האמונות והדעות/מאמר ח/פרק ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק ה[עריכה]

וכיון שפרשתי הקצים האלו ובארתים, אומר כבר ידענו שאם לא תשלם תשובתנו, נעמוד עד השלמת הקץ, ואם ישלם הקץ קודם שנשוב, וכאשר ארך גלותנו ולא שבנו, ישיבנו קודם שנתקן, יהיה זה בשוא. אבל קדמוננו זכרם לברכה קבלו שתקראנה אותנו צרות רבות ורעות שנבחר בעבורם התשובה ונהיה ראויים להגאל, והוא מה שאמרו אם ישראל עושין תשובה נגאלין, ואם לאו הקדוש ברוך הוא מעמיד עליהם מלך שגזרותיו קשות כהמן, והם עושין תשובה ונגאלין, ואמרו שסבת זה עמידת איש מבני יוסף בהר הגליל ויתקבצו אליו אנשים מבני עמנו, וילך אל בית המקדש אחר שיהיה ברשות אדום, ויעמוד שם עמם זמן, ואחר כן יעלה עליהם מלך ששמו ארמילוס וילחם בה וילכוד העיר ויהרג וישבה ויעונה ויהיה האיש אשר משבט יוסף בכלל ההרוגים, ויהיו עמנו בצרות גדולות, והקשה שבצרות הפסד ענינם עם כל המלכיות והתבאשם בם עד שיגרשום אל המדברות עד אשר ירעבו ויצמאו ומחוזק הצרות המוצאות יצאו רבים מהם מתורת' וישארו הנשארים המתבררים המזוקקים, ואז יראה להם אליהו ותבא הגאולה.

ואחר ששמעתי אלה הצרות התבוננתי בכתוב ומצאתי בו מקום לכל דבר מהם, ותחלתם שאדום כבשו בית המקדש בעת הגאולה, יאמר בו ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו. ושילחם בם אחד מבני רחל. אמר בזה לכן שמעו עצת יי' אשר יעץ על אדום ומחשבותיו אשר חשב על יושבי תימן, אם לא יסחבום צעירי הצאן, ושאנשים מעטים מן האומה יתקבצו אליו, לא רבים אמר בו ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה. ושהעולה עליהם יתפשם וישבם ויהרגם. אמר בו הנה יום בא ליי' וחולק שללך בקרבך ואספתי את כל הגוים אל ירושלים למלחמה ונלכדה העיר ונשסו הבתים, ושהאיש אשר מלך יהיה מן הנהרגים, ויבכו לו ויספדוהו, אמר בו והביטו אליו את אשר דקרו וספדו עליו במספד על היחיד. ושאר הענין ושצרה גדולה תמצא האומה בעת ההיא, אמר בו והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי עד היום ההוא. וששנאה גדולה תתחדש בין רבים מהם, ובין האומות עד שיגרשום אל המדברות הרבים. אמר בו והבאתי אתכם אל המדבר העמים ונשפטתי אתכם שם, ושירעבו ושיצמאו ויתענו כאשר אירע לאבותיהם, אמר אחריו ונשפטתי אתכם שם פנים אל פנים כאשר נשפטתי את אבותיכם. ושיתבררו שם ויבחנו איך סבלם וחוזק אמונתם, אמר אחריו והעברתי אתכם תחת השבט והבאתי אתכם במסורת הברית. ושאלה הדברים גורמים למי שאמונתו חלושה לצאת מדתו, שיאמר זה הוא אשר היינו מקוים, וזה הוא אשר הגיע אלינו ממנו, אמר בו אחריו וברותי מכם המורדים והפושעים בי. ושהנשאר יראה להם אליהו וישיב את לבבם, אמר בו הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא והשיב לב אבות על בנים. והנה עניני הדברים מפורשים במקרא, והוסיפו לנו הקדמונים שסדרום דבר אחרי דבר כאשר נכתבו , וישתבח מי שהגביר חסדו עלינו בהקדמת זכרון הצרות האלה שלא תפגענה אותנו פתאום ותיאשנה אותנו, ובהתחדשם אמר עוד מכנף הארץ זמירות שמענו עד סוף הפרשה.