זהר חלק א רטו א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף רטו א
מתוך: זוהר חלק י (עריכה)
על חוביהון, לאו אנא מסקית ברך דאתבריאו בגלותא לבר לארעא בארעא, ואף על גב דאינון סגיאין, ואתנשיאו דיליה, כד חזיתי דא גלותא דלהון, ואסיתי לכיביהון ושמעית קליהון.
ראובן (בראשית כט) כי ראה יהו"ה את עניי, שמעון כי שמע יהו"ה כי שנואה אנכי, וחשיב בלבך כאילו יהויין קדמי אינון, ומדנתוב ממצראי מלמעבד דינא, נסיק יתהון מארע גלותא, רבי אבא אמר מהכא, (ישעיה סו) והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה ליהו"ה, צבי למימר כד יהא קב"ה בדינא במצראי, בעדנא ההיא ייתון כל עממיא מנחה, כד שמעו שמועה דקב"ה, היינו (שם ב) ונהרו אליו כל הגוים.
תנא אמר רבי שמעון, עתיד קב"ה למיעבד לכל זכאה וזכאה חופה בירושלם, (ירמיה לג) קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה, כד תיתוב מטרוניתא למלכא ועביד לה ארוסין, הדא הוא דכתיב (שיר ג) צאינה וראינה וגו' ביום חתונתו וביום שמחת לבו, ביום חתונתו זה מתן תורה, וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו:
"ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו"-- דא ישראל לתתא לאבהן, דאינון רתיכין, תהא שמהתהון ברזא דאתיילידו, לבתר דנן על שמא דאחיהון יהון מקריבין באחסנא דלהון, תאנא אמר רבי שמעון, ומולדתך דא ירושלם דלתתא, (ויקרא יח) מולדת בית, בפרשת עריות, ירושלם לתתא גוברין דאתיילידו דא ירושלם, בתר דנא דיתובון עלמא מארי שמיא בירושלם, כד גיורין לא אתקרון אלא על שמהן דהוא בר ישראל, ולא יתקרון כד אבהתהון גיורא מקפוטקיא, אלא בהא ישראל, לך יהיו, צבי למימר על שמיהון דישראל יתקרון, על שם אחיהון יקראו בנחלתם, וכד תבו לא יתחסנון אלין עם ישראל בארעא, ויסב כל שבטא ושבטא דידיה, וגוברין מנהון כל חדא לפום מנייניה:
"ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל בדרך וגו'". רבי אבא פתח, (ירמיה לא) "כה אמר יהו"ה קול ברמה נשמע וגו'" -- מה כתיב בתריה, "כה אמר יהו"ה מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך וגו' ושבו בנים לגבולם" -- לא אמר "וישובו" אלא "ושבו"-- כבר שבו. תא חזי אמר רבי אלעזר, בשעתא דיהא דינא על טורא, תתעטר מטרוניתא על טורא, והיא סברת דבניהון אבדין בדינא, ורזא (ישעיה נד) רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי וגו', תנא סגיין יהון בני כרסייא מן דידה, הדא הוא דכתיב כי רבים בני שוממה מבני בעולה, ותיתוב מטרוניתא לבעלה, (זכריה יד) ביום ההוא יהיה יהו"ה אחד ושמו אחד, מן קדמת דנא תימא מטרוניתא לקב"ה, בנייא דילי אן, יימא לה בדינא, היא תסבר דאבדין בדינא, ובכה על דינא לבניא דידה, כי ארי סגי אית לך למיסב מני בדילהון דהות עמהון, והא תבו מארעא דשנאה.
וכי לא הוה ידע יוסף דמתה אמיה, תמן הוה עמה כד מתה, אלא יאמר ישראל עלאה, כד ניתי מפורקניהון דישראל, תתער מטרוניתא ותתער כנסת ישראל, ותגח קרבא עם עממין, וימותון מנהון, ויתקרבון בזעיר למיתי ארעא, יימר לה קב"ה כד היא בכה, לא תדחלי אגרא להון לבניי דמיתין על שמי, אחרנין הא תבו, אינון יתובון לחיי מיתייא, מתה עלי רחל, מתה על ייחוד שמא דקב"ה, ועל דא אתמר, בעוד כברת ארץ לבא, דמיתו על ייחוד שמא דקב"ה לבר לארעא, בארעא דא לא ימות חד מנהון.
תנא אמר רבי אבא, עתידין ישראל לאגחא קרבא בארחא דאפרת, וימותון עמא סגיא מנהון, ובתר כן לחיי מיתיא יקומון, ויתיר שולטנא יהא להון דמיתין בארחא הדין מכל דיהא קדמיהון בירושלם, ולמה אתקרי שמא דאתרא קדישא