פסיקתא רבתי/הוספה א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שור או כשב או עז כי יולד וגו' (ויקרא כב כז)

ילמדנו רבינו: גוי שהביא קרבן, מהו לקבל הימנו? - כך שנו רבותינו: נדבות מקבלין מן הגוי, וקרבנות אין מקבלין מהן, מפני שקרבנותיהם פסולין לפני הקב"ה! כך אמר שלמה: "זבח רשעים תועבה" (משלי כא כו)

מעשה בגוי אחד, ששאל את ר' יוסי בן חלפתא. אמר לו: למה אין מקבלין ממנו קרבנות? אין כתיב "ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים [ובכל מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה כי גדול שמי בגוים]" (מלאכי א יא)?

אמר לו ר' יוסי: היך אתה קורא מה שאתה רוצה, [ומה שאין אתה רוצה] - אין אתה קורא! שבשעה שבקש בלעם ובלק להקריב קרבנות לפני הקדוש ברוך הוא - לא קיבל מהם, שנאמר "הירצה ה' באלפי אלים" וגו' (מיכה ו ז), מה כתיב "ולא אבה ה' אלהיך לשמע אל בלעם" (דברים כג ו), וחוץ מזו ומזו, אין כתיב "זבח רשעים תועבה"?

אמר לו: בוודאי על הרשעים אמרה תורה, שאפילו יהא ישראל ויהא רשע - אלהיכם מתעב קרבנו! ועוד, מה שאתה מדחה אותי למקומות אחרים? - אמור לי מן התורה!

אמר לו ר' יוסי: חייך, כתוב מלא הוא! כך אתה מוצא, בשעה שבא הקב"ה ליתן תורה לישראל, ופרשת הקרבנות בן כמה שנים או בן כמה ימים שיהו מקריבים קרבנותיהם, הזהיר הקדוש ברוך הוא שלא יקבלו מכם קרבן! מה כתיב למעלן? "ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחתם בהם", (ויקרא כב כה) אבל מישראל אני מקבל! מנין? - ממה שקראו בענין "שור או כשב או עז" וגו':

העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.