונתו לדרוש בעד שירותים כאמור בסעיף קטן (א), וכן על כל שינוי בתשלום כאמור, בטרם מתן השירות או השינוי בתשלום, הכול כפי שיורה השר.
(ג)
ראה השר כי ספק מורשה מתכוון לדרוש בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א) תשלום שאינו סביר או תשלום שמעורר חשש לפגיעה בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא לתת לספק המורשה הוראות בכל אחד מאלה:
(1)
בדבר התשלום שידרוש בעד אותו שירות בזק;
(2)
בדבר התשלום שידרוש בעד שירות בזק אחר;
(3)
בדבר הפרדת התשלום בעד שירות בזק מסוים מהתשלום בעד מקבץ של שירותי בזק, לרבות מקבץ שירותים הכולל שידורים, שאותו שירות נכלל בו.
(ד)
(1)
בחינת השר לפי סעיף קטן (ג) אם תשלום בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א) הוא תשלום שאינו סביר, יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על נקודת ייחוס הנגזרת מכל אחד מאלה:
(א)
תשלום בעד שירותים שנותן הספק המורשה;
(ב)
תשלום בעד שירותים אחרים בני־השוואה;
(ג)
תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלום בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א), במדינות אחרות;
ואולם, השר רשאי לבחון את התשלום בהתבסס על עלות לפי שיטת חישוב שיורה עליה, בתוספת רווח סביר.
(2)
הוראת השר לפי סעיף קטן (ג) לגבי שירות בזק שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי לפי סעיפים 5 או 15 תינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
(ה)
בסעיף זה –
”ספק מורשה“ – לרבות בעל רישיון לשידורים המתכוון לדרוש תשלום בעד מקבץ שירותים הכולל שידורים ושירות בזק;
”שירות בזק“ – לרבות כל אחד מאלה:
(1)
פעולות, שירותים והסדרים נלווים למימוש קישור גומלין או למימוש שימוש כאמור בסעיף 5;
(2)
לעניין סעיפים קטנים (א), (ב), (ג)(1) ו־(2) ו־(ד) – מקבץ של שירותי בזק, לרבות מקבץ שירותים הכולל שידורים.
פרק ו׳: סמכויות הקשורות למקרקעין
[תיקון: תשס״א־2]
סימן א׳: פרשנות
הגדרות [תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־4, תשס״א־2, תשפ״ב־2]
בפרק זה –
”חוק המקרקעין“ – חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969;
”בית משותף“ – כמשמעותו בחוק המקרקעין, לרבות בית כמשמעותו בפרק ו׳1 לחוק האמור;
”בעל דירה“ – כהגדרתו בסעיף 52 או 77א לחוק המקרקעין;
”מפקח“ – כהגדרתו בחוק המקרקעין;
”מקרקעין פרטיים“ – מקרקעין שאינם קרקע ציבורית;
”ספק מורשה“ – בעל רישיון בזק שהוענקו לו סמכויות על פי סעיף 4(ו) או מי שרשום במרשם שהוענקו לו סמכויות על פי הסעיף האמור כפי שהוחל בסעיף 4א1(ח);
”קרקע ציבורית“ – קרקע שהיא בבעלותם של המדינה, רשות הפיתוח, הקרן הקיימת לישראל, רשות מקומית או תאגיד שהוקם על פי חוק ושהחזקה בה היא בידי אחד מהם, וכן דרך;
”רכוש משותף“ – כמשמעותו בפרקים ו׳ ו־ו׳1 לחוק המקרקעין, למעט אותו חלק ממנו שהוצמד לדירה מסויימת בבית משותף;
”רשת“ – רשת בזק, או כל חלק ממנה, לרבות מיתקן בזק.
[תיקון: תשס״א־2]
סימן ב׳: פעולות בקרקע ציבורית
הנחת רשת בקרקע ציבורית [תיקון: תשס״א־2, תשע״ז, תשפ״ב־2]
(א)
ספק מורשה לענין קרקע ציבורית, וכל אדם שהוא הרשה לכך, רשאי, לצורך הנחת רשת, בדיקתה, אחזקתה, תיקונה, שינויה והחלפתה, ולצורך מתן שירותי בזק, להיכנס לקרקע ציבורית ולבצע בה את העבודות המפורטות להלן, ובלבד שהנחת הרשת נעשית בהתאם להוראות חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965:
(1)
לערוך מדידות ובדיקות הדרושות לתכנון הרשת וכן להתקינה, לבנותה ולקיימה;
(2)
לחפור, להסיר אבן, אדמה ועץ, ולבצע פעולות נלוות אחרות הדרושות להפעלת הסמכויות כאמור ברישה לסעיף זה;
(3)
להסיר או לגזום, מסביב לכל מיתקן בזק קיים או מתוכנן, כל צמח המפריע לבנייתו, לקיומו או לפעולתו התקינה של המיתקן;
(4)
לבצע בדיקה, תיקון או הסרה של מיתקן בזק הנמצא במקרקעין, וכן לבצע בו שינוי שאין בו משום פגיעה בהיקף השימוש באותם מקרקעין;
(5)
לפתוח כל דרך לשם ביצוע עבודות המנויות בסעיף זה, ובלבד שמיד עם השלמת העבודה יחזיר הספק המורשה את הדרך למצבה הקודם.
(ב)
לענין ביצוע עבודות כאמור בסעיף קטן (א) הדרושות לקיום, לבדיקה, לאחזקה ולתיקון של רשת, יראו רשת שהונחה כדין לפני תחילת תיקון 25, וכן רשת שהונחה כדין לפני תחילתו של חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016, כרשת שהונחה בהתאם להוראות חוק התכנון והבנייה.
(ג)
כניסה לפי סעיף זה למיתקן ביטחוני כהגדרתו בסעיף 159 לחוק התכנון והבניה, טעונה אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותו מיתקן.
הודעה למחזיק [תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2]
(א)
ספק מורשה המתכוון לעשות שימוש בסמכות לפי סעיף 18(א)(1) כאשר המקרקעין הם בנין, או לפי סעיף 18(א)(2), (3) או (5), ימסור הודעה בכתב על כך עשרים ואחד ימים מראש למחזיק המקרקעין.
(ב)
לא ניתן למצוא את מחזיק המקרקעין, יפרסם הספק המורשה הודעה באופן שיקבע השר בתקנות.
ערעור [תיקון: תשפ״ב־2]
(א)
בסעיף זה ובסעיף 21 –
”הודעה“ – הודעה לפי סעיף 19;
”בית המשפט“ – בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין.
(ב)
בעל מקרקעין או מחזיק במקרקעין, הרואים עצמם נפגעים מהכוונה לעשות שימוש בסמכויות המנויות בסעיף 18, רשאים להגיש ערעור לבית המשפט תוך עשרים ואחד ימים מיום מסירת ההודעה או פרסומה.
(ג)
בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את השימוש בסמכות כאמור, להתנותו בתנאים, לשנותו או לבטלו, והוא רשאי ליתן כל סעד שבית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתתו.
(ד)
הגשת ערעור לבית המשפט לא תעכב את ביצוע השימוש בסמכות של הספק המורשה, אלא אם החליט על כך בית המשפט בהחלטה מנומקת מחמת טעם מיוחד שראה.
סדרי הערעור [תיקון: תשפ״ב־2]
(א)
בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים; באין סדר דין מינהלי – ידון בית המשפט בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
(ב)
בית המשפט הדן בערעור לא יהיה קשור בדיני ראיות חוץ מדיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור בפרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971.
(ג)
בית המשפט הדן בערעור רשאי למנות לו יועץ מקצועי אשר יסייע לו בשאלות מקצועיות אך לא יטול חלק במתן פסק הדין.
(ד)
יועץ מקצועי יהיה זכאי לשכר ולהחזר הוצאות, בסכומים שבית המשפט יקבע, מאת הספק המורשה שמסר או פרסם את ההודעה.
[תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2, תשע״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־2]
סימן ג׳: פעולות במקרקעין פרטיים
הנחת רשת במקרקעין פרטיים ואחזקתה [תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ט, תשנ״ז־4, תשס״א־2, תשע״ז, תשפ״ב, תשפ״ב־2]
(א)
הנחת רשת במקרקעין פרטיים תיעשה בהתאם להוראות חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965, וטעונה הסכמת בעל המקרקעין; אם המחזיק במקרקעין הפרטיים הוא חוכר לדורות כמשמעותו בחוק המקרקעין (להלן בסעיף זה – חוכר) או דייר מוגן כמשמעותו בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972 (להלן בסעיף זה – דייר), יראו הסכמתו של החוכר או הדייר כהסכמתו של בעל המקרקעין.
(ב)
היו המקרקעין הפרטיים בית משותף, טעונה הנחת הרשת ברכוש המשותף הסכמת רוב בעלי הדירות, וזאת על אף כל הוראה אחרת, לרבות הוראה מיוחדת, שנקבעה בתקנון שעל פיו מתנהל הבית המשותף (להלן – התקנון); קבעו הוראות התקנון כי הנחת הרשת טעונה הסכמתם של פחות מרוב בעלי הדירות, יחולו הוראות התקנון;
בסעיף זה, ”הוראה מיוחדת“ – הוראה בתקנון האוסרת הנחת רשת בבית המשותף.
(ב1)
(1)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), ובכפוף להוראות פסקאות (2) עד (6), רשאי כל בעל דירה לפנות בכתב לספק מורשה בבקשה להניח רשת בבית המשותף (בסעיף קטן זה – המבקש), אף בהעדר הסכמה של רוב בעלי הדירות בבית המשותף כאמור בסעיף קטן (ב); הוראה זו לא תחול אם נקבעה בתקנון הוראה מיוחדת לענין זה והנחת הרשת מתבקשת לצורך העברת שידורים בלבד.
(2)
30 ימים לפחות בטרם יפנה המבקש אל ספק מורשה בבקשה להניח רשת, יודיע המבקש לנציגות הבית המשותף על כוונתו לעשות כן (להלן – הודעת המבקש).
(3)
נציגות הבית המשותף רשאית, בתוך 30 הימים ממועד הודעת המבקש –
(א)
לקבוע תנאים באשר לאופן הנחת הרשת, לרבות תנאים שעניינם נוחות, חזות הבית או בטיחות, ובלבד שאין בתנאים שתקבע כדי למנוע את עצם הנחת הרשת במועד ובעלות סבירים;
(ב)
לפנות אל המפקח בבקשה שיקבע תנאים והוראות באשר להנחת הרשת, או בבקשה למנוע את הנחתה.
(4)
בנוסף לנציגות הבית המשותף רשאים לפנות למפקח, בתוך 30 הימים ממועד הודעת המבקש, גם המבקש וכל בעל דירה בבית המשותף, בענינים האמורים בפסקה (3)(ב).
(5)
המבקש רשאי, בתום 30 הימים ממועד הודעתו, לתאם את מועד כניסתו של ספק מורשה למקרקעין, כאמור בסעיף קטן (ג), בהתקיים כל אלה –
(א)
נציגות הבית המשותף לא קבעה תנאים להנחת רשת כאמור בפסקה (3)(א), או שקבעה תנאים כאמור והמבקש והספק המורשה הסכימו לתנאים האמורים;
(ב)
לא הוגשה בקשה למפקח בהתאם להוראות פסקאות (3)(ב) או (4).
(6)
(א)
המפקח רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בפסקאות (3) ו־(4) להגשת הבקשה, ובלבד שהספק המורשה טרם החל בביצוע הנחת הרשת.
(ב)
הוראות סימן ד׳ לפרק ו׳ לחוק המקרקעין יחולו על הדיון בפני המפקח לפי סעיף זה.
(ג)
אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכויותיו של המפקח, לפי כל דין, לדון בסכסוך בין בעלי דירות, לרבות אגב הנחת רשת.
(ב2)
(1)
בסעיף זה, ”רשת מתקדמת“ – כהגדרתה בסעיף 14א.
(2)
על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ב1), ספק מורשה רשאי להניח רשת מתקדמת ברכוש המשותף אף בהעדר הסכמה של רוב בעלי הדירות בבית המשותף כאמור בסעיף קטן (ב), בהתקיים תנאים אלה:
(א)
בעל דירה בבית משותף המעוניין בהנחת רשת מתקדמת או מיופה כוח מטעמו בהתאם לפסקת משנה (ב) (בסעיף קטן זה – המבקש), פנה להספק המורשה בכתב בבקשה להניח רשת מתקדמת בבית המשותף (בסעיף זה – הפנייה); פנייה יכול שתהיה באמצעות מילוי טופס מקוון ששלח הספק המורשה או שפורסם באתר האינטרנט שלו;
(ב)
הפנייה תכלול את פרטי בעל הדירה ואת הסכמתו להעבירם כאמור בפסקה (4); לא היה המבקש בעל הדירה – יצרף גם ייפוי כוח חתום בידי בעל הדירה; בסעיף קטן זה, ”פרטי בעל הדירה“ – שמו המלא של בעל הדירה, מענו ומספר טלפון ליצירת קשר עימו;
(ג)
המבקש או הספק המורשה בשם המבקש פרסם הודעה בכתב לבעלי הדירות בבית המשותף על הכוונה להניח רשת מתקדמת בבית המשותף, במקום בולט על פני הבית המשותף או בתוכו, 30 ימים לפחות לפני מועד הנחת הרשת המתקדמת (בסעיף זה – הודעה); ההודעה תכלול את כל אלה:
(1)
שם הספק המורשה ופרטי ההתקשרות עימו, ובכלל זה באמצעות טלפון ודואר אלקטרוני;
(2)
המועד שבו מתוכננת תחילת הנחת הרשת המתקדמת ופרק הזמן המוערך לביצוע העבודות;
(3)
מיקומו וגודלו של ארון התקשורת שיוקם;
(4)
יידוע בדבר הזכות של כל בעל דירה להגיש תביעה למפקח נגד הנחת הרשת, וכן המועד האחרון להגשת תביעה כאמור;
(ד)
חלפו 30 ימים ממועד ההודעה, ולא הוגשה תביעה למפקח בהתאם להוראת פסקה (3).
(3)
בעל דירה רשאי להגיש תביעה למפקח בתוך 30 ימים ממועד ההודעה, בבקשה למנוע את הנחת הרשת המתקדמת.
(4)
הודיע בעל דירה לספק מורשה שפרסם הודעה כי בכוונתו להגיש תביעה בהתאם להוראות פסקה (3), יעביר הספק המורשה את פרטי בעל הדירה שבשמו פורסמה ההודעה בהקדם האפשרי, כך שלבעל דירה המעוניין בכך יינתן זמן סביר להגיש תביעה למפקח בטרם הנחת הרשת.
(5)
הוגשה תביעה למפקח, יעדכן בעל הדירה שנגדו הוגשה התביעה את הספק המורשה בדבר הגשתה.
(6)
הוראות סעיף קטן (ב1)(6) יחולו לעניין סעיף קטן זה בשינויים המחויבים.
(ב3)
בבקשה להניח רשת מתקדמת כאמור בסעיף קטן (ב2)(2)(א) בבית משותף שהונחה בו כבר רשת מתקדמת על ידי ספק מורשה אחר יחולו הוראות סעיף קטן (ב2), בשינוי זה: הוגשה תביעה למפקח, ובהודעה כאמור בסעיף קטן (ב2)(2)(ג) צוין כי בבית המשותף הונחה רשת מתקדמת על ידי ספק מורשה אחר, יתיר המפקח את הנחת הרשת המתקדמת, אלא אם כן סבר שלא נכון לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
(ג)
הספק המורשה יתאם את מועד כניסתו למקרקעין פרטיים עם בעל המקרקעין או המחזיק בהם, ולענין רכוש משותף – עם המורשה של בעלי הדירות כאמור בסעיף 6ל(א); ואולם, בבקשה להנחת רשת או רשת מתקדמת שנתקיימו לגביה הוראות סעיפים קטנים (ב1), (ב2) או (ב3), לפי העניין, יתאם הספק המורשה את מועד כניסתו עם המבקש, אלא אם כן הורה המפקח אחרת בהתאם להוראות סעיף זה.
(ד)
הסכמת בעלי הדירות כאמור בסעיף קטן (ב) או בקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב1) או בקשה להנחת רשת מתקדמת שהתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב2) או (ב3), לפי העניין, תחייב כל בעל דירה, בין שהיה בעל דירה בשעת מתן ההסכמה או הבקשה ובין שהיה לבעל דירה לאחר מכן.
(ה)
אין באמור בסעיף זה כדי להטיל על בעל דירה שאינו מעוניין להיות מנוי, חובה לחבר את חצריו לרשת כבלים או לרשת מתקדמת או להשתתף בהוצאות הכרוכות בהנחת רשת ברכוש המשותף שבבית ובאחזקתה.
(ו)
הוחזרה החזקה מידי חוכר או דייר לבעל המקרקעין, יהיה בעל המקרקעין רשאי לדרוש מהספק המורשה הסרת הרשת מהם והחזרתם, ככל האפשר, למצב שהיו בו אלמלא נעשה שימוש בהסכמה כאמור, וכל ההוצאות להסרת הרשת יחולו על הספק המורשה.
(ז)
על אף הוראות סעיף זה ספק מורשה רשאי –
(1)
(2)
לפנות לבית משפט שלום שבתחום סמכותו מצויים המקרקעין, בבקשה להתיר לו הנחת רשת במקרקעין פרטיים, הדרושה לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים, אם בעל המקרקעין סירב ליתן הסכמתו לכך; בית המשפט רשאי להתיר הנחת רשת כאמור בתנאים שיקבע וליתן כל הוראה שימצא לנכון, לרבות תשלום פיצויים.
(ח)
הסכמה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) או בקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב1), (ב2) או (ב3), לפי העניין, או היתר שניתן לפי סעיף קטן (ז)(2), מהווים הרשאה לספק מורשה ולאדם שהוא הרשה לכך, להיכנס למקרקעין לשם התקנה ובניה של הרשת, בדיקתה, אחזקתה, תיקונה, שינויה והחלפתה, ולעשיית כל פעולה נלווית הדרושה לשם כך; לענין זה רשת כבלים שהונחה בהתאם להוראות סימן ח׳ לפרק ב׳1 או רשת שהונחה בהתאם להוראות פרק ו׳, כנוסחן ערב תחילתו של תיקון 25, יראוה כרשת שיש לגביה הרשאה לפי סעיף זה.
מורשה של בעלי הדירות [תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־4, תשס״א־2, תשפ״ב־2]
(א)
נציגות הבית המשותף תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל ענין הנוגע להנחת הרשת ברכוש המשותף שבבית ולאחזקתה, ולשם כך זכאית היא, בשם כל בעלי הדירות, להיות צד בכל משא ומתן, הליך משפטי או הסכם עם ספק מורשה; באין נציגות לבית, יהיה המורשה כאמור מי שרוב בעלי הדירות מינו לכך.
(ב)
בבקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות סעיף 21ב(ב1), יהיה הזכאי להיות צד בכל משא ומתן, הליך משפטי או הסכם עם ספק מורשה, בכל ענין כאמור בסעיף קטן (א) – המבקש כמשמעותו בסעיף 21ב(ב1), אלא אם כן הורה המפקח אחרת בהתאם להוראות הסעיף האמור.
[תיקון: תשס״א־2]
סימן ד׳: שונות
תשלום פיצויים ותיקון נזק [תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2]
(א)
ספק מורשה וכל אדם מטעמו, בהשתמשם בסמכות הנתונה להם לפי סעיף 18 או בהרשאה לפי סעיף 21ב, יימנעו עד כמה שהדבר ניתן מגרימת נזק ויחזירו את המקרקעין ככל האפשר למצב שהיו בו אלולא נעשה שימוש בסמכות או בהרשאה כאמור.
(ב)
נגרם נזק עקב שימוש בסמכות או בהרשאה כאמור בסעיף קטן (א), ישלם הספק המורשה פיצויים לניזוק.
(ג)
החליט הספק המורשה לדחות דרישה לפיצויים לפי סעיף קטן (ב), ימסור לתובע הודעה מנומקת בכתב על כך תוך ששים ימים מיום קבלת הדרישה.
אי מניעת מעבר ביבשה, באויר ובמים
מיתקן בזק שיש להציבו מעל מים ראויים לשייט או מתחתם, בדרך או מעליה או בנתיב טיס, יוצב באופן שלא ימנע, לא יעכב ולא יפריע את המעבר במים, בדרך או בנתיב הטיס.
מיתקני ספק מורשה המחוברים למקרקעין [תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2]
על אף האמור בסעיף 12 לחוק המקרקעין, מיתקן בזק שחובר למקרקעין של אחר יהיה בבעלותו של מי שהתקין את המיתקן כדין.
הודעה על סלילת דרך [תיקון: תשפ״ב־2]
(א)
(1)
הרוצה לסלול דרך או לשנותה ימסור על כך הודעה בכתב, שלושים ימים לפחות לפני תחילת העבודה, לספק המורשה שרשת הבזק שבאמצעותה הוא נותן שירות בזק פרוסה באזור שבו תבוצע העבודה לפי ההודעה, בצירוף תכנית מפורטת של העבודה; אם לא נתן הודעה כאמור ישא בכל ההוצאות שנגרמו כתוצאה מכך לספק המורשה.
(2)
המבקש למסור הודעה לפי פסקה (1) ואינו יודע את זהותו או מענו של הספק המורשה, ישלח את ההודעה לשר או למי שהשר הסמיך לכך לשם מסירתה לספק המורשה.
(ב)
ניתנה הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יסיר הספק המורשה כל מיתקן בזק הנמצא במקום שבו תבוצע העבודה לפיה ויעביר אותו תוך זמן סביר, ולאחר התייעצות עם הרשות המקומית שבתחומה תיבנה הדרך, למקום ובדרך המתאימים לתכנון רשת בזק.
(ג)
ההוצאות להסרת מיתקן בזק הנמצא במקום כדין והעברתו עקב עבודה כאמור בסעיף קטן (א) יהיו על החייב במתן ההודעה, בין שניתנה ובין שלא ניתנה, אולם בית המשפט רשאי לחלקן במקרים מיוחדים בין הספק המורשה לבין החייב במתן ההודעה.
שינויים במקרקעין [תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2]
(א)
הציב ספק מורשה במסגרת רישיונו, בהתאם לתקנות ההיתר הכללי או בהתאם להוראת מינהל שניתנה לו לפי סעיף 4א2(ב), לפי העניין, מיתקן בזק במקרקעין ורצה בעלם או המחזיק בהם (בסעיף זה – בעל המקרקעין) לעשות שינויים במקרקעין שיש בהם כדי לפגוע במיתקן, ימסור לספק המורשה הודעה על כוונתו, בצירוף תכנית מפורטת של העבודה; הספק המורשה יבצע את הפעולות הדרושות כדי לאפשר את השינוי וימציא לבעל המקרקעין אישור בכתב בדבר ביצוע השינויים, תוך מועד סביר לאחר שקיבל את ההודעה.
(ב)
לא יתחיל אדם בשינויים כאמור בסעיף קטן (א) אם לא קיבל בעל המקרקעין אישור לכך מאת הספק המורשה.
(ג)
סירב הספק המורשה לתת אישור או לא השיב תוך זמן סביר להודעתו של בעל המקרקעין, רשאי השר על פי בקשת בעל המקרקעין לתת את האישור במקום הספק המורשה.
(ד)
ספק מורשה רשאי לדרוש ממבקש השינוי את ההוצאות שהוציא כדי לאפשר את השינוי, אם המיתקן נמצא שם כדין, אולם בית המשפט רשאי לחלקן בין הספק המורשה לבין מבקש השינוי.
מיתקני בזק בבנינים [תיקון: תשפ״ב־2]
ספק מורשה רשאי לסרב לתת שירות בזק בבנין או במבנה אחר אם לא התקיימו בו ההוראות המתייחסות למיתקני בזק הדרושים למתן אותו שירות שבחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965, ובתקנות שלפיו.
[תיקון: תשס״א־2]
סימן ה׳: מיתקן גישה אלחוטי
הגדרות ופרשנות [תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2]
(א)
בסימן זה –
”גג בנין“, לענין גג רעפים – לרבות החלק העליון של קיר הבנין הצמוד לרעפים;
”מיתקן גישה אלחוטית“ – מיתקן בזק, שממדיו אינם עולים על 30×50×80 ס״מ, המשמש או המיועד לשמש לצורכי קליטה ושידור ברשת גישה, הפועל בתדרים שקבע השר לענין זה, והכול למעט מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית כהגדרתו בסעיף 266ג2 לחוק התכנון והבנייה;
”מיתקן עגינה“ – מיתקן או התקן, המשמש לחיבור מיתקן גישה אלחוטית אל גג בניין;
”רשת גישה“ – מיתקני בזק המשמשים לקישור בין מרכזת ובין נקודת סיום קשת, באמצעות תשתית קווית, תשתית אלחוטית או שילוב של שתיהן.
(ב)
התקנת מיתקן גישה אלחוטית – הוראות מיוחדות [תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2]
(א)
התקנת מיתקן גישה אלחוטית תיעשה בידי ספק מורשה בהתאם להוראות סימן זה.
(ב)
התקנת מיתקן גישה אלחוטית והתקנת מיתקן העגינה הנושא אותו, על גג בנין, הנעשית לפי סעיף 266ג לחוק התכנון והבניה, פטורה מהיתר לפי פרק ה׳ לחוק האמור.
(ג)
לא יותקן מיתקן גישה אלחוטית ולא יופעל, אלא אם כן ניתן היתר בטיחות קרינה ממי שמונה בידי השר לאיכות הסביבה ובהתאם לתנאי ההיתר, ויכול שההיתר יינתן לסוג מיתקנים מסוים; הותקן מיתקן כאמור והתעורר חשש כי הפעלתו חורגת מתנאי ההיתר האמור או כי הפעלתו עלולה לגרום לפגיעה בבטיחות, רשאי מי שמונה לענין זה בידי השר לאיכות הסביבה להורות על הפסקת הפעלתו או על הסרתו.
(ד)
אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור מהחובה לקבל כל רישיון, היתר, אישור או הסמכה לפי כל דין אחר.
התקנת מיתקן גישה אלחוטית בבית משותף [תיקון: תשס״א־2]
(א)
ביקש בעל דירה בבית משותף (בסימן זה – המבקש), התקנת מיתקן גישה אלחוטית על גג הבניין, במקום שאינו רכוש משותף, רשאי המפקח להתיר את ההתקנה בהתקיים כל אלה:
(1)
המבקש ובעל הזכויות במקום המיועד להתקנה (להלן – בעל הזכויות) לא הגיעו להסכמה על עצם ההתקנה, או על התנאים להתקנה, בתוך 30 ימים מהיום שהמבקש פנה בבקשה בכתב לבעל הזכויות;
(2)
המבקש פנה אל המפקח בכתב בבקשה להתיר את ההתקנה;
(3)
המבקש הוכיח כי ההתקנה ברכוש המשותף אינה אפשרית, או שהיא תפגע באופן מהותי בעצם השידור או הקליטה, אלא אם כן הוכיח בעל הזכויות כי ניתן לבצע את ההתקנה, באופן סביר, במקום אחר מחוץ לבית המשותף;
(4)
המבקש הציג היתר מטעם המשרד לאיכות הסביבה כאמור בסעיף 27ב(ג);
(5)
מיתקן הגישה האלחוטית נועד, בין השאר, לספק שירותי בזק למבקש.
(ב)
(1)
פנה המבקש למפקח כאמור בסעיף קטן (א)(2), ימציא העתק הפניה מיד לנציגות הבית המשותף; נציגות הבית המשותף וכל בעל דירה בבית המשותף רשאים, בתוך 30 ימים ממועד הודעת המבקש, להצטרף לדיון אצל המפקח בענין קביעת תנאים והוראות באשר להתקנה או בבקשה למנעה.
(2)
המפקח רשאי להתיר את התקנת מיתקן הגישה האלחוטית, ולהתנותו בתנאים והוראות שיקבע, לרבות במקרה שבעל הזכויות יהיה מעוניין בהסרת מיתקן הגישה האלחוטית או בהעתקתו למקום אחר, כדי לאפשר את ביצוען של עבודות בניה מכוח היתר בניה על פי הוראות חוק התכנון והבניה.
(ג)
החליט המפקח בענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ניתן לפנות למפקח בבקשה לשנות את החלטתו, אם השתנו הנסיבות שעמדו ביסוד ההחלטה.
(ד)
הוראות סימן ד׳ לפרק ו׳ לחוק המקרקעין יחולו על הדיון לפני מפקח גם לפי סעיף זה.
החלת הוראות [תיקון: תשס״א־2]
(א)
הוראות סעיפים 21ב עד 22, יחולו לענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית, בשינויים המחויבים, לרבות אלה:
(1)
במקום ”להניח“ או ”הנחת“ יבוא ”להתקין“ או ”התקנת“;
(2)
במקום ”רשת“ יבוא ”מיתקן גישה אלחוטית“;
(3)
(א)
בסעיף קטן (ב), בהגדרה ”הוראה מיוחדת“, בסופה יבוא ”או שיש בה כדי לפגוע בעצם השידור או הקליטה“;
(ב)
בסעיף קטן (ב1)(1), בסופו יבוא ”ומיתקן הגישה האלחוטית נועד, בין השאר, לספק לו שירותי בזק“;
(ג)
בסעיף קטן (ב1)(3)(א), בסופו יבוא ”או כדי לפגוע באופן מהותי בעצם השידור או הקליטה“;
(ד)
בסעיף קטן (ב1)(6), אחרי פסקת משנה (ג) יבוא:
”(ד)
בדיון אצל המפקח כאמור בפסקאות (ב1)(3)(ב) או (ב1)(4) יציג המבקש היתר כאמור בסעיף 27ב(ג).“.
(ב)
הוראות חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו), התשל״ו–1975, לא יחולו לענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית לפי סימן זה.
פרק ז׳: עבירות
פעולה בלא רישיון או בלא רישום במרשם [תיקון: תשמ״ו, תשמ״ז, תשמ״ט, תשנ״ג־2, תשנ״ו־6, תשס״ה, ק״ת תש״ע, תשפ״ב־2]
(א)
המספק שירות בזק או מבצע פעולות בזק בלא רישיון או מבלי שהוא רשום במרשם, בניגוד להוראות סעיף 2, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 215,000 שקלים חדשים.
(ב)
ראה בית המשפט שיש יסוד סביר לחשד שאדם ביצע פעולת בזק או סיפק שירות בזק, בניגוד להוראות סעיף 2, יצווה על תפיסתו של מיתקן הבזק שבו נעברה העבירה; על תפיסה כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיפים 33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969.
(ג)
סעיף קטן (ב) בא להוסיף על סמכויות תפיסה לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.
סמכות כניסה ותפיסה [תיקון: תשמ״ח, תשס״ה, תשפ״ב־2]
(א)
מי שהשר הסמיכו לכך (בסעיף זה – הממונה), רשאי –
(1)
להיכנס לכל מקום בעל אופי מסחרי שלגביו יש לו חשד סביר כי מתבצעת בו פעולה הנוגעת לסחר בציוד קצה, לטיפול בו או לתחזוקה שלו, המהווה עבירה לפי הוראות סעיף 36א(א) או שנקבע בתקנות לפי סעיף 53א שהיא עבירה, ולערוך במקום חיפוש; אולם אין להכנס למקום המשמש גם למגורים אלא על פי צו חיפוש מאת שופט, והוראות הסעיפים 26 עד 30 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969, יחולו, בשינויים המחוייבים, על חיפוש לפי פסקה זו;
(2)
לתפוס כל ציוד קצה או מסמך (להלן בסעיף זה – חפץ) שיש חשד סביר שבו או באמצעותו נעברה עבירה.
(ב)
חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א), מותר להחזיק בו עד שבית משפט שאליו הוגש כתב אישום על עבירה הקשורה באותו חפץ יחליט מה ייעשה בו; לא הוגש כתב אישום כאמור תוך ששים ימים מיום התפיסה – יוחזר החפץ; נתעורר ספק למי להחזירו, יכריע בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס החפץ על פי בקשת אדם התובע זכות בו, או על פי בקשת הממונה.
(ג)
נתפס מסמך של אדם לפי סעיף קטן (א) יאפשר הממונה, לבקשת אותו אדם, לצלם את המסמך.
(ד)
המחזיק חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א) יטפל בו כדרך בעלים; לא טיפל כך והחפץ נשמד או ניזוק, ישולמו לבעליו פיצויים מאוצר המדינה.
(ה)
בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס חפץ, רשאי לפי בקשת הממונה או לפי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות בו או לפלוני או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט והכל בתנאים שיקבע.
הפרת צו או הוראות [תיקון: תשס״ג]
(א)
המעביר לאחר שליטה בנותן שירות חיוני, או הרוכש או המחזיק בשליטה כאמור, בלא אישור ובניגוד להוראות סעיף 4ד(א1) או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בחוק זה – חוק העונשין), וקנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לכל יום נוסף שבו נמשכת העבירה.
(ב)
העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:
(1)
מוסר פרטים לא נכונים בבקשה שהגיש לקבלת אישור הנדרש לפי סעיף 4ד והצווים מכוחו;
(2)
מפר הוראה, הגבלה או תנאי שנקבעו בצו לפי סעיף 4ה לענין המשך מתן שירות חיוני;
(3)
מפר הוראות צו לענין אי גילוי מידע לפי סעיף 4ה2.
(ג)
המפר הוראה הגבלה או תנאי שנקבעו בצו באחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; היתה העבירה עבירה נמשכת, דינו גם קנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכת העבירה:
(1)
מחזיק השפעה ניכרת או אמצעי שליטה, בנותן שירות חיוני, בלא אישור, בניגוד לקביעה לפי סעיף 4ד(ג)(1) או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור;
(2)
מחזיק בשליטה או באמצעי שליטה בנותן שירות חיוני, בניגוד לקביעה לפי סעיף 4ד(ג)(2);
(3)
מנהל את נותן השירות החיוני או מקיים את מרכז עסקיו, בניגוד לקביעה לפי סעיף 4ד(ג)(3);
(4)
אינו מוסר מידע לראש הממשלה ולשר, בניגוד לקביעה לפי סעיף 4ד(ג)(4);
(5)
מכהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר בנותן שירות חיוני, או ממנה, או מעסיק נושא משרה או בעל תפקיד אחר בנותן שירות חיוני, בניגוד לקביעה לפי סעיף 4ד(ג)(5);
(6)
מעביר או משעבד נכס מנכסי הרישיון של נותן השירות החיוני או זכויות בו, בניגוד לקביעה לפי סעיף 4ד(ג)(6);
(7)
מביא להליכי פירוק מרצון של התאגיד נותן השירות החיוני, לפשרה או להסדר לגביו, לשינוי או ארגון מחדש של מבנה התאגיד, למיזוגו או לפיצולו, בלא אישור, בניגוד לקביעה לפי סעיף 4ד(ג)(7) או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור;
(8)
אינו מקיים הוראות לפי סעיף 4ד(ג)(9);
(9)
אינו מקיים תנאי, הוראה או הגבלה לפי סעיף 4ד(ד)(2), (3) או (3א);
(10)
אינו מקיים הוראות שניתנו מכוח קביעה לפי סעיף 4ה1.
(ד)
המעביר לאחר שליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בנותן שירות חיוני בלי שהוצג לו אישור על ידי הנעבר, בניגוד לקביעה לפי סעיף 4ד(ג)(8), דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
הפרת הוראות לפי סעיף 13 [תיקון: תשס״ג]
המפר הוראות שניתנו בכתב לפי סעיף 13, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; היתה העבירה עבירה נמשכת, דינו – גם קנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
אחריות נושאי משרה [תיקון: תשס״ג]
(א)
נושא משרה בנותן שירות חיוני חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיפים 28ב ו־28ג על ידי נותן השירות החיוני או על ידי עובד מעובדיו; המפר חובתו לפי סעיף זה, דינו – קנס פי חמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, ”נושא משרה בנותן שירות חיוני“ – דירקטור, מנהל פעיל בנותן השירות החיוני, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בנותן השירות החיוני האחראי מטעמו על התחום שבו נעברה העבירה.
(ב)
נעברה עבירה לפי סעיפים 28ב או 28ג על ידי נותן השירות החיוני או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בנותן השירות החיוני הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה את כל שניתן כדי למלא את חובתו.
פגיעה במיתקן בזק [תיקון: תשס״א־2]
העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
(1)
משחית מיתקן בזק, גורם לו נזק או מסלק אותו ממקומו;
(2)
מפריע, מונע או מעכב את המשלוח או המסירה של מסר בזק בכל דרך שהיא;
(ד)
(ספרור שגוי במקור): המתקין או המפעיל או מפעיל מיתקן בזק בלא היתר בטיחות קרינה או בניגוד לתנאיו או בניגוד להוראות על הפסקת הפעלתו או על הסרתו, בניגוד להוראות סעיף 27ב(ג).
הטרדה [תיקון: תשפ״ב־2]
המשתמש במיתקן בזק או בציוד קצה באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים.
שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק או ציוד קצה [תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ה, תשס״ח־3, תשע״ו־6, תשע״ח, תשע״ח־7, תשפ״ב־2]
(א)
בסעיף זה –
”דבר פרסומת“ – כל אחד מאלה:
(1)
מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת;
(2)
מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה;
(3)
מסר שאינו דבר פרסומת כאמור בפסקה (1) או (2), המופץ לציבור הרחב, ונכללת בו הצעה לנמען להתקשר למספר טלפון מסוים לשם קבלת מסר כלשהו; הוראות פסקה זו לא יחולו על מסר כאמור מאת המדינה ומוסדותיה, מסר כאמור שתכליתו העברת מידע ששלח גוף הצלה כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971, לשם מילוי תפקידו, או מסר כאמור מאת גוף אחר שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ורשאי השר לקבוע כאמור סוגים שונים של מסרים לגופים שונים שקבע;
”הודעה אלקטרונית“ – מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים, וניתן לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת;
”הודעת מסר קצר“ – מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, או מסר בזק הכולל חוזי או שמע, ומועבר באמצעות רשת בזק אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים;
”המדינה ומוסדותיה“ – הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, משטרת ישראל, בתי משפט ובתי דין, המוסד לביטוח לאומי או חברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001;
”מערכת חיוג אוטומטי“ – מיתקן בזק או ציוד קצה המשמש לחיוג או לניתוב אוטומטיים של רצף שיחות לקבוצה של נמענים לשם העברת מסר קולי מוקלט אל אותם נמענים;
”מפרסם“ – מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, ובכלל זה לקדם קבלת תרומות או תעמולה, או מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר; לעניין זה, לא יראו כמפרסם מי שביצע, בעבור אחר, פעולת שיגור של דבר פרסומת כשירות בזק לפי רישיון או תקנות ההיתר הכללי, לפי העניין;
”תעמולה“ – הפצת רעיונות לשם השפעה על עמדות או על התנהגויות, למעט אם יש בה מסר פוליטי, ובכלל זה תעמולת בחירות;
”תרומה“ – למעט לשם התמודדות בבחירות מקדימות לפי חוק המפלגות, התשנ״ב–1992, בבחירות לכנסת ובבחירות לראש רשות מקומית או לרשימת מועמדים ברשות מקומית.
(ב)
לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; חיוג לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומטי בלא הסכמת הנמען כאמור ייחשב הפרה של הוראות סעיף זה, גם אם החיוג הופסק בטרם נענתה השיחה ובחיוג של הנמען למספר שממנו בוצע החיוג מושמע לו דבר פרסומת; פנייה חד־פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק או לנמען לשם קבלת תרומה או תעמולה, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה.
(ב1)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), משלוח דבר פרסומת באמצעות דואר אלקטרוני לשם קבלת תרומה או תעמולה על ידי מפרסם שהוא עמותה או חברה לתועלת הציבור, לא יהווה הפרה של הוראות סעיף קטן (ב), ובלבד שהנמען לא הודיע על סירובו לקבל את דבר הפרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ג)(2) או (ד).
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי מפרסם לשגר דבר פרסומת כאמור באותו סעיף קטן אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען, בהתקיים כל אלה:
(1)
הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן (ב);
(2)
המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים, והנמען לא עשה כן;
(3)
דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות האמורים בפסקה (1).
(ד)
(1)
הסכים הנמען לקבל דברי פרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ב) או לא הודיע על סירובו לקבלם לפי הוראות סעיף קטן (ג), רשאי הוא, בכל עת, להודיע למפרסם על סירובו לקבל דברי פרסומת, דרך כלל או מסוג מסוים, ולחזור בו מהסכמתו, ככל שניתנה (בסעיף זה – הודעת סירוב); הודעת הסירוב לא תהיה כרוכה בתשלום, למעט עלות משלוח ההודעה; הודעת הסירוב תינתן בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת, לפי בחירת הנמען.
(2)
בעסקה בין מפרסם ובין נמען לרכישה של טובין או שירותים באופן מתמשך, יראו את הנמען כמי שנתן הודעת סירוב במועד סיום ההתקשרות, לרבות אם ההתקשרות הסתיימה בשל הודעת ביטול שנמסרה כדין.
(ה)
(1)
מפרסם המשגר דבר פרסומת בהתאם להוראות סעיף זה יציין בו את הפרטים האלה באופן בולט וברור, שאין בו כדי להטעות:
(א)
היותו דבר פרסומת; המילים ”פרסומת“, ”בקשת תרומה“ או ”תעמולה“, לפי העניין, יופיעו בתחילת דבר הפרסומת, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – בכותרת ההודעה;
(ב)
שמו של המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עמו;
(ג)
(1)
זכותו של הנמען לשלוח, בכל עת, הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד), ודרך אפשרית למשלוח הודעה כאמור שהיא פשוטה וסבירה בנסיבות העניין, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – כתובת תקפה של המפרסם ברשת האינטרנט לצורך מתן הודעת סירוב;
(2)
בלי לגרוע מהוראות פסקת משנה (1), שוגר דבר פרסומת באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, יציין המפרסם בתחילת הודעת המסר הקולי כי הנמען רשאי לבקש להסיר את שמו מרשימת התפוצה של המפרסם, ויאפשר לו, מיד לאחר מכן, להסיר את שמו כאמור גם בדרך של לחיצה על החייגן.
(2)
על אף הוראות פסקה (1), מפרסם המשגר דבר פרסומת באמצעות הודעת מסר קצר יציין בדבר הפרסומת רק את שמו ואת דרכי יצירת הקשר עמו לצורך מתן הודעת סירוב.
(ו)
(1)
מפרסם המשגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(2)
מפרסם המשגר דבר פרסומת שלא צוינו בו הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה) באופן בולט וברור, או שיש בפרטים שצוינו בו כדי להטעות, בניגוד להוראות אותו סעיף קטן, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(ז)
בבואו להטיל קנס על מפרסם שהורשע בעבירה לפי סעיף קטן (ו), רשאי בית המשפט להתחשב בכך שנפסקו נגד אותו מפרסם, בפסק דין סופי בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור, פיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (י).
(ח)
מנהל של תאגיד וכן מי שאחראי לתחומי השיווק או הפרסום בתאגיד (בסעיף זה – נושא משרה בתאגיד) חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף קטן (ו) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; נעברה עבירה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן זה, אלא אם כן עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
(ט)
הפרת הוראות סעיף זה היא עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליה, בכפוף להוראות סעיף זה.
(י)
(1)
שוגר דבר פרסומת ביודעין בניגוד להוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה זו פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד להוראות סעיף זה.
(2)
בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, רשאי בית המשפט להתחשב בכך שאותו מפרסם הורשע, בשל אותו מעשה, בעבירה לפי סעיף קטן (ו).
(3)
בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנמען כתוצאה מביצוע ההפרה:
(א)
אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;
(ב)
עידוד הנמען למימוש זכויותיו;
(ג)
היקף ההפרה.
(4)
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של הנמען לפיצויים לפי סעיף קטן (ט) או לכל סעד אחר, בשל אותה הפרה.
(5)
חזקה על מפרסם ששיגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיף זה, שעשה כך ביודעין כאמור בפסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת; לעניין זה, לא תהיה למפרסם הגנה במקרים המפורטים להלן:
(א)
שיגור דבר הפרסומת נעשה לאחר שניתנה למפרסם הודעת סירוב מאת הנמען כאמור בסעיף קטן (ד);
(ב)
המפרסם שיגר בעבר דבר פרסומת לנמען בניגוד להוראות סעיף זה, אף אם לא ביודעין;
(ג)
דבר הפרסומת שוגר לנמען לפי רשימה של מענים או מספרי טלפון, לפי העניין, שהורכבו בהתאם לרצף אקראי של אותיות, ספרות או סימנים אחרים, או שילוב שלהם, כולם או חלקם.
(יא)
השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, לרבות לעניין –
(1)
אופן מסירת הודעת נמען על הסכמה מפורשת מראש כאמור בסעיף קטן (ב);
(2)
אופן מסירת הודעת המפרסם כאמור בסעיף קטן (ג)(1);
(3)
אופן מתן הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד);
(4)
אופן ציון הפרטים שיש לציין בדבר פרסומת כאמור בסעיף קטן (ה) ודרכים אחרות להבאת הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה)(2) לידיעת הנמען;
(5)
פרטים נוספים שעל מפרסם לציין בדבר פרסומת המשוגר בהתאם להוראות סעיף זה.
(יב)
השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע דרכים נוספות של שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק או ציוד קצה שהוראות סעיף זה יחולו לגביהן.
(יג)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.
מרמה ותחבולה [תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2, תשס״ה, תשפ״ב־2]
(א)
העושה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977:
(1)
משתמש במרמה או בתחבולה במיתקן בזק שהותקן כדין; בפסקה זו, ”מיתקן בזק“ – לרבות ציוד קצה ובכלל זה התקן פענוח לשידורים מוצפנים;
(2)
משיג לעצמו או לזולתו, במרמה או בתחבולה, שירות בזק או שידורים הניתנים כדין;
(3)
מייצר, מוכר או מפיץ מכשיר שתכליתו לאפשר ביצוע מעשה כאמור בפסקה (1) או (2).
(ב)
הורשע אדם בשל מעשה לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לחייבו בתשלום פיצוי לספק מורשה או לבעל רישיון לשידורים, לפי הענין, וכן לאדם אחר שנפגע מן השימוש כאמור.
(ג)
(בוטל).
חובת שמירת סודיות [תיקון: תשס״ה, תשפ״ב־2]
עובד של ספק מורשה, או מי מטעמו של ספק מורשה לא יגלה ולא יעביר תכנו של מסר בזק, או ידיעה המתייחסת למסר בזק, שהגיעו אליו תוך עבודתו, אלא לאדם שהוא רשאי למסרן לו; העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שלוש שנים.
הפרעה בעבודה [תיקון: תשס״ה, תשפ״ב־2]
המפריע שלא כדין לספק מורשה או לשלוחיו, בעצמו או על ידי שלוחיו או קבלניו, בהקמתו, בהפעלתו, בקיומו, בשינויו, בבדיקתו או בתיקונו של מיתקן בזק, הנעשים כדין, דינו – קנס, ואם ההפרעה נמשכת קנס נוסף לכל יום שבו היא נמשכת.
צמחיה המפריעה למיתקן בזק
(א)
לא יטע אדם צמחים כלשהם ביודעו שהם עלולים לפגוע במיתקן בזק או להפריע לו.
(ב)
העובר על הוראות סעיף קטן (א) או מונע מבעל רשיון הפעלת סמכות לפי סעיף 18(א)(5), דינו – קנס.
פגיעה חמורה במיתקן בזק או ציוד קצה ברשלנות [תיקון: תשמ״ו, תשמ״ז, תשמ״ט, תשנ״ג־2, תשנ״ו־3, תשנ״ו־6, תשס״א־2, ק״ת תש״ע, תשפ״ב־2]
מי שברשלנות הרס מיתקן בזק או ציוד קצה או גרם לו נזק, ועקב כך הופסקה פעולת מיתקן בזק או ציוד הקצה, לפי העניין, דינו – קנס 40,800 שקלים חדשים.
[תיקון: תשמ״ח, תשע״ז]
(בוטל).
ציוד קצה שלא אושר [תיקון: תשמ״ח, תשס״ה, תשע״א־2, תשע״ב־6, תשפ״ב־2]
(א)
העוסק בסחר בציוד קצה שלא ניתן לגביו אישור סוג, בניגוד להוראות סעיף 4א, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ב)
העובר על הוראות תקנות לפי סעיף 53א שנאמר בהן שהפרתן מהווה עבירה, דינו – קנס.
צו איסור וצו עשה [תיקון: תשמ״ח, תשע״ז]
נעשה מעשה בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לכאורה לפי סעיפים 28, 28א, 31, 33, 35 או 36א, בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה, ועל שלוחיו או קבלניו, להפסיק את המעשה המהווה עבירה או לעשות מעשה שימנע המשך קיומה של העבירה, ותקפו של הצו יהיה עד שבית המשפט יבטל או ישנה אותו.
[תיקון: תש״ס־2]
פרק ז׳1: עיצומים כספיים
[תיקון: תשע״ב־6, תשפ״ב־2]
סימן א׳: הטלת עיצום כספי בתחום הבזק ועל מי שפועל בלי רישום במרשם, רישיון או אישור
הגדרות [תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ה, תשס״ז־3, תשע״ב־6, תשפ״ב־2, תשפ״ד, [י״פ הודעות]]
בסימן זה –
”בעל הרשיון“ – (נמחקה);
”הוועדה המייעצת“ – ועדה מייעצת לעניין עיצומים כספיים שהוקמה לפי סעיף 37א1;
”הכנסה שנתית“ – סך ההכנסות של הספק המורשה בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לשנת הכספים האמורה, ואם לא הגיש דוח כאמור – בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;
”הפרשי הצמדה וריבית“ – (תימחק ביום 1.10.2024): כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”המנהל“ – (נמחקה);
”המועצה“ – כהגדרתה בסעיף 6א;
”הסכום הבסיסי“ –
(1)
לעניין ספק מורשה שביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בשנת פעילותו הראשונה – 230,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2013; בשנת 2024, 260,860 ש״ח);
(2)
לעניין ספק מורשה אחר –
(א)
אם הכנסתו השנתית אינה עולה על 100,000,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2013; בשנת 2024, 113,417,660 ש״ח) – 230,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2013; בשנת 2024, 260,860 ש״ח) בתוספת 1.3% מהכנסתו השנתית;
(ב)
אם הכנסתו השנתית עולה על 100,000,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2013; בשנת 2024, 113,417,660 ש״ח) – 1,600,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2013; בשנת 2024, 1,814,690 ש״ח) בתוספת 0.225% מהכנסתו השנתית;
”יושב ראש המועצה“ – כמשמעותו בסעיף 6ב.
הוועדה המייעצת [תיקון: תשע״ב־6]
(א)
השר ימנה ועדה מייעצת לעניין עיצומים כספיים.
(ב)
(1)
הוועדה המייעצת תהיה בת שלושה חברים, בעלי ידע וניסיון המתאימים לתפקידיה של הוועדה, לפחות אחת מהם אישה, ושניים מהם יהיו נציגי ציבור.
(2)
שניים מהחברים יהיו כשירים להתמנות לשופטי בית משפט שלום, ואחד מהחברים לפחות יהיה בעל ניסיון של חמש שנים בכהונה ציבורית בכירה או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי בתחום כלכלי, מסחרי, ניהולי או הסדרתי.
(3)
השר ימנה יושב ראש לוועדה מבין חבריה.
(4)
חברי הוועדה ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
(ג)
לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שמתקיים בו אחד מאלה:
(1)
הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר הוועדה;
(2)
הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור בפסקה (1), וטרם ניתן פסק דין סופי;
(3)
הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר הוועדה המייעצת לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו או של קרובו, ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה המייעצת עובד המדינה; לעניין זה –
”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר הוועדה המייעצת או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;
”קרוב“ – בן זוג לרבות ידוע בציבור, הורה, הורי הורה, בן, נכד, אח ובן זוג של כל אחד מאלה.
(ד)
חבר הוועדה המייעצת יחדל לכהן בה לפני תום תקופת כהונתו, באחת מאלה:
(1)
התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
(2)
נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו והשר העבירו מכהונתו בהודעה בכתב;
(3)
הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש חבר הוועדה המייעצת.
(ה)
הוגש כתב אישום נגד חבר הוועדה המייעצת בעבירה, שלדעת השר מתקיים בה האמור בסעיף קטן (ד)(3), רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו.
(ו)
חבר הוועדה המייעצת יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, התברר לחבר הוועדה המייעצת כי נושא הנדון בישיבה עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור, יודיע על כך ליושב ראש הוועדה.
(ז)
המניין החוקי בישיבות הוועדה הוא רוב חבריה.
(ח)
החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות של חברי הוועדה המצביעים הנוכחים באותה ישיבה, ובמקרה של קולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף, אלא אם כן התפנה מקומו של חבר ועדה ולא מונה חבר אחר במקומו.
(ט)
בישיבות הוועדה ייערך פרוטוקול מלא; הפרוטוקול יהיה פתוח לעיון הציבור, ובלבד שהמנהל לא יפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.
(י)
המנהל יוזמן לכל דיון של הוועדה; בישיבות הוועדה יביא המנהל לפני חברי הוועדה את עמדתו, לרבות עיקרי הראיות שעליה היא נסמכת, וכן טענות שהגיש המפר לפי סעיף 37א8, בכתב, ולגבי מפר שטען גם בעל־פה – פרוטוקול של טיעון בעל־פה כאמור.
(יא)
השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי דיון לוועדה המייעצת; הוועדה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה אם לא נקבעו לפי חוק זה.
(יב)
חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:
(1)
(2)
חוק העונשין, התשל״ז–1977, לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
(3)
חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969, לאחר תום תקופת כהונתם בוועדה.
עיצום כספי על ספק מורשה [תיקון: תשע״ב־6, תשפ״א, תשפ״ב־2, [י״פ הודעות]]
(א)
הפר ספק מורשה הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה עליו, כמפורט בתוספת הרביעית, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה, בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור בסעיף 37א5:
(1)
בשל הפרת הוראה כמפורט בחלק א׳ של התוספת הרביעית – עד 12.5% מהסכום הבסיסי;
(2)
בשל הפרת הוראה כמפורט בחלק ב׳ של התוספת הרביעית – עד 25% מהסכום הבסיסי;
(3)
בשל הפרת הוראה כמפורט בחלק ג׳ של התוספת הרביעית – עד 50% מהסכום הבסיסי;
(4)
בשל הפרת הוראה כמפורט בחלק ד׳ של התוספת הרביעית – עד גובה הסכום הבסיסי;
(4א)
בשל הפרת הוראה כמפורט בחלק ד׳1 של התוספת הרביעית – עד פי עשרה מהסכום הבסיסי;
(5)
בשל הפרת הוראה כמפורט בחלק ה׳ של התוספת הרביעית – עד 25,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2013; בשנת 2024, 28,370 ש״ח).
(ב)
(בוטל).
עיצום כספי על מי שסוחר בציוד קצה [תיקון: תשע״ב־6, תשפ״ב־2, [י״פ הודעות]]
הפר עוסק בסחר בציוד קצה הוראות כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה בסכום של עד 101,810 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2022; בשנת 2024, 113,430 ש״ח), ובלבד שסכום זה לא יעלה על הסכום האמור בסעיף 37א5:
(1)
לעניין ציוד קצה שנקבע לגביו פטור – הוראה לעניין חובת דיווח או שמירת מסמכים שנקבעה לפי סעיף 4א(ד3)(3);
(2)
לעניין ציוד קצה שניתן לגביו אישור סוג או שנקבע לגביו פטור – הוראה לעניין חובת מסירת מידע, מסמך או ציוד שנקבעה לפי סעיף 53א(א)(4).
עיצום כספי על מי שפועל בלא רישום במרשם, רישיון או אישור [תיקון: תשע״ב־6, תשפ״ב־2, [י״פ הודעות]]
היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 230,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2013; בשנת 2024, 260,860 ש״ח), ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור בסעיף 37א5:
(1)
סיפק שירות בזק או ביצע פעולת בזק בלי שהוא רשום במרשם או בלי רישיון בניגוד להוראות סעיף 2;
(2)
שידר שידורי כבלים או שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, בלא רישיון לשידורים, בניגוד להוראות סעיפים 6ז(א) או 6מד(ב);
(3)
עיצום כספי על סחר בציוד תקשורת [תיקון: תשע״ד, [י״פ הודעות]]
היה למנהל יסוד סביר להניח כי מי שעוסק בסחר בציוד תקשורת גרם להגבלה או לחסימה של ציוד תקשורת, בניגוד להוראות סעיף 51ג, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 234,390 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2014; בשנת בשנת 2024, 260,860 ש״ח), ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור בסעיף 37א5.
עיצום כספי על אי־
(א)
לא מסר גוף מידע שנדרש למוסרו לפי סעיף 14ג(ט) (בסעיף זה – גוף מפר), רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי בסכום שלא יעלה על 25% מהסכום הבסיסי; ואולם, על גוף מפר שאינו ספק מורשה יחולו הוראות אלה:
(1)
בכפוף להוראות פסקאות (2) ו־(3), סכום העיצום הכספי לא יעלה על 25% מהסכום הבסיסי הגבוה;
(2)
טען גוף מפר את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות סעיף 37א8 והוכיח כי הכנסתו השנתית נמוכה מההכנסה השנתית האמורה בפסקת משנה (2)(ב) להגדרה ”הסכום הבסיסי“, לא יעלה סכום העיצום הכספי שהמנהל רשאי להטיל על אותו גוף על 25% מהסכום הבסיסי הנמוך;
(3)
טען גוף מפר את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות סעיף 37א8, ומסר למנהל מידע להנחת דעתו לגבי הכנסתו השנתית, יחולו הוראות סעיף 37א5, בשינויים המחויבים.
(ב)
לעניין סעיף זה –
”הכנסה שנתית“, לעניין גוף מפר שאינו ספק מורשה – סך ההכנסות של אותו גוף בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לשנת הכספים האמורה, ואם לא הגיש דוח כאמור – בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;
”הסכום הבסיסי הגבוה“ – הסכום הנקוב בפסקה (2)(ב) להגדרה ”הסכום הבסיסי“ שבסעיף 37א, ללא התוספת מהכנסתו השנתית;
”הסכום הבסיסי הנמוך“ – הסכום הנקוב בפסקה (2)(א) להגדרה ”הסכום הבסיסי“ שבסעיף 37א, ללא התוספת מהכנסתו השנתית.
עיצום כספי על הפרת הוראות לעניין שירות חיוני בידי מי שאינו ספק מורשה [תיקון: תשפ״ב־2, [י״פ הודעות]]
היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם שאינו ספק מורשה הפר הוראה מההוראות לפי סעיף 4ד כמפורט להלן, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 234,140 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2022; בשנת 2024, 254,740 ש״ח), ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור בסעיף 37א5:
(1)
הפר את הוראת סעיף 4ד(א1) או הוראת צו שניתנה לפי סעיף 4ד, לעניין העברה, רכישה או החזקה של אמצעי שליטה, שליטה או השפעה ניכרת בנותן שירות חיוני, או פעל בניגוד לתנאי שנקבע באישור להעברה, לרכישה או להחזקה כאמור שניתן לפי סעיף 4ד(א1) או (ג)(1);
(2)
לעניין בעל אישור כאמור בפסקה (1) – הפר הוראת צו שניתנה לפי סעיף 4ד בעניין אחר מהאמור באותה פסקה.
סכום מרבי של העיצום הכספי [תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״ב־2]
סכום העיצום הכספי המרבי לפי הוראות סעיפים 37א2 עד 37א4א ו־37א4ג לא יעלה על 5% מההכנסה השנתית של המפר, ולעניין מפר בשנה הראשונה לפעילותו – לא יעלה על 5% מהסכום הנקוב בפסקה (1) להגדרה ”הסכום הבסיסי“.
שיקולים בקביעת סכום העיצום הכספי [תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״א, תשפ״ב־2]
(א)
בבואו לקבוע את סכום העיצום הכספי שיטיל בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיפים 37א2 עד 37א4ג, רשאי המנהל לשקול, בין השאר, את הנסיבות והשיקולים שלהלן, לפי העניין:
(1)
המידה שבה יש בהפרה כדי לגרום לפגיעה בתחרות בתחום הבזק או בתחום השידורים;
(2)
המידה שבה יש בהפרה כדי לגרום לפגיעה במתן שירותי בזק או במתן שידורים באורח תקין וסדיר;
(3)
שיעור המנויים שנחשף לפגיעה כתוצאה מההפרה;
(4)
משך ההפרה;
(5)
היקף הנזק הכספי שנגרם כתוצאה מההפרה;
(6)
הרווח הכספי שצמח למפר כתוצאה מההפרה;
(7)
מידת התועלת שצמחה למפר כתוצאה מההפרה;
(8)
הפרות קודמות של המפר;
(9)
פעולות שנקט המפר עם גילוי ההפרה ובכללן הפסקת ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה למנהל ונקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
(10)
לגבי מפר שהוא יחיד – יכולתו הכלכלית, ובכלל זה הכנסתו שהופקה או שנצמחה מתאגיד הקשור בהפרה, וכן נסיבות אישיות שבעטיין בוצעה ההפרה או נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר;
(11)
לגבי מפר שהוא תאגיד – קיומו של חשש משמעותי כי כתוצאה מהטלת העיצום לא יוכל המפר לפרוע את חובותיו ופעילותו תופסק.
(ב)
המנהל יקבע אמות מידה לעניין קביעת סכום העיצום הכספי, ורשאי הוא לקבוע באמות מידה כאמור הוראות לעניין המשקל שייחס לנסיבות ולשיקולים המפורטים בסעיף קטן (א), וכן נסיבות ושיקולים נוספים שיובאו בחשבון בקביעת הסכום כאמור ומשקלם; אמות המידה וכל שינוי בהן יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי [תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״א, תשפ״ב־2]
(א)
היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו כאמור בסעיפים 37א2 עד 37א4ג (בסימן זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי סימן זה, ימסור לו הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי כאמור (בסימן זה – הודעה על כוונת חיוב).
(ב)
בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל בין השאר את אלה:
(1)
המעשה או המחדל (בסימן זה – המעשה) המהווה את ההפרה;
(2)
פירוט התשתית העובדתית המבססת לכאורה את ביצוע ההפרה;
(3)
סכום העיצום הכספי שבכוונתו להטיל על המפר והתקופה לתשלומו;
(4)
השיקולים שהנחו אותו בקביעת סכום העיצום הכספי;
(5)
זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל, בהתאם להוראות סעיף 37א8.
זכות טיעון [תיקון: תשע״ב־6]
(א)
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 37א7, רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל, בכתב או בעל־פה, כפי שיורה המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
(ב)
המנהל רשאי, לבקשת המפר, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 60 ימים.
החלטת המנהל ודרישת תשלום [תיקון: תשע״ב־6, תשפ״א, תשפ״ב־2]
(א)
(1)
המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 37א8, ולאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת לעניין ההפרות המפורטות בחלקים ג׳, ד׳ ו־ד׳1 של התוספת הרביעית, אם להטיל על המפר עיצום כספי ואת סכום העיצום הכספי שיוטל, וימסור הודעה על כך לפי סעיף קטן (ב).
(2)
החלטת המנהל תינתן בתוך 90 ימים מתום התקופה האמורה בסעיף 37א8(א) או (ב), לפי המאוחר; ואולם מצא המנהל כי נדרשות בדיקות נוספות לשם קבלת החלטתו, רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה ב־90 ימים כל פעם, מנימוקים שיודיע עליהם בכתב למפר.
(ב)
החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) –
(1)
להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בסימן זה – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין המנהל, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו;
(2)
שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
(ג)
בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
(ד)
לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 37א8(א) בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי סעיף 37א8(ב), אם נקבעה, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
סכום מעודכן של העיצום הכספי [תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״א, תשפ״ב־2]
(א)
העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור בסעיף 37א8 – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 37א15, יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
(ב)
הסכומים הקבועים בהגדרה ”הסכום הבסיסי“ שבסעיף 37א וסכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיפים 37א2 עד 37א4ג, יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013); הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ג)
המנהל יפרסם הודעה ברשומות על הסכומים המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).
המועד לתשלום העיצום הכספי [תיקון: תשע״ב־6]
עיצום כספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 37א9.
הפרשי הצמדה וריבית [תיקון: תשע״ב־6, תשפ״ד]
לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלומו.
ריבית שקלית ודמי פיגורים [תיקון: תשע״ב־6, תשפ״ד]
(החל מיום 1.10.2024): לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים עד לתשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים.
גבייה [תיקון: תשע״ב־6, תשפ״ב־2]
(א)
עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה).
(ב)
בלי לגרוע מסמכויות הגבייה לפי כל דין, המנהל רשאי לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל רישיון בזק לפי הוראות סעיף 4(ד), כולן או חלקן; המנהל רשאי לפרוס את תשלומי העיצום הכספי אף אם גבייתו בוצעה בדרך של מימוש ערבויות כאמור.
מניעת כפל עיצום כספי [תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״א, תשפ״ב־2]
על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיפים 37א2 עד 37א4ג ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.
עיכוב תשלום והחזר [תיקון: תשע״ב־6, תשפ״ד]
(א)
אין בהגשת עתירה לפי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000, על הטלת עיצום כספי, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או אם בית המשפט הורה על כך.
(ב)
החליט בית המשפט לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות סימן זה, יוחזר סכום העיצום הכספי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
(החל מיום 1.10.2024): החליט בית המשפט לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות סימן זה, הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינוים המחויבים.
פרסום בדבר הטלת עיצום כספי [תיקון: תשע״ב־6]
(א)
הטיל המנהל עיצום כספי לפי סימן זה, יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
(1)
דבר הטלת העיצום הכספי;
(2)
מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
(3)
סכום העיצום הכספי שהוטל ועיקרי הנימוקים לעניין סכומו, וכן הסכום המרבי שהיה ניתן להטיל על המפר בשל ההפרה;
(4)
פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
(5)
שמו של המפר, למעט אם הוא יחיד, ואולם המנהל רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור, והעיצום הכספי הוטל בשל הפרה הקשורה למתן שירות לציבור על ידי המפר.
(ב)
על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.
(ג)
פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד – שנתיים; שר המשפטים יקבע הוראות בדבר הדרכים שימנעו, ככל הניתן, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א), לאחר שחלפה תקופת הפרסום האמורה.
(ד)
הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים על הטלת עיצום כספי לפי הוראות סימן זה, יפרסם המנהל את דבר הגשת העתירה ואת תוצאותיה.
(ה)
השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א).
שמירת אחריות פלילית [תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״א, תשפ״ב־2, תשפ״ד]
(א)
תשלום עיצום כספי לפי הוראות סימן זה לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיפים 37א2 עד 37א4ג, המהווה עבירה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם המפר עיצום כספי בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות המצדיקות זאת; שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן זה – יוחזר לו הסכום ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
(החל מיום 1.10.2024): על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם המפר עיצום כספי בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות המצדיקות זאת; שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן זה – יוחזר לו הסכום ששילם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
(ג)
הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה.
אצילת סמכויות [תיקון: תשע״ב־6, תשפ״א, תשפ״ב־2]
המנהל רשאי לאצול לסגן המנהל הכללי לענייני פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת את סמכותו להטיל עיצום כספי לפי סעיף 37א2 בשל הפרת הוראה המפורטת בחלקים א׳, ב׳ או ה׳ של התוספת הרביעית ולפי סעיפים 37א3 עד 37א4ג.
[תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ה, תשס״ז־3, תשע״א־2, תשע״ב־6]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ב־6]
סימן ב׳: הטלת עיצום כספי על בעל רישיון לשידורים
עיצום כספי על בעל רישיון לשידורים [תיקון: תשס״א־2, תשס״ח־4, תשע״ג־3, תשע״ד, תשע״ד־2]
(א)
היה למנהל יסוד סביר להניח כי בעל רישיון לשידורים עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של פי שבעה מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:
(1)
(2)
הפר הוראה שניתנה בתקנות לפי סעיף 6ט(א);
(3)
(4)
הפר תנאי מתנאי הרישיון שנקבע לפי סעיף 6ח(ו);
(5)
לא ביצע הוראה שניתנה בידי השר או המנהל בהתאם לסמכותו לפי חוק זה בתוך הזמן שקבעו בהוראה;
(6)
הפר הוראה שניתנה לו מכוח סעיף 4ג1;
(7)
גרם להגבלה או לחסימה בניגוד להוראות סעיף 51ג.
(ב)
היה ליושב ראש המועצה יסוד סביר להניח כי בעל רישיון לשידורים עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של פי שבעה מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:
(1)
(2)
(3)
הפר הוראה מהוראות סעיף 6כה;
(4)
(5)
הפר תנאי מתנאי הרישיון, למעט תנאים שנקבעו לפי סעיף 6ח(ו);
(6)
הפר הוראה שניתנה על ידי המועצה בהתאם לסמכותה לפי סעיף 6ט1(ב);
(7)
לא ביצע הוראה שניתנה בידי יושב ראש המועצה, בהתאם לסמכותו לפי חוק זה, בתוך הזמן שקבע בהוראה;
(8)
הפר הוראה לפי סעיף 6סב1.
[תיקון: תשס״ז־3, תשע״ב־6]
(בוטל).
הפרה נמשכת והפרה חוזרת [תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ה, תשס״ז־3, תשע״ב־6]
(א)
בהפרה כאמור בסעיף 37ב1 ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לגביה עיצום כספי בשיעור החלק החמישים מעיצום כאמור לכל יום נוסף שבו נמשכת ההפרה.
(ב)
בהפרה חוזרת ייתוסף סכום השווה למחצית העיצום הכספי שניתן להטיל על הפרה ראשונה; לענין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרה נוספת לפי סעיף 37ב1, אשר נקבע לגביה עיצום כספי, בתוך שנתיים מהיום שהוטל עיצום כספי על ההפרה הראשונה.
דרישת העיצום הכספי ותשלומו [תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשע״ב־6]
עיצום כספי ישולם על פי דרישה בכתב מאת המנהל או מאת יושב ראש המועצה, לפי הענין, בתוך 30 ימים ממועד קבלתה; הדרישה תוצא לאחר שנמסרה לבעל הרישיון לשידורים הודעה בכתב על הכוונה להוציאה, וניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.
הפרשי הצמדה וריבית [תיקון: תש״ס־2, תשפ״ד]
לא שולם עיצום כספי במועד, ייתוספו לו, לגבי תקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית.
(החל מיום 1.10.2024): לא שולם עיצום כספי במועד, ייתוספו לו, לגבי תקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים.
גביה [תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשע״ב־6]
(א)
עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה.
(ב)
בלי לגרוע מסמכויות הגביה לפי כל דין, רשאי המנהל או יושב ראש המועצה, לפי הענין, לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל הרשיון לשידורים לפי הוראות רשיונו, כולן או מקצתן.
שמירת אחריות פלילית [תיקון: תש״ס־2, תשע״ב־6, תשפ״ד]
(א)
תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית, לפי כל דין, של בעל הרשיון לשידורים.
(ב)
הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי חוק זה, לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם – יוחזר לו העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
(החל מיום 1.10.2024): הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי חוק זה, לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו ועד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
[תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ז־3]
(בוטל).
דרכי מסירה [תיקון: תשס״א־2]
לענין הטלת עיצום כספי לפי פרק זה, מסירה של צו, קביעה או הוראה שלא פורסמו ברשומות ושלא נקבעו ברישיון (בסעיף זה – הוראה), תיעשה לפי הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, בשינויים המחויבים, ולא יוטל עיצום כספי בשל הפרת הוראה שלא נמסרה כאמור.
[תיקון: תשע״ב־6]
פרק ז׳2: פיקוח
הגדרות – פרק ז׳2 [תיקון: תשע״ב־6, תשפ״ב־2]
בפרק זה –
”בעל רישיון“ – (נמחקה);
”מפקח“ – מי שמונה לפי הוראות סעיף 37יא;
”ספק מורשה“ – לרבות בעל רישיון לשידורים.
מינוי מפקחים [תיקון: תשע״ב־6]
(א)
השר רשאי למנות, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיפקחו על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
(ב)
לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
(1)
הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת השר לשמש מפקח;
(2)
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
(3)
הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.
סמכויות מפקחים [תיקון: תשע״ב־6, תשפ״ב־2]
לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח –
(1)
לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(2)
לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות הקלטה שנעשתה לשם תיעוד ההתקשרות בין הספק המורשה לבין מנוי, ולרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;
(3)
להיכנס בכל עת סבירה לחצריו של בעל רישיון, לחצריו של עוסק בסחר בציוד תקשורת כהגדרתו בסעיף 51ג ולחצריו של מקבל שירות בזק, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט; בפסקה זו, ”חצריו של ספק מורשה“ – לרבות מקום שבו מנהל ספק מורשה או מי מטעמו את עסקיו, לשם ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק;
(4)
לערוך מדידות או בדיקות או ליטול דגימות של מיתקני בזק או ציוד תקשורת הנמצאים בחצריו של ספק מורשה כהגדרתם בפסקה (3), בחצריו של עוסק בסחר בציוד תקשורת או בחצריו של מקבל שירות בזק, וכן למסור את המדידות, הבדיקות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת.
בירור מינהלי [תיקון: תשע״ב־6, תשפ״ב־2]
היה למנהל יסוד סביר להניח כי ספק מורשה הפר הוראה לפי הוראות חוק זה כאמור בסעיפים 37א2 או 37ב1(א), רשאי הוא, מנימוקים שיירשמו, להתיר למפקח, נוסף על הסמכויות המנויות בסעיף 37יב, לזמן נושא משרה בספק המורשה, שלדעת המנהל עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה, למשרדיו, למועד סביר שיקבע, לשם בירור ההפרה; מי שזומן כאמור יתייצב במועד שזומן אליו.
זיהוי מפקחים [תיקון: תשע״ב־6]
מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
(1)
הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
(2)
יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.
פרק ח׳: עוולות
פיצויים על פגיעה במיתקן בזק [תיקון: תשמ״ח, תשס״ה, תשע״ז, תשפ״ב־2]
(א)
בסעיף זה, ”ציוד הנדסי“ – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957.
(ב)
מי שתוך ביצוע עבודה על ידי ציוד הנדסי פגע במיתקן בזק של ספק מורשה, באופן העלול להפריע או לסכן מתן שירות בזק, חייב לשלם לספק המורשה את ההוצאות שהוציא לתיקון הנזקים שנגרמו למיתקן הבזק, וכן את הפסד ההכנסות שנגרם לספק המורשה כתוצאה מהפגיעה.
(ג)
השר או מי שהשר הסמיך לכך יקבע את שיעור הפסד ההכנסות וקביעה כאמור תשמש ראיה לכאורה לאותו שיעור.
(ד)
הפוגע במיתקן בזק כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה פטור מהתשלומים האמורים בו אם הוכיח כי נקט את כל אמצעי הזהירות הסבירים למניעת הפגיעה במיתקן בזק.
(ה)
פגיעה לפי סעיף קטן (ב) הינה עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] יחולו עליה.
(ו)
הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] ולא לגרוע מהן.
פרק ט׳: חסינויות
[תיקון: תשנ״ה]
(בוטל).
הגבלת אחריות בנזיקין [תיקון: תשפ״ב־2]
בכפוף לאמור בסעיף 41, ספק מורשה שהוענקה לו על פי סעיף 4(ו) או סעיף 4א1(ח) חסינות לענין סעיף זה (בפרק זה – בעל חסינות), עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא ישאו באחריות בנזיקין אלא –
(1)
לנזק ישיר שנגרם עקב הגבלת שירות בזק או הפסקתו;
(2)
לנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של בעל החסינות, עובדיו או הבאים מטעמו.
פטור מאחריות בנזיקין
בעל חסינות, עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא ישאו באחריות לנזק שנגרם –
(1)
עקב אי אספקת שירותי בזק ושירותים נלווים, השהייתם, הגבלתם או הפסקתם, הנובעות מפעולה מכוונת של בעל חסינות ככל שזו דרושה לשם ביצוע פעולת בזק או מתן שירות בזק;
(2)
עקב טעות במתן שירות בזק, טעות במסר בזק או השמטה ממנו, אי מסירת מסר בזק או איחור במסירתו, מסירת מסר בזק למען בלתי נכון או רישום מוטעה במדריך מנויים או בפרסום אחר של בעל החסינות, אלא אם הדבר נגרם ברשלנות חמורה.
שמירת תניות אחידות [תיקון: תשמ״ח]
שום דבר האמור בפרק זה לא יגרע מתניות בין בעל חסינות לבין מקבל שירות, ובלבד שנתקיימו בהן כל אלה:
(1)
הן מותנות עם כלל מקבלי השירות או סוגים שלהם;
(2)
הן אושרו בידי בית הדין לפי חוק החוזים האחידים, התשמ״ג–1982;
(3)
הן פורסמו ברשומות.
תוכן מסר בזק לא יימסר במשפט [תיקון: תשפ״ב־2]
השר רשאי לקבוע בתעודה כי עובד של ספק מורשה לא יעיד בהליך משפטי, או בחקירה לפני אדם או גוף המוסמך בחוק לאסוף ראיות, על תכנו של מסר בזק ולא יציג על פי הזמנה או צו את המקור של המסר שנחתם בידי השולח או מטעמו.
סייגים [תיקון: תשפ״ב־2]
הוראות סעיף 43 לא יחולו באחת מאלה:
(1)
שולח המסר או נמענו הודיעו בכתב לספק המורשה על הסכמתם למתן עדות או להצגה כאמור;
(2)
בהליכים פליליים, בענין עבירה שדינה מוות או מאסר לתקופה העולה על שנה אחת.
תעתיק מסר בזק ישמש ראיה [תיקון: תשפ״ב־2]
השר רשאי לקבוע בצו כי תעתיק של מסר בזק, בכתב חתום בחותמת או בחתימה של עובד ספק מורשה שקיבל אותו למשלוח, יהיה קביל בכל בית משפט והליך משפטי כראיה לכאורה שתכנו זהה עם תוכן המסר המקורי ושהמסר האמור היה חתום ונמסר לשידור בידי האדם שבידיו היה אמור להיות חתום, ולא יהיה צורך להוכיח את חתימת האדם החותם על המסר המקורי או את מסירת המסר לשידור או את החותמת או את החתימה של העובד שקיבל את התעתיק למסירה.
[תיקון: תשפ״ב־2]
פרק י׳: החברה (בוטל)
[תיקון: תשפ״ב־2]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ד־2, תשמ״ח, תשפ״ב־2]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״ב־2]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״ב־2]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ג, תשנ״ט־2]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״ב־2]
(בוטל).
[תיקון: תשע״א־2, תשע״א־6, תשע״ד]
פרק י׳1: הוראות לעניין ביטול הסכמי התקשרות בתחום התקשורת ואיסור הגבלה או חסימה
איסור תשלום והפסד הטבה בשל ביטול הסכם למתן שירותי רדיו טלפון נייד [תיקון: תשע״א־2, תשע״א־6, תשע״ב־4, תשע״ד, תשפ״ב־2]
(א)
בסעיף זה ובסעיף 51ב –
”מפעיל רט״ן“ – ספק מורשה המספק שירות רדיו טלפון נייד;
”שירות רדיו טלפון נייד“ – שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון ניייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר;
”תקופת התחייבות“ – (נמחקה);
”תשלום“ – לרבות החזר הטבה שניתנה למנוי בעת ההתקשרות עם מפעיל רט״ן או במהלך תקופת ההתקשרות.
(ב)
ביטל מנוי של מפעיל רט״ן את הסכם ההתקשרות עמו, לא יגבה ממנו מפעיל הרט״ן תשלום, ולא ימנע ממנו הטבה שהיה מקבל אלמלא הביטול; על אף האמור, מפעיל רט״ן רשאי לגבות את יתרת תשלומי המנוי בעבור ציוד הקצה כאמור בסעיף 51ב, וחובות שצבר המנוי; לעניין זה –
”מנוי“ – מי שהתקשר בהסכם התקשרות עם מפעיל רט״ן לקבלת שירות רדיו טלפון נייד למאה קווי טלפון לכל היותר, למעט מי שהתקשר בהסכם התקשרות משולב כהגדרתו בסעיף 51ד(א);
”סכום התקרה“ – (נמחקה).
(ג)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות הקיימת למנוי לפי הוראות כל דין.
עסקה לרכישת ציוד קצה ממפעיל רט״ן [תיקון: תשע״א־2, תשע״ב־4, תשפ״ב־2]
(א)
הוסכם בין מנוי לבין מפעיל רט״ן על תשלום לשיעורין בעבור ציוד קצה שרכש המנוי ממפעיל הרט״ן, וביטל המנוי את הסכם ההתקשרות עם מפעיל הרט״ן, לא יהיה רשאי מפעיל הרט״ן להעמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים של המנוי בעבור ציוד הקצה שרכש כאמור, והמנוי יהיה רשאי להמשיך לשלם את התשלום לשיעורין במועדים ובסכומים כפי שהיה עליו לשלם אלמלא הביטול.
(ב)
מפעיל רט״ן לא יקשור בין התקשרות של המנוי לקבלת שירות רדיו טלפון נייד להתקשרות של אותו מנוי אתו או עם אחר, לרכישה, להשכרה, להשאלה או להחכרה של ציוד קצה, בין בהסכם אחד ובין בהסכמים נפרדים, לרבות בדרך של מתן הנחה או הטבה אחרת כלשהי בהתקשרות אחת בשל ההתקשרות השנייה.
איסור הגבלה או חסימה [תיקון: תשע״א־2, תשע״ד, תשע״ח־5, תשפ״ב־2]
(א)
בסעיף זה –
”בעל רישיון“ – (נמחקה);
”כוחות הביטחון“ – כהגדרתם בסעיף 13;
”סחר“ – ייבוא, הפצה, מכירה, השכרה, השאלה או תחזוקה;
”סחר בציוד תקשורת“ – (נמחקה);
”ספק מורשה“ – לרבות בעל רישיון לשידורים;
”ציוד תקשורת“ – ציוד שנועד או שנדרש לצורך קבלת שירותיו של ספק מורשה.
(ב)
ספק מורשה, מי שעוסק בסחר בציוד קצה שהוא ציוד רדיו טלפון נייד (בסעיף זה – ציוד קצה רט״ן) ומי שעוסק בסחר בציוד תקשורת, לא יגרום להגבלה או לחסימה של המפורטים להלן, בעצמו או באמצעות אחר, לרבות בדרך של קביעת תעריפים:
(1)
האפשרות הנתונה למנוי לעשות שימוש בכל שירות או יישום, המסופקים על גבי רשת האינטרנט;
(2)
התכונות או המאפיינים המובנים של ציוד קצה או של ציוד תקשורת;
(3)
האפשרות הנתונה למנוי לעשות שימוש בציוד קצה או בציוד תקשורת בכל רשת בזק או ברשת המשמשת להפצת שידורים של ספק מורשה (בסעיף זה – רשת), אם הציוד האמור מיועד על פי טיבו ומהותו לפעול ברשתות מאותו הסוג.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב) –
(1)
הוראות פסקה (1) של הסעיף הקטן האמור לא יחולו על הגבלה או חסימה כאמור באותה פסקה המתחייבת מניהול תקין והוגן של מסרי הבזק המועברים ברשת של הספק המורשה; השר רשאי ליתן הוראות לעניין התנאים שבהתקיימם תיחשב הגבלה או חסימה כמתחייבת לשם ניהול תקין והוגן כאמור;
(2)
הוראות פסקאות (1) עד (3) של הסעיף הקטן האמור לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
(א)
מנוי או קבוצת מנויים ביקשו זאת לגבי הפסקאות האמורות, כולן או חלקן, מבעל רישיון, ממי שעוסק בסחר בציוד קצה רט״ן או ממי שעוסק בסחר בציוד תקשורת, בבקשה פרטנית ומפורשת, שנמסרה בנפרד מהסכם ההתקשרות; נמסרה בקשה כאמור לספק מורשה, רשאים המנוי או קבוצת המנויים, לפי העניין, והספק המורשה לקבוע בהסכם ההתקשרות ביניהם, כי לא יהיה ניתן להסיר את ההגבלה או החסימה או לקבוע את התנאים להסרת ההגבלה או החסימה כאמור באותן פסקאות;
(ב)
השר התיר זאת לגבי הפסקאות האמורות, כולן או חלקן, במקרים מיוחדים, לרבות לבקשת כוחות הביטחון; לעניין זה, השר יתיר כאמור בשים לב לשיקולים האמורים בסעיף 4(ב), ולתקופה קצובה הקצרה ביותר הנדרשת בנסיבות העניין, ורשאי הוא להאריך את התקופה בתקופות נוספות כאמור, אם ראה שהדבר מתחייב בנסיבות העניין;
(ג)
ההגבלה או החסימה נעשו לפי הוראה של גורם המוסמך לפי דין לתת הוראה כאמור או בהתאם להחלטה של בית משפט.
הגבלת תשלום והפסד הטבה בשל ביטול הסכם התקשרות עם ספק מורשה או הסכם התקשרות משולב [תיקון: תשע״א־6, תשפ״ב־2]
(א)
בסעיף זה –
”בעל רישיון“ – (נמחקה);
”בעל רישיון רדיו טלפון נייד“ – (נמחקה);
”הסכם התקשרות“ – הסכם התקשרות עם ספק מורשה או הסכם התקשרות משולב;
”הסכם התקשרות עם ספק מורשה“ – הסכם עם ספק מורשה לרכישת שירותיו, או לרכישת שירותיו ושירותים של ספקים מורשים אחרים;
”הסכם התקשרות משולב“ – הסכם עם ספק מורשה או מפעיל רט״ן, לרכישת שירותים של ספק מורשה, אחד או יותר, ושירותים של מפעיל רט״ן;
”ממוצע החשבונות החודשיים“ – ממוצע החשבונות החודשיים של המנוי בעבור שירותי ספק מורשה הניתנים מכוח הסכם התקשרות עם ספק מורשה או שירותי ספק מורשה ושירותי מפעיל רט״ן הניתנים מכוח הסכם התקשרות משולב, שצרך המנוי במהלך תקופת ההסכם עד למועד ביטולו, והכול למעט שירותי השכרה או השאלה של ציוד קצה;
”מנוי“ – אחד מאלה, לפי העניין:
(1)
מי שהתקשר בהסכם התקשרות עם ספק מורשה, וממוצע החשבונות החודשיים שלו נמוך מ־5,000 שקלים חדשים;
(2)
מי שהתקשר בהסכם התקשרות משולב, בין השאר, לקבלת שירותי רדיו טלפון נייד למאה קווי טלפון לכל היותר, ואשר ממוצע החשבונות החודשיים שלו נמוך מ־5,000 שקלים חדשים;
”מפעיל רט״ן“ – כהגדרתו בסעיף 51א(א);
”ספק מורשה“ – לרבות בעל רישיון לשידורים ולמעט מפעיל רט״ן;
”תשלום“ – לרבות החזר הטבה שניתנה למנוי בעת ההתקשרות בהסכם ההתקשרות או במהלך תקופת ההתקשרות.
(ב)
ביטל מנוי את הסכם ההתקשרות, לא יגבה ממנו ספק מורשה או ממפעיל רט״ן, לפי העניין, תשלום, ולא ימנע ממנו הטבה שהיה מקבל אלמלא הביטול; על אף האמור, ספק מורשה או מפעיל רט״ן כאמור רשאי לגבות את יתרת תשלומי המנוי בעבור ציוד הקצה כאמור בסעיף 51ה, וחובות שצבר המנוי.
(ג)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות הקיימת למנוי לפי הוראות כל דין.
עסקה לרכישת ציוד קצה במסגרת הסכם התקשרות [תיקון: תשע״א־6, תשפ״ב־2]
הוסכם בהסכם התקשרות על תשלום לשיעורין בעבור ציוד קצה שרכש המנוי מספק מורשה או ממפעיל רט״ן, וביטל המנוי את הסכם ההתקשרות, לא יהיה רשאי הספק המורשה או מפעיל הרט״ן, לפי העניין, להעמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים של המנוי בעבור ציוד הקצה שרכש כאמור, והמנוי יהיה רשאי להמשיך לשלם את התשלום לשיעורין במועדים ובסכומים כפי שהיה עליו לשלם אלמלא הביטול; לעניין זה, ”ספק מורשה“, ”מפעיל רט״ן“ ו”הסכם התקשרות“ – כהגדרתם בסעיף 51ד(א).
פרק י״א: הוראות שונות
[תיקון: תשפ״ב־2]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ו, תשס״ד־2, תשפ״ב־2]
(בוטל).
תחולה על המדינה [תיקון: תשפ״ב־2]
פיקוח על ציוד קצה [תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2, תשס״ז־3, תשע״א־2, תשפ״ב־2]
(א)
השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, למעט לעניין פסקאות (1) ו־(4), רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר –
(1)
הדרכים והתנאים למתן אישור סוג, לרבות בדבר עריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה ובדיקות של מפרטים טכניים של ציוד כאמור;
(1א)
תנאים להסמכת מעבדה חיצונית לערוך בדיקות ומדידות כאמור בפסקה (1);
(1ב)
תנאים למתן הרשאה למעבדה חיצונית לתת אישורי סוג;
(2)
תשלומים או תשלומים מרביים בעד בדיקות ומדידות או בעד מתן אישור סוג כאמור בפסקה (1);
(3)
יבואו של ציוד קצה, הפצתו, מכירתו, הטיפול בו ודרכי תחזוקתו;
(4)
חובת מסירתם של מידע, מסמך, או ציוד, בעניינים המנויים בסעיף קטן זה, או הדרושים לשם ביצוען של הוראות לפי סעיף זה.
(ב)
(בוטל).
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (א) רישה, הוראות בדבר הענינים המנויים בפסקאות (1), (3) ו־(4) של הסעיף הקטן האמור יכול שייקבעו בנוהל בידי המנהל; הוראות שנקבעו בידי המנהל כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ואין חובה לפרסמן ברשומות.
(ד)
בקביעת תקנות או נהלים לפי סעיף זה יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
(1)
מדיניות הממשלה בתחום הבזק או בתחום ציוד הקצה;
(2)
שיקולים שבטובת הציבור;
(3)
קידום התחרות ורמת השירותים בתחום הבזק ובתחום ציוד הקצה.
[תיקון: תשמ״ח, תשע״ז]
(בוטל).
תקנים ומפרטים [תיקון: תשס״א־2, תשע״ד]
השר רשאי להורות בדבר תקנים ומפרטים טכניים של מיתקני בזק, ציוד תקשורת כהגדרתו בסעיף 51ג, לרבות ציוד קצה ונס״ר ודרכי פרסומם.
תמלוגים [תיקון: ק״ת תשנ״ד, תשנ״ו, תש״ס־2, תשפ״ב־2]
(א)
ספק מורשה ישלם תמלוגים למדינה.
(ב)
התמלוגים ישולמו על הכנסות הספק המורשה ממתן שירותי בזק שיקבעו השר ושר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.
(ג)
שיעור התמלוגים יהיה 11% מן ההכנסות האמורות בסעיף קטן (ב), למעט מס ערך מוסף, אלא אם כן נקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב) שיעור אחר לשירותים המנויים בהם כולם או חלקם.
בהתאם לצו הבזק (הפחתת שיעור התמלוגים והטלת חובת תשלום תמלוגים), התשנ״ד–1994 (ק״ת תשנ״ד, 490), שיעור התמלוגים הופחת ל־8% מן ההכנסות האמורות.
(ד)
(בוטל).
(ה)
השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה על תמלוגים אשר לא שילם ספק מורשה במועד שנקבע לכך.
החלת פקודת המסים (גביה) [תיקון: תשס״ה־2, תשפ״א]
על האגרות, דמי הרישיון, התמלוגים ותשלומי החובה לפי חוק זה תחול פקודת המסים (גביה), כאילו היו מס כמשמעותו באותה פקודה; לעניין זה, ”אגרות“, ”דמי רישיון“, ”תמלוגים“ או ”תשלומי חובה“ – אגרות, דמי רישיון או תמלוגים לפי חוק זה, וכן תשלומי חובה כמשמעותם בסעיף 14ג, שנשלחה לחייב הודעה בכתב על חיובו בהם וניתנה לו אפשרות לטעון את טענותיו כנגד החיוב.
[תיקון: תש״ס־2]
(בוטל).
[תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2]
(בוטל).
פטור מרישוי לפי חוק החשמל [תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב־2]
סעיף 6(א) לחוק החשמל, התשי״ד–1954, לא יחול לענין ביצוע פעולות במרכיבי רשת בזק, אשר המתח החשמלי בהם אינו עולה על 65 וולט.
[תיקון: תשס״א־2]
הנוסח שולב בפקודת הדואר [נוסח משולב], התשל״ז–1976 (להלן – הפקודה).
הנוסח שולב בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965.
הנוסח שולב בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי״ז–1957.
שינוי התוספות [תיקון: תשפ״ב־2]
(א)
השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התוספת הראשונה, ובלבד שלא יוסיף שירות לֹתוספת הראשונה אלא אם כן מצא כי יש הצדקה לכלול אותו בתחום הבזק בין היתר משיקולים של קידום התחרות, הצורך באספקה רציפה ותקינה של השירות והגנה על צרכני אותו שירות וצרכני שירותי בזק, ונוסף על כך, רשאי הוא להביא בחשבון שיקולים שבטובת הציבור.
(ב)
השר רשאי לשנות בצו את התוספת השנייה אם מצא כי בשל הקצאתם המוגבלת של התדרים המנויים בה והשימוש בהם להקמת מערכת רדיו טלפון נייד, יש הצדקה כי שירותי הבזק הניתנים באמצעות אותם תדרים יוסדרו באמצעות רישיון כאמור בסעיף 2(ב).
(ג)
השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התוספת השלישית, ובלבד שלא יוסיף מדינה לתוספת השלישית אלא אם כן שוכנע כי באותה מדינה יש אסדרה של מתן שירותי בזק שמאפייניה דומים להוראות הדין הקבועות בישראל לעניין תחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו.
(ד)
השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התוספת הרביעית.
ביצוע ותקנות
השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
[תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2, תשס״ה, תשפ״ב־2]
(בוטל).
תחילה
חוק זה תחילתו ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות; השר יקבע את המועד האמור לאחר שייחתמו באישור שר האוצר –
(1)
הסכם קיבוצי בדבר זכויות העובדים בחברה, ובדבר העברת העובדים משירות המדינה לשירותה של החברה;
(2)
הסכם כאמור בסעיף 47;
ובלבד שהמועד לא יהיה מאוחר מתום ששה חדשים מיום החתימה על ההסכמים.
פורסמה הודעה לפיה תחילתו של החוק ביום כ״ט בשבט התשמ״ד (1 בפברואר 1984) (י״פ תשמ״ד, 1417).
פרק י״ב: הוראות מעבר
תקנות לפי הפקודה [תיקון: תשמ״ו, תשמ״ח־2]
תקנות שהותקנו מכוח הפקודה לענין בזק יעמדו בתקפן, בשינויים המחוייבים לפי הענין או בשינויים שיקבע השר בתקנות לפי חוק זה, למשך שנים עשר חדשים מיום תחילתו של חוק זה, זולת אם בוטלו קודם לכן לפי חוק זה.
תעריפי פתיחה
(א)
התעריפים בעד שירותי בזק הקיימים עם תחילתו של חוק זה יעמדו בתקפם כל עוד לא שונו על פי הוראות חוק זה.
(ב)
הוראות סעיף 15(ד) יחולו על התעריפים האמורים בסעיף קטן (א).
תחולת תניות על מקבלי שירות
(א)
השר רשאי לקבוע בצו כי תניות שנתקיים בהן האמור בסעיף 42 יראו אותן כאילו הותנו גם עם מי שהתחיל לקבל שירותי בזק מהמדינה או מהחברה לפני מועד פרסומן ברשומות.
(ב)
צו כאמור יכול שיחול על כלל מקבלי שירות, על חלק מהם או על סוגי שירותים.
[תיקון: תשפ״ב־2]
(בוטל).
הוראות מעבר לעניין שינוי מתכונת האסדרה בתחום הבזק [תיקון: תשפ״ב־2]
(א)
בסעיף זה ובסעיפים 64ב ו־64ג –
”הדין החדש“ – חוק זה כנוסחו בתיקון 76;
”הדין הישן“ – חוק זה כנוסחו ערב תיקון 76;
”היתר כללי ישן“ – היתר כללי שניתן לפי סעיף 4א1 כנוסחו בדין הישן;
”המועד הקובע“ – יום תחילתו של חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס׳ 76), התשפ״ב–2022;
”רישיון ישן“ – רישיון שניתן לפי סעיף 4 כנוסחו בדין הישן;
”תיקון 76“ – חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס׳ 76), התשפ״ב–2022.
(ב)
מי שהיה בידו, ערב המועד הקובע, רישיון ישן או מי שסיפק, ערב המועד הקובע, שירות בזק מכוח היתר כללי ישן, ואספקת שירות הבזק שלגביו ניתן הרישיון הישן או ההיתר הכללי הישן, לפי העניין, טעונה רישום במרשם או רישיון לפי סעיף 2 כנוסחו בדין החדש, יחולו לגביו ההוראות האלה:
(1)
הייתה אספקת השירות טעונה רישום במרשם, יראו אותו כמי שנרשם במרשם ויחולו עליו תקנות ההיתר הכללי וכן הוראות מינהל שניתנו לו ערב המועד הקובע;
(2)
הייתה אספקת השירות טעונה רישיון לפי סעיף 2 לדין החדש –
(א)
יראו אותו כמי שבידו רישיון לפי סעיף 4 לדין החדש עד תום תקופת תוקפו של הרישיון הישן, או עד תום תקופת הרישום לפי ההיתר הכללי הישן;
(ב)
יראו את תנאי הרישיון הישן או את תנאי ההיתר הכללי הישן, לפי העניין, כתנאי הרישיון לפי סעיף 4 לדין החדש, אלא אם כן הרישיון בוטל, הותלה או הוגבל, או ששונו תנאי הרישיון לפי הוראות חוק זה, לפני תום תקופת תוקפו של הרישיון או לפני תום תקופת הרישום לפי הדין הישן.
(ג)
בעל רישיון ישן שמתקיימות בו הוראות סעיף קטן (ב)(1) או (2), וחלה עליו חובה לפי הרישיון הישן לבצע פעולת בזק ולספק שירות בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות לפי חוק זה, לרבות לפי הוראה שנקבעה ברישיון, ימשיך לבצע פעולות בזק ולספק שירות בזק כאמור גם מהמועד הקובע ואילך, וכל עוד הוא ספק מורשה; המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת את רשימת בעלי הרישיונות הישנים שהוראות סעיף קטן זה חלות עליהם.
(ד)
(ה)
מי שערב המועד הקובע סיפק שירות בזק שאספקתו לא הייתה טעונה רישיון ישן או היתר כללי ישן, ולפי סעיף 2 לדין החדש אספקתו טעונה רישיון או רישום במרשם, רשאי להמשיך ולספק את שירות הבזק עד תום שנה מהמועד הקובע אף שאין בידו רישיון ואינו רשום במרשם לפי אותו סעיף.
(ו)
קבע השר ברישיון ישן חובה לפרוס רשת מתקדמת כהגדרתה בסעיף 14א בהתאם להוראות פרק ד׳1 לדין הישן, יקבע ברישיון חדש או בהוראת מינהל לפי פרק ד׳1 לדין החדש את אותה חובת פריסה שנקבעה בדין הישן; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מתוקפם של תנאי הרישיון הישן והוראות מינהל שניתנו לפני המועד הקובע.
הוראת מעבר לעניין שירותי בזק לכוחות הביטחון [תיקון: תשפ״ב־2]
(א)
מי שהיה בידו, ערב המועד הקובע, רישיון ישן ואינו ספק מורשה לפי הדין החדש וניתנו לו הוראות מכוח סעיף 13 ערב המועד הקובע, ימשיכו לחול עליו הוראות כאמור והוראות סעיפים 13, 28ג ו־28ד, ויראו אותו, לעניין הסעיפים האמורים, כספק מורשה, לתקופה של שלוש שנים מהמועד הקובע (בסעיף זה – התקופה הקובעת).
(ב)
הוראות סעיפים 13, 28ג ו־28ד יחולו בתקופה הקובעת על מי שאינו ספק מורשה ומספק שירות בזק שהשר אישר, בתקופה הקובעת, כי הוא שירות בזק שהיה חייב ברישיון לפי הדין הישן, ובלבד שהוראות שניתנו לפי סעיף 13 יחולו על מי שמספק שירות לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים מיום מתן ההוראות; בתקופה הקובעת וכל עוד ההוראות שניתנו לפי סעיף 13 עומדות בתוקפן, יראו לעניין סעיפים 13, 28ג ו־28ד את מי שמספק שירות בזק כאמור כספק מורשה.
הוראת מעבר לעניין ניסויים במערכת אלחוט בטכנולוגיית דור 5 [תיקון: תשפ״ב־2]
(א)
בתקופה של תשעה חודשים מיום פרסומו של תיקון 76, ובלי לגרוע מהוראות סעיף 3(3) לדין הישן, נותן שירות בזק המספק שירות באמצעות מערכת אלחוט הטעונה רישיון לפי הפקודה, הפועלת בתחום התדרים 24.25 עד 27.5 גיגה־הרץ (בסעיף זה – המערכת), יהיה פטור מחובת קבלת רישיון לפי הדין הישן או מחובת רישום במרשם לפי הוראת סעיף 2(א) לדין החדש, לפי העניין, אם מתקיימים כל אלה:
(1)
נותן השירות מחזיק ברישיון ניסוי בתוקף כמשמעותו בהוראות לפי הפקודה, להפעלת מערכת בטכנולוגיית דור 5 (בסעיף זה – רישיון ניסוי);
(2)
השירות ניתן במתכונת ובהתאם לתנאים והגבלות שייקבעו ברישיון הניסוי, ובכלל זה לעניין סוג מסוים של מנויים, תחום גאוגרפי מסוים שבו תופעל המערכת, והכול בהתאם לתנאי הניסוי בתחום התדרים האמור שיפרסם המנהל באתר האינטרנט של משרד התקשורת;
(3)
השירות ניתן ל־500 מנויים לכל היותר;
(4)
במקרה של שירות הניתן בתשלום, נותן השירות יציין באופן בולט ומודגש בהסכם ההתקשרות עם המנוי כי מדובר בניסוי ויפרט בהסכם את תנאי הניסוי, את תקופתו והבהרה בדבר האפשרות שהניסוי יופסק או יוגבל בהוראה של המנהל כהגדרתו בפקודה, בהתאם להוראות רישיון הניסוי; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מחובות נותן השירות לפי כל דין, ובכלל זה לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981.
(ב)
לעניין הוראות הפקודה, יראו את הוראות פסקאות (3) ו־(4) שבסעיף קטן (א) כתנאים ברישיון הניסוי.
(ג)
השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להאריך בצו את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה אחת שלא תעלה על שישה חודשים.
פרסום
חוק זה יפורסם ברשומות תוך 30 ימים מיום קבלתו בכנסת.
[תיקון: תשפ״ב־2]
תוספת ראשונה
(פסקה (4) להגדרה ”שירות בזק“ שבסעיף 1 וסעיף 58א)
[תיקון: תשפ״ב־2]
תוספת שנייה
(סעיפים 2(ב)(1) ו־58א)
| כינוי התחום [מגה הרץ] | שידור [מגה הרץ] |
|---|---|
|
1. 700
| 703 – 733 ו־758 – 788 |
|
2. 800
| 791 – 821 ו־832 – 862 |
|
3. 850
| 824 – 849 ו־869 – 894 |
|
4. 900
| 880 – 915 ו־925 – 960 |
|
5. 1,800
| 1,710 – 1,785 ו־1,805 – 1,880 |
|
6. 2,100
| 1,920 – 1,980 ו־2,110 – 2,170 |
|
7. 2,500
| 2,500 – 2,570 ו־2,620 – 2,690 |
|
8. 3,500 או 3,600
| 3,500 – 3,800 |
[תיקון: תשפ״ב־2]
תוספת שלישית
(סעיפים 3(ג)(1) ו־58א)
מדינה החברה באיחוד האירופי;
ארצות הברית של אמריקה.
[תיקון: תשס״ה־2, תשע״ב־6, תשפ״ב־2]
תוספת רביעית
[תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2]
(סעיפים 37א2 ו־58א)
חלק א׳
[תיקון: ק״ת תשע״ח]
(נמחק);
[תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2]
התנה שירות בשירות בניגוד להוראות סעיף 4ז או בניגוד להוראת רישיון, לתקנה מתקנות ההיתר הכללי או להוראת מינהל לעניין זה, או התנה חיבור של מנוי ברכישת ציוד או בקבלת שירותים, בניגוד להוראות הרישיון, לתקנות ההיתר הכללי או להוראת מינהל;
[תיקון: תשפ״ב־2]
הפר את הוראת סעיף 5א(ו) לעניין ניידות מספרים או הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין זה;
הפר הוראה לפי סעיף 5ב לעניין חסימת שירותי מסרון;
[תיקון: ק״ת תשע״ח]
(נמחק);
[תיקון: ק״ת תשע״ח]
גבה תשלום על שיחה למוקדי חירום בניגוד לסעיף 12א;
[תיקון: ק״ת תשע״ח]
הפר הוראה שנקבעה לפי סעיף 16 לעניין ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גבייה;
גבה תשלום ממנוי או מנע ממנו הטבה בשל ביטול הסכם התקשרות בידי המנוי, בניגוד להוראות סעיפים 51א או 51ד;
[תיקון: ק״ת תשע״ח]
העמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים בעבור ציוד קצה בשל ביטול הסכם התקשרות בידי המנוי, בניגוד להוראות סעיפים 51ב(א) או 51ה;
[תיקון: ק״ת תשע״ח]
קשר בין התקשרות של מנוי לקבלת שירות רדיו טלפון נייד לבין התקשרות שעניינה ציוד קצה בניגוד לסעיף 51ב(ב);
[תיקון: תשפ״ב־2]
הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין הסכם התקשרות עם מנוי, דרך ההתקשרות עמו ותנאי ההתקשרות, ובכלל זה לעניין היקף ההתקשרות, תקופת התחייבות, סיום ההתקשרות ותיעוד;
[תיקון: תשפ״ב־2]
הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין שירות שחובה עליו לתת למנוי, ובכלל זה לעניין אופן מתן השירות וטיפול בתלונה שהוגשה לעניין שירות כאמור;
[תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2]
הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין תשלום הנגבה ממנוי בעד שירות, ובכלל זה לעניין גילוי נאות בחשבון, הודעה בדבר שינוי בתשלום, פיגור בתשלומים וחיוב ביתר, או סיפק למנוי, בתמורה, שירות שלא ביקש במפורש לקבלו;
[תיקון: תשפ״ב־2]
הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל האוסרת לגלות רשימות או מסמכים שבהם מצוינים שמו או מענו של מנוי או כל מידע אחר הנוגע אליו, לרבות פרטי החשבון שלו, מסרי הבזק ותנועת השיחות שלו, זמניהם ויעדם, לאדם שאינו המנוי או לאדם שהמנוי לא הסמיכו לכך, למעט מידע כאמור הנמסר לאחר מכוח סמכות לפי דין;
[תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2]
התנה התקשרות או מעבר בין סלי תשלומים ברכישת ציוד קצה או שירות ערך מוסף, בניגוד להוראות הרישיון, לתקנות ההיתר הכללי או להוראת מינהל.
חלק ב׳
[תיקון: תשפ״ב־2]
לא מסר מידע, ידיעה או מסמך שנדרש למסרו, בהתאם להוראות סעיפים 4ג1 או 37יב(2), לא הגיש דוח שנדרש להגישו לפי סעיף 12(ב)(5), או לא מסר מידע או לא הגיש דוח שנדרש להגישו לפי הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל;
[תיקון: ק״ת תשע״ח]
הפר הוראה לפי סעיף 4ט לעניין אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט;
[תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2]
הפסיק, עיכב או הגביל שירות למנוי, בניגוד להוראת רישיון, לתקנה מתקנות ההיתר הכללי או להוראת מינהל לעניין זה או הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין ניתוק שירות למנוי;
[תיקון: תשפ״ב־2]
הפסיק, עיכב או הגביל שירות טלפוניה לשם התקשרות של מנוי אל מוקד חירום בניגוד להוראות סעיף 12(א1) או הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין מתן גישה למנוי למוקד חירום;
[תיקון: ק״ת תשע״ח]
ציין את קיומה של שיחה למוקדי חירום בפירוט השיחות או מסרה למי שזכאי לקבל פירוט שיחות או גילה לאחר מידע, בניגוד לסעיף 12א;
[תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2]
לא פרסם תשלומים בניגוד לסעיף 15א(ג) או הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין פרסום תעריף של שירות או לעניין פרסום שירות, או לעניין דיווח בדבר תעריף כאמור;
גרם להגבלה או לחסימה בניגוד להוראות לפי סעיף 51ג;
[תיקון: תשפ״ב־2]
הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין מתן שירות בתנאים שוויוניים ובלתי מפלים, ובכלל זה מתן שירות לכל דורש בתנאים כאמור;
[תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2]
הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל בדבר שירות שניתן למנוייו והתנאים שעליו לקיים לעניין שירות זה, בין אם ניתן בידי הספק המורשה ובין אם ניתן באמצעות אחר;
[תיקון: ק״ת תשע״ח]
הפר הוראת רישיון לעניין הגשת תיק שירות ופרסומו;
[תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2]
הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין רמת השירותים למנויים, ובכלל זה לעניין הפעלת מרכז שירות, מוקד תיקון תקלות ומוקד שירות לקוחות, תיקון תקלות וטיפול בתלונות הציבור;
[תיקון: תשפ״ב־2]
הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין נגישות מנויים לשירותים בין־לאומיים או שיוך מנויים לשירותים בין־לאומיים;
[תיקון: תשפ״ב־2]
הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין חסימת גישה לשירות ארוטי;
[תיקון: תשפ״ב־2]
הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין סל שירותים משותף;
[תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2]
הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין ציוד קצה שאבד או נגנב, לרבות לעניין חסימה של ציוד, הפסקת שירות, ניתוק שירות, ושיתוף מידע עם ספק מורשה אחר;
[תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2]
הפר הוראות רישיון, תקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין נדידה בין־לאומית.
חלק ג׳
[תיקון: ק״ת תשע״ח]
(נמחק);
[תיקון: ק״ת תשע״ח]
הפר הוראה לפי סעיף 4(ד2) או הפר הוראת רישיון בענייני ישראליות, ובכלל זה הוראה לעניין החזקה, התאגדות, ניהול שוטף, או מקום מושבה של ההנהלה בישראל;
לא הפעיל או לא יישם תכנית מספור בהתאם להוראות השר שניתנו לפי סעיף 5א;
[תיקון: תשפ״ב־2]
הפר הוראה שנקבעה בתקנות לפי סעיף 12(ב)(1) לעניין תנאין מיוחדים למתן שירותי בזק שירותי בזק;
[תיקון: תשע״ג־3]
הפר הוראה לפי סעיפים 15 ו־17(ב) או (ג) לעניין תשלומים בעד שירות בזק או הפר תנאים של סל תשלומים חלופי שהוצע לפי סעיף 15א;
[תיקון: תשפ״ב־2]
הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין השימוש בתדרים שהוקצו לו;
[תיקון: תשפ״ב־2]
הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין מניעת הפרעות לרשתות בזק ומערכות אלחוט אחרות הפועלות כדין;
[תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2]
הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל בענייני ביטחון, ובכלל זה הוראה לעניין סיווג ביטחוני או לעניין אישור אחר הנדרש כתנאי למינוי נושא משרה, או בעל תפקיד אחר בספק המורשה, או הוראות לעניין סיווג ביטחוני של ספק שירות והתנאים להעסקתו, השתתפות משקיף בישיבות דירקטוריון של הספק המורשה, לרבות ועדת דירקטוריון, או לעניין מסירת מידע למשקיף כאמור;
[תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2]
הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין אבטחת מידע או אי־גילוי מידע מסווג;
[תיקון: תשפ״ב־2]
הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל או הוראה שניתנה מכוחם לעניין הקמה, התקנה, תחזוקה, תפעול ועדכון של רשת בזק והקניית יכולות טכנולוגיות חדישות לשם מתן שירותים באמצעותה, ובכלל זה דרישות טכניות וטיב שירות בעניינים האמורים, והוראות לעניין עריכת בדיקות, רישום של בדיקות ותקלות ביומן התחזוקה ותיקון ליקויים ופגמים;
[תיקון: תשפ״ב־2]
הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין ערבות או ביטוח;
השיק סל שירותים משותף בלא אישור המנהל;
[תיקון: ק״ת תשע״ח]
הפר הוראת רישיון לעניין רשת לוויינית ישראלית ובכלל כך רישום, מימוש ותפעול;
[תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2]
הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין תנאים שעליו לקיים כדי לאפשר למנוייו לקבל התרעות בחירום (מסר אישי);
[תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2]
הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין היערכות להבטחת הרציפות התפקודית בחירום;
[תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2]
הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין נקודת גישה.
חלק ד׳
[תיקון: ק״ת תשע״ח]
העביר או שיעבד נכס מנכסי הרישיון, בלא אישור השר או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 4(ד1) או בניגוד להוראות הרישיון;
[תיקון: תשפ״ב־2]
הפר הוראה לפי סעיף 4(ד2)(1), לעניין החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה בספק המורשה או לעניין הגבלות ותנאים במינוי נושאי משרה בו, ובכלל זה הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין בעלות צולבת או ניגוד עניינים, הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל הקובעת חובת דיווח בעניינים אלה והוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין החזקת אמצעי שליטה בבעל רישיון בידי גורמים ישראליים;
הפר הוראה לפי סעיף 4(ד2)(2) או (3), לעניין קיום מערכת חשבונאית נפרדת, לעניין קיומם של תאגידים נפרדים בין הספק המורשה לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים, או לעניין מימוש ההפרדה;
[תיקון: תשפ״ב־2]
הפר את הוראות סעיף 4ד(א1) או הוראת צו שניתנה פי סעיף 4ד, לעניין העברה, רכישה או החזקה של אמצעי שליטה, שליטה או השפעה ניכרת בנותן שירות חיוני, פעל בניגוד לתנאי שנקבע באישור להעברה, לרכישה או להחזקה כאמור שניתן לפי סעיף 4ד(א1) או (ג)(1), או הפר הוראת צו שניתן לפי סעיף 4ד בעניין אחר;
הפר הוראה לפי סעיף 5 לעניין קישור גומלין או שימוש;
[תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2]
(נמחק);
[תיקון: תשע״ג־3]
הפר הוראה שניתנה לפי סעיף 11(ב), לעניין פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע פגיעה במתן שירות בזק באורח תקין וסדיר או כדי למנוע פגיעה משמעותית בתחרות בתחום הבזק, או הפר הוראה שניתנה לפי סעיף 11א לעניין פעולות שעליו לנקוט או פעולות שעליו להימנע מלנקוט כדי למנוע פגיעה מיידית במתן שירות בזק באופן תקין וסדיר או בתחרות בתחום הבזק;
[תיקון: תשפ״ב־2]
הפר הוראה שניתנה לפי סעיף 13 לעניין מתן שירותים או עשיית פעולות לכוחות הביטחון, או הפר הוראה שניתנה לפי סעיפים 13א או 13ב לעניין ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק בשעת חירום או במקרה של תקלה או הפסקה משמעותיות במתן שירותי בזק או במתן שידורים, או הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין דיווח בעניינים אלה;
[תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2]
נתן שירותים לגורמים במדינה אחרת בלא קבלת אישור כנדרש ברישיון שניתן לפי סעיף 4, בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל, לפי העניין;
[תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״א, תשפ״ב־2]
הפר את הוראות סעיף 64א(ג), או הוראה שנקבעה לפי סעיף 12 או החלטת שר שניתנה לפי הסעיף האמור, שעניינה החובה לבצע פעולת בזק או לספק שירות בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות, או לחלק מהציבור, או הפר הוראת רישיון או תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל בעניין האמור, ובלבד שהפרה כאמור אינה מהווה הפרה לפי פרט (1) לחלק ד׳1;
[תיקון: תשפ״א]
פרס רשת מתקדמת באזור תמרוץ שלא בהתאם להוראות סעיף 14ה;
[תיקון: תשפ״ב־2]
הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל האוסרת על התקשרות בהסכם שעלולה לפגוע בתחרות בתחום הבזק או השידורים או לצמצמה, לרבות התחרות בתחום ציוד הקצה;
[תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״ב־2]
הפר הוראת רישיון לעניין שיתוף עם ספק מורשה שמספק תשתית רדיו סלולרית, לעניין יחסים הדדיים עם בעל רישיון תשתית רדיו סלולרית, או לעניין הסכם שיתוף, או הפר תנאי באישור של הסכם כאמור.
[תיקון: תשפ״א]
חלק ד׳1
[תיקון: תשפ״ב־2]
הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל לעניין החובה לפרוס רשת מתקדמת או לספק שירות בזק על גבי רשת מתקדמת שנקבעה לפי סעיפים 14ב(ב) או (ה), 14ד(ו) או 14ה(ג).
חלק ה׳
[תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2]
הפר הוראת רישיון, תקנה מתקנות ההיתר הכללי או הוראת מינהל שאינה מפורטת בחלקים א׳ עד ד׳1.
נתקבל בכנסת ביום ז׳ באב התשמ״ב (27 ביולי 1982).
- מנחם בגין
ראש הממשלה - מרדכי ציפורי
שר התקשורת - יצחק נבון
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.