חבל נחלתו כה יט
סימן יט
שכחת אזכרת המלך הקדוש בחזרת הש"ץ
שאלה
שליח ציבור שכשהגיע ל'מודים' נזכר או הזכירו לו שאמר ה'א-ל' הקדוש במקום המלך הקדוש בימות החול של עשי"ת, האם חוזר לראש חזרת הש"ץ או ממשיך?
תשובה
א. פסק השולחן ערוך (או"ח סי' תקפב) בדיני המלך הקדוש בתפילת היחיד:
סעיף א
"בעשרת ימי תשובה אומר: המלך הקדוש, המלך המשפט; ואם טעה או שהוא מסופק אם הוא בהמלך הקדוש, חוזר לראש; ואם הוא בהמלך המשפט, אם נזכר קודם שעקר רגליו, חוזר לברכת השיבה ואומר משם ואילך על הסדר; ואם לא נזכר עד שעקר רגליו (ע"ל סוף סימן קי"ז), חוזר לראש (ע"ל סימן קי"ח)".
סעיף ב
"אם אמר: האל הקדוש, ותוך כדי דיבור נזכר ואמר: המלך הקדוש, אינו צריך לחזור; וכן הדין בהמלך המשפט".
סעיף ג
"בשבת בינתיים, ערבית יאמר בברכת מעין שבע: המלך הקדוש".
השאלה היא לגבי חזרת הש"ץ, שהש"ץ שכח ואמר הא-ל הקדוש.
ב. כתוב בתשובות הגאונים (שערי תשובה סי' פג): "אם שכח ש"ץ בהמלך הקדוש המלך המשפט חובה אינון ונחזיר ש"ץ לומרן ואנו אומרים דלא שנא יחיד ול"ש ש"ץ היכא דטעו חובה לחזור שהרי תקנום במטבע של תפלה וקי"ל טעה בג' ראשונות חוזר לראש באמצעיות חוזר למקום שטעה".
וצ"ב הרי חזרת הש"ץ בימות החול היא כדי לשמור על המנהג ואינה מוציאה י"ח וא"כ מה חשיבות החזרה?!
ובשו"ת מן השמים (סי' פז) כתוב: "ועוד שאלתי על הא דאמרינן שכח ולא אמר המלך הקדוש אם חוזר לראש אם לאו".
"והשיבו: ה' ילחם לכם ואתם תחרישון".
וכתב הרב מרגליות בהערה שהפסוק שהשיבו צריך לקוראו בתמיה. וכוונתו שצריכים לחזור לראש. והביא את תשובת הגאונים.
וכן פסק המטה אפרים (סי' תקפב ס"ח): "ש"ץ שטעה ולא אמר המלך הקדוש צריך לחזור לראש וצריך לומר שנית סדר קדושה".
ג. הוסיף בהערות הגרי"ש אלישיב (ברכות לד ע"א) תחת הכותרת: "בחזרת הש"ץ שאומר קדושה ה"ז חשוב ברכת האל הקדוש כברכה חדשה".
"תוד"ה מהיכן 'וכיון דעניתון קדושת השם כמי שהוא תחילת הברכה דמי', ממה שחזינן שמקדושה ואילך הוי ברכה חדשה, למד מכאן המאירי שש"ץ שטעה בעשי"ת ואמר האל הקדוש ולא אמר המלך הקדוש אינו חוזר לראש אלא לאתה קדוש, כיון שאחר שאמר קדושה לא אמרינן שכולהו כחדא ברכה".
ונראה שצריך לחזור מברכה שלישית ואילך.
ד. כתב החיי אדם (ח"א כלל לד סי"א): "ובעשרת ימי תשובה אומר המלך הקדוש. ואם אמר האל הקדוש, אם נזכר קודם שסיים, יתחיל מן המלך הקדוש. ואם סיים הברכה, חוזר לראש (א"ר הל' ר"ה). ופ"ח כתב דאין צריך לחזור, וצריך עיון".
ומה שכתב כי לפי הפרי חדש אי"צ לחזור בחזרת הש"ץ אינו מדויק, כי הפר"ח (סי' תקפב ס"ג) היקל רק במעין שבע, וז"ל:
"[בשבת בינתיים ערבית יאמר בברכת מעין שבע המלך הקדוש]. כתב בספר שיירי כנסת הגדולה [הגב"י אות ה], שאם טעה ואמר האל הקדוש במקום המלך הקדוש, שחוזר כמו שחוזר אם טעה ש"ץ בחזרת התפלה. ולי מסתברא, דכיון דבדין לא צריך, אלא רבנן הוא דתקון משום סכנה כדאיתא בבמה מדליקין [שבת כד, ב] ולהכי אין מזכירין בה ענין היום, נהי שבתוך כדי דיבור גוערין בו ומחזירין אותו, מכל מקום אם בדיעבד בירך אותה ולא הזכיר המלך הקדוש אין מחזירין אותו, וכן כתב מהר"ש גארמיזא"ן ז"ל".
וא"כ הפר"ח היקל רק בברכת מעין שבע ולא בחזרת הש"ץ הרגילה.
וכך כתב הנשמת אדם (ח"א כלל לד, א): בעשי"ת בברכה א' מעין ז' ולא אמר הש"ץ המלך הקדוש, כתבתי בח"א מחלוקת, דא"ר כתב דיחזור, והפ"ח כתב דלא יחזור. ונ"ל דהנכון כפ"ח, שהרי ע"כ לא נתקן רק מעין הברכות ולא מעין חתימת הברכות, שהרי בודאי אם סיים ברכת אבות, בא"י מגן אבות, פשיטא דהוי שינוי מטבע, כאחז"ל יכול חותמין בכולם ת"ל "והיה ברכה" בך חותמין, והרי בברכה מעין ז' מתחילין מגן אבות ולא מתחילין מגן אברהם, אע"כ דנתקן רק על שם עיקר הברכות דהיינו אבות, גבורות, קדושת ה', ואם כן כיון שאמר האל הקדוש הזכיר קדושת ה', ולכן נ"ל שאין צריך לחזור".
היינו, בחזרת הש"ץ חוזר, ובמעין שבע אינו חוזר.
אף בבגדי ישע (סי' תקפב [שו"ע סעיף ג]) הקשה על כנה"ג וכתב: "אומרים בברכה מעין שבע המלך הקדוש. ואם טעה הש"ץ ואמר האל הקדוש אם לא חתם הברכה יחזור למלך הקדוש שאין כמוהו ואם כבר חתם מקדש השבת חוזר לראש. שכ"ג. וצל"ע מאחר שלא נתקן ברכה זו אלא מפני עם שבשדות ומצינו שהקילו בחזרת הש"ץ כמ"ש סימן קכ"ו מפני טרחת הציבור למה נחמיר כאן מאחר שלא נתקן רק משום עם שבשדות אלא שכבר הורה הזקן".
וכשיטתו פסק בדרך החיים (סי' סח ס"ה): "בשבת של עשי"ת או ר"ה שחל בשבת ויוה"כ שחל בשבת אומרים המלך הקדוש ואם שכח הש"ץ ואמר האל הקדוש אם חתם הברכה אינו חוזר לראש ואם לא חתם חוזר להמלך הקדוש (סי' תקפ"ב ופר"ח ופ"מ) (שם)".
וכן הגיה רבי עקיבא איגר (או"ח סי' תקפב ס"ג): "[שו"ע] מעין שבע המלך הקדוש. ואם טעה ואמר האל הקדוש אינו חוזר. גן המלך אות קמ"ט". וכן פסק בערוך השולחן (סי' תקפב ס"ו): "ובשבת שבין ר"ה ליו"כ או ר"ה ויו"כ שחל בשבת יאמרו בברכת מגן אבות המלך הקדוש אך בזה אם אמר האל הקדוש יצא [עש"ת]".
ה. כתב המחזיק ברכה (או"ח סי' תקפב ס"ק ג):
"בשבת בנתים ערבית וכו' הרב שיירי כתב דאם טעה ש"ץ בברכה מעין ז' ואמר האל הקדוש חוזר והרב פר"ח חלק עליו דכיון דאינה צריכה ברכה זו מדינא אלא מפני הסכנה נהי דבתוך כדי דבור גוערין בו ומחזירין אותו, אבל אם בדיעבד בירך אותה ולא אמר המלך הקדוש אין מחזירין אותו וכ"כ מהר"ש גארמיזאן עכ"ד גם הרב מהר"א הלוי בספר גן המלך סי' קמט כתב מדנפשיה דאינו חוזר ולא זכר מהרב שיירי וגם הרב יד אהרן סבר כן ולא זכר מהרב פר"ח ע"ש".
"וכל הרבנים הנז' כתבו ע"פ הפשט אמנם לפי מ"ש רבינו האר"י ז"ל דברכת מעין ז' חובה היא ורז"ל שאמרו מפני עם שבשדות סו"ד שתו בדברי קדשם והיה העלמ"ה א"כ מאחר דכל הרבנים הנז' תלו טעמיהו דאינה חובה בהגלות נגלות אמרי קדוש האר"י זצ"ל דחובה היא וגם רז"ל כיונו לסוד הדבר אלא שהיו נותנין טעם לפי הפשט ותחת כבודם הטמינו בדמ"ז בהדי כבשי נראה דחוזר וכהוראת הרב כנה"ג ואחר זמן נדפס ספר מטה יהודה להרב מהר"י עייאש וראיתי לו ז"ל שדחה דברי הרב פר"ח והכריע כהרב שיירי כנה"ג דהוי במקום תפלה ממש למי שטעה בתפלה ויוצא י"ח כשישמענה מפי הש"ץ כדלעיל סי' רס"ח וכו' ע"ש ועם האדון הסליחה דאי מהא לא איריא דנהי דיוצא בה הטועה בתפלה כמו שפסק מרן סימן רס"ח אמנם אעיקרא אינה חובה ולא נתקנה אלא מפני הסכנה ומי זה אמר דעתה אחר התקנה הרי היא בגוף התפלה ואין להקל בה ואין אנו אחראין לטועה בתפלה שיוכל לצאת ומה גם דלא שכיח ולא דמיא לתפלת ערבית דהויא רשות והאידנא קבעוה חובה והרי הוא כמבוא"ר וטפי הוה לן לחוש לדעת הפר"ח ומהרש"ג והרב גן המלך והרב יד אהרן ושלא לחזור הן אמת שהרב הנז' לא זכר מהרב גן המלך והרב יד אהרן ברם לפום מאי דאמרן נראה דחוזר ומה גם דכן דעת הרב שיירי והרב מהר"י עייאש כנ"ל".
וכן הבן איש חי פסק כא"ר שחוזר אף במעין שבע, (בן איש חי שנה ראשונה פרשת נצבים סי"ח) וז"ל:
"מן ר"ה עד יוה"כ אומרים "המלך הקדוש", ואם אמר האל הקדוש או שהוא מסופק חוזר לראש התפלה, ואם אמר האל הקדוש ותכף נזכר וסיים המלך הקדוש וכך היתה אמירתו "האל הקדוש המלך הקדוש" יצא. ואם הש"ץ טעה בחזרה ג"כ חוזר לראש, וחוזר ואומר קדושה, וכן בברכה מעין שבע נמי הדין כן, ואף על פי שיש חולקין בברכה מעין שבע לא אמרינן סב"ל נגד סברת רבינו האר"י ז"ל, דסבר ברכה מעין שבע היא במקום חזרה וכמ"ש בסה"ק מקבציאל".
והובאה המחלוקת בשערי תשובה ובדעת תורה (או"ח סי' תקפב ס"ג) ובמשנה ברורה (סי' תקפב ס"ק י).
מסקנה
ש"ץ שטעה בחזרתו ולא אמר המלך הקדוש יש לחזור ולהתפלל (ונראה שמברכה שלישית ולא כל ג' ברכות ראשונות)1. אולם ב'מעין שבע' חוזרים רק המתפללים ומורים עפ"י המקובלים. ושאר בית ישראל יש להם על מי לסמוך שלא לחזור.