חוק-יסוד: משאל עם מתוך

חוק־יסוד: משאל עם

משאל עם

(א)

החליטה הממשלה לאשרר הסכם או לחתום על הסכם, שלפיו המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו עוד על שטח שהם חלים בו, לרבות הסכם הכולל התחייבות לעתיד והתחייבות המותנית בתנאים, יהא ההסכם, לאחר שאושר בכנסת ברוב חבריה, טעון אישור במשאל עם, אלא אם כן אושר ברוב של שמונים חברי הכנסת.

(ב)

החליטה הממשלה, שלא בדרך של הסכם, שהמשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו עוד על שטח שהם חלים בו, תהא ההחלטה, לאחר שאושרה בכנסת ברוב חבריה, טעונה אישור במשאל עם, אלא אם כן אושרה ברוב של שמונים חברי הכנסת.

2.

הזכות להשתתף במשאל העם

זכאי להשתתף במשאל העם מי שהיה זכאי להשתתף בבחירות לכנסת לו היו מתקיימות במועד עריכת משאל העם.

3.

החלת הוראות

על עריכת משאל העם יחולו הוראות הדין בעניין הבחירות לכנסת, בשינויים המחויבים ובשינויים שנקבעו בחוק.

ראו חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ״ט–1969, הכולל הוראות מיוחדות לעניין עריכת משאל עם.

4.

יציבות

אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק־יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים.

5.

נוקשות

אין לשנות חוק־יסוד זה אלא בחוק־יסוד שהתקבל ברוב של חברי הכנסת.

התקבל בכנסת ביום י׳ באדר ב׳ התשע״ד (12 במרס 2014).

בנימין נתניהו
ראש הממשלה
שמעון פרס
נשיא המדינה
יולי יואל אדלשטיין
יושב ראש הכנסת

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.

חוקי היסוד של מדינת ישראל

חופש העיסוק • ירושלים בירת ישראל • ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי • כבוד האדם וחירותו • הכנסת • מבקר המדינה • הממשלה • מקרקעי ישראל • משאל עם • משק המדינה (ה"ש 2009-2016, ה"ש 2017-2018) • נשיא המדינה • הצבא • השפיטה

חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

ערך בוויקיפדיה: חוק יסוד: משאל עם