חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

היתר כללי להעבדה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים


י״פ תשי״א, 1386; תשע״ג, 1682; תשע״ו, 2444.


אני מודיע בזה כי בתוקף סמכותי לפי סעיף 12 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי״א–1951 (להלן – החוק) ובהתאם להחלטת ועדת השרים כאמור באותו סעיף ובתוקף סמכותי לפי סעיפים 11 ו־14 לחוק, נתתי היתר כללי, לפיו מותר להעביד עובדים במקום שמטפלים בחולים, בבתי מרקחת תורניים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים –


1.
(א)
במנוחה השבועית, ובלבד שמקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבדו יתן להם המעביד, לכל המאוחר תוך ארבעה שבועות, שעות מנוחה שמספרן כמספר השעות בהן עבדו כאמור (להלן – מנוחת פיצוי).
(ב)
מנוחת הפיצו תכלול, ככל האפשר, לפחות אחת לארבעה שבועות, את היום שבו חלה המנוחה השבועית הרגילה של העובד.
(ג)
מנוחת הפיצוי תהיה רצופה, אך אם מגיעה מנוחת פיצוי של יותר מעשרים וחמש שעות, אפשר לחלקה לפרקים ובלבד שכל פרק ממנה לא יפחת מעשרים וחמש שעות או מיתרת מנוחת הפיצוי המגיעה.
2.
שלוש שעות נוספות בכל יום מימי השבוע וארבע שעות נוספות ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג כאמור בסעיף 2(ב) לחוק ושלושים שעות נוספות לשבוע ובלבד שהשעות הנוספות לא יעלו על שבעים וחמש בשנים עשר שבועות רצופים.
3.
[תיקון: תשע״ג, תשע״ו]
(תוקפו של סעיף זה עד יום 26 בדצמבר 2019).
(א)
על אף האמור בסעיף 2, מותר להעסיק בתורנות רופא המועסק בבית חולים ובלבד שהעסקה כאמור תהיה לפי הוראות בדבר סדרי תורנות הקבועים בהסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בין המעבידים ובין ההתסדרות הרפואית בישראל, בין אם מעסיקו של הרופא חתום עליהם ובין אם לאו, ובכפוף לכל אלה:
(1)
אורך יום העבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות לא יעלה על 24 שעות, ואם צורכי העבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום העבודה כאמור על 26 שעות.
(2)
רופא לא יבצע, ככל האפשר, יותר משתי תורנויות בשבוע עבודה; הועסק רופא ביותר משתי תורנויות בשבוע עבודה, יתעד מנהל המחלקה האחראי על הרופא, בכתב ובאופן סדיר את הנסיבות, השיקולים וצורכי העבודה שבגינן הועסק הרופא כאמור, ומננהל בית החולים יבצע מעקב אחר הנסיבות והצורכים האמורים;
(3)
בכפוף לאמור בפסקה (6), ביום עבודה שאין הרופא מועסק בשעות תורנות, ניתן להעסיקו בשעות נוספות ליום כאמור בסעיף 2;
(4)
בין יום עבודה הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות למשנהו תחול הפסקה של עשרים שעות לפחות;
(5)
לא יועסק רופא בשעות נוספות שהן שעות תורנות אלא אם כן העמיד המעביד לטובת הרופאים חדר נפרד עם מיטות למנוחה;
(6)
(א)
לא יועסק רופא מעל 71.5 שעות בשבוע עבודה בממוצע לשנת עבודה; במניין אלה ייכללו שעות נוספות לרבות תורנויות;
(ב)
הועסק רופא בחלק משנת העבודה יהיה מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע עבודה יחסי לתקופת העבודה שהוא עבד בה;
(ג)
מנהל מחלקה, רשאי, באישור מנהל בית החולים, לאשר מראש העסקת רופא באופן החורג מ־71.5 שעות עבודה בשבוע כאמור בפסקת משנה (א), אם הדבר דרוש למניעת פגיעה ממשית ביכולת בית החולים ליתן מענה נאות לצורכים הרפואיים של המטופלים במחלקה; ראה מנהל בית החולים כי נדרשת העסקה חורגת משבוע עבודה של 71.5 שעות לפרק זמן של שלושה חודשים, יביא את הדבר לאישור המנהל הכללי של משרד הבריאות המוסמך לאשר העסקה חורגת כאמור אם השתכנע כי היא נחוצה כדי למנוע פגיעה ממשית כאמור;
(7)
המנהל הכללי של משרד הבריאות או ראש מינהל הרפואה במשרד האמור, יודיעו לאגף ההסדרה פעם בשישה חודשים, על מספר התורנויות בממוצע שביצעו רופאים, בהשוואה למספר תורנויות שביצעו בממוצע בתקופות קודמות.
(ב)
בסעיף זה –
”אגף ההסדרה“ – אגף ההסדרה במינהל ההסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה;
”מעבידים“ – ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות מדיצינית הדסה;
”שנת עבודה“ – כהגדרתה בחוק חופשה שנתית, התשי"‎א־1951.
”תורנות“ – כמשמעותה בהסכם הקיבוצי מיום 29.11.1976 שבין המעבידים ובין ההסתדרות הרפואית בישראל.


כ״ב באלול תשי״א (23 בספטמבר 1951)
  • גולדה מאירסון
    שרת העבודה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.