לדלג לתוכן

התורה והמצוה על דברים כ א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | התורה והמצוה על דבריםפרק כ' • פסוק א' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים כ', א':

כִּֽי־תֵצֵ֨א לַמִּלְחָמָ֜ה עַל־אֹיְבֶ֗ךָ וְֽרָאִ֜יתָ ס֤וּס וָרֶ֙כֶב֙ עַ֚ם רַ֣ב מִמְּךָ֔ לֹ֥א תִירָ֖א מֵהֶ֑ם כִּֽי־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ הַמַּֽעַלְךָ֖ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃



פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים כ א:

צח.

כי תצא למלחמה . כבר בארתי בהתו"ה ויקרא יב , שבדבר שהוא חובה ומוכרח להעשות, ידבר בדרך המקור, עם שמוש הב' או הכ'. בהקריבכם מנחה חדשה , בהרימכם את חלבו ממנו . ואם יציין התנאי במלת "כי", מדבר מדבר (=בדבר) שאינו חובה.

ובכ"ז ממ"ש למלחמה על אויבך , משמע שאינו מלחמה כמלחמת דוד להרחיב את מלכותו, רק נגד אויבים הרוצים לצאת לקראתם; וזאת קורא ר' יהודה בשם "מלחמת מצוה”. והועתק ממשנה דסוטה מד.

וזה שציין "מתניתין”; וסתמא דספרי קורא זאת מלחמת הרשות, וכת"ק בסוטה שם. ונפקא מינא לעוסק במצוה, כמ"ש בגמ' שם ע"ב.

ולכ"ע אינו מדבר במלחמת יהושע שהוא חובה, שבו הכל יוצאים. דהא אמר " כי תצא " ולא "בצאתך למלחמה”. ויוכל להיות שמוסב גם על מה שאמר ריה"ג, ( שופטים צ"ח ) שחסר עין או שן לא יצא למלחמה, שגם זה אינו נוהג במלחמת חובה.

צט.

וראית סוס ורכב עם רב ממך . שם "עם" מתאר את הסוסים והרכב (מדלא אמר "ועם רב"). ר"ל עם רוכבי סוסים. וממילא ממ"ש עם רב ממך , מבואר שגם אתה עם רוכב סוסים. שלא נאסר למלך להרבות סוסים רק לצרכו, לא לצורך החיל (כנ"ל שפטים לב ).

ותפס " סוס ורכב " בלשון יחיד, על צד כוונה שניה. שתראה בעין השכל, שהעם רב הזה, אין כחם רק כסוס יחיד. כי ה' א-להיך עמך, המעלך מארץ מצרים , שגם שם כתיב " סוס ורוכבו רמה בים ”, שהיו רק כסוס ורוכב יחידי. ולכן לא תירא מהם.





קיצור דרך: mlbim-dm-20-01