ויקרא רבה יז א
א. [ עריכה ]
"כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן וגו' וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם" הדא הוא דכתיב (תהלים עג, א): "אַךְ טוֹב לְיִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים לְבָרֵי לֵבָב" יכול לכל ת"ל "לְבָרֵי לֵבָב" אלו שלבן ברי במצות (שם פד, ו) "אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָּךְ" יכול לכל ת"ל "מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם" אלו דשבילין דאורייתא כבישין בלבהון (שם קכה, ד) "הַטִּיבָהּ ה' לַטּוֹבִים" יכול לכל תלמוד לומר "וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם" (נחום א, ז): "טוֹב ה' לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה" יכול לכל ת"ל "וְיוֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ" (איכה ג, כה): "טוֹב ה' לְקֹוָו" יכול לכל ת"ל "לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ" (תהלים קמה, יח): "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו" יכול לכל ת"ל "לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶּאֱמֶת".
(תהלים עג, ב): "וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי" רב ולוי חד אמר אסף בן קרח היה וחד אמר אסף אחר היה מאן דאמר אסף בן קרח היה כבר הייתי שורה עם אבא בגיהנם וחד אמר אסף אחר היה כבר הייתי שורה עם הרשעים בגיהנם למה (ג): "כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים" במערבא אומרים אלו שלבם מלא הוללות רעות ר' לוי קרי להון זהוניא אלו שמביאין אללי לעולם "שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה" כתיב (ישעיה מח, כב): "אֵין שָׁלוֹם לָרְשָׁעִים" ואתה אומר "שְׁלוֹם רְשָׁעִים" אלא בשלומים של רשעים אראה (ד): "כִּי אֵין חַרְצֻבּוֹת לְמוֹתָם וּבָרִיא אוּלָם" לא הרהרתים בחלאים ולא צביתים בעונות אלא ובריא אולם עשיתים בריאים כאולם כדתנן פתחו של אולם ארכו ארבעים אמה ורחבו עשרים אמה וחמשה מלתריות של מילא היו על גביו ר' דוסתאי כר' ינאי בשם ר' מאיר ורבנן ר' דוסתאי אמר בשם ר"מ האשה הזאת היא טווה מעה אחת עבה ומעה אחת דקה אלו הציבום לעונות ואלו לאיספליטון רבנן אמרי אין להם ציבום של עונות שימותו בהם אלא אלו הבריאים ליום הדין הה"ד (מ"א ז, ז): "וְאוּלָם הַכִּסֵּא אֲשֶׁר יִשְׁפָּט שָׁם אֻלָם הַמִּשְׁפָּט". (תהלים עג, ה): "בַּעֲמַל אֱנוֹשׁ אֵינֵמוֹ" לא לחרוש ולא לזרוע ולא לקצור "וְעִם אָדָם לֹא יְנֻגָּעוּ" אמר רב המנונא אפילו באותם שכתוב בהם (יחזקאל לד, לא): "וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם" לא ינוגעו, לפיכך משה מזהיר לישראל "כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן":