חבל נחלתו כא נו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סימן נו - החלפת שם מפעל

שאלה[עריכה]

אדם עבד במפעל תחת שם מסוים, הוא עבד שם 11 חודשים, והנה אחר 11 חודשים שמו של המפעל שונה, כי לבעל המפעל היתה איזו בעיה עם רשויות החוק והמקום לא היה מוסדר חוקית, וכעת המקום עובד עם אותם בעלים ואותם עובדים אך שמו שונה.

לטענת בעל המפעל מפעל חדש לפנינו, ועל כן כל העובדים שעבדו במפעל הישן אין להם ותק של החודשים שעבדו בו, וכאילו התחילו הכל מחדש, והפסידו צבירת ימי חופש, צבירת ימי מחלה וזכויות נוספות כגון הבראה ומשכורת 13 וכד'.

לטענת העובדים זהו אותו מפעל ושינוי השם הוא רק פורמלית מול הרשויות אך לא כלפיהם – עובדי המפעל. עם מי הצדק1?

תשובה[עריכה]

א. לפי דין תורה, נראה פשוט ששינוי השם אינו משנה מאומה בהתחיבויות כלפי עובדיו, כגון המעסיק עובד בנקיון, ונתן לו לנקות פעם בית א ופעם בית ב כל זמן שהמעסיק את הפועל הוא אותו אדם, והוא לא התנה במעבר ממקום א למקום ב שישתנו תנאי התשלום וההעסקה – התנאי הראשון הוא הקובע.

השאלה מתחילה כאשר מכירים בחברה בע"מ כישות ממונית בפני עצמה, כלומר אין זו שותפות, אלא בעלות של אדם על ישות ממונית שהיא עושה עסקים בעצמה ומתחייבת בחוזים כלפי הלקוחות וכלפי עובדיה.

בחלק ב סימן צה מספרַי העיר הרה"ג יעקב אריאל שליט"א שהלנת שכר היא איסור, ולכן אף בחברה בע"מ, יעברו בעליה אם הלינו שכר. לפי דבריו משמע שבעל חברה בע"מ שסגר את החברה ופתח את אותו מקום בשם חדש כחברה חדשה ההתחיבויות הקודמות של השכר ותנאיו, חלים עליו. וכשם שהלנת שכר חלה על המעסיק ה"ה חובות הקשורים בשכר חלים עליו.

אולם ניתן לחלק בין שכר שלא שולם בזמנו לבין מרכיבי שכר שלפי טענת בעל החברה בע"מ אינו חייב בהם.

ב. זכויות עובד נצברות עפ"י החוק דוקא באותו מקום עבודה. אם אדם עבד מספר שנים במקום מסוים ואח"כ עבר למקום עבודה אחר – הפסיד את זכויות הותק הצבורות ממקום העבודה הישן, אא"כ התנה על כך במקום עבודתו החדש.

ג. אם ראובן מכר מפעל לשמעון, בדרך כלל, כשם שקנה את המקום וחומרי הגלם והמכונות, כן 'קנה' את העובדים בו על פי החוזה של כל עובד עם כל צבירת הותק, וכל זמן שהעובדים או הקונה לא שינו בחוזה ביניהם את סדרי ההעסקה הקודמים, הסדרים הקודמים נמשכים, ואע"פ ששם המפעל שונה מן הישן וכן בעליו התחלפו, בכל זאת העובדים לא נפגעים מכך.

א"כ, ק"ו למקרה שבשאלה שבעל המקום שינה את שמו ופתח לו ספרי חשבונות חדשים, לגבי הפועלים לא יהא הבדל אם יד ימין מכרה ליד שמאל, ולכן קיימת לגביהם רציפות והמשכיות של מקום העבודה הקודם.

ד. לו יצוייר שלאדם יש מפעל אחד כמה חֲבַרות המנהלות חשבון עסקי נפרד, והוא מנהל חשבונותיו לפי צרכיו מהחברות השונות. ועתה הוא החליט שאת משכורתו של פועל מסויים הוא ישלם במקום מחשבון בחברה א מהחשבון חברה ב, לכאורה זכויות הפועל הקודמות נשארו לו, ולא נאמר שבגלל שהחברה המשלמת השתנתה כן הפועל איבד את זכויותיו.

ה. במקרה הנוכחי, בעל המפעל טוען שסגר את המפעל הקודם ופיטר את עובדיו. ופתח את המפעל תחת שם חדש, ועל כן טוען כי פנים חדשות באו לכאן. וכל העובדים מתחילים לצבור זכויות מחדש.

לפי חוקי המדינה (עד כמה שהצלחתי לעיין בכך במרשתת) המפטר את עובדיו בתום אחד עשר חודש חייב בפיצויי פיטורים ימי חופשה ודמי הבראה, אא"כ הוכיח שפעל בתום לב ולא על מנת להימנע מתשלומי ותק וכד'. (בחברות רבות נהוג לפטר בסוף אחד עשר חודש כדי להימנע מתשלומי ותק, ועל כן החוק תוקן שאף בסוף אחד עשר חודש מתחייב בתשלומים הנ"ל.)

על כן, אם בעל המפעל עומד על כך שהוא סגר את המפעל הקודם ופתח מחדש מפעל אחר הרי הוא חייב בפיצויי פיטורים כאילו העובדים עבדו שנה מלאה ובכל התשלומים הקשורים בכך.

כמו"כ הוא אינו יכול לטעון שאינו מרוצה מעובדיו, שהרי הוא מעסיקם מחדש, וקלטם כולם לעבודה מחדש.