זהר פרשת נשא
לא בדוק
- ^ הצגתי כפי הדפוס. אבל ב"מתוק מדבש" הוא מציג את מילים "והא אתמר" כתחילת הפסקה הבא של "בפלגות ליליא", וצע"ע - ויקיעורך
- ^ מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ"ק אשר לפיו מתחיל "ואי תימא" ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך
- ^ הכי גריס הגר"א (מתוק מדבש)
- ^ ה"ג הרמ"ק
- ^ הוגה על פי הגר"א אשר מחליף "יראה" ו"אות י'" עם "תורה" ו"אות ו'" - ויקיעורך
- ^ בדפוס יש הפניה כאן אל פרשת וישלח דף קס"ה ע"ב, וכן פרשת שמות דף ק"ו ע"ב - ויקיעורך
- ^ הכי גורס הגר"א (מתוק מדבש) - ויקיעורך
- ^ ה"ג הגר"א (מתוק מדבש)
- ^ ה"ג המתוק מדבש על פי ד"ר(?) - ויקיעורך
- ^ שם של ספר - ויקיעורך
- ^ עיין (בשער מאמרי רשב"י על ספרא דצניעותא ד"ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך
- ^ כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי "חכמתה סתימאה" - ויקיעורך
- ^ ה"ג מתוק מדבש - ויקיעורך
- ^ (נ"א: מצחא דגולגלתא - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)
- ^ (ס"א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)
- ^ כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך
- ^ ה"ג המתוק מדבש - ויקיעורך
- ^ לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע"ע - ויקיעורך
- ^ ס"א "לא אדכר באורייתא"
- ^ ספרים אחרים: "שניין"
- ^ נוסח אחר: "דיוקנא"
- ^ ה"ג האריז"ל (המתוק מדבש)
- ^ ה"ג המתוק מדבש
- ^ כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך
- ^ כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך
- ^ נוסח אחר: אתגלי
- ^ ה"ג המתוק מדבש