זהר חלק א ג ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · ג ב · >>

הוסף תרגום


דף ג ב

מתוך: זוהר חלק א (עריכה)

יהיבתא לאת בי"ת נבזבזא רברבא דא, ולא יאות למלכא עלאה לאעברא נבזבזא דיהב לעבדו ולמיהב לאחרא, אמר לה קב"ה, אל"ף אל"ף, אע"ג דאת בי"ת בה אברי עלמא, אנת תהא ריש לכל אתוון, לית בי יחודא אלא בך, בך ישרון כל חושבנין, וכל עובדין דעלמא, וכל יחודא לא הוי אלא באת אל"ף.

ועבד קב"ה אתוון עלאין רברבין ואתוון תתאין זעירין ובגין כך בי"ת בי"ת בראשית ברא, אל"ף אל"ף אלהים את, אתוון מלעילא ואתוון מלתתא, וכלהו כחדא הוו מעלמא עלאה ומעלמא תתאה:


פתיחת רבי יודאי

"בראשית" -- רבי יודאי אמר מאי בראשי"ת, בחכמ"ה, דא חכמ"ה דעלמא קיימא עלה, לאעלא גו רזין סתימין עלאין, והכא אגליפו שית סטרין רברבין עלאין, דמנהון נפיק כלא, דמנהון אתעבידו שית מקורין ונחלין, לאעלא גו ימא רבא, והיינו ברא שית, מהכא אתבריאו, מאן ברא לון, ההוא דלא אדכר, ההוא סתים דלא ידיע.

רבי חייא ורבי יוסי הוו אזלי בארחא, כד מטו לחד בי חקל, אמר ליה רבי חייא לרבי יוסי, הא דאמריתו ברא שית, ודאי הכי הוא, בגין דשית יומין עלאין גבי אורייתא ולא יתיר, אחרנין סתימין אינון אבל חמינן גו סטרי בראשית, דאמר הכי, גליפו אגליף ההוא סתימאה קדישא, גו מעוי דחד טמירו, דנקיד בנקודה, דנעיץ, ההוא גליפו אגליף וטמיר ביה, כמאן דגניז כלא תחות מפתחא חדא, וההוא מפתחא גניז כלא בהיכלא חדא, ואע"ג דכלא גניז בההוא היכלא, עקרא דכלא בההוא מפתחא הוי ההוא מפתחא סגיר ופתח.

בההוא היכלא אית ביה גניזין סתימין סגיאין אלין על אלין, בההוא היכלא אית תרעין עובד סתימו, ואינון חמשין, אגליפו לארבע סטרין והוו ארבעין (ס"י, ותשע), חד תרעא לית ליה סטרא, לא ידיע אי הוא לעילא אי הוא לתתא (ס"י, איהו לעילא איהי לתתא), ובגין כך ההוא תרעא סתים. גו אינון תרעין אית מנעולא חדא, וחד אתר דקיק לאעלא ההוא מפתחא ביה, ולא אתרשים אלא ברשימו דמפתחא, לא ידעין ביה אלא ההוא מפתחא (ס"י, דפתחא) בלחודוי, ועל רזא דנא בראשית ברא אלהים בראשית, דא מפתחא דכלא סתים ביה, והוא סגיר ופתח, ושית תרעין כלילן ביה, בההוא מפתחא דסגיר ופתח, כד סגיר אינון תרעין וכליל לון בגויה (נ"א, וכלה בגויה), כדין ודאי כתיב בראשית, מלה גליא בכלל מלה סתימאה, ובכל אתר בר"א מלה סתימאה איהו, סגיר ולא פתח.

א"ר יוסי ודאי הכי הוא, ושמענא לבוצינא קדישא דאמר הכי, דמלה סתימאה איהו ברא סגיר ולא פתח, ובעוד דהוה סגיר במלה דברא, עלמא לא הוה ולא אתקיים, והוה חפי על כלא תה"ו, וכד שלטא האי תה"ו, עלמא לא הוה ולא אתקיים, אימתי ההוא מפתחא פתח תרעין, ואזדמן לשמושא ולמעבד תולדין, כד אתא אברהם, דכתיב אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, ותנינן באברהם, ומה דהוה כלא סתים במלת ברא, אתהדרו אתוון לשמושא, ונפק עמודא דעבד תולדין, אבר יסודא קדישא, דעלמא קיימא עליה.

כד האי אבר אתרשים במלת ברא, כדין רשים סתימאה עילאה (נ"א, קדישא לגלאה) רשימו אחרא לשמיה וליקריה, ודא איהו מ"י, וברא אלה, וגם כן שמא קדישא דאתברכא דאיהו מ"ה אתרשים, ואפיק מן בר"א אב"ר, והוא רשים באלה מסטרא דא, ואבר מסטרא דא, סתימאה קדישא, אל"ה קיימא אב"ר קיימא, כד אשתלים דא אשתלים דא. גליף להאי אבר ה', גליף להאי אלה י', אתערו אתוון לאשלמא להאי סטרא ולהאי סטרא, כדין אפיק מ"ם, נטיל חד להאי סטרא וחד להאי סטרא, אשתלים שמא קדישא ואתעביד אלהים, וגם כן שמא