הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן עח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סימן עח[עריכה]

[שו"ע] דחזקה אא"פ תוך זמנו. נ"ב ואם הוא מלוה בשטר והלוה טוען שפרעו ת"ז ומביא עדים ע"ז כתב המ"ל פ' י"ד ממלוה דנאמן לומר סטראי ננהו דאתרע שטרא ודמי לדינא דהגה לעיל סי' ע' ס"ד ע"ש:

[שו"ע] אפי' קטנים נפרעים מהם. נ"ב עיין בש"ך סי' קמ"ו ס"ק כ"ה:

[שו"ע] ובלבד שיש עדים בהלואה. נ"ב בעיר שושן כתב דאם ליכא עדים כלל והיתומים טוענים שיודעים מההלואה וגם שהוא ת"ז וא"י מפרעון דטענינן להו שפרע כיון דאבוהון הי' נאמן לומר פרעתי במגו דלהד"ם או שלא קבע זמן ע"ש ועיין ש"ך לעיל סי' ס"ט ס"ק כ"ו שדין זה תלוי במחלוקת הפוסקים לקמן סימן ק"ח אי טענינן ליתמי מלתא דל"ש ע"ש:

[ש"ך אות ח] דיש לו הנאה מן המעות. נ"ב עיין מהרי"ט ח"ב חח"מ סי' קנ"ד ועיין בס' הראנ"ח ח"א סימן ט"ז ובתשובת חכ"צ סי' ד' ובכלל י"א סי' כ"ו:

[ש"ך אות י] וא"כ ה"ה פרעון סחורה. נ"ב עיין תשובת מהר"א ששון סי' ע"ד:

[ש"ך אות טו בד"ה ולענין דינא] אבל אה"נ דצריך לישבע היסת. נ"ב התם לענ"ד בע"א מחוייב לישבע ש"ד אחר הפרעון דהחזקה דאין אדם פת"ז אינו פוטרו משבועת ע"א דלגבי שבועה ע"א כמו ב' עדים לממון:

[שו"ע] היינו דוקא בקובע זמן. נ"ב ע"ל סי' ל"ט ס"ג ובש"ך שם ס"ק ח':