ויקרא רבה כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · ויקרא רבה · כה · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה כה[עריכה]

ויקרא רבה פרשה כה פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח

ויקרא רבה · כה · א · >>

* קיים ביאור על פיסקה זו, לחץ על אות הפיסקה

א. [עריכה]

"וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל" הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (משלי ג, יח): "עץ חיים היא למחזיקים בה":

  • אמר רב הונא בשם ר' אחא: שלא יהיו דברי תורה בעיניך כאדם שיש לו בת בוגרת והוא רוצה להשיאה לאחד, אלא (שם ב, א) "בני אם תקח אמרי ומצותי תִּצְפֹּן אתך", אם יש לך זכות - קח.
  • אמרי, רב הונא בשם ר' בנימין בן לוי אמר: משל למלך שאמר לבנו צא לפרקמטיא, אמר לו אבא מתיירא אני בדרך מהלסטים ובים מפני אפורטין, מה עשה אביו נטל מקל וחקקו ונתן בו קמיע ונתנה לבנו ואמר לו יהי המקל הזה בידך ואי אתה מתיירא משום בריה, אף כך אמר הקב"ה למשה אמור לישראל בני עסקו בתורה ואין אתם מתייראים משום אומה.
  • אילו נאמר 'עץ חיים היא לעמלים בה' לא היתה תקומה לשונאי ישראל, אלא 'למחזיקים'. אילו נאמר 'אשר לא ילמד' לא היתה תקומה לשונאי ישראל, אלא (דברים כז, כו): "'אשר לא יקים' את כל דברי התורה הזאת", לכך נאמר" עץ חיים היא למחזיקים בה".
  • רב הונא אמר: אם נכשל אדם בעבירה, חייב מיתה בידי שמים. מה יעשה ויחיה? אם היה למוד לקרות דף אחד קורא שני דפים, ואם היה למוד לשנות פרק אחד ישנה שנים, ואם אינו למוד לקרות ולשנות מה יעשה ויחיה? ילך ויעשה פרנס על הצבור וגבאי של צדקה והוא חי, שאילו נאמר 'ארור אשר לא ילמד' לא היתה תקומה, אלא "ארור אשר לא יקים", אלו נאמר 'עץ חיים לעמלים בה' לא היתה תקומה, אלא "עץ חיים היא למחזיקים בה".
    • (קהלת ז, יב): "כי בצל החכמה בצל הכסף" א"ר אחא בשם ר' תנחום ב"ר חייא למד אדם ולימד ושמר ועשה והיתה ספק בידו למחות ולא מיחה להחזיק ולא החזיק הרי זה בכלל ארור הה"ד "ארור אשר לא יקים" ר' ירמיה אמר בשם ר' חייא לא למד אדם ולא עשה ולא שמר ולא לימד לאחרים ולא היתה ספק בידו להחזיק והחזיק ולא למחות ומיחה הרי זה בכלל ברוך:

<< · ויקרא רבה · כה · ב · >>


ב. [עריכה]

ר' הונא ור' ירמיה אמרו בשם ר' חייא בר אבא: עתיד הקדוש ב"ה לעשות צל וחופות לבעלי המצות אצל בני תורה בגן עדן. ואית ליה ג' קריין:

"שמעון אחי עזריה אמר משמו", והלא שמעון היה גדול מעזריה! אלא, על ידי שהיה עזריה עוסק בפרקמטיא ונותן בפיו של שמעון, לפיכך נקרא הלכה על שמו.

ודכוותה (דברים לג, יח): "ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך", ולא יששכר גדול היה מזבולן? אלא, ע"י שהיה זבולן מפרש מיישוב ועוסק בפרקמטיא, ובא ונותן לתוך פיו של יששכר, נותן לו שכר בעמלו, לפיכך נקרא הפסוק על שמו, שנאמר "שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך".

א"ר תנחומא: כל מי שיוצא לדרך ואינו מכוין לבו למלחמה, סוף שהוא נופל במלחמה; אבל שבטו של זבולון, בין מתכוין בין שאינו מתכוין, יוצאין למלחמה ונוצחין, הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (דה"א יב, לד): "מזבולן יוצא צבא עורכי מלחמה ולעדור בלא לב ולב"; מהו בלא לב ולב? אלא בין מתכוונין בין שאינן מתכוונין הם יוצאים ומנצחין.

דרש רבי יהודה בן פזי: מי יגלה עפר מעיניך, אדם הראשון, שלא יכולת לעמוד על צוויך שעה אחת, והרי בניך ממתינין לערלה ג' שנים! א"ר הונא: כד שמע בר קפרא כך, אמר יפה דרש ר' יהודה בן אחותי, הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב [[:קטגוריה:|"וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל"]].

<< · ויקרא רבה · כה · ג · >>


ג. [עריכה]

רבי יהודה ב"ר סימון פתח (דברים יג, ה): "אחרי ה' אלהיכם תלכו" וכי אפשר לבשר ודם להלוך אחר הקדוש ברוך הוא אותו שכתוב בו (תהלים עז, כ): "בים דרכך ושבילך במים רבים" ואתה אומר "אחרי ה' תלכו ובו תדבקון" וכי אפשר לבשר ודם לעלות לשמים ולהדבק בשכינה אותו שכתוב בו (דברים ד, כד): "כי ה' אלהיך אש אוכלה" וכתיב (דניאל ז, ט): "כורסיה שביבין דינור" וכתיב (שם, י) "נהר דינור נגד ונפק מן קדמוהי" ואתה אומר "ובו תדבקון" אלא מתחלת ברייתו של עולם לא נתעסק הקב"ה אלא במטע תחלה הה"ד (בראשית ב, ח): "ויטע ה' אלהים גן בעדן" אף אתם כשנכנסין לארץ לא תתעסקו אלא במטע תחלה הה"ד "כי תבאו אל הארץ":

<< · ויקרא רבה · כה · ד · >>


ד. [עריכה]

ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי פתח (קהלת ב, ד): "הגדלתי מעשי בניתי לי בתים נטעתי לי כרמים" אמר הקדוש ברוך הוא למשה לך אמור לאבות הראשונים הגדלתי לעשות עם בניכם כל מה שהתניתי עמכם "בניתי לי בתים" שנאמר (דברים ו, יא): "ובתים מלאים כל טוב" "נטעתי לי כרמים" שנאמר "כרמים וזיתים אשר לא נטעת" (ו): "עשיתי לי ברכות מים" שנאמר "וּבֹרֹת חצובים" וכתיב (שם ח, ז) "עינות ותהומות" "להשקות מהן יער צומח עצים" אמר ר' לוי אפילו קנה חצים לא היתה א"י חסרה עשיתי לי גנות ופרדסים (דברים ח, ח): "ארץ חטה ושעורה" "נטעתי בהם עץ כל פרי" הה"ד [[:קטגוריה:|"כי תבאו אל הארץ ונטעתם"]]:

<< · ויקרא רבה · כה · ה · >>

* קיים ביאור על פיסקה זו, לחץ על אות הפיסקה

ה. [עריכה]

(איוב לח, לו): "מִי שָׁת בַּטֻּחוֹת חָכְמָה" מהו "בַּטֻּחוֹת" בטויא "או מי נתן לשכוי בינה" הדא תרנגולתא א"ר לוי בערביא צווחין לתרנגולתא שכויא הדא תרנגולתא כד אפרוחיה דקיקין היא מכנשא להון ויהבת להון תחות אגפיא ומשחנה להון ומעדרנה קדמיהון וכד אינון רבייה חד מנהון בעי למקרב לותיה והיא נקרה ליה בגו רישיה וא"ל זיל עדור בקוקלתך כך כשהיו ישראל במדבר מ' שנה היה המן יורד והבאר עולה להן והשליו מצוי להן וענני כבוד מקיפות אותן ועמוד ענן מסיע לפניהם כיון שנכנסו ישראל לארץ אמר להם משה כל אחד ואחד מכם יטעון מכושיה ויפוק וינצוב ליה נציבין הה"ד [[:קטגוריה:|"כי תבאו אל הארץ ונטעתם"]].
אדרינוס שחיק טמיא הוה עבר באלין שבילייא דטברייא וחמא חד גבר סב קאים וחציב חצובן למנצב נציבין א"ל סבא סבא אי קרצת לא חשכת א"ל קריצת וחשיכת ומה דהני למרי שמיא עבד א"ל בחייך סבא בר כמה שנין את יומא דין א"ל בר מאה שנין א"ל ואת בר מאה שנין וקאים וחצב חצובין למנצב נציבין סבר דאת אכיל מנהון א"ל אין זכית אכלית ואם לאו כשם שיגעו לי אבהתי כך אני יגע לבני א"ל בחייך אם זכית אכול מנהון תהוה מודע לי לסוף יומין עבדין תאניא אמר הא ענתה נודע למלכא מה עבד מלא קרטלא תאינין וסלק וקם ליה על תרע פלטין אמרין ליה מה עסקיך אמר לון עלון קדם מלכא כיון דעל אמר ליה מה עסקך א"ל אנא סבא דעברת עלי ואנא חצב חציבין למנצב נציבין ואמרת לי אין זכית תיכול מנהון תהא מודע לי הא זכיתי ואכילית מנהון והילין תאיניא מן פיריהון אמר אדרינוס בההיא שעתא קלוונין אנא תיתנון סילון דדהבא ויתיב ליה אמר קלווניא אנא דתפנון הדין קרטל דידיה ותמלון יתיה דינרין אמרין ליה עבדוהי כל הדין מוקרא תיקריניה להדין סבא דיהודאי אמר להון בריה אוקריא ואנא לא אנא מוקר ליה אנתתיה דמגירא הות ברת פחין אמרה לבעלה בר קבלוי חמי דהדא מלכא רחמא תינין ומפרגא בדינרין מה עבד מלא מרעליה תינין ואזל וקם קדם פלטין א"ל מה עסקך אמר לון שמעית דמלכא רחמא תינין ומפרגא בדינרין עלון ואמרין למלכא חד סבא קאים על תרע פלטין טעין מלא מרעלי' תינין ואמרנא ליה מה עסקך א"ל שמעית דמלכא רחמא תינין ומפרגא בדינרין אמר קלוונין אנא דתקימין יתיה קדם תרע פלטין וכל מאן דעייל ונפק יהי טרו על אפי' באפתי רמשא פנון יתיה ואזל לביתיה אמר לאנתתיה ככל הדין יקרא אנא שלים לך אמרה אזיל גלוג לאמך תהוון אינון תינין ולא הוון אתרגון דהוון בשילן ולא פגינן:ויקרא רבה כה וויקרא רבה כה זויקרא רבה כה ח

<< · ויקרא רבה · כה · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.