זהר חלק א רב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · רב א · >>

הוסף תרגום


דף רב א

מתוך: זוהר חלק ט (עריכה)

מניה.

ותנן לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, וישתדל אבתריה, אי אזיל מניה יאות, ואי לאו ישתדל באורייתא, דהא לית לך מלה לתברא יצר הרע אלא אורייתא, אי אזיל מוטב, ואי לאו ידכר ליה יומא דמותא בגין לתברא ליה.

הכא אית לאסתכלא, דהא דא הוא יצר הרע ודא הוא מלאך המות, וכי מלאך המות מתבר מקמי יומא דמותא, והא איהו קטולא דבני נשא הוי, ואשתמע דחדוה הוא דיליה, ובגין כך אסטי לון לבני נשא תדיר בגין לאמשכא לון לדא, אלא ודאי מה דאתמר דידכור ליה בר נש ההוא יומא דמותא, ודאי הכי הוא, בגין דמתבר לבא דבר נש, דהא יצר הרע לא שריא אלא באתר דאשתכח חדוה דחמרא וגסותא דרוחא, וכד אשכח רוחא תבירא, כדין אתפרש מניה ולא שריא בהדיה, ובגין כך בעי לאדכרא ליה יומא דמותא, ויתבר גופיה ואיהו אזיל ליה. תא חזי יצר טוב בעי חדוה דאורייתא, ויצר רע חדוה דחמרא וניאופין וגסותא דרוחא, ובגין כך בעי בר נש לארגזא (ליה) תדיר מההוא יומא רבא, יומא דדינא יומא דחושבנא, דלית ליה לבר נש לאגנא עליה אלא עובדוי דכשרן דאיהו עביד בהאי עלמא, בגין דיגינו עליה בההיא שעתא.

תא חזי "וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף", ומה כלהו הוו גיברין כלהו תקיפין, וחד עולימא דאייתי לון לביתא דיוסף דחלו, כד ייתי קב"ה למתבע ליה לדינא לבר נש על אחת כמה וכמה, בגין כך בעי ליה לבר נש לאזדהרא בהאי עלמא, לאתתקפא ביה בקב"ה, וישוי ביה רוחצניה, דאף על גב דאיהו חטי, אי יהדר מניה בתיובתא שלימתא הא תקיף איהו, ויתתקף ביה בקב"ה, כאילו לא חטא. דהא שבטין בגין דחטו על גניבת יוסף הוו דחלין, דאלמלא לא חטו לא הוו דחלין כלל, בגין דחובוי דבר נש מתברין לביה, ולית ליה חילא כלל, מאי טעמא, דהא ההוא יצר הטוב אתבר עמיה, ולית ליה חילא לאתתקפא על ההוא יצר הרע, ועל דא כתיב (דברים כ ח) מי האיש הירא ורך הלבב, הירא (דיראה דא) מחובין דבידוי, דאינון תבירא דלבא דבר נש.

ותא חזי, לכמה דרין אתפרע קב"ה מאינון חובין דשבטין, דהא לא אתאביד מקמיה דקב"ה כלום, ואתפרע מדרא לדרא, ודינא קיימא קמיה תדיר עד דאתפרע, ושרי דינא באתר דאצטריך. מנלן מחזקיהו, חזקיהו חב ההוא חובא דגלי סתירין דקב"ה לשאר עמין עעכו"ם, דלא הוה אצטריך לגלאה, וקב"ה שדר ליה לישעיהו ואמר ליה, (ישעיה לט ו) הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתך ואשר אצרו אבותיך עד היום הזה וגו'.

תא חזי כמה גרים ההוא חובא בגין דגלי מה דהוה סתים, דכיון דאתגלי אתייהיב דוכתא לאתר אחרא דלא אצטריך לשלטאה עליה, בגין כך לאו ברכה שריא אלא באתר סתים, ואוקמוה מה דאיהו (הוה) סתים ברכה (דהוה) שריא עלוי, כיון דאתגלי אתייהיב דוכתא לאתר אחרא לשלטאה עלוי.

כתיב (איכה א ח) כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה ואוקמוה, אבל כל מכבדיה הזילוה, דא הוא מלכות בבל, דהא מתמן אשתדר דורון לירושלם, דכתיב (ישעיה לט א) בעת ההיא שלח מרודך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים ומנחה אל חזקיהו, ומה כתיב בהו, שלם לחזקיה מלך יהודה ושלם לאלהא רבא ושלם לירושלם. כיון דנפק פתקיה מניה, אהדר ללביה ואמר לא יאות עבדית לאקדמא שלמא דעבדא לשלמא דאמריה, קם מכורסיה ופסע ג' פסיען ואהדר פתקיה וכתב אחרנין תחותייהו, וכתב הכי שלם לאלהא רבא שלם לירושלם ושלם לחזקיה, ודא הוא מכבדיה.