הגאון מווילנה על משלי יב כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

| הגאון מווילנה על משליפרק י"ב • פסוק כ"ג |
כ • כג • כז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


"אדם ערום כוסה דעת, וכסיל יקרא איוולת" -

  • החכם כוסה אפילו מה שיודע, ומסתיר חכמתו ואינו מגלה.
  • וכסיל יקרא איוולת, כלומר, האיוולת שלו, שנכנס במושכל ראשון שלו, תיכף יקרא בקול להשמיע לכל.

ואמר כאן שלוש פעמים "אדם":

כמו שנאמר (עמוס ב ו): "על שלושה פשעי...": כשהוא במדרגת "אדם" צריך לכסות את עצמו מאד, שאז מתקנאין בו להפילו שלא יהיה לו תקומה חס ושלום, וכמו שאמרו בתיקוני זוהר חדש פז ג: "הנה נא ידעתי כי אישה יפת מראה את... אמרי נא...". "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" הוא ג' חיות הקודש, "אל הארץ אשר אראך" היא הרביעית. והוא נקרא בת-שבע. ולכן בירך אותו בשבע ברכות, וכמו שאמרו שם: "מארצך - זה שינוי מקום, וממולדתך... תלת אלפין מתלת שמהן... ויאמר אל שרי אשתו - דא גופא... מה אמר לה?... צופה רשע לצדיק... ובגין דא (משלי כב ג): "ראה רעה ונסתר", אדהכי הוא עמודא דנהירא..."

(משלי יט יד): "בית והון נחלת אבות..." - והעניין: (משלי כד ג): "בחכמה ייבנה בית, ובתבונה יתכונן, ובדעת חדרים יימלאו כל הון יקר ונעים", וזהו "בית והון נחלת אבות", "ומה' אישה משכלת" - היא הרביעית הנ"ל.



<< · הגאון מווילנה על משלי · יב · כג · >>