הקבצו ושמעו (קינה)
מחבר: רבי משה אלשיך
הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב כֻּלְּכֶם
קִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם
כִּי בְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם
וּתְנוּ כָבוֹד לַייָ אֱלֹהֵיכֶם
מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, וְחֵךְ אֹכֶל יִטְעַם לוֹ
אוֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב, וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ
וְהָאֱלֹהִים יִרְאֶה לוֹ
לִשְׁכֹּן בְּאָהֳלוֹ מִבְּלִי לוֹ
אֲשֶׁר לֹא עָמַל בּוֹ וְלֹא גִדְּלוֹ
אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ, תַּרְקִיעַ עִמּוֹ לִשְׁחָקִים
אָנֹכִי חָטָאתִי, וְהוּא אָסוּר בָּאזִקִּים
וְעַל זֹאת סִפְדוּ וְהֵילִילוּ, בֹּאוּ וְלִינוּ בַשַּׂקִּים
בָּרְחוֹבוֹת וּבַשְּׁוָקִים
שְׁכִינָה מָה אוֹמֶרֶת, קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי
הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת עָבְרוּ רֹאשִׁי
וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי
וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי
עַל זֹאת אֶסְפְּדָה וְאֵילִילָה
אֲסַלְּדָה בְחִילָה
קוֹלִי כַּחוֹלָה
מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה
לְמַעַנְכֶם שֻׁלַּחְתִּי בָּבֶלָה
וַאֲנִי בְּתוֹךְ הַגּוֹלָה
עֲוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ אֵלֶּה וְחַטֹּאתֵיכֶם
הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם לְיַסְּרָה אֶתְכֶם
וַיִּתְעַבֵּר יְיָ בִּי לְמַעַנְכֶם
וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם
בְּבֵית יִשְׂרָאֵל רָאִיתִי שַׁעֲרוּרִיָּה
אֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב, שַׁלָּמָּה אֶהְיֶה כְּעוֹטְיָה
כְּקִיר נָטוּי וּכְגָדֵר הַדְּחוּיָה
הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל אִם אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה
יָדַעְנוּ יְיָ רִשְׁעֵנוּ וַעֲוֹן אֲבוֹתֵינוּ
הִנְנוּ אָתָאנוּ לְךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ
שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ
תָּשׁוּב תְּרַחֲמֵנוּ וְתִכְבֹּשׁ עֲוֹנוֹתֵינוּ
וַיֹּאמֶר יְיָ אָהַבְתִּי אֶתְכֶם
כָּל יִשְׁעִי וְכָל חֶפְצִי אָשׁוּב לְרַחֶמְכֶם
שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם
אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם
אִמְרוּ לְבַת צִיּוֹן כֹּה אָמַר אֲדוֹנָיִךְ
תַּחַת הֱיוֹתֵךְ עֲזוּבָה יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְ
וְכִמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ
וְהָיִית עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד יְיָ, וּצְנִיף מְלוּכָה בְּכַף אֱלֹהָיִךְ.